ב.ד.ה. האדמו"ר מפוריסוב זצוק"ל

[שלום053]

הלווייה בשעה 11:00 כיכר זופניק ליד בית מדרשו

 

[שלום053]

 

[שלום053]

כ"ק אדמו"ר רבי חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ זצוק"ל מפוריסוב​

בעל 'דרכי צדק' שהשלים עצמו בשלושת עמודי העולם, עמוד התורה, עמוד העבודה, ועמוד גמילות חסדים, והפיח אמונה טהורה בהמוני בית ישראל
ויהיו נועם נשבת במוצאי שבת – קהל אלפים השתתפו אמש בהלוויה שיצאה מבית מדרשו בשכונת מאה שערים בדרכה להר המנוחות

אבל כבד ירד עם צאת השבת על עולם התורה והחסידות ועל בני ירושלים בהגיע הבשורה הקשה כי

נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בהסתלקותו לשמי רום של כ"ק אדמו"ר רבי חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ מפוריסוב זצוק"ל. בהסתלקותו איבדה ירושלים של מעלה כלי חמדתה, מהצדיקים המעטים ששתל הקב"ה בכל דור ודור. אחד מגאוניה וגדוליה, אשר השלים עצמו בשלושת עמודי העולם, עמוד התורה, עמוד העבודה, ועמוד גמילות חסדים. כן נודע כעמוד האמונה, כשהנחיל והשריש אמונה טהורה בשיעוריו במשך למעלה מיובל שנים. כ"ק האדמו"ר זצוק"ל זכה לחדש את חצר הקודש פוריסוב ולהקים לה שם ושארית בהיותו נין ונכד להרה"ק רבי יהושע אשר מפוריסוב זי"ע בנו של היהודי הקדוש זי"ע. בהעדרו נעקרה מעולמנו דמות מופת של רב האי גאון וצדיק, עמוד האמת, אור מופלא רום מעלה, עובד ה' מנעוריו בפרישות מופלאה, קדוש יאמר לו, שנודע בשערים כדמות הוד מופלאה שעקבותיו לא נודעו, עובד ה' בסילודין כחד מקמאי, התייגע כל ימיו בעמל התורה הקדושה וממנה שאב כל חיותו, והיא היתה משוש חייו. לצד גדלותו בתורת הנגלה שמו הלך לפניו כאחד מגדולי חכמי תורת הנסתר, ובהיותו כמעיין הנובע, הגיעו אל מעונו מאות תלמידי חכמים מופלגים בכדי ללמוד ממנו את תורת הקבלה, וביותר מידי ליל שישי כשמחשובי האדמו"רים והרבנים היו עולים למעונו להשתתף בשיעור מיוחד בתורת הנסתר. כל ימיו נתן עיניו וליבו להקשיב לצרתן של ישראל, לשאת יחד עמהם בעולם ולהקל מעליהם את משאם. מרי נפש וקשי יום רבים היו פוקדים בקביעות את ביתו, וברחמנותו הרבה היה יורד מרום מעלתו ומפסגות השגתו, ומקשיב היה ללבטיהם ומחיה את נפשותיהם כטל תחיה. בשנים האחרונות חלה קשות ולמרות חולשתו וייסוריו המשיך בעבודת הקודש ובסדר יומו כרגיל ופקד את בית מדרשו כשהוא מאציל מהודו על קהל התלמידים והחסידים. אור זרח ביום עשרה בטבת תרצ"ט בבית אביו הגדול הגאון הצדיק רבי בנימין רבינוביץ זצוק"ל אדמו"ר ממשכנות הרועים וחבר בד"ץ 'העדה החרדי'ת ירושלים, ולאמו מרת ליבא ע"ה. אביו היה נין ונכד ליהודי הקדוש, גם מצד אביו רבי מרדכי זצ"ל, וכן מצד אם אביו, שהיתה בתו של הגאון החסיד רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין זצ"ל ראש ישיבת 'חיי עולם' שאף היא היתה צאצאית של היהודי הקדוש זי"ע. מני ימי בחרותו היה אות ומופת כשהכל הביטו בהשתאות אחר שקדנותו הנדירה יומם ולילה לא ישבות, הליכותיו הקדושות ודביקותו העילאית בעבודת ה' באמת, מתוך זניחת כל חמודי תבל והבלי עולם, ועם כל זה שפל ברך וענוותן כהלל. בהגיעו לפרקו בנה את ביתו עם נוו"ב הרבנית הצדקנית מרת אסתר איטא ע"ה בתו של הגאון החסיד רבי שלמה צבי אטיק זצ"ל מיקירי קרתא דירושלים, נכד הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זיע"א, ואביהם של גאוני ירושלים ראשי הישיבה הגר"מ אטיק והגר"א אטיק זצוק"ל. עוד בצעירותו זכה לחסות בצילם של גדולי הדור בעיה"ק ירושלים. היה קשור בלב ונפש בכ"ק אדמו"ר בעל חלקת יהושע מביאלא זצוק"ל, ושאף לתוככי נשמתו מזיוו וקדושתו. במיוחד דבק בהרה"צ המפורסם רבי אשר פריינד זצוק"ל, ממנו קנה תורה וחסידות ואת הקשר לספה"ק 'פרי הארץ' בדרך האמונה הפשוטה כאשר לא היתה שיחה שלא הזכיר בה מאמרותיו בספה"ק 'פרי הארץ', לצד השגות רבות במידת החסד ולהיות אביהם של נדכאים ושבורי לב. עם השנים פתח את חצרו ובית מדרשו 'דרכי צדק' והקים מחצר את חצר הקודש פוריסוב בכדי לתת לה שם ושארית. ואכן חפץ ד' בידו הצליח לרומם ולפתח את חצר הקודש באופן נעלה ביותר מעל לדרך הטבע, כשהוא מוסר נפשו ממש עבור כל אחד ואחיד לרוממו ולהגביהו במעלות התורה והחסידות. כמלאך המכה על קודקודו ואמר לו גדל, עמד בעיניים פקוחות על עדת צאן מרעיתו כאב על בניו רחמיו, ברוחניות ובגשמיות. הוא תבע תמיד לגדול ולצמוח עוד ועוד, ובפרט בלימוד התורה הק'. בנוסף ם הקים בתי מדרש בבורו פארק בברוקלין ובלונדון. כ"ק האדמו"ר זצוק"ל היה אחד מחשובי האדמו"רים בעיה"ק ירושלים, יהודים מכל החוגים והעדות היו באים ליהנות ממנו עצה תושיה ובינה, ליבו הרחום פתוח היה כפתחו של אולם, להכיל כל יהודי באשר הוא, להוציאו ממצר למרחב ולהצעידו נאמנה בנפתולי החיים. מאידך גם רבנים ומקובלים העוסקים בתורת הנסתר, היו באים ללמוד אצלו את תורת הח"ן ולהשתעשע בהם גבוה מעל גבוה, לצד אברכי משי בני עליה מהם דרש להתרומם ולשאוף להשגות רוחניות. כגודל בקיאותו בכל מכמני תורת הנגלה, היה גם בקי בתורת הנסתר כפי שהתבטאו הדברים מתוך שיחות הקודש בשער בת רבים, ושיעורים מיוחדים שהיה אומר ליודעי ח"ן. הנהגתו היתה הנהגה נשגבה כשל חד מקמאי החי בפסגות נישאות וכל שיחו ושיגו נעלה ומרומם. מאידך גיסא התגלה ברוב רחמיו וחמלתו כרועה נאמן לעדתו. מחכמתו האיר לארץ ומטובו השפיע לכלל ולפרט. מעולם לא ננעלה דלתו בפני אדם מישראל – עשיר כרש, בר אוריין או מי שלא קרא מימיו, בר אבהן או בעל תשובה. כי בליבו היה מקום לכולם. טורח היה מן הבוקר ועד הערב להשיב על מצוקותיהם. יושב ומאזין; משיב ועונה, חותך ומכריע, ללא הפוגה של מנוחה לרגע־קט. ביתו היה לתל תלפיות ליהודים רבים שבאו לחסות בצילו. רוחב בינתו בהנהגה והדרכת הבאים בשערי ביתו. תפילותיו הלוהטות משכו אחריו את בעלי הנפש, הרטיטו לבבות, ורבים היו באים לשמוע אל הרינה ואל התפילה בבית מדרשו 'דרכי צדק' בשכונת מאה שערים. נודע לאיש חינוך רב פעלים, כשהורים רבים היו מבקשים את עצותיו המחכימות בשדה החינוך. כל תשובה שהיה עונה לשואליו הרבים, היה משתדל להעניק מתוך רוחב לב ונפש בהארת פנים נדירה, תוך שהוא מחדד את הנושא בארוכה, ומבהיר לשואליו את הדרך בה בחינוך צאצאיהם, והרעיף עליהם טללי חיים בהאירו להם את הדרך בה ילכו. האדמו"ר זצוק"ל היה תל תלפיות לשוחרי תורת הקבלה, שיחותיו ומאמריו הפכו לשם דבר בהיכלי תורת הנסתר, אותם מסר באש יקוד גחלת בוערת. פנימיותו היתה אש להבה, היה הוא הר געש של אהבה ויראה כחד בדרא בהיותו טופח על מנת להטפיח, דולה ומשקה כשולחן הערוך מוסר דברי תורה סבוכים, במתינות ובהדרגה, והיה הרכסים למישור. שיחותיו הנלהבות נודעו לשם דבר בתוך אמוני עם סגולה, ובכל עת היו רבים נוהרים להאזין למשאיו המאלפים בהם הדריך את השומעים מכל החוגים והעדות בנפתולי החיים, לדעת אשר הדרך אשר ילכו בה. לצד זאת פעל ללא ליאות למען קדושתם של ישראל, לנטור כרם ישראל, לגדור גדר ולעמוד בפרץ. בעיניו הבדולחים עומד כשומר נאמן על שארית הפליטה לבל יעבור בם מקרה רעה, ועת שראה דברים הצריכים תיקון עומד בפרץ כמוכיח בשער, והכל מתוך נעימות אהבה וחיבה יתירה לישראל עם קדושים. לצד עיסוקו בתורת הקבלה, והפעלת הכוללים ללימוד קבלה בבית מדרשו – היותו גם עמוד חסד. הקים ארגונים להכנסת אורחים ומשלוחי אוכל לנזקקים בבית מדרשו ומפעלי חסד רבים לנצרכים. בחייו ידע צער ומכאוב לפני כעשור, נפטר בנו הרה"צ רבי יהושע אשר זצ"ל, וקיבל עליו את הדין באהבה ובאמונה. מסכת של לימוד בפני עצמה היא השנים האחרונות מאז חלה ונזקק לטיפולים רפואיים קשים. למרות מחלתו הקשה חיזק ועודד את כל הסובבים והרעיף עליהם טללי אמונה עד אין שיעור. רבים העתירו למען רפואתו השלימה של רבי חנניה יוסף עקיבא בן ליבא לרפו"ש. ואכן פעמים לא מעטות לאחר שהיה במצב קשה מאוד, בזכות תפילות ישראל ראו הטבה. באותם זמנים שאלו אותו איזו קבלה טובה להתחזק לרפואתו, הרבי השיב שכל אחד יקבל על עצמו לא לדבר, לא לשמוע ולא לקבל לשון הרע. מצבו של האדמו"ר זצוק"ל ידע שוב בתקופה האחרונה עליות ומורדות, ורבים התפללו לרפואתו, אך למרבה הכאב והצער, בשב"ק נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, והחזיר את נשמתו הטהורה ליוצרה. ויהי נועם הושבת במוצאי שבת. עם צאת השבת הוסרה הפרוכת מארון הקודש בבית מדרשו וקהל החסידים פתחו בזעקות שבר אדירה והתפלשו בעפרים על השריפה אשר שרף ה'. לקהל ירידת העיתון לדפוס המונים מתאספים ברחבת בית המדרש פוריסוב ברחוב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בשכונת בתי וורשא בירושלים, משם תצא מסע הלוויה בדרכה להר המנוחות. הותיר אחריו דורות ישרים ומבורכים, בניו: הרה"צ רבי אברהם והרה"צ רבי הלל, ראש הכוללים של פוריסוב בניו יורק, חתניו: כ"ק אדמו"ר מקרעטשניף קרית גת; כ"ק אדמו"ר מספינקא־בני ברק, והרה"צ רבי צבי אלימלך לייפער מטמשוואר.