בד"ה חנה רוזנברגר ע"ה

מכיון שיחס בבתי החולים לא ממש שונה בין אחד למשנהו,
יש מין קרטל של יחס גרוע,
וממילא כל מה שנותר ליולדת לבחור זה בין יחס גרוע ובית החלמה ליומיים,
או בין יחס גרוע ועגלה במתנה.

כך שממילא נשים חוזרות כי בשום בית חולים אין כזה דבר שהיחס חף מהתנשאויות.
וכמו שכבר התבטאו פה, תלונות יש על כל מקום,
ומדובר בתלונות צודקות וכואבות!
הדסה לא חף מזה וגם לא שערי צדק.
אולי מחמת העומס בשערי צדק אפשר לשמוע על זה יותר,
אבל בכל בית חולים אין הקפדה מעוררת התפעלות בנושא הזה.
מלבד בלניאדו כנראה.

אני רוצה שבתי החולים יחזיקו אשת קשרי לקוחות שתוודה שהיחס מעולה.
שלא יקרה כזה דבר כמו שקורה היום שיולדת יכולה להיתקל ביחס שלילי, כשהיא חסרת אונים,
וגם אם היא מחליטה להתלונן לאחר מכן, היא חוזרת הביתה לשגרה עמוסה ואין לה פנאי לכך.

ואני לא מדברת על מקרי עוולה טראגדיים.
אלא אפילו על יולדת שמצלצלת ואחות מגיעה אחרי שתי דקות ולא אחרי דקה (תביאו יותר אחיות מצידי או מתנדבות שרות לאומי).
או יולדת שוכבת ללא מענה במשך יותר משעה כי אין בשבילה זמן, הרי הבקשה שלה רק מדברת על נוחות ולא על בעיה רפואית..

ברגע שנתחיל להתלונן על מקרים פשוטים ולא נעבור עליהם בשתיקה, לא יקרה מצב בו יולדת תגיע אחרי שישה ימים ולא תקבל יחס כראוי עד למותה.
פשוט נרגיל את בתי החולים להתייחס אלינו מראש יותר ברצינות.
כן, גם אם נבקש משכך כאבים ונצפה שיביאו אותו באותה שניה ולא רק לאחר חצי שעה!

מודעה אחת בעיתון נשים שווה משכורת של אשת כח עזר למשך חודש.
ארבע מודעות לחודש- שווה ארבע נשות כח עזר!
 
נכתב ע"י hbecker;n5047454:
למה זה סותר?
צריך לבדוק מה קרה וצריך להיות עירניים גם במקרה שונה.
לא הבנתי מה סותר כאן.

ובכלל- הבדיקה אחרי המוות היא לא במיון. בודקים אותה צוות פתלוגים ואין להם קשר למיון כך שזה לא על חשבון חולים השוהים במיון. מקסימום על חשבון מת אחר.

עניתי ספציפית למה שכתבת- כדי להיות עירניים במקרה דומה בפעם הבאה.
אז טענתי שצריך להיות ערנים תמיד לא רק במקרה דומה...

כמו שכתבתי, הדברים נכתבו בציניות מסויימת. ברור שזה לא על חשבון חולה אחר.
ועדיין אבסורדי בעיני שבדיקות שהיו אמורות להתבצע לפני המוות, מתבצעות אחריו. ובאותו בית חולים.

איכשהוא אם היה צוות מתוגבר במיון, והיו בודקים כל מקרה בדיקה מקיפה, גם אם חלילה החולה מת ל"ע, חסכנו בדיקות לפתלוג... ואפשר היה לפטר פתולוג מיותר.
 
מה שעולה מהדיון ששהנושא מורכב כמעט בכל בתי החולים, וכולם בלי יוצא מן הכלל יש להם לאן לשאוף ולאן להתקדם. ובכל בתי החולים יש אנשי צוות שמוטב שהיו הולכים הביתה וקוראים גליונות רפואיים.
ככל שהציבור ידרוש מקצועיות ולא יתפשר בשום אופן שעל שירות, זה מה שיהי-ה .
ככל שהציבור יתעניין בצופרי החלמה וקשקושים, הבית חולים, ומשרדי הפרסום שלו יתעסקו יותר בזה ופחות יבינו וירצו להבין מה באמת הבעיות שלהם.
ככל שאנחנו נחליט שפיקוח נפש ובכלל זה השירות מעל לכל! ושוב, להימנע מזכות השתיקה במקרים של כשל. תחשבי, שהשירות הלקוי שאת קבלת יכל להימנע אם הקודמת לך היתה עושה משהו בנידון.
בהיוועצות עם רב כמובן.
זה מחויב מ"כל ישראל ערבים זה לזה" ועוד ועוד.
 
אני יושבת וקוראת את האשכול ולא מפסיקה לבכות.
לא יודעת למה בכלל נכנסתי אליו...

אני פשוט רוצה להגיד משהו על האסרטיביות שדיברו עליה.
לא תמיד החולה במצב שבו הוא מסוגל לעמוד על שלו חזק כ"כ גם אם בחיי היום יום הוא אדם סופר אסרטיבי.
אני אישית אישה די חזקה וידעתי שאני הולכת לקראת ניתוח קיסרי עם מומחה צמוד מחשש להרפס.
שכרתי רופא פרטי מבעוד מועד רק שבסוף ילדתי לפני הזמן בעיר אחרת (בני ברק שמה...)
הסברתי לרופאים שאני צריכה ללדת בניתוח אך הרופא בדק אותי וטען שאין שום צורך.
לא משנה כמה צעקתי ובכיתי שחיי הילד תלויים בזה הוא לא הקשיב.
מה לעשות שלא תכננתי ללדת והייתי לבד בלי משהו שיעזור לי לצעוק.
אחרי שכמעט ילדתי במסדרון נכנסתי ללידה רגילה.
אתן מסוגלות לשמוע את ההמשך---
שבועיים אחרי הלידה חזרתי עם תינוק חולה לביה"ח שבוע אח"כ הוא כבר לא היה.

אני לא מאחלת לאף אחת לעבור את זה, בטח לא עם המחשבות ורגשות האשמה של למה לא הייתי חזקה יותר ? למה לא הפכתי את כל בית החולים?
גם כשבשכל אני יודעת שהייתי חלשה וכאובה ומבולבלת- לידה ראשונה לבד עם כל מה שזה אומר.

אז תיהינה חזקות, תצעקנה, תהפוכנה דברים.
גם אם יסתכלו עליכן כמשוגעות כי זה החיים שלכם גם אם בעיניהם אתן עוד אחת מ...
 
לא הפכת את כל בית החולים כי לא היה עוזר לך.
את הרי אומרת שביקשת ובכית.
עשית את מה שיכולת במצב שלך.
האטימות הזו של בתי החולים.
בוכה יחד איתך!!!

(מקוה שאותו רופא שילם במשרתו).
 
את צודקת במאה אחוז. כואב מאד לקרא. כל כך עצוב. כל כך קשה. אין מילים חוץ מ:השם ישלח לכם נחמה.
ברור שזה המצב של היולדת. חוסר אונים. פחד משתק לרוב, וכו.
מה שנכתב לגבי האסרטיביות, זה רק במצב שזה אפשרי, אבל יש מצבים שכל הדיבורים היפים נעלמים ובמקומם יש חוסר אונים, כולל של מי שמגיע ומתלווה.
זה הכי טבעי בעולם. רגשות אשמה? על להיות חזקה במקום של חולשה? איך?
(להבדיל, אפילו ברופא שינים יש סוג של חוסר אונים. כי זה לא התחום שאנו מבינות בו)
לפעמים אם שאדם מכין את עצמו אולי, (לא בטוחה) זה עשוי לסייע. אולי. במקרים שאפשר.
אם נמצאים לבד, בפתאומיות, במקום שהוא לא המקום המתוכנן, הקושי הוא הרבה יותר גדול. אין ספק..
ההמלצה שלך בסוף, כל כך נכונה. אם כי כל כך קשה לביצוע בזמן אמת.
ולכן באמת, הציבור צריך לדרוש יותר ויותר מקצועיות ושירות בבתי חולים.
לצאת מנקודת הנחה, שמדובר פה בחיי אדם, ולדרוש מבית החולים ברמה הכי ישירה את המקצועיות הנדרשת.
בלי קשר למקרה שלך שהוא כל כך עצוב. והיית במצב נתון קשה ביותר. ועוד בלידה ראשונה, שהחששות והחוסר ביטחון שולטים.
מן השמים תנוחמו
 
פעם שאלתי את הרופא נשים שלי דקה לפני שנכנסתי לקיסרי ,איך מונעים את כל המקרים הללו של דימום פנימי ל'ע אחרי לידה,
והוא אמר לי ברגע שתרגישי כאב בטן תצעקי ותקימי את המחלקה! תדרשי אולטראסאונד מידי!
לא צריך להיות נימוסים פשוט לצעוק ולבקש
 
נכתב ע"י שםמשתמש;n5047488:
אני יושבת וקוראת את האשכול ולא מפסיקה לבכות.
לא יודעת למה בכלל נכנסתי אליו...

אני פשוט רוצה להגיד משהו על האסרטיביות שדיברו עליה.
לא תמיד החולה במצב שבו הוא מסוגל לעמוד על שלו חזק כ"כ גם אם בחיי היום יום הוא אדם סופר אסרטיבי.
אני אישית אישה די חזקה וידעתי שאני הולכת לקראת ניתוח קיסרי עם מומחה צמוד מחשש להרפס.
שכרתי רופא פרטי מבעוד מועד רק שבסוף ילדתי לפני הזמן בעיר אחרת (בני ברק שמה...)
הסברתי לרופאים שאני צריכה ללדת בניתוח אך הרופא בדק אותי וטען שאין שום צורך.
לא משנה כמה צעקתי ובכיתי שחיי הילד תלויים בזה הוא לא הקשיב.
מה לעשות שלא תכננתי ללדת והייתי לבד בלי משהו שיעזור לי לצעוק.
אחרי שכמעט ילדתי במסדרון נכנסתי ללידה רגילה.
אתן מסוגלות לשמוע את ההמשך---
שבועיים אחרי הלידה חזרתי עם תינוק חולה לביה"ח שבוע אח"כ הוא כבר לא היה.

אני לא מאחלת לאף אחת לעבור את זה, בטח לא עם המחשבות ורגשות האשמה של למה לא הייתי חזקה יותר ? למה לא הפכתי את כל בית החולים?
גם כשבשכל אני יודעת שהייתי חלשה וכאובה ומבולבלת- לידה ראשונה לבד עם כל מה שזה אומר.

אז תיהינה חזקות, תצעקנה, תהפוכנה דברים.
גם אם יסתכלו עליכן כמשוגעות כי זה החיים שלכם גם אם בעיניהם אתן עוד אחת מ...


סיפור מזעזע!!! רק לבכות!!
בתביעה על רשלנות רפואית הם בוודאי יהיו צריכים לשלם כמה מליונים טובים, למרות שזה בחיים לא יהווה פיצוי לסבל ולאובדן!!!
אין מקום לרגשות אשמה - כי צוות קשוח או בלתי קשוב - גם אם יתעקשו איתם ויצעקו ויהפכו עולמות - הם לא יזוזו מהעמדה שלהם בס"מ!! (משחקי כבוד או סתם זלזול ואטימות) אלו פשוט יצורים חסרי תקנה... מנסיון... ואם כתוב "טוב שברופאים לגהנום", הכוונה בוודאי אליהם.

ובקשר להרפס, לא ידעתי שהוא כ"כ מסוכן! לקטנה שלי היה עכשיו הרפס, האם יש סיכון ח"ו שהעובר נדבק?
 
נכתב ע"י הוליווד;n5047616:
סיפור מזעזע!!! רק לבכות!!
בתביעה על רשלנות רפואית הם בוודאי יהיו צריכים לשלם כמה מליונים טובים, למרות שזה בחיים לא יהווה פיצוי לסבל ולאובדן!!!
אין מקום לרגשות אשמה - כי צוות קשוח או בלתי קשוב - גם אם יתעקשו איתם ויצעקו ויהפכו עולמות - הם לא יזוזו מהעמדה שלהם בס"מ!! (משחקי כבוד או סתם זלזול ואטימות) אלו פשוט יצורים חסרי תקנה... מנסיון... ואם כתוב "טוב שברופאים לגהנום", הכוונה בוודאי אליהם.

ובקשר להרפס, לא ידעתי שהוא כ"כ מסוכן! לקטנה שלי היה עכשיו הרפס, האם יש סיכון ח"ו שהעובר נדבק?

מדובר בהרפס שהוא לא בשפתיים. (מחמת כבוד המקום אני לא מפרטת על המיקום)
זה וירוס אלים מאוד.
 
נכתב ע"י הוליווד;n5047616:
ובקשר להרפס, לא ידעתי שהוא כ"כ מסוכן! לקטנה שלי היה עכשיו הרפס, האם יש סיכון ח"ו שהעובר נדבק?

מדובר על הרפס וגינלי.
אם האמא נדבקה בו, לעובר אסור להיוולד בלידה רגילה, כי במהלכה הוא יכול להידבק. לכן מיילדים בניתוח.
אם האמא לא נדבקה, אין חשש כזה.

ו שםמשתמש , הסיפור שלך עצוב שאין מילים. מן השמים תנוחמו, ותזכו לבשורות טובות.
 
תכלס שומעים פחות מקרי מוות אחרי ניתוח, כי המעקב אחרי ניתוח רציני יותר
 
נכתב ע"י טירונית;n5046970:
אשמח לשמוע את דעתכם על לניאדו
בשורות טובות

בכל מקום צריך סיעתא דשמיא,
יש מיילדות ויש מיילדות...
פעם היתה לי אחת מקסימה ואכפתית ומדהימה, ופעם מישהי כזו קלפטע איומה, כזו שלא הייתם רוצים להיתקל בה בסמטה חשוכה... לידה שסיוט להיזכר בה!
ובפעם האחרונה, כשכבר שמחתי שהגעתי מוקדם, היה עומס מטורף, לא היה חדר לידה פנוי וגם לא מרדים זמין :mad: כשנגזר לסבול בלי אפדורל, לא יעזור כלום... המיילדת היתה דווקא מאד טובה ואמפטית, אך לא היה לה מאיפה לייצר עבורי מרדים פנוי, למרות שמאד רצתה.
אבל דווקא יצאתי משם עם טעם טוב, אחרי הכל. היחס של האחיות אחרי הלידה היה מקסים, וגם האוכל היה מאד על רמה, והנקיון וכו'
רק צריך להתפלל לא להיקלע לשם בשעת עומס כי אז המצב על הפנים.....

 
ואני מאשימה את עצמי שלא צעקתי. כי כשצעקתי כבר היה....

מה אשווה לך ואנחמך....

 
הייתי בשבוע שעבר במרפאות 'הדסה' וראיתי מודעה על הדלת בכניסה: 'אחיות הדסה נדהמות ומזועזעות' - ועל יד זה: 'די לאלימות!'.ניסיתי לשער מה קרה ומה הביא את הפציינט לנהוג ב'אלימות'. (אין לי מושג על איזה רקע באה אותה מודעה.) חשבתי בלבי שאם מישהו מכאן ינסה ליישם את העצות של 'להפוך את בית החולים' ויהפוך רק שולחן אחד - הוא יקבל את איש הבטחון או שוטר במקום את הרופא הטוב ביותר. אולי כל אחד צריך לדאוג לעצמו לאיזו פרוטקציה רצינית לפני שהוא פונה לבית חולים... (כן, ברור, מי שמגיע כשהוא במצב חירום צריך לדאוג לפרוטקציה לפני כן:rolleyes::mad:)
 
נכתב ע"י אפכא מסתברא;n5047725:
הייתי בשבוע שעבר במרפאות 'הדסה' וראיתי מודעה על הדלת בכניסה: 'אחיות הדסה נדהמות ומזועזעות' - ועל יד זה: 'די לאלימות!'.ניסיתי לשער מה קרה ומה הביא את הפציינט לנהוג ב'אלימות'. (אין לי מושג על איזה רקע באה אותה מודעה.) חשבתי בלבי שאם מישהו מכאן ינסה ליישם את העצות של 'להפוך את בית החולים' ויהפוך רק שולחן אחד - הוא יקבל את איש הבטחון או שוטר במקום את הרופא הטוב ביותר. אולי כל אחד צריך לדאוג לעצמו לאיזו פרוטקציה רצינית לפני שהוא פונה לבית חולים... (כן, ברור, מי שמגיע כשהוא במצב חירום צריך לדאוג לפרוטקציה לפני כן:rolleyes::mad:)

אז אני אספר לך מה קרה-
כמטופלת באופן קבוע בהדסה [אני שם כמעט כל שבוע] שאלתי את אחת האחיות על מה זה ועל מה זה?
זה בכלל לא קרה בהדסה. זה קרה בבית חולים אחר ואיני זוכרת איזו שפציינט הצית אחות למוות...
אחיות הדסה הדביקו את השלטים כאות הזדהות עם מצב האלימות של חולים מול הצוות הרפואי. לפעמים מטופלים באמת אלימים. נו, מה לעשות שאחות לא יכולה לתת תרופה בלי שרופא רשם אותה בתיק הרפואי [למעט אקמול ואופטלגין ושות'], ומה לעשות שזימון לבדיקה היא לא בידי האחיות. לפעמים חולים מאבדים סבלנות ומטיחים מול האחיות מה שבכלל לא אחריות שלהן. וכן, הייתי מאושפזת במהלך החיים מספיק פעמים בשביל לראות את זה.

לעמוד על שלך אפשר- צריך לדעת איך לעשות את זה. אלימות לא עוזרת בכלום. להיות נודניקים- כשצריך אז כן. ואם תזדמנו פעם להדסה עין כרם ותראו אישה חרדית שמתקרצצת לאחיות במיון ומשגעת להם את השכל להכניס עירוי או לא יודעת מה ולעשות כל מה שהיא רוצה כי היא כבר יודעת בדיוק מה היא צריכה- תדעו שזו אני!!!!
אם לא עושים מה שצריך אני מרימה טלפון לרופאה שלי והעניינים זזים.
אז נכון שלא לכולם יש את הרופא הזה שיעזור להם מול הממסד אבל מניסיון אלימות לא תעזור. אפשר לדרוש מה שצריך בצורה טובה, גם אם זה פעם ועוד פעם. לצרוח בצורה גסה- רק ירחיק את הצוות. ולאור מקרים שארעו בכל בתי החולים בארץ בהם נפגעו אחים/אחיות/רופאים וכו' בגופם ממש- אפשר גם להבין את הצד שלהם.
תדברו יפה- שוב שוב- תקבלו.
תצעקו- לאר יתייחסו אליכם. וחבל
 
יש פה באשכול תערובת בין שני דברים:

1 ) היחס המתנשא והמתנכר של אנשי הצוות, שזה דבר שגרוע במיוחד בבתי חולים מסויימים,
ואין לו שום הצדקה בכל מקרה!
ועליו בוודאי יש לנו השפעה - אם נתלונן שוב ושוב אנשי הצוות האלו יפוטרו.
ואם לא נחזור לבתי חולים שזו המגמה אצלם - הם יכניסו שינוי מדיניות שיחייב את אנשי הצוות להיות אדיבים.

2) החוסר בכח אדם שגורם לחוסר טיפול וחוסר יחס במקרים מסויימים -
שלא תלוי בנו ולא בבית החולים אלא במשרד הבריאות, ולא קשור ספציפית לשום בית חולים, אלא זו בעיה כללית בכל הארץ


לדוגמא אין מה להתלונן על המתנה ארוכה במיון (יש מה להתלונן כללית על המצב בארץ, אבל לא ספציפית כלפי בית חולים מסויים)-
יש עומס, אין מספיק אנשי צוות ואין לבית החולים מה לעשות נגד זה.
יש מה להתלונן על יחס מזלזל, על חוסר התייחסות לתלונות, על קבלה למיון ללא בדיקת רופא ראשונית שזה דבר שמוכרח להיות.
 
שםמשתמש
לבי עליך.
עשית כל מה שיכלת, ונגזרה גזרה.
נראה לי שכדאי לשאול רב לגבי תלונה על רשלנות רפואית, ולו כדי למנוע את המקרה הבא.

מלפפון
הוויכוח בינינו הוא דוגמה מצוינת לעובדה שידע תורם לבריאותה של היולדת, ועשוי אפילו להציל את חייה.
את צודקת שאשה לא "צריכה" לדעת מהו תסחיף ריאתי. אין שום חוק שמחייב אותה לדעת את זה. אבל אם אשה יודעת ששכיבה ללא תזוזה עלולה ליצור קרישי דם, ושהם עלולים להיסחף לריאות ולגרום למוות, היא לא תחשוב ש"מכריחים" אותה ללכת, היא תרצה ללכת. היא לא תיקח ביות כדי להימנע מהליכה (לענ"ד אשה שלא מסוגלת/מסוכן לה ללכת מסתכנת ומסכנת את תינוקה כששניהם ללא השגחה) ולא תבקש ארוחה למיטה יומיים אחרי לידה, ותחשוב שהצוות "עושה לה דווקא" אם אינו נענה. אם ח"ו מישהי לא מסוגלת לקום, אפילו יום אחרי לידה, היא תדע שזה לא מאבק על נוחות או יחס, אלא משהו שאולי הוא בעייתי, וצריך לעדכן את הצוות, ולטפל בו.
 
בקר את כל כך צודקת.
קשה לי לכתוב כאן על מה שעברתי לאחרונה ..
אני מרגישה שיש כאן יציאה מפרופקציות והרבה הרבה כאב בעיקר
מקרה של מוות של אשה צעירה , יולדת, אמא לילדים קטנים, לכאורה ללא סיבה מוצדקת , ותחת מערכת שאנחנו בסופו של דבר תלויים בה!
הרי מעכשיו יפסיקו ללכת ללדת בבתי חולים?? ברור שלא.
או שחלילה נפסיק ללדת ???????

והמקרה הזה מנער אותנו , מזעזע, משגע , מטריף את הדעת ומביא אותנו כמעט לחידלון.


ובכל זאת זהו ? אפסה תקווה ונשתגע?
זה פורום פתוח והאנונימיות היא חלק איטגרלי בו ובכל זאת אומר כמה מילים.
כי קשה לי מאד מאד מהאמירה הרווחת כאן נגד רופאים, נגד בתי חולים, נגד אנשי מקצוע.
יש כאן כמה תגובות שנשמע מהן שאין מצב !!!!
אין תקווה ואין עתיד!!!!
כל בתי החולים רק רוצים כסף , מושחתים, שונאי אדם ומחכים לנו בסיבוב אם לא להרוג אותנו אז לפחות להציק לנו במידה שאנחנו לא ממש נדע שהם אשמים...

אם אאמין לכל מה שכתבו פה אז אמצא את עצמי לא רוצה להביא יותר ילדים ,
אם והיה ומאד ארצה ולא אתאפק חלילה אז חלילה וחס ושלום ללכת לבית חולים,
והיה והלכת לבית חולים אז אנא הצטיידי באקדח להגנה,
כן, אקדח!
מה יש ?
ברוך ה' עם זה הסתדרתי , לבעלי יש...

אחרי הלידה , תחטפו מהר את התינוק ומהר מהר לברוח הביתה בחשיכה עדיף , לפני שלא יודעת מה יעוללו לתינוק.

ואני חושבת שהבנתם את הרעיון , אתן יכולות להמשיך לבד כיד הדמיון הפורה של כל הסופרים כאן,
רותי , נריה, פנס ,משויטט, קקטוס או יואל מוזמנים.


תגידו , לא נסחפנו? לא איבדנו את הכיוון?

זה כל כך כואב לקרוא את מה שכתוב כאן כי זה כל כך לא נכון!


אם יש תחרות על סיפורים כאובים אז אני יכולה גם להוסיף את שלי, מבטיחה לכם שאתם תצטערו מאד ,
כי יש בו הרבה נתונים פיקנטיים.
ומי שרוצה מוזמנת אספר לה הכל. ולא רק מה שכתוב בתמצות.


אבל אני לא צינית בכלל,
אני כותבת ודומעת ,
יש דברים שהרופאים לא אשמים!
נקודה.


גם אם היו יכולים להיות מלאכים לפחות במקום אלוקים הם לא היו פותרים בעיות, ולא מוות ולא את מה שאני התמודדתי, ולא של אחרים שמתמודדים.

אני לא ממש יודעת על מה אתם מדברים על רופאים קשוחים ,אטומים, רעים.

אגלה לכם סוד קטן, רופאים הם בני אדם.
ויש להם יכולות של בני אדם ויצרים של בני אדם,

נכון הם אוהבים כבוד וגם אנחנו,
הם רוצים להצליח וגם אנחנו
הם נחמדים כשמחייכים אליהם וגם אנחנו

והם טועים כמו בני אדם כמונו...

אבל לא כמו אנחנו היולדות, החרדיות , אנחנו מושלמות ולא מפשלות אף פעם...

הסתובבתי אצל הרבה רופאים לאחרונה ,
וגם "זכיתי" להכיר עוד בתי חולים.
עברתי כמה וכמה בדיקות פולשניות וחלקן מכאיבות, וטיפולים עם סיכון לחיים מסוים. תאמינו לי.
הייתי במצבים של כמעט יאוש וגם ראיתי נוקשות של רופאים על גבול ההתעלמות,
וגיליתי דבר מענין.

כל אדם כשנמצא בזמן כאב, או לחץ רפואי הוא במצוקה נוראית, זה סבל בל יתואר!
והוא יעשה כל דבר בשביל למגר את הכאב, הלחץ , הספק, הבלבול וחוסר האונים.

כמעט כל אנשי הצוות שפגשתי היו כל כך נחמדים אלי, כל כך אדיבים ורגישים.
ולא , אל תתפסו אותי על המילה , היו כאלו גם אטומים וחסרי רגישות כי בכל מקום יש את זה ואנו בני אדם.

ובעיקר יולדת זה מצב כל כך רגיש שכמעט בלתי אפשרי לעשות לה טוב ונעים באופן מוחלט, כמעט..





אספר לכם איך הגעתי למסקנה הזו.

במהלך ההריון פנינו לעסקן רפואי שלא אומר את שמו,
וכיון שב"ה יש לנו קצת קשרים חזר אלינו באותו יום.
אני חשבתי שזה ברור מאליו, ככה צריך לפעול עד שהתברר לי מציאויות אחרות,
אשה שפגשתי במהלך התקופה, סיפרה לי את ספורה על שתדלנות,
חברה שלה רצתה להתייעץ עם פירר נראה לי, על איזה רופא לקחת לאמא שלה על מקרה סבוך ומחייב טיפול בהקדם. מלווה בהרבה כאבים וכו.
התקשרה השאירה הודעה וחיכתה למענה, חיכתה וחיכתה,
אחרי שבועיים שעדיין לא חזרו אליה היא הרימה טלפון נזעם למזכירה ושפכה את כל מר ליבה,
בשביל מה אתם פותחים עמותה, סתם כבוד וכו וכו

המזכירה התנצלה שפירר באמת לא יכל עדיין להתפנות אליה, ומי שמכיר אותו יודע שהוא לא מתבטל או מתחמק,

לא פחות מעשר דקות ופירר חזר אליה מתנצל, שהוא היה עסוק עם עוד מקרים והוא לא ידע עד כמה קשה להם להמתין.

ומנגד רגעים של התנהלות בירוקרטיה קשוחה עם המתנה מורטת עצבים כשאני במצוקה.
התרגשתי מהספור הזה מאד. ראיתי שאכן יש לאנשים אכפתיות מאיתנו
אבל מה הם לא תמיד מודעים עד כמה אנחנו זקוקים להם.

ההתנהגות של פירר ועוד עסקנים היא לא הנורמלית,
רוב הרופאים ואנשי המקצוע הם נורמלים ואנושים
ואם אנחנו סופר נחמדים אליהם זה חוזר אלינו בגדול.


רק בריאות ונחת !
 
נערך לאחרונה ב:
ידע הוא כח.
במצבים מסוימים, במקרים מסוימים
ובכלל - חשוב לדעת
ואשה שעומדת לפני לידה צריכה לדעת כל מיני דברים
מה מקובל, מה לא מקובל, מהי המשמעות של כל מיני פעולות לטווח הקצר והארוך
ואם היא לא יודעת - שלא תתפלא אחר כך

אם היא מעוניינת בא', בב', או אולי בג'
נכון, צריך לזרום שלא הכל יקרה
אבל לא כל נוהל בית חולים הוא תורה למשה מסיני!!
מותר לסרב, מותר לא להסכים
ומותר לעמוד על שלך כשמשהו לא מתאים לך - לא רק מותר, אלא רצוי!
מבטיחה לך שאם יהיה מצב חירום הרופאים ידעו לעמוד טוב טוב על שלהם
אבל לפעמים מדובר בגחמה של מיילדת, פשוט יותר נח לה שתהיי כך ולא אחרת
ואז את יכולה להתעקש, או לוותר. תלוי כמה זה חשוב לך

ורק שתדעו, שיולדת שמקבלת יחס מזלזל מהצוות, יכולה בהחלט להתלונן! אני חושבת שגם היה תקדים משפטי בנושא
בכלל, כל מטופל בבית חולים ע"י צוות רפואי אמור לקבל יחס הוגן ומכבד, וזלזול בכבוד החולה הוא בהחלט יכול להוות עילה לתביעה
וזה לא צריך להיות משהו קיצוני מדי

ומי שלא אסרטיבית, שלא תרגיש לא בנח עם עצמה. יש דבר כזה שבנאדם מגיע לבית חולים הוא מאבד את הבטחון שלו, בפרט אם הוא לא מכיר את הפרוצדורות ומה מקבל וכו', או שאיכשהו הוא מאבד את הלשון
זה קורה לכולם
לא צריך להרגיש לא טוב בגלל זה! רק להחליט מה לעשות ומה הגיד בפעם הבאה

רק תעשו טובה - אל תחשבו על חילול השם. אם מישהו לא נותן יחס נאות - שיקבל את שלו
זה שיש לבעלך כיפה וגרביים לא אומר שאת צריכה לשתוק כשמתייחסים אלייך לא נאות
 
אין מה לעשות במדינת ישראל המדיניות שלכל מקום אתה צריך לבוא עם עורך דין אחרת לא תקבל כלום
ומדובר על בדיקות הכי פשוטות או שרות הכי פשוט
ותשאלו כל עולה חדש איך בחול זה פשוט לא ככה וכמה קשה היה להם להתרגל למדיניות הזו שעל כל דבר צריך להתווכח ולצעוק
אז כמו שלמשפט לא מגיעים בלי עורך דין
ככה לבית חולים תמיד צריך להגיע בליווי מישהו אסרטיבי וחזק שיודע לדבר ולדרוש וזה לא סותר שיבוא גם האדם הקרוב יותר שהוא פחות מומחה בנושא שיעזור לחולה
אבל בהתנהלות כלפי הצוות חייבים אדם חזק ככה בלידה בניתוח ובכל מצב אחר
וכמובן שא"א לתכנן הכל ויש מצבי חרום כמו שתארו עם ההרפס וכמובן שזה גזרת שמים שנגרמה בידי בנ"א חייב... ועונשו במקומו מונח
אבל לגבי ההשתדלות צריך לקחת בחשבון שבנחמדות ובציתנות לא משיגים כלום בבתי חולים
ואני התנדבתי רבות בבתי חולים וחויתי את זה הרבה
ונכון שיש עומס ואין כח אדם אבל זה לא מתיר לאף אחד לזלזל בחיי אדם ומי שלא יכול לעמוד בלחץ שיתכבד וימצא לו עבודה שלא דורשת מגע עם קהל ולא במצבים מסוכנים

ספציפית לגבי מעיני הישועה אני יודעת שהתפטרו שם 22 יולדות בגלל העומס הבלתי נסבל שגרם ללידות בכל בלטה פנויה
עד כדי כך שיולדת שהגיעה שלשום ביקשו ממנה לפנות לבית חולים אחר כי אין כח אדם שיטפל בה
אז כדאי לקחת את זה בחשבון לפני שפונים לשם

וכן אם היו משקיעים את הפרסום שלהם בבנית עוד חדרי לידה ובהכשרת האנושיות של פקידות הקבלה בלידה והמזכירות הרפואיות
בטוח שכל הסאגה הזאת היתה נמנעת

ושוב יולדת זה תמיד אדם עצבני וכועס וכאוב ומיוסר וא"א לצפות ממנו להתנהגות נחמדה ,אנשי הצוות הם אלה שצריכים להיות סופר אנושיים ולשלוט במצב ולא לצעוק ולכעוס ואם לא הם פשוט לא מתאימים לתפקיד ...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה