מסורת אשכול המנהגים המוזרים ומקורותיהם (אם יש) כנסו ושתפו

[הבריסקער הנודד]

סתם כדאי שכ”א יסתכל במשנ”ב סי’ קנא ס”ק ב’ (ושמישהו יסביר לי איך אנשים אפילו לא מנסים להיזהר בזה)

תזכה את הרבים ותן ציטוט

 

[משה 05276]

לאכול ארבעס בשולם זוכר?

האירוח כולל מאכל ומשקה, שאינם מצריכים נטילת ידיים, ובמיוחד נהוג להניח על השולחן מאכלים עגולים כגון גרגירי ארבעס ועדשים, אשר בדרך כלל מסמלים מנהגי אבלות. משמעות המנהג היא לפי אחד הטעמים שניתנו לקיום הסעודה[21], לפיו מדובר בהשתתפות סמלית באבלו של התינוק, על צאתו מרחם אימו בעל כרחו, שכן "על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי", וברוח מדרש של חז"ל המספר כי בהיות התינוק ברחם, הוא לומד את כל התורה. רגע לפני צאתו לאוויר העולם – בא מלאך ובמכה אחת משכיח ממנו הכל - כדי שירכוש לו חכמה ודעת בכוחות עצמו, ולא ייהנה מן המוכן.[22] המאכלים העגולים מסמלים איפוא אבלות משום שהם דמיונם לגלגל חוזר.

יש כאלה המקשרים בין גרגרי החומוס הנקראים ביידיש "אַרבּעֶס" או "שלום-זכר באָנדלעך", לבין הפריון המובטח בפסוק שבו אומר אלוקים לאברהם: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ב, י"ז) כיוון שקריאת מילות הפסוק "ארבה את זרעך" בהגייה יידישאית זהה להגיית המילה ארבעס[23].

יש גם שנוהגים להגיש לאורחים אגוזים כיון שבמדרש ובזוהר מקשרים בין האגוז לברית מילה[24].

 

[ynf]

חתן בשבת לפני החתונה כן יש מקור?

לקיחת החתן לבית הכנסת

מקור מנהג זה מפרקי דר"א (סוף פרק יז), שמשחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים הולכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו. ובמסכת סופרים (פרק יט הלכה יב) מובא בלשון זה: "כדי לגמול להם חסד לחתנים ולהלוותם לביתיהם"

ובספר מהרי"ל (הלכות נישואין ח) כתוב: "שבת שחרית כשיסיימו פסוקי דזמרא, הולכים חשובי העיר ומביאים את החתן לבית הכנסת".

טעם הדבר: לפי שהנושא אשה נמחלים לו כל עונותיו, ונעשה כבריה חדשה וכתינוק שנולד, ונהיה אדם שלם ואמרו חז"ל (מכות י, ב): "בדרך שאדם רוצה לילך מולכים אותו", ובזה רומזים המלווים לחתן, שהברירה כעת בידו לבחור לו דרך חייו, ומזרזים אותו לפני החתונה לבחור בדרך החיים (ספר המטעמים חתן וכלה יח)

 

[הבריסקער הנודד]

פעם הגאון העצום ר' שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל פגש יהודי שהיה מתפלל בנוסח קרליבך וכו' אמר לו ר' שלמה זלמן אצלינו לא מתפללים ככה בניגונים, זה מאוד יפה, אבל למה איפה שלפי ההלכה צריך לנגן לא מנגנים סעיף מפורש בסימן נא' "לומר את מזמור לתודה בניגון".
כדאי לשים לב!!!

 

[אלי8888]

לקיחת החתן לבית הכנסת

מקור מנהג זה מפרקי דר"א (סוף פרק יז), שמשחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים הולכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו. ובמסכת סופרים (פרק יט הלכה יב) מובא בלשון זה: "כדי לגמול להם חסד לחתנים ולהלוותם לביתיהם"

ובספר מהרי"ל (הלכות נישואין ח) כתוב: "שבת שחרית כשיסיימו פסוקי דזמרא, הולכים חשובי העיר ומביאים את החתן לבית הכנסת".

טעם הדבר: לפי שהנושא אשה נמחלים לו כל עונותיו, ונעשה כבריה חדשה וכתינוק שנולד, ונהיה אדם שלם ואמרו חז"ל (מכות י, ב): "בדרך שאדם רוצה לילך מולכים אותו", ובזה רומזים המלווים לחתן, שהברירה כעת בידו לבחור לו דרך חייו, ומזרזים אותו לפני החתונה לבחור בדרך החיים (ספר המטעמים חתן וכלה יח)

גם הלשון בפוסקים ”מזמרים אותו” (עיין ביאו”ה סי’ קלו ד”ה בשבת ויו”ט.

 

[אלי8888]

תזכה את הרבים ותן ציטוט

אדרבה זה היה בכוונה שאולי מי שיראה את הדברים בפנים יקח ע”ע משהו ולא רק יעבור להודעה הבאה...

 

[הבריסקער הנודד]

שמוחאים כפיים בקבלת שבת ושירי שבת???

 

[משה 05276]

חתן בשבת לפני החתונה כן יש מקור?

מזמרים לחתן​

בפוסקים מופיע שנוהגים בשבת זו לזמר לחתן[6] כיום נוהגים לזמר לחתן לאחר העליה לתורה ויש שנהגו כן רק לאחר סיום קריאת ההפטרה והברכות. יש הנוהגים (בעיקר בקהילות החסידיות) לזמר לחתן גם בשבת בבוקר בדרכו לבית הכנסת. וגם בסיום התפילה כל הקהל יחדיו מלוה את החתן לביתו בשירה ובזימרה[7]

יש מי שכתב בטעם המנהג על פי המבואר בזוהר (תרומה קמ"ה, א), שמכניסים את החתן לחופה בשירות ותשבחות, ובעליה לתורה יש מעין אותו אור שבחופה, לכן משוררים באותו שעה[8].

 

[ynf]

מאיפה הענין של שבת שלפני החתונה (אצל האשכנזים)
שעושים מזה ענין, והצד של הכלה גם כן שייך לשמחה הזאת, זה הרי עוד לפני החתונה?

 

[a.r.]

יש חסידות שהאדמור מניח התפילין באמצע המצח באופן עקרוני ואין לי תשובה על זה אבל כשהגרח''פ שיינברג ראה פעם את האדמור עם התפילין שלו העיר לו ואחרי שהוא הלך הזיז את זה בחזרה ............

רוב האדמורי"ם של פעם הלכו כך, נראה לי שפעם כל עם ישראל הלך כך, אני ראיתי במו עיני זקנים מפעם לאו דווקא חסידים, הונגרים וכו' שהלכו כך,

 

[משה 05276]

מאיפה הענין של שבת שלפני החתונה (אצל האשכנזים)
שעושים מזה ענין, והצד של הכלה גם כן שייך לשמחה הזאת, זה הרי עוד לפני החתונה?

מנהג העלייה לתורה בשבת חתן הוא נזכר לראשונה מפורש בדברי הלבוש שהביא שנהוג שבשבת שקודם נישואיו עולה לתורה, ובקצרה במגן אברהם.

רמז למנהג זה ישנו כבר במדרש תלפיות, שהזכיר שמאחר ו"חתן דומה למלך", וכפי שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.

יש שכתב בטעם המנהג, לעורר את החתן להודות לה' על הטובה, שמזכהו לבנות בית בישראל. כמבואר בחמשה קולות המוזכרים בירמיה (לג, יא) שעיקר שמחת חתן וכלה היא ההודיה לה'[3].

על חיוב ההודיה בחתונה ראה בהרחבה בערך חמשה קולות.

 

[הבריסקער הנודד]

להתוודות בפני הצדיק - מה הפשט???

 

[אלי8888]

שמוחאים כפיים בקבלת שבת ושירי שבת???

עיין פסק”ת סי’ שלט אות ד באריכות.

 

[ynf]

מנהג העלייה לתורה בשבת חתן הוא נזכר לראשונה מפורש בדברי הלבוש שהביא שנהוג שבשבת שקודם נישואיו עולה לתורה, ובקצרה במגן אברהם.

רמז למנהג זה ישנו כבר במדרש תלפיות, שהזכיר שמאחר ו"חתן דומה למלך", וכפי שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.

יש שכתב בטעם המנהג, לעורר את החתן להודות לה' על הטובה, שמזכהו לבנות בית בישראל. כמבואר בחמשה קולות המוזכרים בירמיה (לג, יא) שעיקר שמחת חתן וכלה היא ההודיה לה'[3].

על חיוב ההודיה בחתונה ראה בהרחבה בערך חמשה קולות.

מצוין,
ושאלתי לגבי הצד של הכלה - מי אמר שזה שייך גם להם?
למה גם הם צריכים לטרוח ולהגיע אולי זה שייך רק לחתן?

 

[הבריסקער הנודד]

רוב האדמורי"ם של פעם הלכו כך, נראה לי שפעם כל עם ישראל הלך כך, אני ראיתי במו עיני זקנים מפעם לאו דווקא חסידים, הונגרים וכו' שהלכו כך,

מאוד מאוד מענין מה שכתבת - איך "כל עם ישראל הלכו כך" אם כתוב במפורש "בין עיניכם" ובשונה מהקראים ששמים את התפילין בין העינים ממש.
גם שים לב שזקנים פעמים לא שמים לב שהתפילין יורדים להם מהמצח - אבל מלכתחילה????
מחילה אבל הדברים ממש לא מובנים לי.
אבל בהתיחס לגופם של דברים - השאלה הנוקבת היא ומה הפשט באמת???

 

[משה 05276]

עיין פסק”ת סי’ שלט אות ד באריכות.

אולי תפסיק לשלוח אותנו לעיין
ותכתוב פה מה שכתוב בספרים

 

[הבריסקער הנודד]

ראיתי פעם בספר עתיק שרבנים מלפני כמה מאות שנים היו הולכים עם נזמים ועגילים - ואם זה יקרה היום???

 

[ynf]

ראיתי פעם בספר עתיק שרבנים מלפני כמה מאות שנים היו הולכים עם נזמים ועגילים - ואם זה יקרה היום???

תוכל לציין בבקשה את שם הספר
תודה מראש

 

[a.r.]

מאוד מאוד מענין מה שכתבת - איך "כל עם ישראל הלכו כך" אם כתוב במפורש "בין עיניכם" ובשונה מהקראים ששמים את התפילין בין העינים ממש.
מחילה אבל הדברים ממש לא מובנים לי.
אבל בהתיחס לגופם של דברים - השאלה הנוקבת היא ומה הפשט באמת???

מתוך פורום לתורה:
ובשו"ת דבר יהושע ח"ד סי' י"א שכן נהגו כמה צדיקים קדושי עליון, אך היה להם בזה ענין הכמוס בסוד ה' ליריאיו, ועל זה נאמר לא כל הרוצה ליטול השם יבוא ויטול, ולכן יש להקפיד וליזהר בזה וכמ"ש בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ו', ליקוטי מהרי"ח, אות חיים ושלום סקט"ו, שו"ת מהרש"ג ח"א סי' ז'.

 

[הבריסקער הנודד]

מתוך פורום לתורה:
ובשו"ת דבר יהושע ח"ד סי' י"א שכן נהגו כמה צדיקים קדושי עליון, אך היה להם בזה ענין הכמוס בסוד ה' ליריאיו, ועל זה נאמר לא כל הרוצה ליטול השם יבוא ויטול, ולכן יש להקפיד וליזהר בזה וכמ"ש בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ו', ליקוטי מהרי"ח, אות חיים ושלום סקט"ו, שו"ת מהרש"ג ח"א סי' ז'.

יש לך עוד לבאר את הדברים?
זה כתוב על ענין התפילין במצח דיקא???
תודה מראש