שיתוף - לביקורת במקום נובמבר

  • הוסף לסימניות
  • #1
פחות היה לי זמן להעלות סיפור כל יום וזוהי התוצאה
מה אומרים?

כמובן מי שרוצה יכול להעלות עוד סיפורים שכוללים את כל המילים של החודש

הוא חייב להצליח להתחמק מהטירה בה הוא נכלא. התא המצחין, שורץ העכבישים והחיות השונות, לא היה בית חלומותיו. הלילה האחרון, שאותו העביר בחברת הקרפדה שהגיחה משום מקום והצליחה להקפיץ אותו שוב ושוב מהקש העוקצני שהיווה לו מזרן, היה צרוב היטב בזיכרונו.

הפטרולים התכופים על יד הדלת, הבהירו לו כי אין זה נתיב הבריחה המועדף.

ההחלטה נפלה בין רגע. החלון.

ככל הנראה, שוביו לא חשבו שהוא ירזה כל כך בתקופת השבי, שכן החלון, שאמנם היה גבוה קצת, בהחלט תאם את מידותיו. ליפוף של השרשראות סביב הסורגים, ומשיכה חזקה, הביאו לקריעת האזיקים, ובפעם השנייה לניתוק הסורגים ממקומם.

ניצוצות תקווה ניצתו בו. העלייה לחלון והמעבר דרכו, הפכו קלים עם פרץ האנרגיה שבער בו.

קפיצה מדויקת על ראשו של השומר השמנמן המשוטט בחצר, הניבה את התוצאה המיוחלת. כשבידיו הפגיון המוזהב שמשך מבגדיו של השומר המעולף, המשיך לשלב הבא בתוכניתו המסוכנת שהגה מוחו החריף.

כפוף, רץ אל הגדר, מושך את המפה המיועדת לשטיחת היבול. הטפטוף שהחל והכפור העז ששרר בימים האחרונים, שיחקו לטובתו בכך שמנעו את מנהג הייבוש המקובל בעונה הזו. בזריזות הוא מתעטף בה, בניסיון להיראות שד או מלאך כלשהו, פורץ באחת אל ביתן השמירה ובנהמות שמימיות מניס את השומר הרדוד. מצית אש בעמדת השמירה, עולה על הסוס שנראה כאילו המתין רק לו, מגלה אגב כך מתחת לאוכף שלושה מטבעות זהב, הון עצום שיעזור לו לפתוח דף חדש הרחק מכאן.

עם שחר, הוא נכנס לעיר, מהרהר בעומס שעמד על כתפיו בעת הבריחה, מנסה להבין למה כולם בורחים ממנו כאילו ראו שד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הנה עוד אחד


נכנסתי לחצר הטירה המפוארת, בידיעה, כי כיועצו היהודי של הפריץ, יהיה זה מסוכן להתחמק מהנשף המפורסם.

הון עצום הושקע במגוון תוכניות מקוריות. החל מהקפצת פיגיונים מוזהבים ומוכספים מעל ראשי ההמון, עובר דרך הרצת חיות בנתיב עמוס מכשולים ומוקף בשרשראות אש, וכלה בהופעה של אנשים עטופים במפות מחופשים למלאכים או שדים או השם יודע מה בדיוק.

מלבד בזבוז הזמן המשווע שבכל זה, יש עוד דבר שמטריד אותי, והוא, המבטים הרושפים של הכומר השמנמן. הניצוץ השונא שמשתקף בעיניו, גורם לי לגרודים עוקצניים בכל הגוף.

אני רק יכול לחלום על עלייה על סוס, הטבת האוכף, ושיטוט הרחק הרחק ממבטיו הדוקרים, הקרים ככפור של סוף טבת. טפטופי השנאה שהוא זורה בקרב הגויים, והתיאורים ה'מלבבים' שממציא ממוחו הרדוד עלינו היהודים, הס מלהזכירם. עכבישים, עלוקות, קרפדות, לכל החיות שאינם מוזכרות בתורה הוא דימה אותנו. בלי פתרון חריף ועקיף כמעט אבדנו. לא! לא! איך יצא דבר כזה מהפה שלי? בלי פתרון שמימי, כמעט אבדנו. זוהי האמת היחידה! 'אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח'!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ומכאן נצא בקול קורא לכל הכתיביסטים האקטיביסטים:
האתגר הפעם כפול
א. מי יביא עוד סיפורים הכוללים את 31 המילים.
ב. מי יצליח לנחש כמה סיפורים אפשר לכתוב בנושאים שונים ובכללם המילים הנ"ל.

לרשות הציבור מובאות כאן המילים מחולקות לנושאים
חי- עכבישים, קרפדה, חיה.
דומם- חלום, נתיב, מפה, הון, טירה, פגיון (חרב), אוכף, שרשראות, ניצוץ, אש, מלאך, שד.
פעולה- להתחמק, להקפיץ\לקפוץ, לשוטט, הסר\ הרחק.
תיאור- מוזהב, חריף, שמנמן (בעל בשר), עוקצני\מגרד, רדוד, מסוכן, מאסיבי (עצום) , עומס, שמימי.
טפטוף.
עלייה.
כפור.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
הסכמתי לעצמי לעוות קצת פעלים...

התאספנו כולנו בצריף, לואי הוציא מכיסו את המפה ופרס על הארץ, כולנו הרכנו ראשים סביבה, בוחנים אותה לפרטי פרטים.
לואי העביר את אצבעו על הנתיב המשורטט במפה ואמר "אנחנו נצא מחר, נתחיל מהתחנה הראשונה עד שנגיע ליעד".
"לאוצר" לחש מקס, ועיניו חולמניות.
למחרת באנו מצוידים, רואן הביא צנימים ומים, ג'ון הצליח להשיג חרב, ומקס הביא את האוכף שלו, ככה יהיה לנו יותר נח.
המסע לא היה קל, לישון על האדמה הקשה, לקום כולך מגורד מכל מיני יתושים למיניהם, לאכול פטריות חריפות שלואי קטף בדרך. או סתם לרכב תוך כדי טפטוף מעצבן או בכפור חודר עצמות.
היה לילה אחד שכמעט נתקלו בשודדים אך הצלחנו להתחמק מהם, היה גם את המקרה עם העכביש העצום שהלך על ידו של ג'ון שנתקף בהיסטריה "הוא ארסי! אני מבטיח לכם!" רק אחרי הבטחותיו של לואי שנתרחק מהאזור הוא נרגע.
כמובן שגם נהנו במסע, רואן הצליח לצוד יונה שמנמנה וצלינו אותה על האש. לא אשכח את הפרצוף המופתע של מקס כשפתח את תרמילו וקפצה משם קרפדה, מקס כמעט התעלף "חיה! בתיק שלי!"
אחרי שבוע כמעט הגענו ליעד, נשאר לנו לעבור נחל רדוד שלואי טען בתוקף שזה לא מסוכן לחצוץ אותו בהליכה. עלינו בעלייה קטנה לכיוון המערה שמסומנת בפה, ואחרי ששוטטנו בה קצת מצאנו את התיבה! היא הייתה קשורה בשרשראות לקיר המערה.
מקס קפץ באושר, על פניו של רואן הייתה הבעה שמימית ולואי רק בהה על התיבה כאילו ראה מלאך מולו.
הפעלנו על התיבה עומס לחץ עצום, והיא יצאה ממקומה.
פתחנו אותה לאט לאט חוששים אולי יצא ממנה שד.
הייתם צריכים לראות את הניצוץ שהחזירו לנו המטבעות המוזהבות, היה שם הון כסף.
סכום כסף גדול שמספיק לכל אחד מאיתנו לממש את חלומותיו ולגור בטירה ענקית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בוריאציה אחרת

ניסיתי לשנות את המשמעות הפשוטה של המילים הקיימות כמה שאפשר



"אאאאאאאאלף"

"סטופ"

"מם"

"איך מם? איך הגעת למם? השנייה התחלת"

"מה זה איך הגעתי? לקחתי טרמפ! חה חה! כשאתה חלמת הגעתי למם"

החיים בטירת הכרמל התנהלו על מי מנוחות. כל מי שמכיר את המקום, יודע איך זה לחיות מעבר לזמן. חיה ותן לחיות.

עד ש... עד שהגיע השוטר החדש. קוקו קרפדה קראנו לו. בעצמי אני לא יודע למה. כל היום היה משוטט ומחליט חוקים חדשים אותם היה אוכף. הניצוץ השוטרי שבעיניו, היה מסוכן לכולנו.

פעם אחת, הוא אפילו רצה לעצור את שמשון מהקצבייה כשהסתובב עם שרשרת ברחוב. כששמשון הצטדק ואמר שהכלב היה עייף, ולכן הוא יצא רק עם השרשרת, טען קוקו קרפדה שזה התחמקות. "מעכשיו עד יום כפור השרשרת במעצר בית", קבע.

כשילד שיחק בעכבישים בחנייה, צעק עליו "עכביש לא על הכביש". רק השד יודע כמה זמן לקח לו לחשוב על החרוז הרדוד הזה.

כל משחק ברחוב, היה נגמר בצעקות "ברוח מן הון" שהגיעו מכיוון הניידת הטאראנטע שלו.

לו רק היינו יודעים מה נתיב הנסיעה שלו, אם הפעם יקפוץ מפה או מהרחוב המקביל, יכולנו לשחק בעיניים עצומות באזורים אחרים.

אפילו הפגיון המוזהב שמצא מושיקו בעלייה שבגבעה, שיתכן שמימי המנדט הוא עוד היה בצבע אחר, לא יכול היה להעסיק אותנו בקליעה למטרה, בגלל עיניו הבולשות של השוטר הטרדן.

ואז הגיע לשכונה קלרה. שלום אמר שהיא קרובת משפחה של מלכת אנגליה. לא ידעתי שמלכת אנגליה גם כן תימניה. אצלם כולם קרובים.

קלרה הזאת, כמו מלאך, ידעה להציל את המצב. כל פעם שראתה את קוקו קרפדה מגיע להרוס לנו את המשחק, הייתה מתחילה לשבש אותו עם המבטא שלה. "אוו סר, אתה יכולה עוזרת לי רגע?" מהר מאוד ה'סר' היה בורח מהאזור כמו מאש.

החלטנו להחזיר לה טובה. לצורך העניין התרמנו כמה סטייקים משמשון בעל הבשר, תיבלנו בתיבול חריף ועוקצני, כראוי ליוצאי ארצות המזרח התיכון, קצת אני טעמתי, קצת שלום, כמה ביסים מושיקו, והלכנו אחר כבוד, בידיים עמוסות חלקית, אל ביתה של מיסיס קלרה.

את פרצפה המבוהל למראה המגש המטפטף, עמוס בסטייקים נגוסים, אשאיר לכם לדמיין.

אשמח לביקורות, לי כבר יש כמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לגמרי כשרון!
כתוב בצורה ממש מעניינת והומוריסטית...

אשרי יולדתו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9

מנסה את מזלי, אשמח לביקורת...


אם הייתי גרה בטירה, הכל היה יכול להיות טוב יותר. אף אחד לא היה מוצא אותי שם. הייתי יכולה להתחמק בקלות, בין כל המסדרונות הארוכים, לרוץ על השטיחים המוזהבים, לשוטט ולחפש מקום שיהיה הרחק הרחק מהמטלות הבלתי נגמרות שלי. הוי, הייתי משלמת הון עצום בשביל להיות שם.
אבל אני פה, זה היה רק חלום קטן. והתעוררתי מהחלום הנחמד, הרדוד והלא מציאותי שלי, לקול צרחה רמה.
"אמא יש פה חיה!!"
הצילו.
המוח שלי משדר לי אותות מצוקה. נוהל חירום, מצב מסוכן מדרגה ראשונה.
אני מצטיידת בחרב ארוכה בדמות הסכין הרצינית של העופות. אני מנסה לפלס לעצמי נתיב בתוך עומס המשחקים. קופצת על חרוזים ושרשראות שמפוזרים בצורה בלתי אחראית בעליל.
אני ממשיכה לכיוון ממנו נשמעה הצעקה הנוראה שהקיצה אותי מחלומי. אם מישהו היה רואה אותי, היה בוודאי רואה ניצוץ בעיניי, אש של קרב. ואז כשהגעתי לשם, למקום הנורא, כאילו כפאני שד. גיליתי משהו בגודל קרפדה, אבל בלי הגזמה. יותר נכון 'מישוהים'.
צמד עכבישים ענקיים שעלו בעלייה תלולה ומפרכת- מהמפה לשולחן. העכביש הימני היה יותר גדול, שמנמן כזה, שגרם לי לתחושה עוקצנית בגב.
ואז קרה נס שמימי. מלאך עשה את זה, בטוח, אין לי הסבר אחר.
היד שלי, זו שעכשיו עם כפפה אדומה בגלל הכפור ששורר בחוץ, שבעלי התעקש שהטפטוף הקליל שהיה היום לא מצדיק כפפות, בדיוק היד הזו, נשלחה לעבר המפה, כשהיא אוחזת בכפכף שראה ימים טובים יותר, ומכה נמרצות את היצורים המסכנים, שחלקיקיהם מתמזגים נהדר בתפאורה עם הפלפל חריף הנגוס שמאן דהוא ניסה את מזלו בטעימה ודאג שאחרים ידעו ע"כ.
ואז לא הייתי צריכה יותר טירה מהסיפורים. הרגשתי גיבורה מהספרים. כזו שמנופפת לכולם לשלום בעודה יושבת זקופה על גבו של סוס לבן בעל אוכף עשוי עור אמיתי.
אבל גם הרגע היפה הזה נגמר, בצרחת "אמא הוא לקח לי...."
 
  • הוסף לסימניות
  • #11

מנסה את מזלי, אשמח לביקורת...


אם הייתי גרה בטירה, הכל היה יכול להיות טוב יותר. אף אחד לא היה מוצא אותי שם. הייתי יכולה להתחמק בקלות, בין כל המסדרונות הארוכים, לרוץ על השטיחים המוזהבים, לשוטט ולחפש מקום שיהיה הרחק הרחק מהמטלות הבלתי נגמרות שלי. הוי, הייתי משלמת הון עצום בשביל להיות שם.
אבל אני פה, זה היה רק חלום קטן. והתעוררתי מהחלום הנחמד, הרדוד והלא מציאותי שלי, לקול צרחה רמה.
"אמא יש פה חיה!!"
הצילו.
המוח שלי משדר לי אותות מצוקה. נוהל חירום, מצב מסוכן מדרגה ראשונה.
אני מצטיידת בחרב ארוכה בדמות הסכין הרצינית של העופות. אני מנסה לפלס לעצמי נתיב בתוך עומס המשחקים. קופצת על חרוזים ושרשראות שמפוזרים בצורה בלתי אחראית בעליל.
אני ממשיכה לכיוון ממנו נשמעה הצעקה הנוראה שהקיצה אותי מחלומי. אם מישהו היה רואה אותי, היה בוודאי רואה ניצוץ בעיניי, אש של קרב. ואז כשהגעתי לשם, למקום הנורא, כאילו כפאני שד. גיליתי משהו בגודל קרפדה, אבל בלי הגזמה. יותר נכון 'מישוהים'.
צמד עכבישים ענקיים שעלו בעלייה תלולה ומפרכת- מהמפה לשולחן. העכביש הימני היה יותר גדול, שמנמן כזה, שגרם לי לתחושה עוקצנית בגב.
ואז קרה נס שמימי. מלאך עשה את זה, בטוח, אין לי הסבר אחר.
היד שלי, זו שעכשיו עם כפפה אדומה בגלל הכפור ששורר בחוץ, שבעלי התעקש שהטפטוף הקליל שהיה היום לא מצדיק כפפות, בדיוק היד הזו, נשלחה לעבר המפה, כשהיא אוחזת בכפכף שראה ימים טובים יותר, ומכה נמרצות את היצורים המסכנים, שחלקיקיהם מתמזגים נהדר בתפאורה עם הפלפל חריף הנגוס שמאן דהוא ניסה את מזלו בטעימה ודאג שאחרים ידעו ע"כ.
ואז לא הייתי צריכה יותר טירה מהסיפורים. הרגשתי גיבורה מהספרים. כזו שמנופפת לכולם לשלום בעודה יושבת זקופה על גבו של סוס לבן בעל אוכף עשוי עור אמיתי.
אבל גם הרגע היפה הזה נגמר, בצרחת "אמא הוא לקח לי...."
גאוני
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #15
במיסטים אפשר להכניס גם שמימי ואולי גם ניצוץ ואש
רדוד זה ההיפך ממיסטי?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה