האמת בנושא PDF וריפים...

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני לא אוהב ליכנס לוויכוחים או לכתוב מגילות, אבל אני רואה שוב ושוב הרבה שטויות ואי הבנות בנושה PDF וריפים למיניהם, וראיתי לנכון להסביר הענין (קצת) לעומקו. אני מציע למנהלי הפורום לעגן האשכול הזה שהוא לדעתי נושא די נחוץ לכל גרפיקאי/ת להבין...

אני חושב שמקור למכת מדינה הזו של אי הבנה בPDF נובע מחוסר ידע של מלמדי הקורסים למיניהם. אנחנו רואים כל הזמן נשים ששלמו 10,000 ש"ח ולמעלה על קורס גרפיקה ויוצאות מהקורס בלי לדעת איך לסרוק, באיזה פורמט לשמור קבצים, ובוודאי לא יודעים איך לסגור PDF לדפוס! אח"כ הם מגיעים אלנו ואנחנו צריכים להתחיל ללמד אותם דברים בסיסיים... אולי יש קורסים טובים, אבל אני לא מכיר אותם... :(

כמה אנשים / נשים יכולים לענות על השאלות הבאות?
מה זה PDFX-1a? מה זה PDFX-4? מה זה Harlequin? מה זה Adobe PDF Print Engine? מה זה RIP בכלל? מה זה trapping? מה זה Overprint ולמה הוא משתמש? מה ההבדל בין EPS ובין קובץ PostScript? מה ההבדלים בין PostScript ובין PDF? מה זה Device Dependancy? מה זה Color Management? מה זה Device profile (פרופיל) ולמה הוא חשוב? מה זה Color Space? מה זה הפרדות צבע? מה ההבדל בין PPI ובין DPI? מה זה רשת ולמה זה חשוב? איך הרשת נקבע? מה זה שקיפיות ומה זה שטיחיית רשתות? מה זה CID Identity-H encoded fonts? אני יכול להמשיך, אבל זה נראה לי מספיק שאלות...

הבהרה: רוב הידע טכני שלי בנוגע לPDF מגיע מדב אייזיקס. הוא המומחה הגדול בעולם (בלי שום פיקפוק!) על כל מה שקשור לPostScript וPDF. הידע התיאורטי שלי ביחד עם נסיון של 8 שנים כיועץ טכני בדפוס של אשתי נותן לי האפשרות להגיד בלי גאווה שאני קצת מכיר הענין!

הקדמה: אנחנו (בדפוס של אשתי) לעולם לא שלחנו קובץ PDF לדפוס אופסט מקובץ אינדיזיין כשהPDF נוצר דרך דיסטילר. אנחנו תמיד מייצרים הPDF דרך ייצוא ישר מאינדיזיין. בכל השנים היה לנו בעיה רק פעם אחד שיכול להיות קשור לזה. שלחנו לבית דפוס (שהיה להם RIP ישן מאד) קובץ, והיה לקובץ בעיה עם טקסטים מסויימים שנעלמו. הוא -- בלי לחשוב פעמיים! הכניס הPDF לתוך Photoshop והמיר אותו לתמונה והוציא הפילמים מזה! כמובן לא הייתי מרוצה בכלל, וזה היה הפעם אחרון שהדפסתי במקום ההוא. מאז לא היה שום בעיה שיכול להיות קשור לזה.

עכשיו לגוף הענין:
קודם כל, RIP זה תוכנה שמפעיל מדפסת איך שהוא הוא קיצור מהמילים Raster Image Processor. תפקידו הוא להמיר קובץ מסויים לצורה שאפשר להדפיס אותו, ואומר למדפסת איפה לשים נקודות. (למי שלא יודע: כל דבר מודפס בהדפסה כונבנציונלית, נעשה מהרבה נקודות מצבעים שונים.) אפשר (בדוחק) אפילו להגדיר Photoshop כRIP באיזשהו מידה. האמת היא שהצורה הכי בטוח לעבד קובץ הוא להכניס אותו לPhotoshop. (אני לא מדבר על האיכות הגרוע שתקבל...)

בעולם יש הרבה מייצרי ריפים שמתאימות לכל מיני סוגי מכונות, אבל בלי לדבר על מדפסות פשוטות ומכונות צילום מוסיימות, כל הריפים בעולם נוצר סביב לאחד משני מנועים: המנוע של Adobe, והמנוע של Harlequin. נכון להיום כל ריפ חדש (בשני הסוגים) תומך בהדפסה ישר מPDF כולל שקיפיות, אבל בישנים הסיפור היא קצת ארוך...

מה ההבדל בין קבצי PDF שנוצר ע"י ייצוא לבקצים שנוצר ע"י Distiller?

בשנת 1996, Adobe הכניס לspecifications של Postscript (הטכנלוגיה שעליו היה מבוסס כל RIP) אפשרות של קידוד CID Identity-H לפונטים. זה נעשה לצורך תמיכה בפונטים עם הרבה גליפים. (לדוגמא: שפות מזרח הרחוק) אז כל RIP שתומך בPostScript מהשנה ההוא תומך בקידוד הזה, ביחד עם חלק מהריפים שנוצר אפילו קודם לתאריך ההוא. ריפים מהתקופה ההוא (של לפני 1996) היו להם הרבה בעיות מעבר לחוסר תמיכה בפונטים בקידוד CID. חלק מההגבלות היו בגלל הגבלות חומרה בתקופה ההוא. תקופה שמחשב 200MHz היה מהר מאוד, ולאף אחד לא היה יותר מGB 1 של RAM. דיסק קשיח? 2 GB היה ענק!

InDesign ברוב הפונטים בדרך כלל מייצר PDF אם קידוד CID. זה דבר שיכול לגרום ביעות בריפים ישנים מאד (כאמור של יותר מבארך 12 שנה). PDFים שנוצר דרך Distiller יש להם הקידוד הזה הרבה פחות, אבל חשוב לציין שיכול לקרוא גם דרך Distiller! אז למעשה הדרך הבטוח היחיד להוציא פילמים במקום שמתמש בRIP מסוג הזה (מבחינת CID) הוא להמיר כל הפונטים לoutlines או לבדוק בPDF אם יש קידוד CID. להמיר לoutlines זה דבר שמכביד הרבה בקובץ, וגם (בפונטים איכותיים) מוריד באיכות של הפונט המודפס. זה לא לכתחילה בכלל!!! ואני בכלל לא מדבר על trapping, color management וכו', כולם דברים שהשתפרו במידה אסטרונומי מאז...

לדעתי כל מקום שעדיין יש להם RIP כזה ישן אחריותם ללקוחות שלהם הוא להחליף לRIP יותר מודורני. בפרט שהיום ניתן להשיג RIP במחיר של כ$4500 לריפ שתומך בPDF כולל שקיפיות, וכו'... http://www.rti-rips.com/ImagesetterRIPKits.html או אפילו פחות: http://www.ripmall.com/tiffrip-kits.aspx
RIP משומש אפשר להשיג בסביבות $1000. אני חושב שכל מקום רציני, יש להם אחריות לתת שירות בסיסי ללקוחות שמאפשר להיות פחות או יותר בטוח שהעבודה ייצא טוב!

חוץ מזה ייתכן מאד שיש שדרוגים חינמיים לריפים ישנים להוסיף תמיכה לCID.

אז, המעלה היחיד לייצר PDF דרך Distiller הוא (לפעמים) פונטים CID. וזה לדעתי אינו מעלה. וחסרונות (חוץ מבזבוז זמן), יש.

אז, אני עומד בשיטה שאין שום סיבה טובה לייצר PDF דרך Distiller!!!

עכשיו בנוגע לשקיפיות: עד השנים אחרונות כל הריפים עבדו על בסיס Postscript. אחד מהגבלות של Postscript היה שלא היה תמיכה לשקיפיות בכלל. כל אובייקט היה או וקטורי, או תמונה. תמונות היה להם תמיד גבולות מרובעות. זאת אומרת שבכל RIP שמבוסס על Postscript, יש צורך קודם לשטח כל שקיפיות שיש בקובץ ורק אח"כ אפשר לעבד הקובץ בריפ. כמובן זה דבר שמסבך העבודה. יש שיטות איך לטפל בזה בלשכות שירות. לשכת שירות שיודע לטפל בקבצים עם שקיפיות מטפלים בהם בצורה יותר טובה מאיך לתקבל ע"י שטיחת שקיפיות בעצמך. (בצורה שיותר מבטיח שמירת דיוק צבע, מאפשר trapping, וכו') למקום שלא יודע ו/או אין להם הציוד הנצרך לזה, יש הכרח לשטח של שקיפיות בקובץ בזמן שנוצר. לצורך כך יש PDFX-1a. פירוש הדבר, זה specification שמתאים לPDF 1.3 (ביחד עם עוד הרבה הגבלות בPDF) זה דבר שיותר מבטיח תוצאות רצויות במקומות שאין להם אפשריות לטפל בשקיפיות.

Harlequin מגירסה 7 (שהם אוחזים היום בגירסה 8) וAdobe עם ה Adobe Print Engine (שאוחז היום בגירסה 2) שניהם נותנים אפשרות לRIP לעבד הקבצים ישר מPDF בלי להמיר אותו לPostscript. אני משאר שיקח עוד כמה שנים עד שהריפים יהיו יותר נפוצים, ומאז אני אקפיד עליהם!!! כאמור כל RIP חדש שנמכר היום יש להם אחד מהמנועים הנ"ל והרבה מקומות יכולים גם לקבל שדרוגים חינם. לריפים החדשים יש הרבה הרבה דברים טובים ולדעתי מומלץ לכל מקום רציני לשדרג...

השיטה הנכון להוציא PDF למקום שיכול לתמוך בשקיפיות היא בסטנדרט PDFX-4 שהוא מבוסס על PDF גירסה 1.4 שהוא תומך בשקיפיות (ביחד עם עוד דברים...)

אז, השיטה שלי למעשה, הוא להקפיד על מקום שמקבל PDF עם שקיפיות חיות לעיצוב עם גרפיקה כבידה ומוציא PDFX-4. לדברים יותר פשוטים, אני מוכן לייצא PDFX-1a.

די למגילה שלי...! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואו תודה על המאמץ...

ואל לך להתפלאות על החברים פה לא כולם למדו אצל גדוליי עויילם כמותך!
(-:
אך באמת לאחר שקראתי אין מה להגיד נראה שעזרת פה להמון גרפיקאים תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ממש תודה!
אהמם... איזה דפוס יש לכם? שווה להכיר!!
ובאותה הזדמנות
יש לך מה לכתוב לנו קצת על ניהול צבעים
שהדפוס יצא כמו על המסך שלנו ETC.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הרבס

קשה להתווכח עם מבינים מהשורה העליונה, אני לא יודע לענות על שום שאלה ממה ששאלת

אבל תכל'ס מציאות בשטח, שכשאני מוסר ללקוח עבודה אני לא חייב לדעת תמיד לאיזה דפוס ענתיקה זה נופל,

אני יודע מניסיון (שלי ושל אחרים) שבכל אופן כאן בבתי דפוס בארץ מי שסוגר ישירות לפידיאף לוקח ריזיקה, אלא אם כן יודעים לאן שולחים, ויודעים שיש שם ציוד מתקדם, לפי מה שהבנתי עוד לא כולם עברו למצב שיוכלו לקבל פידיאף מיוצא ישירות מהתוכנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
גם אני לא יודעת לענות על אף שאלה.. ויש לי עוד שאלה:
מזתומרת לסגור ישירות לPDF?
אני סוגרת קובץ כך: נאמר עשיתי משהו בפוטושופ, שמרתי בEPS פתחתי דף בפריהנד העלתי את הקובץ. הוספתי מה שעוד צריך להוסיף ושלחתי לADOBE PDF.
אז מזתומרת לסגור ישירות לPDF?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יישר כוייח!
אצלינו מוציאים ישירות מאינדיזיין לPDF 4.
רק חשוב לשים לב שזה יהיה באיכות דבפוס ולא רק באיכות גבוהה.
יש גם בזה אפשרויות משחקים כשיש טקסט עם תמונות בשקיפויות והגברת הDPI
(ראה בספר של מנטור)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תודה רבה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה רבה מאוד.

ולכל מי שלא יודע תשובות לשאלות הנ"ל, מאד ממליצה על הספר "דפוס על בטוח" של מ.ברייטמן (ושמעתי שיש מהדורה עדכנית בדרך). מסביר ומפשט את תהליכי ההבאה לדפוס, ומאוד עוזר להפגת פחדים ממילים בלתי ידועות...

(אין בו הסברים כל-כך מעמיקים כמו של הרבס, אבל את הדברים היסודיים שצריך לדעת - יש.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תודה רבה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י galomanut;131384:
גם אני לא יודעת לענות על אף שאלה.. ויש לי עוד שאלה:
מזתומרת לסגור ישירות לPDF?
אני סוגרת קובץ כך: נאמר עשיתי משהו בפוטושופ, שמרתי בEPS פתחתי דף בפריהנד העלתי את הקובץ. הוספתי מה שעוד צריך להוסיף ושלחתי לADOBE PDF.
אז מזתומרת לסגור ישירות לPDF?

בלי קשר לשאלה שלך איך לסגור-
לא נראה לי שזה טוב ליבא סתם eps לפריהנד, אלא אם כן את מוסיפה טקסט בפריהנד.
מה שאת עושה לענ"ד מוריד מהאיכות של הקובץ.
אם את לא מוסיפה כלום פשוט תשמרי pdf מפוטושופ או שתדסטלי את ה-eps (מה שהוא אמר שלא טוב לעשות...) וזה יהפוך לך ל-pdf.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ל- Harbs
האם כל מה שכתבת על המרה ל-pdf מה-distiller נוגע גם לתוכנות של פריהנד ופוטושופ או רק לאינדיזיין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י שלמה;131402:
יישר כוייח!
אצלינו מוציאים ישירות מאינדיזיין לPDF 4.
רק חשוב לשים לב שזה יהיה באיכות דבפוס ולא רק באיכות גבוהה.
יש גם בזה אפשרויות משחקים כשיש טקסט עם תמונות בשקיפויות והגברת הDPI
(ראה בספר של מנטור)


אני עושה חוברת למכירה סינית ועכשיו רק השגתי את אינדיזיין (וגם איזה חוברונת קטנה שאפשר ללמוד ממנה) שאמרו לי שכדאי לי לעבוד על זה מפריהנד. בסוף העבודה אצטרך להפוך את זה לפידיאף אפשר לדעת איך הופכים קובץ של אינדיזיין לפידיאף?
ועוד שאלה: אני מעצבת את הרקעים בפוטושופ ומעבירה אותם לאינדיזיין ושם מוסיפה את המלל. כן.. לשמור את הרקעים בEPS זה טוב?(או משהו אחר..) מישהו אמר שמוריד מהאיכות.. (או שזה רק בפריהנד..)

תודה מראש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
התכוונתי שזה מוריד מהאיכות אם את מעבירה רק בשביל לסגור pdf
סתם כך כאשר עושים רקע בפוטושופ וממשיכים בפריהנד כדי להוסיף דברים - זה בסדר גמור איך שעשית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
באמת תודה רבה.
אבל תכל'ס - לא הבנתי מה לעשות. ואיך.
אם אני רוצה לסגור קובץ לפי די אף- לא דרך הדיסטילר, אז איך כן?דרך
file-> save as-> pdf?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י yhk;131357:
הרבס

קשה להתווכח עם מבינים מהשורה העליונה, אני לא יודע לענות על שום שאלה ממה ששאלת

אבל תכל'ס מציאות בשטח, שכשאני מוסר ללקוח עבודה אני לא חייב לדעת תמיד לאיזה דפוס ענתיקה זה נופל,

אני יודע מניסיון (שלי ושל אחרים) שבכל אופן כאן בבתי דפוס בארץ מי שסוגר ישירות לפידיאף לוקח ריזיקה, אלא אם כן יודעים לאן שולחים, ויודעים שיש שם ציוד מתקדם, לפי מה שהבנתי עוד לא כולם עברו למצב שיוכלו לקבל פידיאף מיוצא ישירות מהתוכנה.

נקודה טובה. אני כתבתי בעיקר עם ההנחה שיש אפשרות לבחור איפה הקובץ ידפס. כאמור יש לי הרבה ניסיון בדפוס בארץ ובלי הבעיות שאתה מדבר עליו.

כמה מקומות עדיין יש להם ריפים כזה ישנים? אני באמת לא יודע, אבל סביר להניח שהם מעטים מאד. כאמור, אני נתקלתי במקום כזה רק פעם אחד ולפני כמה שנים. סביר להניח שהמקום ההוא כבר החליף ריפ מזמן.

חוץ מזה, אם יש להם בעיה, דרך Distiller אינו מבטיח שלא יהיה פונטים בקידוד CID! זה רק מפחית הסיכויים!

אני חושב שכדאי לשמור PDF דרך ייצוא, ואם יש למקום מסויים בעיה, להסביר ללקוח שזה בגלל שציוד שלהם ישן מדי! תשלח אותם האשכול הזה לקרוא! :p חשוב להסביר שהריפ הוא בעייתי ולא הPDF!!!! ברגע שהם מרגישים לקץ מלקוחות, הם כבר יחליפו הריפ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הארבס, תודה.
(לא רציתי לכתוב מגילה, אבל תודה בטח מגיע לך :))
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הארבס, תודה רבה רבה

ממתין למגילה שניה מחמש מגילות:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אנחנו סוגרים הכל דרך האינדיזיין ל PDF גם קבצים שנעשו רק בפוטושופ שומרים PSD וממקמים באינדיזיין, סוגרים דרך יצוא לPDF וזה מצוין- רק לשמור כמו שכבר כתבו שזה יהיה באיכות דפוס,
(יצוא לPDF מהפוטושופ או כל תוכנה אחרת - מהנסיון שלי זה ממש לא באותו איכות כמו מהאינדיזיין ובדרך כלל גם שוקל הרבה יותר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
תודה על המאמר המקצועי.
ובנוגע לריפים ישנים, מי שעבד פעם מול מערכות עיתונים למד על בשרו מה זה 'ציוד מיושן'.
אין לי ענין לפרט איפה מי ומה, אבל יש מקומות שהקבצים עוברים התעללות ממש, מהרגע שהם מגיעים למערכת ועד לדפוס.
אין לי מושג איך הקבצים יוצאים מכל זה 'בחיים'.
לא פלא שישנם משרדי פרסום שיעדיפו לשלוח jpeg על כל המשתמע מכך, מאשר לקחת סיכון ולשלוח קובץ פי.די.אף. (ולא שאני בעד jpeg...)

ורק תנסו לחשב כמה הכנסות מפרסום יש לעיתון בשבוע, לעומת עלות של ציוד קצת יותר מתקדם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
א. מימקי, באמת לעיתונים אני שולח בjepg. מה שבטוח - בטוח.
ב. מאחר ומשום מה לא הצלחתי להבין את כל אריכות לשונו הזהב של המחבר, אבקש להבין:
בסגירה רגילה לדפוס, אני פשוט שומר את הקובץ לPDF ושולח. האם ישנה בעיה בזה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה