נכתב ע"י hbecker;n5047805:
אז אני אספר לך מה קרה-
כמטופלת באופן קבוע בהדסה [אני שם כמעט כל שבוע] שאלתי את אחת האחיות על מה זה ועל מה זה?
זה בכלל לא קרה בהדסה. זה קרה בבית חולים אחר ואיני זוכרת איזו שפציינט הצית אחות למוות...
אחיות הדסה הדביקו את השלטים כאות הזדהות עם מצב האלימות של חולים מול הצוות הרפואי. לפעמים מטופלים באמת אלימים. נו, מה לעשות שאחות לא יכולה לתת תרופה בלי שרופא רשם אותה בתיק הרפואי [למעט אקמול ואופטלגין ושות'], ומה לעשות שזימון לבדיקה היא לא בידי האחיות. לפעמים חולים מאבדים סבלנות ומטיחים מול האחיות מה שבכלל לא אחריות שלהן. וכן, הייתי מאושפזת במהלך החיים מספיק פעמים בשביל לראות את זה.
לעמוד על שלך אפשר- צריך לדעת איך לעשות את זה. אלימות לא עוזרת בכלום. להיות נודניקים- כשצריך אז כן. ואם תזדמנו פעם להדסה עין כרם ותראו אישה חרדית שמתקרצצת לאחיות במיון ומשגעת להם את השכל להכניס עירוי או לא יודעת מה ולעשות כל מה שהיא רוצה כי היא כבר יודעת בדיוק מה היא צריכה- תדעו שזו אני!!!!
אם לא עושים מה שצריך אני מרימה טלפון לרופאה שלי והעניינים זזים.
אז נכון שלא לכולם יש את הרופא הזה שיעזור להם מול הממסד אבל מניסיון אלימות לא תעזור. אפשר לדרוש מה שצריך בצורה טובה, גם אם זה פעם ועוד פעם. לצרוח בצורה גסה- רק ירחיק את הצוות. ולאור מקרים שארעו בכל בתי החולים בארץ בהם נפגעו אחים/אחיות/רופאים וכו' בגופם ממש- אפשר גם להבין את הצד שלהם.
תדברו יפה- שוב שוב- תקבלו.
תצעקו- לאר יתייחסו אליכם. וחבל
העני, אף אחד לא מתחיל עם צעקות.
צעקה מגיעה במקום שנגמרים הדיבןרים.
הבנאדם ההוא שהצית את האחות, לא יודעת מה המניע שלו,
אבל עצם התייחסות הממסד הרפואי למקרה החריג הזה, דווקא מראה את האטימות שלהם.
כביכול הם לא מבדילים בין בנאדם חולה נפש מצית (תסכימי איתי שגם אם הייתי נורא מתעצבנת על מישו, לא הייתי מציתה אותו),
ולוקחים את זה לסלוגן נגד אלימות כלפי רופאים..
כאילו לוקחים מקרה אחד חריג ולא רווח והופכים את זה לסמל.
זה נלעג בעיניי. ומראה כמה ממסד הרפואה מרוחק מהעם, כאותו מרחק בין מרי אנטואנט לעם הצרפתי.
הרופאים לא עושים הפרדה בין לקוח שמבקש שרות נורמלי לבין מטומטם שהצית אחות.
ולפעמים יש אנשים שלא מבינים דיבורים, רק צעקות.
אתה מתחיל להרים את קולך והם מבינים שאתה רציני.
במקרה של הרפואה הרגילה, הרופאים יעשו דווקא ולא יענו גם לחולה הצועק, ויגרמו לחשק מיוחד להצית אותם.
אבל במקרה של יולדות, בית החולים צריך להוכיח את עצמו קצת יותר, ולכן האחיות שם לפחות עושות מאמצים כדי שלא יהיה נוהל חריג.
מעולם לא ראיתי משטרה במחלקת יולדות לא רק בגלל חוסר האונים שלהן. יש יולדות שחולשה נותנת להן אגרסיביות.
אלא מה? משטרה תאפיל על היחצ של בית החולים, ולכן האחיות משתדלות שלא יגיעו לזה.
במחלקות פנימיות, בעיקר אצל מבוגרים, אפשר לעשות מה שרוצים.
לתת לחולה חסר אונים לשכב שעות על מיטתו עם כאבי תופת ללא יחס.
הנס שלנו החרדים זה שיש לנו בני משפחה מסורים שלא עוזבים את החולים.
אבל מה קורה לחולים בודדים?
את הרי עוברת במחלקות ויודעת את התשובה העגומה.
אם אין קשר עם רופא מסוים, את אפס מאופס שם.
ואני נגד אלימות!! למרות שלפעמים אפשר להבין אותה.
הנושאים החמים
)
