"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[סטודיו לגרפיקה]

קראתי בשביעי של פסח את שיר השירים. היום ניגש אלי אחד המתפללים ושאל אותי על הפסוק
"חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם"

למה במילה ממתקים אין דגש לאות תיו, הרי המם השניה במילה ממתקים היא בשווא נח?

למישהו יש תשובה?

ציטוט מסימנים: מתג במ"ם ראשונה ותי"ו רפה וכן הוא בכתר ארם צובה.
אולי בגלל שיש במ"ם מתג...

 

[סערצע]

א. מה בעצם הטעם הזה אמור לבטאות? למה הוא נמצא כאן?
ב. ג' פסוקים אח"כ "קרבו", איך מנגנים? גם את התלישא וגם את הגרשיים?

א. יעוי' בקונטרס המצורף, ע' 71 ואילך.
ב. אכן.

 

[ברוך הוא]

קראתי בשביעי של פסח את שיר השירים. היום ניגש אלי אחד המתפללים ושאל אותי על הפסוק
"חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם"

למה במילה ממתקים אין דגש לאות תיו, הרי המם השניה במילה ממתקים היא בשווא נח?

למישהו יש תשובה?

עיין כאן

 

[גלינג]

ב. ג' פסוקים אח"כ "קרבו", איך מנגנים?
גם את התלישא וגם את הגרשיים?

כן, בסדר הפוך.
כלו' את מקדימים את הגרשיים (כבשאר ב' טעמים בתיבה אחת).

 

[גידל]

קראתי בשביעי של פסח את שיר השירים. היום ניגש אלי אחד המתפללים ושאל אותי על הפסוק
"חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם"

למה במילה ממתקים אין דגש לאות תיו, הרי המם השניה במילה ממתקים היא בשווא נח?

למישהו יש תשובה?

זה יוצא מן הכלל! וכן הוא ב"כתר".
ואמנם ברוב חומשים יש דגש לאות תיו,

עיין כאן

תכל'ס למה התי"ו רפויה.

 

[חייט]

זה יוצא מן הכלל! וכן הוא ב"כתר".
ואמנם ברוב חומשים יש דגש לאות תיו,

תכל'ס למה התי"ו רפויה.

דרך ברבים דרכים נקוד הד, בשוא ובנסמך דרכי הד, משתנה לפתח
אבל הכלל נשמר שהשוא בריש כמו נע והכף רפויה ו
נקרא שוא מרחף
ואולי גם ממתקים דומה

 

[גידל]

דרך ברבים דרכים נקוד הד, בשוא ובנסמך דרכי הד, משתנה לפתח
אבל הכלל נשמר שהשוא בריש כמו נע והכף רפויה ו
נקרא שוא מרחף
ואולי גם ממתקים דומה

אתה בוודאי מתכוון לרי"ש שמשתנה,
לעניננו, בממתקים תמיד השו"א נח!?
][/QUOTE]

 

[המנגן והבעל קורא]

מניסיון ארוך, כדאי מאד אחרי שהקריאה מוכנה לעבור על הפרשה שוב עם חומש רגיל.

 

[המנגן והבעל קורא]

למישהו יש טיפים נוספים איך לזכור את הטעמים?
משום מה עם ההגיה והדיקדוק אין לי בעיה ומספיקה לי בד"כ חזרה אחת, אבל עם הטעמים... שה' ישמור...
צורת ההכנה שלי היא פחות או יותר כזו;
1 קורא את כל הפרשה בקריאה מדויקת
2 קורא כל עליה פסוק בעמודה המוטעמת וחוזר עליו בעמודה הלא מוטעמת
3 קורא את כל העליה בעמודה שאיננה מוטעמת
4 קורא את כל הפרשה בעמודות שאינן מוטעמות.
סה"כ 5 חזרות (בסיסיות, כמובן שישעוד חזרות...) ועדין... יש שיטה קלה ובדוקה לענין?

 

[סערצע]

ניתן להשתמש בסימני מכון 'סימנים'. מועילים הם לרבים.

 

[סטודיו לגרפיקה]

למישהו יש טיפים נוספים איך לזכור את הטעמים?
משום מה עם ההגיה והדיקדוק אין לי בעיה ומספיקה לי בד"כ חזרה אחת, אבל עם הטעמים... שה' ישמור...
צורת ההכנה שלי היא פחות או יותר כזו;
1 קורא את כל הפרשה בקריאה מדויקת
2 קורא כל עליה פסוק בעמודה המוטעמת וחוזר עליו בעמודה הלא מוטעמת
3 קורא את כל העליה בעמודה שאיננה מוטעמת
4 קורא את כל הפרשה בעמודות שאינן מוטעמות.
סה"כ 5 חזרות (בסיסיות, כמובן שישעוד חזרות...) ועדין... יש שיטה קלה ובדוקה לענין?

אם בבית הצלחת לקרוא מהעמודה שאינה מוטעמת חלק, ללא הצצות לעמודה הסמוכה,
אין סיבה שלא תצליח כך גם בבית הכנסת...
אלא אם כן הספר תורה שיש בבית הכנסת אינו שווה בעימודו לתיקון קוראים שבביתך שאז כמעט ואין סיכוי שתצליח בכזו הכנה בסיסית...
תוכל לעיין בהודעות שפתחו את האשכול

 

[המנגן והבעל קורא]

אני משתמש בסימנים. אבל בכל זאת אינה דומה קריאה ב"תיקון" לקריאה בס"ת.
משום מה.
אבל השיטה שלי היא כזו הרי ידוע שהמוח זוכר דברים מיוחדים שאינם שגרתיים, וכנ"ל גם בטעמים, (ראיתם פעם בע"ק שפיספס "אזלא גרש"? . וכן עוד טעמים "פזר" "זקף גדול" וכו' שהם טעמים בולטים ו"חריגים".)
אשר על כן אני משתדל להפוך פסוקים הקשים לזיכרון (תבניות טעמים) ל"מיוחדות" ע"י הרמת קול (לא בקריאה! בהכנה!) וכיו"ב.
מקווה שהצלחתי להסביר...

 

[המנגן והבעל קורא]

דרך אגב לגבי מכון סימנים.
יש לי את התיקון שלהם במהדורה החדשה (עם שינון המקרא בסוף),
וכן יש לי את התיקון המחולק לחוברות.
התיקון החדש בהחלט מוגה ומדוקדק אבל המחולק...
לדוגמה בחוברת של פסח בקריאה לשביעי של פסח כתוב בעמודה א' "ויבאו מרתה" ובעמודה ב' "יבאו מרתה" בלא וא"ו

וזו לא הטעות דפוס הראשונה בחוברות הנ"ל...

 

[סטודיו לגרפיקה]

אבל בכל זאת אינה דומה קריאה ב"תיקון" לקריאה בס"ת.
משום מה.

אני לא חושב שזה תקף אחרי כמה קריאות...
אא"כ כמו שאמרתי הספר שונה מהותית מהתיקון-שווה בדיקה

 

[המנגן והבעל קורא]

והנה עוד דוגמה למטה כתוב "רוח יעקב אביכם"
בעוד שהכתיבה הנכונה היא כמובן "אביהם"
אבל זה לא כ"כ משמעותי.
עכ"פ התאכזבתי מהמכון. ציפיתי ליותר שימת לב. אחרי הכל זה התפקיד שלהם.

 

[חייט]

למישהו יש טיפים נוספים איך לזכור את הטעמים?
משום מה עם ההגיה והדיקדוק אין לי בעיה ומספיקה לי בד"כ חזרה אחת, אבל עם הטעמים... שה' ישמור...
צורת ההכנה שלי היא פחות או יותר כזו;
1 קורא את כל הפרשה בקריאה מדויקת
2 קורא כל עליה פסוק בעמודה המוטעמת וחוזר עליו בעמודה הלא מוטעמת
3 קורא את כל העליה בעמודה שאיננה מוטעמת
4 קורא את כל הפרשה בעמודות שאינן מוטעמות.
סה"כ 5 חזרות (בסיסיות, כמובן שישעוד חזרות...) ועדין... יש שיטה קלה ובדוקה לענין?

נפלא
יש דרך נוספת כל יום להכין עליה או יותר לפי היחס השבועי
ובהמשך השבוע לחזור על יום האתמול ולהוסיף חדש ובסוף השבוע חזרה כוללת
ותראה נפלאות בדוק ומנוסה
נ.ב גמרא קדושין דף למד
בהצלחה

 

[המנגן והבעל קורא]

כן אבל הבעיה היא שאין לי כ"כ זמן באמצ"ש.
או ת'אמת יש לי זמן, אבל אני דחיין כרוני ואני זוכה ודוחה ולבסוף בוכה...
כמאמר הפתגם; "למה לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים?"

 

[סטודיו לגרפיקה]

נפלא
יש דרך נוספת כל יום להכין עליה או יותר לפי היחס השבועי
ובהמשך השבוע לחזור על יום האתמול ולהוסיף חדש ובסוף השבוע חזרה כוללת
ותראה נפלאות בדוק ומנוסה
נ.ב גמרא קדושין דף למד
בהצלחה

כנ"ל אני עושה בלנ"ד, שיטה מופלאה.
רק שלפעמים עליית שביעי היא ארוכה, ובשבתות קיץ אין כ"כ זמן לאחרי הסעודה (מה גם שהמאכל מביא את השינה. וד"ל)

 

[חייט]

בעיה מוכרת אבל אפשר להצמיד לתפילה לא לחוצה בזמן כגון מעריב לפני או אחרי
ואם יש ילד בגיל שכבר יכול אפשר לשלב שעת חויה כל יום כ10 דקות יחד קריאה בנעימת טעמי המקרא
והרווח מכל הכוונים
נ.ב שנה שנתיים השקעה להרבה שנים
וגם אפשר עליה או שתים יסודי יותר ובכמה שנים הכל נהיה יסודי
ואז יש זמן לעיין במפרשים או בספרי דקדוק ולשפר את הרמה באיכות לאין ערוך
שוב ברכות להצלחה מרובה

 

[חייט]

כנ"ל אני עושה בלנ"ד, שיטה מופלאה.
רק שלפעמים עליית שביעי היא ארוכה, ובשבתות קיץ אין כ"כ זמן לאחרי הסעודה (מה גם שהמאכל מביא את השינה. וד"ל)

יש שישי ארוך