[גם] לפרשת עקב ועוד נושאים שונים

[בעיקר להודות]

בהרבה קהילות מברכים כבר מ-ט"ו באב בכתיבה וחתימה טובה, "כתיבה וחתימה טובה=חמשה עשר באב", [בהלכה כתוב מא' אלול].



כל השנה [ובפרט בימי בין הזמנים] חובה לשנן לנו ולבנינו את המשימה המרכזית בצאתנו להפוגת רווח להתבונן ולהחליף כח, אחינו העם שבשדות רואה את הליכותינו מביט אחרינו בעניין ובסקרנות עצומה, הוא ניזון מכלֵי תקשורת עוֹיְנִים ושומע הרבה נגד ה' ועמו, הבה נזכור שזכינו להיבחר לתפקיד רם לשמש שגרירי כבוד לתורה הק' ולנותנה יתב"ש. בהיכנסנו למרפאה או לחנות בשהייה באתרי נופש בפארקים או בתחבורה ציבורית לא מסתכלים עלינו כמו על אדם בודד כי סגנון דיבורנו ואופי הליכותינו מעידים עלינו באופן אישי, בני תורה אנו, חסידים ואנשי מעשה, יראי השם החרדים לדברו, כל פעולה וכל הגה, לחיוב או חלילה לשלילה, משליכים על כלל ישראל, מעשינו עשויים לקרב או לרחק ח"ו אנשים מהקב"ה, לפני מספר שנים פנו זוג הורים לרשום את בנם הצעיר לתלמוד תורה במהלך שיחת ההיכרות סיפרו כי הם רגילים לראות מחלון ביתם, בעיר חילונית, שני אחים עוברים, הללו צועדים בדרכם לת"ת, ובשובם, וכלל אינם מודעים שמתבוננים בהם, ההורים ראו והתפעלו מהאיכות והעדינות, הטוהר וסגנון החרדים, ובחרו ההורים אף הם להתקרב ולרשום את בנם לתלמוד תורה בהגיבם: "גם אנחנו רוצים בן כזה".



כי אם ליראה, בקהילה מסוימת נפטר החזן הקבוע בימים הנוראים שהיה בקולו מרגש את הקהל, וחיפשו חזן אחר, שאלו את הרב והגיב להביא חזן ירא שמים למרות שאינו מרגש בקולו, שאלוהו הרי יש חזן עם קול מרגש, השיב הרב, "אנו זקוקים לרגש ורחמים מאת ה' ולכן עדיף חזן ירא שמים שיודע לפני מי הוא עומד מחזן שרק מרגש בקולו".


עק"ב תשמעו"ן עבוֹדה קבועה בלב תפילת שחרית מנחה ערבית ובכל נפשכֶם, 'והיה' לשון שמחה 'והיה עקב': - דהיינו בשמחה תרוצו בעקבותיכם אל בית הכנסת להתפלל שלוש תפילות.

עק"ב קדש בית עיניך, וגם קדש עצמך במותר-לך. (הרב שטיינברג). וגם ברית קוֹדש עיקר. עק"ב אוֹת ברית קוֹדש. שאלוהו: עקב עם ע' ולא עם א'? השיב: בודאי אם שומרים על העין מגיעים לאות ברית קודש.

והרבך וברך פרי בטנך ר"ת בגימטריא 94=ילדים=מזל טוֹב, ובֵרַך פרי בטנך ר"ת בגימטריא 88=ילד ילד.

מִמְךָ כל חֹלִי ר"ת חכם ס"ת ילך. רמז למ"ש חז"ל 'מי שיש לו חולה בבית ילך אצל חכם שיתפלל עבורו'.

כל חלי=98. רמז לקללוֹת בתוכחה וכולן נתקיימו בישראל, בית נחרב בגלל שִּנאַת חנם, חנם=98.

וְנָשַׁל=אותיות לשוֹן. רמז שישראל צריך שישמור לשוֹנוֹ וידבר בלשוֹן הקוֹדֶש, כי 'המוֶת והחיים ביד הלשוֹן'.

"זית שמן ודבש" (ח' - ח') אומר רבי מאיר שפירא מלובלין, החלב נעשה ע"י שהדם נעכר, אך הוא מזין ובריא, הדבש נעשה ע"י הדבורה הטמאה, והוא כל כך טוב שאפילו אם נופל שרץ לתוכו, הריהו נאבד ונעשה טהור. וזאת הסגולה של ארץ ישראל, כמו שהחלב והדבש באים מהטמא ונעשים טהורים, כך ארץ ישראל סגולתה להחזיר את החוטאים בתשובה.


"ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחשת" (ח' - ט') כותב החיד"א בשם רבנו אפרים, ר"ת "אבות", "ברזל" ר"ת בלהה רחל זלפה לאה, להשמיענו כי בזכות האבות והאמהות נחלו עם ישראל את ארץ ישראל. [נשאר לדעת איפה שרה ורבקה]


שולחן השבת נועד לרומם ולחבר את כל המשפחה יחד, תוך כדי נתינת יחס לכל אחד. זכור – אם ילדיך נהנים בשולחן השבת, אף כשיהיו בני 30 ו40 הם יזכרו את ההנאה הזו ויחכו לשבת, ואם חלילה לא ננצלה כראוי, אלא רק נזדרז בסעודות ובקושי נשיר, ורק נזדרז ללכת לנוח, ההנאה מהשבת תהא מהם והלאה.


[קטע זה פורסם בתשע"ח] עם ישראל עובר תקופות מיוחדות לאחרונה, אשר כל איש אשר עיניים בראשו חוזה ורואה את הבטחת הבורא כי ארצנו היא: "ארץ אשר ה'אלקיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"... עם ישראל מוקף בשונאים ואויבים מבית ומחוץ, אך הבורא יתברך שומר עלינו מפני שאנו עמו ונחלתו, עלינו הוא שומר ומשגיח יותר מכל אומה. היה זה ביום שלישי האחרון[ואתחנן], התקשורת העולמית מדווחת על התפרצות של שריפת ענק בסמוך לעיר 'אתונה' שביוון. הדליקה שפרצה עקב החום הכבד הגיעה לאסון גדול מימדים אשר גבה את חייהם של לפחות 50 בני אדם, ובנוסף של כ-150 פצועים. בתים שלמים נשרפו על כל יושביהם והתפוררו לחלוטין ואך מכוניות רבות נותרו כחתיכות פח מפוחמות, והכל מאש קטנה שנוצרה בעקבות החום הכבד וגרמה לאסון נורא. אחד השרים בממשלת ישראל התבטא ואמר כי אנו צופים בנס גלוי כשאנו עדים מה עשתה שריפה אחת ביוון – הרס של ערים שלימות, בעוד שאצלנו בכל יום מתלקחות עשרות שריפות באזור הדרום, אשר נשלחות על ידי אויבינו במטרה לפגוע בנו, אך משמיים שומרים עלינו ולמרות ההפסד הרב של שטחים חקלאיים, אף אדם לא ניזוק ולא נפצע מכך – זהו נס של ממש. 0 נפגעים בשריפות בישראל!. ומתי התרחשה השריפה ביוון?... בתקופה בה מבצעים אויבינו שריפות מכוונות לעבר שטחנו, האם אין זה יד ה' להראות לנו – ראו בניי, כמה אני שומר עליכם, וכמה אני מנסה לעורר אתכם ולדבר אליכם שתשפרו את מעשיכם, כי 'אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל'. מעל מאה שריפות מכוונות של שטחים חקלאיים בשלושה חודשים – זהו המספר שניסו אויבינו לפגוע בנו, אך ב"ה – 0 נפגעים!. בעוד שריפה אחת ביוון – 50 הרוגים ו-150 פצועים!. מאידך, ממש באותה תקופה, חווה ארץ ישראל כ-10 רעידות אדמה רצופות, שבוע אחר שבוע, כשבכולם ב"ה יש 0 נפגעים. לעומת זאת, במדינת 'נפאל' התרחשה רעידת אדמה אחת לפני 3 שנים, בה נספו 8,786 בני אדם ו-22.304 איש נפצעו בדרגות שונות. האם יש ספק אם זו יד ה' המראה לנו כי ה' אלוקיך הולך עימך ושומר עליך – 10 רעידות אדמה ללא נפגעים!. אך בכל זאת, לא לחינם התרחשו 10 רעידות אדמה רצופות, אלא ה' מדבר איתנו ורוצה מאיתנו משהו. וכבר התבטא לפני שבועות ספורים מרן הרב שלמה עמאר שליט"א ואמר כי הקב"ה מנסה לדבר איתנו ומבקש שנתעורר, וכיוון שאנו לא עושים זאת הוא מנסה להעיר אותנו ומרעיד את האדמה שתחת רגלינו. הרי בואו נחשוב, אם רעידת אדמה אחת היתה בעוצמה כמו בנפאל חלילה, הרי מה היה נשאר מאיתנו היום. רואים את הבורא שומר על ארצנו בקדושה בחוש!. "המביט לארץ – ותרעד" , הקב"ה מביט בנו ודורש מכל אחד להשתפר ולהתחזק. אין חכמות, עלינו לזכור כי במשך הדורות, היה הקב"ה מוכיח את ישראל כשהיה רואה שהם סוטים מדרכו והולכים ברך הגויים, אך אם חלילה הם לא היו מבינים את המסר, הוא היה מביא עליהם פורענות קשה ל"ע. על כן, עלינו לשמוח מצד אחד, בראותנו עד כמה ה' אלוקנו שומר עלינו יותר מכל עם, ומצד שני, עלינו להתעורר ולהתקרב אליו שכן הוא מנסה לדבר אליי ואליך!. ועוד, דבר מופלא ומדהים נוסף שאירע לאחרונה ועורר הדים רבים הוא נפילתה של האבן הגדולה והעתיקה מהכותל המערבי. היה זה בשבוע שעבר[ואתחנן], יום אחר צום ט' באב בו התאבלנו על חורבן בית מקדשנו. לפתע, באורח פלאי ונדיר נשמטה אחת מאבני הכותל, אשר משקלה עומד על כ-400 ק"ג ונחתה, לא פחות ולא יותר ב... רחבת הכותל של 'הרפורמים'. באורח נס מצמרר ומזעזע לא היו נפגעים, ואפילו אשה אחת שעמדה להתפלל באיזור לא ניזוקה אלא ראתה את האבן נוחתת בסמוך אליה. מיד אחר המקרה הנדיר התבטא רב הכותל ואמר כי יש לעשות חשבון נפש מדוע נפלה האבן דוקא במקום זה, וכי הדבר קרה 'במקרה'?... והרי אנו מאמינים בני מאמינים כי אין דבר הקורה ללא רצון ה', וה' יתברך הוא זה שהפיל את האבן ודוקא במקום זה אשר אינו עושה את רצון ה' והולך כרצונו. האם אין זה ה' המדבר איתנו בצורה ברורה?... ומתי זה קרה?... ביום שאחר החורבן. אלא, שתמיד יבוא יצר הרע וחילותיו וינסה להסביר לאדם כי זהו דבר טבעי וכי האבנים הללו כבר עומדות שנים רבות וצריכות חיזוק, וכיוון שהיתה נזילת מים באיזור זה, החליטה האבן ליפול. רבותיי, אל תתפתו ואל תקשיבו לכך – אין מקרה! זהו רק ה' לבדו העשה, עושה ויעשה לכל המעשים, וגם אם היתה נזילה – מדוע נזכרה האבן ליפול דוקא כעת ולא כל אלפי השנים האחרונות, ומדוע מכל המקומות בכותל נפלה האבן דוקא ברחבת הרפורמים ונשות הכותל?... "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרד", אומר הנביא – עלינו להתעורר, ה' מדבר איתנו בצורה ברורה: בניי, הגיע זמן גאולתכם, עזבו לכם כל דבר אשר אינו כרצוני ולכו בדרכי, כי אני הוא זה השומר עליכם ומציל אותנו מכל מיני שריפות ואסונות, ומכל רעידות אדמה קשות. אם תשובו בתשובה, כל אחד במעשיו, מיד אגאל אתכם גאולת עולם!


מה ה' אלוקיך שואל מעימך, אל תיקרא מה אלא מאה, מאה ברכות ה' מבקש מימך, ...והוספתי על כל תהילתך, על=100, באמירת 100 ברכות הם כל תהילתך, ועוד: כי בי חשק ואפלטהו, חשׁק אותיות שׂח ק - שׂח ק' ברכות, ואז אפלטהו, ועוד: הנה כי כן יבורך גבר, כי כן=100, ב100 ברכות יבורך גבר, ועוד: ודוד זקן בא בימים, ימים=100, שהוא בא עם ימים עם 100 ברכות, ועוד: כתר יתנו לך, כתר=620, הברכות שעם ישראל מברכים בתפילות שמו"ע עם חזרת הש"ץ בחול ובשבת הם יחד מניין 620 שהוא מניין כתר, וכתר זה נותנים כל שבת להקב"ה בתפילת מוסף באמירת "כתר", ועוד: באבודרהם, הן הם יודו וישבחו, הן-הם=100, שבכל יום יברכו וישבחו ב100 ברכות, ועוד: בתפילת שמו"ע בהודאה, המילה "מודים=100".


הנודע ביהודה זי"ע אמר: אנו יודעים שבירכת אשר יצר כראוי היא סגולה טובה לבריאות הגוף, ואני מוסיף שבירכת בורא נפשות רבות כראוי היא סגולה טובה לרפואת הנפש.


בקשה לפרסם: בימים אלו שיש הרבה שמחות באולמות, כ"י, ראוי מאוד ליזהר. מובא בספר "אמרי פנחס" [לרבי פינחס מקוריץ' זי"ע, מובא גם בספר נר ישראל לבית רוז'ין] כלי שמשתמשים בו למים אחרונים, אסור להשתמש בו לאכילה או שתיה, וגם אם רוחצים אותו טוב - לא כדאי ולא טוב להשתמש בו למשהו אחר מלבד למים אחרונים, ואמר על כך האדמו"ר מרוזין זי"ע שהרבה דברים לא טובים... מגיעים מכך. לתשו"ל! וראוי לעורר על כך בכל מקום. [יש אולמות שבהם הצלחות או הצלוחיות של הקומפוט או הגלידה - בחלקם הם גם של המים אחרונים]
[תוספת לנכתב על עונת השמחות, בנוסח התְּנָאִים, "ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, המילים זה מזו או זו מזה הם יחד מזוזה, ואת המזוזה שׂמים באלכסון, לא עומדת ולא שוכבת, דהיינו להגיע לפשרה וויתור, כלומר דע לך שבחוץ אתה יכול להיות דעה שלמה, אבל בביתך ללמוד מהמזוזה ולהגיע להסכמה בפשרה או ויתור. (מ ל)]


ברוב הסידורים כתוב על הכריכה "סִדוּר" בלי י', והמילה סדו"ר סיעתא דשמיא ועת רצון.

קיבלתי לפרסם לכבוד נישמת מרים ע"ה יוסקוביץ ז"ל - כ"ג אב
שהיתה שנים רבות גננת מסורה לבנים ולבנות ואהובה

מה רבו מעשיך ה' נפלאים בבני אדם,

רצון ההורים נעשה שזאת הגננת המקדמת,

יודעים ההורים להעיד על הימים והשעות,

מידות טובות בשטח והם לנו מלא חפניים נחת,

הקב"ה סידר בביתה גמחי"ם שונים,

עזרתה לזולת היתה עם אור תמידי,

נעזרו בה כל הסוגים בכל הזמנים,

דרכה נעזרו גם על עבר הווה ועתיד,

אֵם בישראל כללית היתה לילדים רבים,

כ"ג אב הוא יום זיכרון לרבים המכירים טובה,

גבורה וגדולה שימשו בה לכלל הסובבים,

אנו תפילה ליושב במרומים אב הרחמים,

בקרוב ניפגש יחד עַם ישראל בגאולה הכללית.

*********

קיבלתי לפרסם
בקשת הבן והבת מהאֵם לפני הדלקת נרות:

הקשיבי נא אימי היקרה

שאלֵי את כל כך מסורה

שעה שאת פניך בידיך מְלִיטָה

כשנרות של שבת את מדליקה



ברגעים כאלו נעלים

ששערי השמים נפתחים

זה הזמן לבקש על בנים חכמים

יראי שמים באייבישטער דבקים



נצלי את הדקה הנעלה

עוד רגע נכנסת שבת המלכה

הפילי תחינה מעומק הנשמה

בתפילתך הזכה הטהורה



הזילי דמעה אחת חמה

בקשי עלֵי שאגדל בן תורה

בזכות שרה רבקה רחל ולאה

תזכי לרוות ממני נחת של קדושה

[נכתב ע"י מלמד תשב"ר]

ידוע מגדולי ישראל על הזמן הגדול והעת רצון בזמן הדלקת נרות שבת
ובקיצור שולחן ערוך בסימן עה סעיף ב יש סגולה לילדים בזמן זה

**********************

רבי אהרון בן רבי יששכר דב מבעלז זי"ע - כ"א אב

רבי משה אהרון בן רבי יצחק רודל זי"ע - כ"ג אב, - לא זכה לזש'ק, אבל זכה לתת בנאמנות מכוחותיו הגשמיים לבני תורה בישיבה אוכל מזין

רבי אברהם מרדכי בן רבי יצחק מאיר אלתר זי"ע - כ"ז אב (- בן הזקונים לבעל החידושי הרי"ם מגור זי"ע ואבי ה"שפת אמת" מגור זי"ע)

המקובל רבי יהודה בן רבי משה ישועה פתייה זי"ע - כ"ז אב

רבי נפתלי צבי יהודה בן רבי יעקב זי"ע - הנצי"ב מוולוז'ין - כ"ח אב​