בד"ה חנה רוזנברגר ע"ה

[בא יבוא]

אלפא.... לא ללכת לשערי צדק? אז לאיפה כן? להדסה שבו קרה מקרה חמור לא פחות רק שלא התפרסם?

אני מאד מבקשת לקבל את השם של העסקן.

 

[שרלוט]

אלפא.... לא ללכת לשערי צדק? אז לאיפה כן? להדסה שבו קרה מקרה חמור לא פחות רק שלא התפרסם?

יש לי רעיון שהוא בגדר השתדלות.
אבל יש חשש כבד שתתלהמו על כך- לכן אני חושבת אם להעלות אותו.

 

[מביתשמש]

ואם נתלהם אז מה?!

 

[שרלוט]

כן, יתכן מאד שתרביצו לי אם אציע לכן לקחת
ללידה רופא פרטי?
[אם תשלמי לנו, שריונה, אז בכייף. אבל אין לנו כסף, קצבאות הילדים אצלנו
על הפנים, אז מאיפה את רוצה שנממן את זה יא גברת מגונדרת?]

כן, יקרות. יש כסף לחופשה? יהיה כסף לרופא פרטי.
זה הכל עניין של סדר עדיפויות!!
[אם יש לכם תוכניות כל שנה- אז לא אמרתי כלום. לא יכולה לממן לכם יותר מפעם אחת]
רופא פרטי עולה הון. הוא אמור לתת שירות עד חודש וחצי מהלידה!
לכל קריאה גם אם מדובר באמצע הלילה!!
אם אינו יכול להגיע- הוא מזעיק רופא אחר או מיידע את הצוות על בואה של היולדת!
אין כזה מושג לחכות במיון אפילו שניה אחת!
לשיקולכן!

 

[שרלוט]

ואם נתלהם אז מה?!

תסחיף ריאתי היה לנו פה
לא חסר גם לחץ דם גבוה- ועוד באשמתי!

 

[מילה בסלע]

רק תנסי לבקש מאחות ארוחה למיטה..
אני ניסיתי לבקש את התינוק, בהדסה, והאחות אמרה לי שעליי ללכת להביא אותו בכוחות עצמי.
וזו הסיבה העיקרית שאני עושה ביות.
קשה לי לקום כל פעם ולהביא את התינוק אליי.
נח יותר שהוא לידי.
בשביל למנוע תסחיף ראתי אפשר להמליץ על פעילות אחרת שלא מחלישה את היולדת.
הליכה במצב מאונך מחלישה מאד! בלי לדבר על כואבת.

יש אחיות עצלניות! אם מבקשים, וחוזרים ומתעקשים שזה לא פינוק אלא אומדן הכוחות העומדים לרשותי- הם קולטים מצוין. וכאן יש הבדלים עצומים בגישת האחיות בבתי החולים. בנקודה הזו לניאדו מומלץ בחום!

 

[מרשמלו]

ויש לי תזה אודות שועי עולם שהגיעו לגיל מופלג בעוד אחרים בגילם נפטרו בבתי חולים מזיהומים.
מוזר, כנראה בעלי ויטמין פי נושאים גנים חזקים יותר.

כן, לא גנים אלא טיפול פרוטקציונרי...
ידוע שיש בבתי החולים אנטיביוטיקה לטיפול בחידקי בית-חולים ואותה מקבלים רק בעלי דם כחול!!

 

[מרשמלו]

רופא פרטי עולה הון. הוא אמור לתת שירות עד חודש וחצי מהלידה!
לכל קריאה גם אם מדובר באמצע הלילה!!
אם אינו יכול להגיע- הוא מזעיק רופא אחר או מיידע את הצוות על בואה של היולדת!
אין כזה מושג לחכות במיון אפילו שניה אחת!
לשיקולכן!

פה, אצלינו, בישראל?
חודש וחצי מהלידה?
בטוח?
שלא נצטרך!!!

 

[שרלוט]

ברפואה- אישה נקראת יולדת עד שישה שבועות מהלידה.
אחרי שישה שבועות היא אמורה ללכת לרופא לבדיקה שהכל תקין.
עד אז- כל פנייה או בדיקה כלול בשכר לידה שהרופא קיבל
אני מתארת לעצמי שכך זה גם בישראל אם היא נקראת מדינה תקנית [מתוקנת]

 

[מטאלי]

מנסיוני בבתי חולים ויש לי הרבה נסיון בתחום הגניקולוגיה, ישנם המון בתי חולים רשלניים, ישנם רופאים רשלניים, (כמו אותו חמור שרצה לסיים את המשמרת ולא היה לו כח לערוך בדיקה בסוף המשמרת, אז שיחק עם האייפון כעשרים דקות בסבר פנים חמור כאילו הוא עסוק, ולמרות תחנונינו לאחר מס' דקות התנדף לו והשאיר אותנו במיון לילה שלם, במקום לשחרר אותנו ב23:00)

אבל ישנם בתי חולים שזו כבר לא רשלנות (שכשמה כן היא התרשלות מהתפקיד המוטל עליו) אלא התנהלות קבועה!
זלזול, התנשאות, חוסר אכפתיות, וכן הלאה, אגב ככל שביה"ח מרגיש שהיולדות בידיו התופעה מחמירה!
לכן קראתם כאן הרבה תלונות על שערי צדק ומעיני הישועה, אלו לא רשלנויות, אלא זו הדרך הרגילה, לדידם זה מה שהם מחוייבים לעשות!!!

גילוי נאות, שכלנו את בננו בלידה טראגדית באחד מן בתי החולים הנ"ל,

אגב, מאז כל ביקור בבתי חולים, ועוד היו הרבה... לוו בהתנהלות אסרטיבית הביותר, על גבול התוקפנות, עד שקיבלתי את הטיפול לשביעות רצוני, כי רק ככה זה עובד, בישראל 2017!

 

[כוכב103]

לא יעזור שכל אחת תכתוב את הטראומות שלה
כי בכל בתי החולים קרו וקורים כאלו דברים לצערנו הרב
דוקא על שערי צדק באופן אישי יש לי הרבה מילים טובות מאוד
על יחס אישי, מתחשב, קשוב ואכפתי
כולל מניעת ניתוח מתוך רצון טוב ומסירות של רופא שנשאר איתי אחרי משמרת לילה ( 6 בבוקר) כאילו אני יולדת פרטית בחינם.

ואגב- בשבוע האחרון קרו כמה מקרים נוראיים של פטירת יולדות וילודים בכמה בתי חולים בארץ.
לא חושבת שזה קשור איפה זה קרה, חשוב יותר מה קרה והאם ניתן היה לעשות השתדלות שלא יקרה.

ולגבי נהלים ומי שכתבה על וריד פתוח-
שלא תדעי מצרות
במצב של סטרס הגוף מתכווץ ונהיה נוקשה וקשה עד בלתי אפשרי לפתוח וריד
ואם צריך עירוי דחוף- העיכוב הזה יכול לעלות בחיי אדם.
כן- אלפי נשים יסתובבו עם וריד פתוח ביממה של הילדה כדי שלא יגיעו למצב חרום ויאבדו את הרגע...

 

[מטאלי]

לא יעזור שכל אחת תכתוב את הטראומות שלה
כי בכל בתי החולים קרו וקורים כאלו דברים לצערנו הרב
דוקא על שערי צדק באופן אישי יש לי הרבה מילים טובות מאוד
על יחס אישי, מתחשב, קשוב ואכפתי
כולל מניעת ניתוח מתוך רצון טוב ומסירות של רופא שנשאר איתי אחרי משמרת לילה ( 6 בבוקר) כאילו אני יולדת פרטית בחינם.

ואגב- בשבוע האחרון קרו כמה מקרים נוראיים של פטירת יולדות וילודים בכמה בתי חולים בארץ.
לא חושבת שזה קשור איפה זה קרה, חשוב יותר מה קרה והאם ניתן היה לעשות השתדלות שלא יקרה.

יש ביהדות מושג של רוב, בררו נא, היכן הוא המקום המוביל בראש הרשימה, היכן הרבה מהמקרים קורים, אדרבה אולי מישהו ימצא מקורות במשרד הבריאות וכדו' ויחכים את כולנו,זהו נושא מאד חשוב שקריטי עבור כלללל המשתמשים כאן וכדאי לעשות בדיקה יסודית, בינתים לפי הדעות כאן בפורום נראה שהנ"ל מובילים בחוסר אמון הציבור.

 

[נחל]

בליל שבת קודש נפטרה בפתאומיות האשה הצעירה חנה רוזנברגר פחות משבוע אחרי לידתה של בתה שתחי׳
השאירה 4 ילדים שהגדול בן 9.
בעלה האלמן הטרי חבר טוב...
איך מנחמים הבו עצה
הלב נשבר לרסיסים
במה אפשר לחזק אותו ולהתחזק.

להרגשתי זה מצב שבו אין מה לעשות חוץ מאשר להשתתף בצער הנורא. וזה בעצם ענינו של ניחום אבלים, ההשתתפות.
הייתי לאחרונה בניחום אבלים של פטירה טראגית. כמה מנחמות אמרו כל מיני דברי אמונה, שלפחות להרגשה שלי, היו לא במקום.
האבלה עוד לא הייתה יכולה באמת להתחבר, ולא פנויה לשמוע.
גם העובדה שהמנחם מדבר 'מבחוץ', ולמעשה לא באמת מבין מה קרוב המשפחה עובר., וכמה הצער נורא, גורמת לכך שהדברים שהוא אומר הם גם 'מבחוץ'.
לפעמים אבלים יכולים להגיד לעצמם דברי חיזוק, אבל התמיכה שהם זקוקים לה היא השתתפות בצער ובכאב, ולא דברי חיזוק שמישהו אחר אומר.
אם כי לפני ואחרי הכל, אין כללים. כל אחד חווה אחרת.
הצער כאן באמת נורא. שהשם ינחם אותם.

 

[מקופלת]

יש ביהדות מושג של רוב, בררו נא, היכן הוא המקום המוביל בראש הרשימה, היכן הרבה מהמקרים קורים, אדרבה אולי מישהו ימצא מקורות במשרד הבריאות וכדו' ויחכים את כולנו,זהו נושא מאד חשוב שקריטי עבור כלללל המשתמשים כאן וכדאי לעשות בדיקה יסודית, בינתים לפי הדעות כאן בפורום נראה שהנ"ל מובילים בחוסר אמון הציבור.

יש לציין שפורסם השבוע שבמעייני הישועה מגייסים עוד מיילדות, וכדי לשכנע לעבוד דווקא אצלם הם נותנים מענק ל7 המיילדות הראשונות שהתקבלו. חוץ מזה גם מתכוונים להעלות את שכר הצוות הקיים.
אני מקווה שזה מראה על מגמה של שיפור.
אישית, הם אלו שלימדו אותי לבא באסרטיביות ללידה, אחרי שלידה ראשונה יכולתי ללדת בשקט בקבלה, בעוד הצוות מפטפט להנאתו. טוב, כי לפי הספר לידה ראשונה לוקח 12 שעות... מאז אני מתעקשת מיד על בדיקה!
בת של עסקן רפואי ידוע לכל, טענה שהיחס שהיא מקבלת במעייני אחרי הטלפון של אביה, שווה ליחס בלניאדו בלי שתשתף ביחוסה הרם...

אבל שוב, מקווה שהם במגמה של שיפור, ולא רק במחלקה.

 

[שרית ו]

ואם כבר אשכול על הטרגדיה הנוראית, אולי ניקח קבלה בר"ח אלול, משהו לעילוי נשמתה של חני הצדיקה.

היא תמיד האירה פנים! תמיד חייכה, תמיד היה לה מילה טובה ומחמאה להגיד -
נשתדל ללכת בדרכיה. ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו דיייייי!!

אכן, צודקת לגמרי.
בנוסף אולי ללמוד להגיד תודה ענקית בכל בוקר, ולהתכוון במודה אני.

כי לגמרי לא ברור שיש ילדים בריאים ושלמים, ושזוכים גם לגדל אותם,
בער"ח אלול זה יועיל יותר לנפטרת ע"ה.

 

[מרשימה]

אבל זה מתחיל בהוראות גורפות ובנוהל תואם, והיולדת יודעת שאסור לה לבקש שיורידו לה אינפוזיה כואבת שיוצרת לה דימום ביד.
למה?
כי צריך להשאיר וריד פתוח.
ומה יקרה אם ח"ו היולדת תצטרך לקבל מנות ויחפשו לה מחדש וריד?
בגלל זה משאירים את כל היולדות עם מחט שמכחילה לה את היד לאורך שעות, כאשר היא לא יכולה להזיז את היד,
רק כדי שאם יקרה מקרה, לא יצטרכו לחפש וריד מחדש.
אז נכון, יש שיקול רפואי אבל יש כאן דמות אנוש.
מכירה את הנאמר: הניתוח הצליח אבל החולה מת?
לפעמים שיקולים רפואיים מדלגים על העובדה שמונח פה אדם חי ומרגיש.

בענייין הזה, רופא הסביר לי שיש מצב ח"ו שהורידים מתכווצים,
לא זוכרת איך קוראים לזה,
במצב כזה חייבים לתת עירוי מיידי, ומאד קשה למצוא וריד,
ולכן משאירים וריד פתוח מהקבלה לחדר לידה ועד כמה שעות אחרי הלידה.

מה שכדאי לדעת שאפשר לבקש לשים את המחט באמצע הזרוע, ולא בקיפול,
ואז זה הרבה פחות מציק.

דווקא אני נתקלתי בהדסה ביחס מצויין גם מצד האחיות וגם מצד הרופאים.
לדוגמא רופא שהיה צריך לקחת דם לבדיקה,
התעקש לעמול ולסחוט דם מהמחט של העירוי
כדי לא להכאיב בעוד דקירה,
כמה שאמרתי לו שאני לא רגישה ולא אכפת לי זה לא עזר

 

[מריומה~]

כואב הלב מהאוירה הנושבת באשכול לחוסר אמון מוחלט במערכת הרפואית בשעה שתכלס אנו נזקקים להם ולא יכולים לעזור לעצמנו לבד...

לנפטרת זה לא יעזור כבר ל"ע וחלילה מלהגיד לאבלים דוקא אילו ואילו אולי זה מנחם את המנחם..

לאחרונה עברתי מקרה רפואי שנזקקתי לעזרת הרופאים לא יודעת איך הייתי עוברת אותו אם הייתי חסרת אמון לחלוטין.
הרופאים הם רק שליחים בידי הקב"ה וברצותו רופא פשוט יעזור וברצותו מומחה יכשל.

התייעצנו עם עסקנים ועם רבנים היכן לטפל ולאחר קבלת חוות הדעת וברכתם יצאנו לפעולה והסרתי דאגה,
ידעתי שאני בידי הקב"ה בלבד וביקשתי את עזרתו שהם לא יטעו ויחטאו.

וב"ה בהזדמנות זו אומר תודה להקב"ה על חסדיו עימי מאז ועד היום.
ולצערי אין לי את מי להאשים במקרה הכאוב שעברתי .


מאחלת לאף אחד לא להיות במקום הזה ולא של המשפחה שחווה את מה שפותחת האשכול רוצה להתייעץ לגביו.

דבר אחד-
אל תטיפו מוסר לאבלים.
אל תספרו להם כמה יכולתם אתם להיות יותר חכמים
אל תמעיטו מצערם
אל תנסו לעזור להם להבין בדרכי שמים ונסיונות

פשוט שבו איתם, הניחו להם לבכות כי זה בסדר וזה מה שהם רוצים .
ואם בכל זאת אתם לא יודעים מה לדבר
פשוט לשתוק. זה אף פעם לא מזיק

בשורות טובות ישועות ונחמות לכולם.

 

[yudb]

כן, יתכן מאד שתרביצו לי אם אציע לכן לקחת
ללידה רופא פרטי?
[אם תשלמי לנו, שריונה, אז בכייף. אבל אין לנו כסף, קצבאות הילדים אצלנו
על הפנים, אז מאיפה את רוצה שנממן את זה יא גברת מגונדרת?]

כן, יקרות. יש כסף לחופשה? יהיה כסף לרופא פרטי.
זה הכל עניין של סדר עדיפויות!!
[אם יש לכם תוכניות כל שנה- אז לא אמרתי כלום. לא יכולה לממן לכם יותר מפעם אחת]
רופא פרטי עולה הון. הוא אמור לתת שירות עד חודש וחצי מהלידה!
לכל קריאה גם אם מדובר באמצע הלילה!!
אם אינו יכול להגיע- הוא מזעיק רופא אחר או מיידע את הצוות על בואה של היולדת!
אין כזה מושג לחכות במיון אפילו שניה אחת!
לשיקולכן!

מיילדת פרטית מטעם בית החולים גם עושה את העבודה.
ותמיד כדאי שיהיה בטלפון את מספר הטלפון של אחראית קשרי לקוחות של אותו בית חולים וכמובן לדבר איתה לפני הלידה.

 

[לאה 22]

במעייני הישועה מביאים לך ארוחה למיטה בשמחה.
באמת מגיע להם צל"ש.
אין לי מושג מה קורה בהדסה.


מה זה פעילות אחרת שלא מחלישה? את רוצה שימליצו על כפיפות בטן?
הפעילות הזו מצילה חיים, היא מונעת קרישי דם וכו.
והליכה איטית במסדרון בית החולים בוודאי לא יכולה להזיק. מקסימום נשענים על העריסה

קודם כל סליחה שאני סוטה מהנושא של פותחת האשכול ,בד"כ אני משתדלת לא לעשות זאת,
​​​​​​​


מצטערת
אבל כשאני הולכת לבית יולדות ,
אני לא מחפשת את הארוחה הטובה .
הייתי בלידתי הראשונה ,בן בכור במעייני הישועה
אני לא מדברת על הקבלה וההתנהגות שהיו מזעזעות
מדברת נטו על הלידה -
המיילדת והרופא במיוחד התנהגו בצורה זוועתית!!!
הייתה לי לידה מסוכנת מאד עם איבוד רב מאד של דם
וזה פשוט לא הזיז להם!
היה שם רופא שמצווה לפרסם את שמו ד"ר איילון שצחק לי בפרצוף כשביקשתי עוד אפידורל (לא רוצה לפרט יותר)
בקיצור התנהגות מזעזעת !
אני לא רוצה לפרט יותר על המצב שהייתי בו אבל זה היה מצב חרום וגם הסבל הגדול שסבלתי לאחר הלידה עצמה במשך 12 חודשים!!
היום במבט לאחור אני יותר מבינה איזה עדינה הייתי והגעתי ללא שום קרוב חוץ מבעלי שהוציאו אותו מיד בתחילה

כמובן שלא הלכתי לשם יותר ,
ולא מצליחה להבין את אלה שהולכות לשם
(טוב ,אולי כאלה שמספיק להם לומר שהם הבת של...)

ד"ר איילון שא"א לקרוא לו ד"ר מקווה יבוא על עונשו-אני מידי קטנה וחלשה כדי לעשות זאת.

ואחרי כל זה אני כאן בעולם כי זה היה רצון ד' והוא זה שהשאיר אותי בעולמו

 

[שרלוט]

מיילדת פרטית מטעם בית החולים גם עושה את העבודה.
ותמיד כדאי שיהיה בטלפון את מספר הטלפון של אחראית קשרי לקוחות של אותו בית חולים וכמובן לדבר איתה לפני הלידה.

הכוונה שלי הייתה שיש התייחסות גם לאחר הלידה.
נניח יולדת לאחר שבוע שלא חשה טוב, מתקשרת לאותו רופא והוא אחראי
שתקבל את הטיפול באופן המהיר והמסור ביותר
[לא נכנסת לעניין שהכל משמיים וכו. אני יודעת זאת מצוין. אלא לעצם המושג השתדלות]