בניה עצמית ב'בנה ביתך' משתלם ?

[למעשה]

בערי הפריפריה החרדית כגון טבריה ערד ועוד
רמ''י ומשרד השיכון מוציאים מידי פעם מכרזי בנה ביתך
ואשמח לדעת המומחים ,
1. האם המחיר יצא בד''כ יקר יותר מוילה בשוק, או שאדרבה אפשר לתמחר היטב,
ואפי' להרוויח את הרווח היזמי ואולי אפי' הקבלני ? { קצת מבין ערבית.. }

2, אולי יש פיתוי לפנק רמת אבזור גבוהה יותר כשאין את מסגרת הסטנדרט של הקבלן ?

3. בהנחה שגלום סיכון מסוים במחירי הדירות בארץ, [ יש ירידות מעטות ]
עד כמה לדעתכם זה ישפיע על מוצר נישה
שא''א למכור עד 5 שנים מסיום הבניה + שנתיים פיתוח - תכנון - בניה .

4. עזרה - חסום לי ויקיפדיה, אם מישו מוכן להעלות את הערך הזה , בנה ביתך
אודה לו על כך.
יישר כוח לכל הקוראים, ובפרט לעונים !

 

[למעשה]

ובעצם אולי ליצמן יצליח לאשר מימון על הפיתוח בפריפריה ?

 

[כרמלית בננה]

בנה ביתך היא מדיניות ממשלתית בישראל שבבסיסה הקצאת קרקעות לבנייה של בתים פרטיים צמודי-קרקע, לפי תכנון פרטי של המשתכן

מטרת הפרויקט
הוגדרה בשלושה מישורים: מניעת עזיבת אוכלוסייה חזקה מעיירות פיתוח, משיכת אוכלוסייה חזקה ומבוססת אליהן ועידוד הפרטת הבנייה בארץ. הביצוע כלל הקצאת מגרשים זולים לבנייה פרטית, על ידי קבלן בניין פרטי ולפי תוכנית אישית של המשתכן. אחוז מסוים מן המגרשים הוקצה לתושבי היישוב או שהוגדרה להם עדיפות ברכישת מגרשים ובקבלת מענקים והלוואות.

מעלות וחסרונות
בניית "בנה ביתך" היא השיטה המועדפת ביותר על הישראלים ושימשה את משרד השיכון ואת רשות מקרקעי ישראל בעיקר במקרים בהם אף שיטת שיווק אחרת לא הצליחה[22][23].

בשכונות בנה ביתך עיצבו המשתכנים את הבית כאוות נפשם, בעזרת קבלני משנה ואדריכלים. על התוצאה עלתה ביקורת שהבנייה סבלה מיצירת עיצוב-יתר, ומבנים מצועצעים ושונים מאוד זה מזה, דבר שהקנה תחושה של "קקפוניה" ואקלקטיות.

המתנגדים העדיפו על כן שכונות שלמות שהוקמו באופן אחיד על ידי קבלנים או למצער שכונות בהם הקבלנים הציעו לרוכשים לבחור מתוך מספר מצומצם של דגמי-מעטפת (אשר עיצוב הפנים בתוכן ניתן לשינוי באמצעות קירות בנויים או קירות גבס) שיצרו תמונה סטנדרטית יותר לשכונה.

היסטוריה
במהלך שנות ה-50 הייתה עיקר הבנייה הציבורית בישראל בנייה אחידה. במושבים נבנו עבור המשתכנים בתים אחידים, וכך גם בשכונות צמודי קרקע שלי הערים, דוגמת שכונת קפלן בכפר סבא. בעת הקמת ערד, הוחלט על שיטה חדשה על פיה הובטחו מגרשים תמורת דמי פיתוח בלבד וניתן למתיישבים לבנות את בתיהם כראות עיניהם. לתוכנית זאת של משרד השיכון הודבק הכינוי "בנה ביתך"[1]. בשנת 1967 שווקו מגרשים נוספים בערד על פי אותה תוכנית[2]. בשנת 1968 הונהגה תוכנית דומה בשכונת גבעת המבתר שבירושלים[3].

ביוני 1974 התמנה אברהם עופר לשר השיכון והוא אימץ את שיטת "בנה ביתך" באופן נרחב[4]. תוכניות לשיווק מגרשים בשיטת בנה ביתך עלו לגבי עיירות הפיתוח[5] בדרום[6], בבית שאן[7], ביבנה[8][9][10][11], בקצרין[12][13], באופירה[14], בפוריה עילית[15], במעלות[16] ובאשקלון[17].

לאחר המהפך, התגבר השימוש בתוכניות "בנה ביתך", במיוחד בגליל, במסגרת הניסיון למשוך אוכלוסייה יהודית לגליל[18]. בסוף 1977 עלה רעיון של "מגרש בחיסכון", תוכנית חיסכון לרכישת מגרש, במטרה לעודד את מכירת המגרשים[19]. השר גדעון פת הצהיר בשנת 1978 שבכוונת משרד השיכון לשווק 1840 מגרשים בשיטת בנה ביתך כדי להאבק בעליית מחירי הדיור[20]. מגרשים לבנה ביתך שווקו גם בלוד[21].