שיתוף - לביקורת בסוף הוא בא.

[rrrrrrrrrrrrrr]

בלילה, אני יושבת במטבח. קפה לוהט צורב את גרוני, זכרונות מתוקים.
הילדים במיטות, רחוצים. המלאך הגואל, וסיפור. אמהוּת שלא אמכור בשום הון שבעולם.
אני משלבת אצבעות סביב הכוס, מתחממת. 'מספר אחת בעולם!', אני עוקבת אחר סלסול האותיות המעוצבות.

דפיקות בדלת.
אני קופאת. אלו הדפיקות שלו!
רגועות, קצביות ומרקדות. "זאת דלת, לא פסנתר." הקניט אותו פעם ישראל.
הוא כאן?

'קומי, תפתחי לו!' מאיץ בי קול יציב, 'הוא כאן!'
'את יודעת שזה לא הוא', הקול השני יציב יותר, מפוכח.
אולי זה אבא של קליין, מהקומה.
'מה פתאום קליין? זה הוא, אלו הדפיקות שלו!' מתעקשת התקווה להאחז בליבי.
כל שריר בגופי, כל עצם, דוחקים בי למהר לדלת. אלו הדפיקות שלו, מבטיחה.
בניגוד לכל חוק טבע אפשרי, אני נשארת לשבת במטבח.
כוס קפה לפותה בידי, אותיות מסתלסלות. מספר אחת. בעולם. בעולם.
הדפיקות נחלשות. פעימות הלב שלי מאפילות עליהן, בעוצמתן.

"אמא, למה את לא פותחת את הדלת?" ילדונת בפיג'מת הלו קיטי מציצה מהחדר, מתפלאת.
אני פוצה פה, היא כבר בדלת.
פותחת כדי סדק, דוחקת דרכו תלתל רטוב, עין בצבע חום-דבש ואף סולד. "מה?"
אה. הכתפיים שלי נופלות בהשלמה; עיניים נעצמות בייאוש, לרגע.
"אין לנו קקאו," אני מודיעה לה אחר כך. "למיטה, גברת."

'אמרתי לך?' מתגרה בי קול-יודע-כל. 'למה חשבת בכלל שזה יהיה הוא?'
אני פוקחת עין, מישירה מבט למקום הפנימי ההוא, המסתפק. זה שאינו מעז לקוות.
"ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו."

 

[מילה נרדפת]

וואו!!!!!!
קראתי את הקטע בנשימה עצורה עד הסוף.
כתיבה מהממת. נוגעת.
מקווה שהבנתי על מה מדובר...

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

וואו!!!!!!
קראתי את הקטע בנשימה עצורה עד הסוף.
כתיבה מהממת. נוגעת.
מקווה שהבנתי על מה מדובר...

תודה רבה, התגעגעתי למילים הטובות שלכם.
בעקרון אני נוהגת להשאיר את הדברים פתוחים, אבל אם דווקא מעניין אותך- זה המשך לשיתוף הזה.

 

[צביה ר.]

וואו. הכתיבה הזאת!
נגעת. ריגשת. כל כך.

זה המשך לשיתוף הזה.

עוד לפני שקראתי את הקטע, רק הצצתי בתגיות - הבנתי את זה. ידעתי שאת הולכת לצמרר שוב. לא טעיתי.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

תודה @צביה ר.!
שמחת אותי כל כך, ויותר מזה- התרגשתי לחשוב שמישהו זוכר את השיתופים הקודמים!
אין מילים.

 

[אולטרא סגול]

אני זוכרת את השיתוף הקודם, נראלי קראתי אותו בקדם ולא פה דווקא,
או שכן פה.
כתיבה כואבת ומהממת.
אולי תעשי בהמשכים?
טור כזה ...

 

[~שפרה~]

מרגש מאוד. מאוד.
וכרגיל, את כותבת מהמם.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

תודה @אולטרא סגול, תודה @~שפרה~!

אולי תעשי בהמשכים?
טור כזה ...

הבקשה עצמה מרגשת, אבל לא נראה לי הגיוני לספר בהמשכים.
אולי אנקדוטות, בלי סדר, תהליך או הגיון. יש ענין?

 

[דודה]

אולי אנקדוטות, בלי סדר, תהליך או הגיון. יש ענין?

בודאי!
מי צריך תהליך או הגיון במקום שיש לב?

קטע מיוחד בכתיבה מרגשת.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

בודאי!
מי צריך תהליך או הגיון במקום שיש לב?

קטע מיוחד בכתיבה מרגשת.

ותגובה מרגשת. תודה בפעם ה-מי יודע כמה, דודה.
ועכשיו, כנות:
(אני עונה גם לכם, @מקצה הארץ-:) )
יש לי תחושה שהכתיבה שלי קצת התקבעה, השתבללה.
התגובות שלכם ממשיכות להיות אוהדות ומשמחות כל כך,
כמות הצפיות מפתיעה
והלייקים צולעים, לא-ט לא-ט.
כל אלו כמובן פרמטרים שאמורים לעזור לי להבין איפה אנחנו ממוקמים, אם כדאי לקחת הפסקה, לחפש כיוון.
אבל הם לא ממש תואמים אחד לשני, אז אני פשוט אשאל, לא בלי מבוכה:
מה אתם, כצופים מהצד, יכולים לומר לי על הכתיבה? מה הייתם משנים בה? מה הייתם מחזקים?
שאלה קשה, הכי הגיוני להתעלם בחינניות,
אבל אני אכיר טובה מאוד למי שיענה. עדיפות לעונים בכנות.
התשובות שלכם יהיו החומר גלם לשיתופים באים.
(כאן אמור לבוא איום מרומז, עפ"י עקרונות שיטת המקל והגזר. אבל אנחנו קצת מוגבלים, במסגרת האכסניה.)

 

[מקצה הארץ-:)]

ותגובה מרגשת. תודה בפעם ה-מי יודע כמה, דודה.
ועכשיו, כנות:
(אני עונה גם לכם, @מקצה הארץ-:) )
יש לי תחושה שהכתיבה שלי קצת התקבעה, השתבללה.
התגובות שלכם ממשיכות להיות אוהדות ומשמחות כל כך,
כמות הצפיות מפתיעה
והלייקים צולעים, לא-ט לא-ט.
כל אלו כמובן פרמטרים שאמורים לעזור לי להבין איפה אנחנו ממוקמים, אם כדאי לקחת הפסקה, לחפש כיוון.
אבל הם לא ממש תואמים אחד לשני, אז אני פשוט אשאל, לא בלי מבוכה:
מה אתם, כצופים מהצד, יכולים לומר לי על הכתיבה? מה הייתם משנים בה? מה הייתם מחזקים?
שאלה קשה, הכי הגיוני להתעלם בחינניות,
אבל אני אכיר טובה מאוד למי שיענה. עדיפות לעונים בכנות.
התשובות שלכם יהיו החומר גלם לשיתופים באים.
(כאן אמור לבוא איום מרומז, עפ"י עקרונות שיטת המקל והגזר. אבל אנחנו קצת מוגבלים, במסגרת האכסניה.)

לכל נפש יש את העומק שלה, רובד לפנים רובד.
בכל אחד יש את הדרך, הצליל והמנגינה שלו בו הוא מתבטא הכי נכון הכי מהלב.

אחד מלחין צלילים קופצים ומשמחים.
רעהו דוקא צלילים רכים ונוגים.

כל אחד מגיע מעולם אחר (אבי"ע) עם נשמה שחוצבה ממדור שונה לגמרי.

פעמים שאדם מבטא שר וכותב את מנגינת חייו והמסע שלו ניכר היטב בכתיבה/בשירה וזה המקום שלו - תמיד הוא ימשך לשם כי זה מה שהוא. וזה מה שהכי כיף לקרוא.

ואני אישית חושב שדוקא האנשים החושבים והמעמיקים, הקולמוס שלהם פולט חומר הרבה יותר מתקבל, נוגע וממכר. ולא כל אחד יכול לקבל ולהכיל את זה רק מי שגם הוא נמצא שם למעלה.

הכתיבה שלך, כל כך נוגעת ופורטת על נימי הלב.. ברור שאת צריכה להמשיך לכתוב, בעוז ובגאון!

כתבתי את הדברים בדרכים ביני וביני, ומקווה שהבנתי את הבקשה/שאלה)

 

[צביה ר.]

מה אתם, כצופים מהצד, יכולים לומר לי על הכתיבה?

בכנות -
שהיא מיוחדת, יפה ונוגעת בצורה בלתי רגילה.
לא הייתי מציעה לך לשנות שום דבר. פשוט תמשיכי.
כמו שכתב באומנות @מקצה הארץ-:) המקום האישי והייחודי של כל כותב, המעיין הפרטי שממנו נובעות מילותיו, הוא שהופך את התוצרים למה שהם.
ובנוגע לכמות הלייקים והתגובות - ראשית, הכמות לא בהכרח מעידה על האיכות. פעמים שבכלל לא.
ושנית, מזונותיו של כל שיתוף קצובים לו מראש השנה : )

 

[מקצה הארץ-:)]

בכנות -
שהיא מיוחדת, יפה ונוגעת בצורה בלתי רגילה.
לא הייתי מציעה לך לשנות שום דבר. פשוט תמשיכי.
כמו שכתב באומנות @מקצה הארץ-:) המקום האישי והייחודי של כל כותב, המעיין הפרטי שממנו נובעות מילותיו, הוא שהופך את התוצרים למה שהם.

נכון מאוד

ובנוגע לכמות הלייקים והתגובות - ראשית, הכמות לא בהכרח מעידה על האיכות. פעמים שבכלל לא.

אמת שנזהרתי מראש (בתגובה הקודמת) שלא לכתוב בענין הלייקים, כעת התחבטתי, כתבתי, ושוב מחקתי מסיבות השמורות עמדי.
אך בשלש מילים "זה לא המדד".

גם, אני יודע על עצמי ומן הסתם גם אחרים יעידו כן,
לא כל אשכול גלוי וידוע תמיד לפני החברים בכל זמן נתון.. הם נעלמים בתהום הנשיה עד שמן השמים נגזר ומישהו עבר ומשמש בו ואז צף ועלה שוב.
וכמו שכתבה @צביה ר.

שנית, מזונותיו של כל שיתוף קצובים לו מראש השנה : )

 

[דודה]

כנראה שלא לתשובה הזו ציפית, אך היא הכי נכונה:
הכתיבה שלך יפה, ייחודית, נוגעת.
אל תשני בה מאומה.
זה הז'אנר שלך, אין לו מתחרים.
אל תצאי מהמשבצת הזו, כי אין מי שימלא את מקומך בה.

וכמו שכתבו קודמי-
לייקים הם בונוס נחמד. הם לא המדד האמיתי.
אני יכולה להעיד מניסיוני שדווקא השיתופים היותר מיוחדים שלי, היותר עמוקים, זכו לפחות לייקים מאחרים.
יש לעיתים שיתופים בינוניים שאיזשהו 'קיטש' חיצוני, מילים סופרלטיביות מפוצצות, גורם להם לגרוף כמות היסטרית של לייקים. אך כשמקלפים את השכבות, רואים אין בו ממש.
לעומת אחרים שאין בהם ברק מסנוור והילה נוצצת, אך כל מילה בהם היא עונג צרוף.
אני באופן אישי אשמח שתמשיכי לכתוב ולשתף בסגנון הייחודי והאומנותי שלך.

 

[מקצה הארץ-:)]

יש לעיתים שיתופים בינוניים שאיזשהו 'קיטש' חיצוני, מילים סופרלטיביות מפוצצות, גורם להם לגרוף כמות היסטרית של לייקים. אך כשמקלפים את השכבות, רואים אין בו ממש.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

@צביה ר., @דודה, @מקצה הארץ-:)!
תודה רבה רבה על התגובות, קראתי בעיון כל מילה, היה שווה. החכמתי.
אז אם להשאר באזור הנוחות שלי, מחר אעלה בע"ה פרק נוסף.

 

[tmr]

וואו
איך פספסתי את זה ואת הקטע הקודם
קראתי כל מילה וזה כאב לי בלב ממש
מחכה מאד מאד לקרא עוד
הכתיבה הזאת נדירה ביכולת שלה לקחת את הגלות שהעולם הזה נמצא בה ולהוציא אותה במילים שחורטות לך על הלב

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

וואו
איך פספסתי את זה ואת הקטע הקודם
קראתי כל מילה וזה כאב לי בלב ממש
מחכה מאד מאד לקרא עוד
הכתיבה הזאת נדירה ביכולת שלה לקחת את הגלות שהעולם הזה נמצא בה ולהוציא אותה במילים שחורטות לך על הלב

תודה רבה תמר, איזו תגובה מרגשת.
בהמשך הערב אעלה בע"ה פרק המשך.