דרוש מידע האם החשיבה 'מה אומרים עלי..' חיובית או שלילית?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה דעתכם על כל הנושא הזה של "מה יגידו עלי"...
כל החשיבה הזו של:
איזה בושות!
לא נעים לי...
איזה פאדיחות...

יש בזה גם תועלת, כי חשוב לשים לב לדעת הסביבה
השאלה איך ליצור את הגבול המדויק בין להיות מי שאני לבין הרושם שאני רוצה ליצור.
האם צריך ליצור רושם בכלל?
האם אפשר לא ליצור רושם??!!
האם הנושא הזה צריך להיות מדובר?
נושא ממש מרתק
שבאמת לא חשוב המסקנות שיעלו ממנו, העיקר שמדברים עליו!!!
(כי כשמדברים על משהו מגלים שהוא לא כזה גרוע, והכל טוב, במקרה שלנו - גם הרושם וגם האותנטיות חיוביים כל אחד בדרכם)

(במאמר מוסגר: פעם היה חשוב לי מאוד שלא יקשיבו לי ולא ישמעו אותי והייתי בחוסר נעימות נוראי אם משהו מחיי או מאישיותי הבלתי מושלמת התגלה, ובאמת גרנו בבניין שקט. ואז עברנו דירה לבניין בו שומעים אותנו היטב, ועם כל חוסר הנעימות שהיה לי בתקופה הראשונה, הגעתי למסקנה שלא נורא אם שומעים את כל הדיבורים והצעקות, אפילו שזה ממש פאדיחות... התרגלתי לזה... והיום זה ממש בסדר בעיני. מקסימום אם צריך להיות חוסר נעימות זו בעייתם של המאזינים (שלא יאזינו, אם הם רוצים...)!! פעם הייתי חוששת מהצל של עצמי, והיום אני הגעתי למסקנה שגם אם חלילה חלילה יקרו לי פאדיחות באיזה שהיא צורה... ( וקורים הרבה בושות.. כי כל דבר קטן זה עבורי פאדיחות) זה בסדר... כי זה היופי, לא להיות מושלמים! ואחרי כל ההצהרה הזו עדיין הדעה של הסביבה נוכחת בעוצמה בחשיבה שלי... וזה מרגיז!! אז היכן הגבול?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
  • הוסף לסימניות
  • #3
מה דעתכם על כל הנושא הזה של "מה יגידו עלי"...
כל החשיבה הזו של:
איזה בושות!
לא נעים לי...
איזה פאדיחות...

יש בזה גם תועלת, כי חשוב לשים לב לדעת הסביבה
השאלה איך ליצור את הגבול המדויק בין להיות מי שאני לבין הרושם שאני רוצה ליצור.
האם צריך ליצור רושם בכלל?
האם אפשר לא ליצור רושם??!!
האם הנושא הזה צריך להיות מדובר?
נושא ממש מרתק
שבאמת לא חשוב המסקנות שיעלו ממנו, העיקר שמדברים עליו!!!
(כי כשמדברים על משהו מגלים שהוא לא כזה גרוע, והכל טוב, במקרה שלנו - גם הרושם וגם האותנטיות חיוביים כל אחד בדרכם)
כמו כל דבר - זה נכון במידה.
יש חשיבות לכך שהאדם יהיה מודע לרושם שמעשיו מעוררים, אבל אסור לו להפוך את זה לעיקר החיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אדם שלא איכפת לו מה אומרים עליו, מגיע רחוק, החברה היא השומרת - העיקרית! [ואולי היחידה] על האדם, [שאף אחד לא ישלה את עצמו אחרת!!!].
ד.א. אמר פעם חכם אחד: על שני אנשים, האחד, בשביל כסף מוכן לוותר על הכבוד, והשני, מוכן לוותר על הרבה כסף בשביל הכבוד ומה יאמרו, - כי שניהם בעלי תאווה, רק אחד תאוות הממון גדולה יותר. והשני תאוות הכבוד גדולה יותר,
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אדם שלא איכפת לו מה אומרים עליו, מגיע רחוק, החברה היא השומרת - העיקרית! [ואולי היחידה] על האדם, [שאף אחד לא ישלה את עצמו אחרת!!!].
לא הייתי רוצה לפגוש בסימטה חשוכה אדם שהדבר היחיד ששומר עליו הוא החברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תמשיך לעבוד על עצמך!
מתנצל על החריפות....
אני מבין שלדעתך רוב האנשים צמו בתשעה באב רק כשאנשים אחרים ראו, אבל כשאף אחד לא ראה - הם אכלו ושתו... הרי הדבר היחיד ששומר עליהם הוא החברה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תמשיך לעבוד על עצמך!
מתנצל על החריפות....
בנאדם שרק חושב מה החברה, ורק בגלל החברה עושה מה שהוא עושה ונשאר ב"מסגרת", ולא באמת עושה מה שעושה בשביל עצמו כי כך מרגיש שנכון וצריך- כנראה שהוא בסוף יפרוץ הכל אולי בתחילה לא כלפי חוץ... אבל כמה אפשר ללכת אחרי משהו גם אם הוא מאוד חזק בלי שאתה מסכים ורוצה בכך?
לא רוצה לזלזל בכוח של חברה אבל יש גבול כמה היא יכולה לשמור עלינו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני מבין שבתשעה באב צמת רק כשאנשים אחרים ראו, אבל כשאף אחד לא ראה - אכלת ושתית... הרי הדבר היחיד ששומר עליך הוא החברה...
נו באמת...
ברור שזה לא קורה ברגע אחד!!!!!!!!!!!

אם האדם נטול כל "מחייב" וחברה" היצר הרע גדול ממנו, והוא מתדרדר לאט לאט, כי התאוות שלו גדולות יותר ממנו,

ובחז"ל כתבו שאם היה יצר בבטן אמו היה מבעט במעי אמו ויוצא, - שאל הג"ר בונים שרייבר שליט"א, מה הוא היה מתאבד? וכי יש יצר הרע להתאבדות??? אלא ביאר ביאור עמוק ועצום, כל מה שאדם לא מוריד את הכיפה, הוא כי אין לו אפילו הוה אמינא כזאת, אבל ברגע שיהיה לו הו"א כזה, - רק ספק- הוא בודאי יוריד את הכיפה, כי היצר גדול ממנו, ויסוד היסודות הוא שלא יהיה הו"א ולא תהיה כזאת אופציה, וכמו"כ על אף שכתוב שיש יצר הרע להתאבדות, אדם לא עושה זאת, כי אין לו הו"א כזאת, וזה כלל לא עולה כאופציה,
וזה כלל שכתבה התורה, "לפתח חטאת רובץ" אם רק נותנים לו "פתח" קטן, הוא כבר מיד שם, ויצרו של האדם מתגבר עליו בכל יום, ומשכהו לביהמ"ד.
וכל מה שחז"ל עמדו ועשו הם "סייגים" ושמירה והרחקה כדי שלא יבוא לעבירה, והשמירה הגדולה ביותר היא שלא נעים לי.... וכו' וכו'.
דרך אגב הדבר היחיד שחז"ל לא עשו סייג הוא על "הקפת הראש" וזה הדבר היחיד שכולם נכשלים....

והדוגמאות הם מיני אלף,

ותעמיק בדבר!!! הדבר לא לשעה כזאת...
בנאדם שרק חושב מה החברה, ורק בגלל החברה עושה מה שהוא עושה ונשאר ב"מסגרת", ולא באמת עושה מה שעושה בשביל עצמו כי כך מרגיש שנכון וצריך- כנראה שהוא בסוף יפרוץ הכל אולי בתחילה לא כלפי חוץ... אבל כמה אפשר ללכת אחרי משהו גם אם הוא מאוד חזק בלי שאתה מסכים ורוצה בכך?
לא רוצה לזלזל בכוח של חברה אבל יש גבול כמה היא יכולה לשמור עלינו...
זה לא סותר!
נכון, צריך גם להרגיש ולהבין שעושה את מה שנכון, וגם את השמירה של החברה!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
@דור העתיד בחרת בשם משתמש שמגלם את סוג האנשים שעושים את הכל עבור האחרים
לומד כדי שיחטפו אותו בשידוכים
אוכל כשרות מסוימת בשביל הקהילה
לא מחזיק סמארטפון כדי שיקבלו את הילדים למוסדות
וכו' וכו'
הכל מסתובב סביב @דור העתיד
ומה עם עצמך???
לא מתכחש לזה שאנחנו - מה לעשות - נולדנו בעולם משותף וצריך ללמוד להסתדר אחד עם השני
אבל השאלה היא מה מנחה אותך בחיים, לדעתי אדם צריך לחשוב בראש ובראשונה מה טוב לו ומה עליו לעשות, אח"כ צריך לראות להכניס לאיזשהו מסגרת ממסדית שהחברה לא תוקיע אותו.
בחיים תמיד יהיו לנו התנגשויות בין מה שאנחנו רוצים/צריכים לבין מה שהחברה/ממסד דורש, צריך כל פעם לדון לגופו של עניין האם לסבול "עבור" הממסד או לסבול "מהממסד"
כמובן שמסגרת זה דבר מאוד חיובי ושומר על האדם אבל אסור להיכנס לריבוע של המסגרת ולנעול באופן מוחלט אופציות אחרות, כן יש דברים שבהם אפשר וצריך לא להיות כמו כולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
@דור העתיד בחרת בשם משתמש שמגלם את סוג האנשים שעושים את הכל עבור האחרים
לומד כדי שיחטפו אותו בשידוכים
אוכל כשרות מסוימת בשביל הקהילה
לא מחזיק סמארטפון כדי שיקבלו את הילדים למוסדות
וכו' וכו'
הכל מסתובב סביב @דור העתיד
ומה עם עצמך???
לא מתכחש לזה שאנחנו - מה לעשות - נולדנו בעולם משותף וצריך ללמוד להסתדר אחד עם השני
אבל השאלה היא מה מנחה אותך בחיים, לדעתי אדם צריך לחשוב בראש ובראשונה מה טוב לו ומה עליו לעשות, אח"כ צריך לראות להכניס לאיזשהו מסגרת ממסדית שהחברה לא תוקיע אותו.
בחיים תמיד יהיו לנו התנגשויות בין מה שאנחנו רוצים/צריכים לבין מה שהחברה/ממסד דורש, צריך כל פעם לדון לגופו של עניין האם לסבול "עבור" הממסד או לסבול "מהממסד"
כמובן שמסגרת זה דבר מאוד חיובי ושומר על האדם אבל אסור להיכנס לריבוע של המסגרת ולנעול באופן מוחלט אופציות אחרות, כן יש דברים שבהם אפשר וצריך לא להיות כמו כולם.
מסכים עם כל מילה!

לא סותר את מה שאמרתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם האדם נטול כל "מחייב" וחברה" היצר הרע גדול ממנו, והוא מתדרדר לאט לאט, כי התאוות שלו גדולות יותר ממנו,
זו בדיוק הטענה. חברה היא ממש לא 'מחייב' פנימי. היא מחייב חיצוני, ואם האדם מסתמך עליו - ברגע שהוא לא נמצא בחברה שלו, או כשזו תהפוך מנכס לנטל - הוא יפרוק כל עול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אמר הגראי"ל שטיינמן בשם רבי משה סולובייציק, אימרה חכמה ביותר, כי מה שתיקנו חז"ל תפילה במנין, זה מה ששמר על כלל ישראל בכל הדורות, כי מדוע שאדם לא ילך לגור באיזור עם גויים וכו' וכו' כל מקום הוא בודק איפה יש מנין...

ודרך אגב כך גם בבחירת מקום נופש.... (צריך להיות..)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
בעשרים שנה הראשונות בחיי האדם, מעסיק אותו מה אחרים חושבים עליו.
בעשרים שנה הבאות, לא איכפת לו מה אחרים שחושבים עליו.
בעשרים שנה לאחר מכן, הוא מבין שאף אחד לא באמת חושב עליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בעשרים שנה הראשונות בחיי האדם, מעסיק אותו מה אחרים חושבים עליו.
בעשרים שנה הבאות, לא איכפת לו מה אחרים שחושבים עליו.
בעשרים שנה הבאות, הוא מבין שאף אחד לא באמת חושב עליו.
נראה לי שצריך להחליף את שני הראשונים
לרוב הנוער פחות אכפת מה חושבים עליו מאשר אנשים בגילאי 30-40
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נראה לי שצריך להחליף את שני הראשונים
לרוב הנוער פחות אכפת מה חושבים עליו מאשר אנשים בגילאי 30-40
את כל השטויות הם (אנחנו :unsure:?) עושים בתואנה שלא אכפת להם מה חושבים עליהם.
למה?
כי הם רוצים שיחשבו עליהם שלא אכפת להם מה חושבים עליהם.
מקווה שלא סיבכתי...
(אם כבר האחרון צריך להיות בראשון, אבל הם חושבים, לא הם מבינים :()
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נראה לי שצריך להחליף את שני הראשונים
לרוב הנוער פחות אכפת מה חושבים עליו מאשר אנשים בגילאי 30-40
זה השתנה בדור של היום (בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא...) זה הבעיה של הדור חוצפה שלא באמת אכפת להם... (ובדרך אגב זה לא ירידת הדורות כי הילדים של היום הרבה יותר טובים בהמון תחומים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ברור הדבר שאדם חייב לעבוד על עצמו, ולבנות את אישיותו כפי שה' דורש ממנו (יר"ש) -בלי כל קשר למה הסביבה חושבת עליו, כפי שנכתב 'ולא יבוש מפני המלעיגים עליו'. אך ברור הוא שהחברה תורמת לשמירה של האדם על עצמו מפני היצר, ואף יש הלכות שקשורות ל'מפני מראית העין' - אף אם אתה יודע שנהגת בסדר - אבל כלפי מי שיראה זאת יש להישמר מלעשות זאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ואף יש הלכות שקשורות ל'מפני מראית העין' - אף אם אתה יודע שנהגת בסדר - אבל כלפי מי שיראה זאת יש להישמר מלעשות זאת.
'מפני מראית העין' זה בשביל אחרים - שחשבו שהוא עשה מעשה האסור, ויבואו לעשות גם הם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מה היתרונות של מורפולוגיה על גרפולוגיה? במובן מסוים היתרונות קשורים דווקא לזה שהגרפולוגיה הרבה יותר מעמיקה!!

להלן ההבדלים העיקריים המשפיעים על "עומק" האבחון:
1. גרפולוגיה (ניתוח כתב יד):
מהות: בוחנת תנועה גרפית שנוצרת משילוב של מערכת העצבים, שרירי היד והנפש.
דינמיות: כתב היד משתנה בהתאם למצב הנפשי, הגיל והנסיבות, ולכן הוא משקף את התהליכים הפנימיים העכשוויים ואת המבנה האישיותי העמוק.
עומק פסיכולוגי: גרפולוגיה נחשבת לכלי המאפשר לזהות קונפליקטים, עכבות, רמת אינטליגנציה רגשית ודפוסי התנהגות מורכבים.

מורפולוגיה (ניתוח מבנה הפנים והגוף):
מהות: בוחנת את הנתונים הפיזיים הקבועים (תווי פנים, מבנה גולגולת, פרופורציות גוף).
סטטיות: המבנה המורפולוגי הוא ברובו גנטי וקבוע יחסית (למעט הבעות פנים ושינויים קלים).
עומק פסיכולוגי: מורפולוגיה נוטה לאבחן פוטנציאל וטמפרמנט מולד. היא מתמקדת יותר ב"מה שיש" (החומרה) ופחות ב"איך זה פועל" (התוכנה הנפשית).
זהו בדיוק ה"מוקש" בשימוש בגרפולוגיה בשידוכים. עודף המידע והפירוט של הגרפולוגיה יכולים להוביל לפסילת הצעות בקלות רבה יותר מאשר מורפולוגיה, מכמה סיבות מרכזיות:
1. "רזולוציה" גבוהה מדי
בעוד שמורפולוגיה (חכמת הפרצוף) מתמקדת בקווי מתאר כלליים של אישיות וטמפרמנט (כמו "אדם מעשי" או "אדם רגשני"), הגרפולוגיה נכנסת לפרטים הקטנים של דפוסי התנהגות, עכבות וקשיים רגשיים. כאשר מקבלים דוח מפורט הכולל רשימת "חולשות" או "פגמים", קל מאוד להיבהל ולפסול את ההצעה, גם אם מדובר בתכונות אנושיות רגילות שקיימות אצל כולם.
2. זיהוי "סימני אזהרה" (Red Flags)
גרפולוגיה נתפסת ככלי שיכול לחשוף מצבי לחץ, חוסר עקביות או בעיות תקשורת עכשוויות. מידע כזה יכול להוביל לפסילה מיידית של הצעה בשידוכים, בעוד שמורפולוגיה עשויה לראות רק את הפוטנציאל המולד. בהיות ובסופו של דבר אבחונים אינם תמיד מדויקים ומחודדים 100%, הם גם עלולים להוביל לפסילת שידוך מתאים בגלל פרשנות לא נכונה או טעות של מאבחן ואז קשה מאוד "למחוק" את המידע הזה מהתודעה, מה שיוצר הטיה (Confirmation Bias) שתלווה את הפגישות.

בשורה התחתונה: דווקא בגלל שהגרפולוגיה נתפסת כ"מעמיקה" ו"פולשנית" יותר, היא יוצרת תחושת "ידע" שעלולה לגרום לאנשים לקבל החלטות גורליות על סמך ניתוח של דף נייר, מה שמוביל לעיתים לפסילות מיותרות של הצעות שיכלו להצליח.
המורפולוגיה מאבחנת את המבנה הבסיסי והטמפרמנט (למשל: האם מדובר באדם מהיר או איטי, מעשי או רוחני). אלו תכונות שקל יותר לעכל ולהבין איך הן משתלבות בתוך זוגיות. הגרפולוגיה, לעומת זאת, חושפת "רעשי רקע" נפשיים – מצבי רוח משתנים, עכבות וקשיים רגשיים – שעלולים להיראות מאיימים למרות שאינם מעידים על חוסר התאמה מהותי.
מידע מדאי "דרמטי":
בגרפולוגיה ניתן לעיתים לזהות סימנים למצוקה רגעית או משברים שהכותב חווה, וקל לפרש אותם בטעות כפגם אישיותי קבוע. מורפולוגיה, בהיותה מבוססת על מבנה פנים וגוף קבוע יותר, מפיקה פחות "דרמות" נקודתיות שעלולות להבהיל את הצד השני.
פחות מקום לפרשנות יתר:
ככל שיש יותר פרטים (כמו בגרפולוגיה), כך גדל הסיכוי שמאבחן או הורים יתמקדו בפרט שולי ויהפכו אותו לעיקר. במורפולוגיה המידע נוטה להיות כללי יותר, מה שמשאיר מקום לבירור האנושי הטבעי (הפגישות עצמן) לעשות את שלו.

לסיכום:
הגרפולוגיה נחשבת לכלי אבחוני מעמיק ומפורט יותר מבחינה פסיכולוגית, כיוון שהיא מנתחת "התנהגות" (הפעולה של הכתיבה) ולא רק "מבנה". עם זאת, מאבחנים רבים משלבים בין הכלים כדי לקבל תמונה מלאה: המורפולוגיה נותנת את ה"בסיס" והגרפולוגיה את ה"קומה השנייה" של הנפש.
המורפולוגיה נוטה להיות "סלחנית" יותר כי היא נותנת קווי מתאר רחבים. הגרפולוגיה, בשל הדיוק והעומק שלה, עלולה ליצור "עודף מידע" שגורם לאנשים לפסול שידוכים טובים בגלל חששות שלעיתים אין להם אחיזה במציאות היומיומית של חיי הנישואין.
  • תודה
Reactions: בן של פלוני1 //
6 תגובות
בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה