הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הדברת פשפשים – עשה זאת בעצמך
מעשה שהיה כך היה.
לא היינו מודעים כלל לנושא. יום בהיר התחילו עקיצות באחד מהחדרים, אך לא חשבנו בכלל על הכיוון של פשפשים. מהון להון, המצב הלך והחמיר, ועד שנפל לנו האסימון – התפשטו הפשפשים בכל חדרי הבית.
מבירור שעשינו התברר, שהדברה כללית בכל חדרי הבית תעלה הון עתק, מלבד מה שלפעמים צריך לחזור עליה, וכן יש בה טרחה מרובה לבני הבית בכיבוס כל הבגדים.
ויתרנו על התענוג, והחלטנו להתמודד לבד.
ובכן, הבשורה היא שאפשר להתמודד עם המכה הזו בצורה עצמאית. ההתמודדות ארוכה ומתישה, אבל אפשרית. אנחנו למדנו בדרך הקשה של ניסוי וטעיה, ועשינו הרבה שגיאות שהאריכו את הקץ. נשתף כאן את המסקנות, ובעז"ה יהיה לתועלת, לקצר לאחרים את הדרך.
* כמובן, אינני לוקח אחריות כלל על הנכתב, והכל על אחריות המשתמש בלבד. *
*
*
תחילה כמה פרטים בסיסיים.
פשפש בוגר נראה חום ועגלגל, כמו גרעין תפוח בערך. יש לו חמשה שלבי התפתחות, בשלבים הראשוניים הוא צהבהב. בכל שלב מההתפתחות שלו הוא חייב לעקוץ, אחרת אינו עובר לשלב הבא. (אינני יודע באיזה שלב מההתפתחות שלו הוא מתחיל להטיל ביצים.)
הפשפש מלא דם (כן כן, הדם שלנו), מי שהרג פשפש פעם אחת – יודע...
ביצי הפשפשים לבנבנות וקטנטנות. הביצים הן צרה לעצמה, מפני שהן דביקות, נדבקות לבגדים ולכל מה שזז, וגם אם השמדנו את הפשפשים החיים – אחרי כמה ימים צץ דור חדש מהביצים.
הפשפש אוכל פעם ביומיים בערך, ומזונו היחיד – דם בעלי חיים. [אגב, הוא לא מעביר מחלות, כמובן חוץ ממחלת 'חרדת פשפשים']. הוא יוצא ממחבואו לגיחה קצרה של 7-10 דקות, עוקץ את הקרבן כמה פעמים במקומות סמוכים, וחוזר למקום מחבואו שמח וטוב לב, לנוח מהמאמץ במשך יום יומיים, עד הארוחה הבאה.
*
איך מזהים פשפשים?
א. מחפשים אותם במקומות התורפה, בחורים ובסדקים. פשפשים אוהבים להתחבא בתפר שבקצוות המזרון.
ב. הצואה שלו גלויה לעין, כמין פירורים שחורים נמרחים מפוזרים על המזרון.
ג. והסימן המובהק: עקיצות.... גדולות, חמות, מגרררררדדדדות. בדרך כלל מדובר בכמה עקיצות סמוכות זו לזו.
*
ההשמדה שלו קשה:
א. הוא מסוגל לשרוד חדשים ללא אוכל. (לא יעזור לפנות את החדר לשבועיים)
ב. חומרי הדברה סטנדרטיים לא מדגדגים אותו.
ג. הוא מתחבא בחריצים פצפונים ומאד קשה למצאו.
ד. כאמור, דור חדש יכול לבקוע מהביצים וצריך להשמידם.
*
דרכי ההשמדה:
א. דרך המאבק העיקרי הוא חום. הפשפשים וגם הביצים מתים בחום של 60-70 מעלות צלסיוס.
ב. ריסוס בחומר הדברה המותאם לפשפשים. (K300 בשבילו זה פטל, אין מה לנסות.)
ג. כמובן אפשר לפצפץ אותו בידים ולנקום את נקמת העקוצים, אבל הדבר מותנה שמצאנו אותו חי...
(יש גם את השיטה המפורסמת של הרשלה, אבל זה אולי בהזדמנות אחרת)
הערה חשובה: מאחר שביצי הפשפשים נדבקים לבגדים, ההוראה של המדבירים היא לכבס את כל הבגדים בהרתחה, או לחילופין לייבש אותם בחום גבוה. לנו לא היתה סבלנות לזה, וויתרנו על כך. לשיקולכם.
*
חמשה כלי נשק למלחמה:
א. ניילון נצמד.
ב. פלסטלינה / גבס.
ג. מגהץ קיטור.
ד. מכשיר קיטור (מכשיר שמתיז קיטור).
ה. חומר הדברה.
*
שלב ראשון: אטימה
יש לקחת פלסטלינה / גבס ולסתום במידת האפשר את כל החורים והחריצים במיטות, ובקיר שבסביבת הפשפשים. בפרט במיטות עם שלדת מתכת, יש סדקים קטנים בנקודת הריתוך של מוטות הברזל זה לזה, וחובה לסתום אותם.
זה שלב חשוב מאד, מפני שיש מקומות שאין שום גישה אליהם, גם לא עם קיטור.
שלב שני: גיהוץ
מגהץ קיטור מיועד להשמדת הפשפשים מהטקסטיל - מזרנים, כלי המיטה וכדו'.
מזרנים – לעבור ביסודיות על כל הצדדים עם מגהץ קיטור, בעוצמה הגבוהה ביותר של הקיטור. נ.ב. פשפשים אוהבים להתחבא בתפר שבקצוות המזרון.
כלי מיטה - לגהץ את הכריות, השמיכות, והסדינים הרלוונטיים. (הערה חשובה: יש להזהר שהמגהץ לא יהיה מידי חם, יש בדים שנהרסים מחום גבוה מידי. בעיקר חשוב שתהיה עוצמה גבוהה של קיטור).
מזרנים קרועים – ראשית לעבור על המזרן עם מגהץ קיטור עד כמה שאפשר, ואחר כך לעטוף את המזרון בניילון נצמד – כמה שכבות.
שלב שלישי: מכשיר קיטור
אחרי הטיפול במזרונים ובכלי מיטה, יש לעבור על שלדת המיטה עם מכשיר הפולט קיטור בעוצמה, ביסודיות רבה. הפשפשים מתחבאים בחריצים ובסדקים קטנטנים, ואין לפספס שום סדק. (פעם אחת הפכנו את המיטה, ומצאנו פשפשים בסדקים שברגלי המיטה מלמטה!)
כשיש ספה עם בד כיסוי מאחורה – צריך לוודא שהוא אטום לגמרי מכניסת פשפשים. אם אין וודאות כזו - אין ברירה אלא לקרוע את הכיסוי, שתהיה גישה לחלק הפנימי ולעבור עם קיטור.
הערה חשובה: כשעוברים עם קיטור על שלדת ברזל – חשוב לנגב מיד אחר כך, מפני שבלי זה נוצרת חלודה וחבל.
כמו כן צריך לעבור בקיטור על החדר שסביבות המיטה. בחריצים שבפנלים, במסילות החלונות, וכל חריץ וסדק אפשריים. גם בתמונות שעל הקיר הם אוהבים להמצא.
* שקעים - יש בעיה להתמודד עם שקעים, מפני שקצת מסוכן להכניס שם קיטור. מוטב למרוח חומר הדברה סביב השקע.
שימו לב אל הנשומ'לה - אם התינוק עקוץ, לטפל בעגלתו באופן יסודי ככל האמור לעיל. מומלץ להוציא את הריפוד ולכבסו בחום גבוה, ואז לעבור על שלדת העגלה עם קיטור.
שלב רביעי: הדברה
יש לדעת שהתרסיסים הרגילים לא מזיזים לפשפשים, וצריך לקנות חומר הדברה מיוחד. אנחנו הזמנו חומר כזה (יש באמזון, כדי לחסוך בעלויות קנינו בוולמארט ושלחנו לארץ דרך חבילעס).
יש חומר יעיל יותר אך יקר יותר.
התרסיס הנ"ל יוצר קצף. אפשר לקחת את הקצף עם כפפה, ולמרוח היכן שרוצים, זה חוסך בחומר.
החומר הנ"ל רעיל במגע עבור הפשפשים וביציהם, ואמור להחזיק 4 שבועות.
כמדומה שלפי ההוראות הרשמיות, מותר לרסס את התרסיס הנ"ל על מזרנים, ולהשתמש במזרונים אחרי כמה שעות. לא לוקח אחריות, תבדקו ותפעילו שיקול דעת.
* חשוב מאד – בשעת הריסוס יש לשים מסכה להגן על העינים, התרסיס יוצר רסס שמתפזר באויר וצורב בעינים.
היכן לרסס?
ראשית, בחריצים וסדקים היכן שהם אמורים להמצא.
אפשרות נוספת - אם תרססו מסגרת של תרסיס סביב המיטה, לכאורה זה ייצור מחסום עבורם, שכאשר יעברו אותו בדרכם אליכם, תהיה זו דרכם האחרונה. (אמנם הם אינם מתים מיד אלא כעבור כמה דקות, ולפעמים הם מספיקים לאכול את הסעודה האחרונה).
כל זה כמובן בהנחה שעשיתם עבודה טובה במיטתכם, שאלמלא כן – הם יצוצו מתוך הכרית או מתוך קפלי המזרון, יביטו על המחסומים שהצבתם סביב המיטה, ויצחקו כל הדרך אל בנק הדם.
מניסיוננו הקט, לא ראינו שהם נכנסים לארונות. אבל מומלץ לעשות מסגרת של תרסיס מסביב לארון, שאם הם יצאו מהארון אל המיטה, תקדים אותם המיתה.
*
עמלנו, טרחנו, עשינו נקיון פסח יסודי באמצע החורף. מה ההמשך?
אחר שנעשתה כל העבודה הגדולה הנ"ל, נצא מתוך הנחה שהפשפשים מתו. עכשיו צריך להמתין יום יומיים, אם פספסנו אחד מהם – עוד נדע מזה, ובגדול...
ברגע שמישהו נעקץ – יש לעבור שוב כנ"ל, אך אפשר להסתפק במזרן שלו ובכלי המיטה שלו, וכן באלו הסמוכים ממש, ואין צריך לעבור שוב על כל החדר.
* טיפ - יש להשתדל מאד 'לחלק את החזיתות', שכל חדר יהיה חזית נפרדת, ולא לתת לפשפשים הזדמנות לעבור מחדר לחדר. כך שכאשר ניצחנו בחדר אחד – לא נגלה שם מחדש פשפשים שהגיעו מחדר שבאמצע טיפול. מפני זה להשתדל לא להעביר כלי מיטה או מזרנים מחדר לחדר, עד הסוף הטוב.
*
ולסיום, שני דברים חשובים מאד:
א. תפילות. "ותצילנו מפגע רע".
ב. לא להתייאש! פעם, פעמיים, שלוש, ארבע חמש ושש ויותר.
בעז"ה בסוף תבוא הישועה.
בהצלחה!
נערך לאחרונה ב:
