הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
- א -
למוות היה נוכחות עוצמתית בחלל.
הפילים נאקו בזעם נורא, רקעו ברגליים בחוסר אונים ועמדו במעגל מנסים לשאוב כוח. התומסונים שעטו במורדות בבהלה והסוסים סתם סובבו בשקט עצוב.
אישה צעירה עטופה סחבות, בעלת פנים כהות, זקנות ועמוסות כאב, החזיקה ילד קטן רופס בידיה, מבינה שאין חזק מהמוות. דומעת.
בעלה גבר שדוף, יחף וגבוה, הסתובב סביבה בחוסר אונים, החידלון של חוסר האפשרות להגן על משפחתו צרב את ליבו, כל השמנים שרקחה הסבתא מצמחי המרפא ונוצות היענים לא הועילו. בוקר אחד גם אותה קברו.
'מים', לחשה לו האישה. נהירא הוריד את עיניו ביגון, פלחי האדמה הבהירו לו שהמים זה או לו או להם והוא החליט, 'קחי'.
הילד הושיט את ידו לאחוז בכנף בד שמלת אמו, ידו נשמטה בחוסר כוח. טלויטס אמו יללה כבר בקול. המראה שרף והכאיב לה. מאוד.
לרגעים רצתה טלויטס להניח את שלמרק על האדמה וללכת. לעזוב. לא לחזות את המוות הזה. בכל מקרה המצב אבוד. המוות חזק מהכל.
נהירא יצא "לחפש מים". ברחוב הריק הרשה לעצמו להוזיל דמעה גברית, 'מה יהיה? אלוקים' הירהר. נזכר במושבת הפילים הגדולה שנמצאו כולם מתים לפני חצי ירח, 'עוד כמה זמן ימצאו את הכפר שלהם? כך...' בעיטה באבן חדה פצעה את רגלו היחפה.
מרחוק ראה את אחיינו - סגורא משליך עפר תיחוח לבור קטן ומוזיל דמעה, צרחות אשתו הטרייה מוססו את אומץ לב נהירא והוא סב על עקביו.
בצידו השני של הרחוב נפגש בסובטיל היתום העגול והטרי של חוטר וגליסה מסוף הרחוב, עמד בתוך הר של זבל, חשוף בחלקו העליון ומכוסה בקרעי סמרטוטים, יחף. מעיף בפיזור נפש חלקי אשפה לכל עבר, 'מחפש אוכל או מזכרת מהבית שהיה?' הירהר נהירא לעצמו. 'הכל נשרף, סוביטל', אמר נהירא בצרחה פנימית ושתק.
פנה לאחור והדף את דלת ביתו. את פניו קידמה דממה. טלויסט ושלמרק שכבו זו לצד זה. בשקט.
נערך לאחרונה ב:
