- הוסף לסימניות
- #1
האם נבואה זה סוג של השראה?
אם כך הרי גם לגויים יש יצירה, שמגיעה מהשראה, אז מה ההבדל בין היצירה היהודית ליצירה הכללית?
האמת שאין הבדל בין יצירה כללית ליהודית, שתיהן מגיעות מהשראה, והשראה זה דבר ניסי ופלאי, ממש כמו רוח-הקודש.
ההבדל הוא באיזה כלי מונחת ההשראה?
נמשיל את זה לכלי חרס, או זכוכית, שאנו רוצים לשפוך לתוכו דבר מה: יין או מים או כל דבר אחר.
אם הכלי נקי - המים יהיו צלולים, ומי שישתה אותם יזכה לבריאות.
אם הכלי נקי, היין ישמור על טעמו ויהיה משובח עם הזמן.
אך אם הכלי אינו נקי - התכולה לא תשמור על טעמה, אלא תתקלקל.
אותו דבר גם היצירה היהודית מול היצירה הלא יהודית:
הכלי, האדם, עליו מונחת ההשראה, צריך להיות נקי, וככל שהוא יותר נקי כך הטעם של היצירה יהיה משובח יותר, או טעמה יישמר.
איך אפשר להיות כלים נקיים?
על ידי שמירת תורה ומצוות כמו שצריך, שמנקים (או אמורים לנקות) את האדם מכל לכלוך וכך הוא הופך להיות זכוכית נקיה להעברת האור והאור יכול להיות צלול יותר.
זה מה שנאמר: "וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב".
ה' כביכול מעביר אותנו דרך קשיים חיצוניים ופנימיים הכל כדי לנקות אותנו, כי לפעמים אנחנו לא עירניים מספיק למה שהתורה דורשת מאיתנו וצריכים לעבור זיכוך, כדי שנגיע למצב בו נהיה כלים נקיים ולקבל את האור, ולהאיר הלאה.
כמו שנאמר בפרק כ"ד בתהילים:
"מי יַעֲלֶה בְהַר ה', וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ"
או בפרק טו בתהילים:
הולך תמים, ופועל צדק; ודובר אמת, בלבבו....
לא-רגל, על-לשונו--לא-עשה לרעהו רעה; וחרפה, לא-נשא על-קרובו. נבזה, בעיניו נמאס-- ואת-יראי ה' יכבד.
לכן, צריך להבין כי ה' לא רוצה שיהיה קושי או שיהיה סבל, כי יש לזה מטרה, ברגע שנלמד לקח ונחזור לאור שלו, לשמחה ולמחשבות טובות -
הסבל והקושי יעלמו ונגיע לייעוד האמיתי שלנו:
נהיה כלים ראויים להשראת השכינה בתוכנו.
שנזכה, אמן!
אם כך הרי גם לגויים יש יצירה, שמגיעה מהשראה, אז מה ההבדל בין היצירה היהודית ליצירה הכללית?
האמת שאין הבדל בין יצירה כללית ליהודית, שתיהן מגיעות מהשראה, והשראה זה דבר ניסי ופלאי, ממש כמו רוח-הקודש.
ההבדל הוא באיזה כלי מונחת ההשראה?
נמשיל את זה לכלי חרס, או זכוכית, שאנו רוצים לשפוך לתוכו דבר מה: יין או מים או כל דבר אחר.
אם הכלי נקי - המים יהיו צלולים, ומי שישתה אותם יזכה לבריאות.
אם הכלי נקי, היין ישמור על טעמו ויהיה משובח עם הזמן.
אך אם הכלי אינו נקי - התכולה לא תשמור על טעמה, אלא תתקלקל.
אותו דבר גם היצירה היהודית מול היצירה הלא יהודית:
הכלי, האדם, עליו מונחת ההשראה, צריך להיות נקי, וככל שהוא יותר נקי כך הטעם של היצירה יהיה משובח יותר, או טעמה יישמר.
איך אפשר להיות כלים נקיים?
על ידי שמירת תורה ומצוות כמו שצריך, שמנקים (או אמורים לנקות) את האדם מכל לכלוך וכך הוא הופך להיות זכוכית נקיה להעברת האור והאור יכול להיות צלול יותר.
זה מה שנאמר: "וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב".
ה' כביכול מעביר אותנו דרך קשיים חיצוניים ופנימיים הכל כדי לנקות אותנו, כי לפעמים אנחנו לא עירניים מספיק למה שהתורה דורשת מאיתנו וצריכים לעבור זיכוך, כדי שנגיע למצב בו נהיה כלים נקיים ולקבל את האור, ולהאיר הלאה.
כמו שנאמר בפרק כ"ד בתהילים:
"מי יַעֲלֶה בְהַר ה', וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ"
או בפרק טו בתהילים:
הולך תמים, ופועל צדק; ודובר אמת, בלבבו....
לא-רגל, על-לשונו--לא-עשה לרעהו רעה; וחרפה, לא-נשא על-קרובו. נבזה, בעיניו נמאס-- ואת-יראי ה' יכבד.
לכן, צריך להבין כי ה' לא רוצה שיהיה קושי או שיהיה סבל, כי יש לזה מטרה, ברגע שנלמד לקח ונחזור לאור שלו, לשמחה ולמחשבות טובות -
הסבל והקושי יעלמו ונגיע לייעוד האמיתי שלנו:
נהיה כלים ראויים להשראת השכינה בתוכנו.
שנזכה, אמן!
הנושאים החמים