הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #121
אני רוצה לכתוב כאן עוד משהו.
יש נהלים רפואיים גורפים.
וחוץ מזה יש גם את החלק הנפשי.
אישה יכולה להגיע לבית חולים מקצועי מאד.
לקבל טיפול מתמסר במקרה חריג,
הצוות לא יעזוב אותה עד שלא יוודא שאין סכנת חיים על ראשה,
אבל אם היא תהיה יולדת רגילה ללא סיכון, הוא לא יתייחס מעבר.
כי מבחינת בתי חולים היום, לוקחים בחשבון את החלק הגופני ולא הנפשי.
ואילו אני חושבת שגוף ונפש קשורים יחד.
זה אומר שאם אישה מגיעה ולא מקבלת יחס מיד בהתחלה,
או אפילו צריכה לנדנד כדי שיגיע מרדים,
או ממתינה למיטה פנויה במסדרון,
או שהמיילדת מדברת אליה בהתנשאות,
זה משפיע גם על ההרגשה הגופנית שלה!!
ומשפיע על הלידה ועל ההתאוששות.
אני לא רוצה להשוות לתסחיף ריאתי ולמקרים שיש צורך בהתערבות רפואית חזקה,
אלא רוצה לדבר דווקא על יולדות ללא סיכון נראה לעין.
גם להן מותר להתאושש בהרגשה נפשית ופיזית טובה.
אם הן מגיעות ללידה ומקבלות יחס לא נאות, אולי הלידה מקצועית ולאם ולעובר שלום,
אבל ההתאוששות חשובה לא פחות.
אז בשום מקום לא יכתבו על זלפה, יולדת שנכנסה לדיכאון עמוק אחרי לידה,
או אם לתינוקת מתוקה בת שלושה חודשים שסובלת מכאבי ראש חזקים כרוניים:
"נפגעה עקב טראומה מיחס לא נאות בבית החולים",
כי זה מצטבר.
וכשתשאלו את זלפה, אם יהיה עם מי לדבר, היא תספר גם על היחס ססית החולים,
אבל כולן חוות אותו, וזה בסדר ורגיל,
וכולן מבינות שמותר להשאיר יולדות עם ורידים מדממים עקב אינפוזיה משך שעות,
כי עדיפות האחיות היא להפנות את המשאבים ליולדות ברות סיכון.
אבל יש פה את זלפה.
והיא לא מקרה של אחת מתוך 100 יולדות ליום.
אלא היא אחת לעצמה.
וכל חלק שמכאיב לה מוסיף רובד נוסף על הרגשתה הכללית גופנית ונפשית.
ואף אחד לא יזקוף את ההידרדרות במצבה לאחות ילנה רק כי סירבה לענות לצלצול בשעת בוקר,
ליולדת המפונקת הזו, שכבר נמצאת יומיים אחרי לידה, רוצה שיביאו לה את הארוחה למיטה.
וזה קשור.
ויתכן שהסיכון האפשרי שקורה אחת לכמות לידות אדירה שצריך להשאיר בשביל זה וריד פתוח,
יוצרת נזק גדול יותר ליולדות שרק רוצות יד משוחררת.
מבחינתי זהו צורך אלמנטרי ויש לשקול אותו.
יש מצב שיבדקו ויגידו:
זה מול זה- ברור שעדיף וריד פתוח וסבל ביד, מאשר לסגור ולאבד זמן יקר.
ויתכן שיבחנו ויגידו: לא, במקרה כזה יש מצב שאחות צריכה לבוא ולעשות בדיקה נוספת ליולדת,
לראות שהיא מרגישה בסדר, ולפי זה להחליט כבר אחרי שעה אם לשחרר את המחט.
אבל זה לא נבחן כי בכלל לא לקוחים את זה בחשבון.
סליחה שכתבתי ארוך.
מי שתקרא את הכל- תזכה לקבל נקודת מבט נוספת
יש נהלים רפואיים גורפים.
וחוץ מזה יש גם את החלק הנפשי.
אישה יכולה להגיע לבית חולים מקצועי מאד.
לקבל טיפול מתמסר במקרה חריג,
הצוות לא יעזוב אותה עד שלא יוודא שאין סכנת חיים על ראשה,
אבל אם היא תהיה יולדת רגילה ללא סיכון, הוא לא יתייחס מעבר.
כי מבחינת בתי חולים היום, לוקחים בחשבון את החלק הגופני ולא הנפשי.
ואילו אני חושבת שגוף ונפש קשורים יחד.
זה אומר שאם אישה מגיעה ולא מקבלת יחס מיד בהתחלה,
או אפילו צריכה לנדנד כדי שיגיע מרדים,
או ממתינה למיטה פנויה במסדרון,
או שהמיילדת מדברת אליה בהתנשאות,
זה משפיע גם על ההרגשה הגופנית שלה!!
ומשפיע על הלידה ועל ההתאוששות.
אני לא רוצה להשוות לתסחיף ריאתי ולמקרים שיש צורך בהתערבות רפואית חזקה,
אלא רוצה לדבר דווקא על יולדות ללא סיכון נראה לעין.
גם להן מותר להתאושש בהרגשה נפשית ופיזית טובה.
אם הן מגיעות ללידה ומקבלות יחס לא נאות, אולי הלידה מקצועית ולאם ולעובר שלום,
אבל ההתאוששות חשובה לא פחות.
אז בשום מקום לא יכתבו על זלפה, יולדת שנכנסה לדיכאון עמוק אחרי לידה,
או אם לתינוקת מתוקה בת שלושה חודשים שסובלת מכאבי ראש חזקים כרוניים:
"נפגעה עקב טראומה מיחס לא נאות בבית החולים",
כי זה מצטבר.
וכשתשאלו את זלפה, אם יהיה עם מי לדבר, היא תספר גם על היחס ססית החולים,
אבל כולן חוות אותו, וזה בסדר ורגיל,
וכולן מבינות שמותר להשאיר יולדות עם ורידים מדממים עקב אינפוזיה משך שעות,
כי עדיפות האחיות היא להפנות את המשאבים ליולדות ברות סיכון.
אבל יש פה את זלפה.
והיא לא מקרה של אחת מתוך 100 יולדות ליום.
אלא היא אחת לעצמה.
וכל חלק שמכאיב לה מוסיף רובד נוסף על הרגשתה הכללית גופנית ונפשית.
ואף אחד לא יזקוף את ההידרדרות במצבה לאחות ילנה רק כי סירבה לענות לצלצול בשעת בוקר,
ליולדת המפונקת הזו, שכבר נמצאת יומיים אחרי לידה, רוצה שיביאו לה את הארוחה למיטה.
וזה קשור.
ויתכן שהסיכון האפשרי שקורה אחת לכמות לידות אדירה שצריך להשאיר בשביל זה וריד פתוח,
יוצרת נזק גדול יותר ליולדות שרק רוצות יד משוחררת.
מבחינתי זהו צורך אלמנטרי ויש לשקול אותו.
יש מצב שיבדקו ויגידו:
זה מול זה- ברור שעדיף וריד פתוח וסבל ביד, מאשר לסגור ולאבד זמן יקר.
ויתכן שיבחנו ויגידו: לא, במקרה כזה יש מצב שאחות צריכה לבוא ולעשות בדיקה נוספת ליולדת,
לראות שהיא מרגישה בסדר, ולפי זה להחליט כבר אחרי שעה אם לשחרר את המחט.
אבל זה לא נבחן כי בכלל לא לקוחים את זה בחשבון.
סליחה שכתבתי ארוך.
מי שתקרא את הכל- תזכה לקבל נקודת מבט נוספת
