המוזיקה שאנחנו אוהבים

[נום]

שתפו אותנו..
איזה ז'אנר מועדף עליכם, איזה זמר אתם אוהבים.
ואיזו הרגשה גורמת לכם ללכת לשמוע מוזיקה?
ושיהיה בכנות..

 

[trew]

...

 

[נוי]

ובכן: לא יאמן כמה הזדקנתי... אני היום נהנית להאזין לביצועיו של החזן איצ'ה מאייר הלפגוט. (יש לנו באוטו דיסק עם בצוע וואקלי שלו ושל מקהלה אח... הבס שם הבס...)
ולקטעי חזנות עתיקי יומין-כאלה שאבא שלי אהב לסלסל בקולו ולי הם עברו פעם ליד האזנים , כילדה וכנערה שהעריצה, איך לא, את פרחי מיאמי...
אני אוהבת לשמוע את הזמר מרדכי בן דוד בקולו העשיר והחם בשירים וביצועים של פעם, זכרונות ילדות.
ובמעבר חד:נחמד לשמוע את ליפא שמעלצער וביצועיו המרתקים והמשעשעים -מוכיח יכולת קולית ומוסיקאלית לא רעה בכלל, להוציא את התעלולים המצחיקים שלו הוא בהחלט שווה האזנה.
במוסיקה הקלאסית יש את הקטעים שאני לא נלאית לחזור ולהאזין להם. החביב מכולם הוא הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון, מצטרפת לנבחרת סונטת האביב האקטואלית של בטהובן (לכינור ולפסנתר)
וסונטות לחליליות של הנדל.
מה מביא אותי לשמוע מוסיקה? את האמת: עריכת קטעי מוסיקה לקטעי וידאו (אני בעיצומו של פרוייקט עכשיו) ו... הרדמת ילדים עייפים ומנדנדים. אני לא זוכרת לאחרונה רגע שהביא אותי לשמוע משהו, סתם כי משעמם לי באזניים.

 

[אפכא מסתברא]

מה שאהוב עלי:
כשאני רוצה להירגע - מוסיקה קלאסית טובה החל בבאך וכלה בשופן (לא המאה העשרים ואילך, בשום אופן) עבור דרך מנדלסון (הקונצ'רטו ההוא שנוי הזכירה - יצירה ממיסת לב), בטהובן, מוצרט, צ'ייקובסקי.
בשביל לחמם את הלב - השירים ביידיש של משפחת מלבסקי או בן ציון ויטלר.
בשביל להרגיש את בוא השבת והמועדים השונים - מוסיקה חסידית אמיתית מקורית של ה'חצרות' השונות. לא מה שמתקרא היום 'מוסיקה חסידית', שהיא יותר חסידיסקוטק...
כן, וחזנות טובה בניחוח ישן (יוסל'ה רוזנבלט, פינצ'יק וכל הישנים והטובים).

 

[פופקו]

אני אוהב דווקא שירי רגש של מרדכי בן דוד עם הקול החם והעמוק שלו. ובמיוחד בקטעים הנמוכים.
וכן אוהב מוסיקה עמוסה בכלים שפשוט מרגישים שנמצאים באיזה סיפור אפילו שרק שומעים משהו -כגון יאני, וכדו'.
ודבר אחרון אני אוהב לשמוע מוסיקה שהאיכות של הסאונד שלה הוא גבוה במיוחד, כגון שירים של שלומי גרטנר ועוד.
איך אני מגיע ללשמוע מוזיקה, האמת בעיקר באוטו, וכן כשאני נזכר בשיר יפה ששמעתי, אני מרגיש שאני חייב הרגע לשמוע אותו שוב.

את המוזיקה האמתית מרגישים לדעתי כששומעים רק מוזיקה ללא עשיית דברים אחרים בין אם מדובר בנגן ואוזניות משובחות, ולא לעשות כלום חוץ מלהקשיב, וכן כשאתה בנסיעה בלילה באוטו ככה לעצמך...

 

[פרסום דובדבן]

למה? למה עכשו להעלות את השאלה הזו? להעצים את האבלות? אני כבר משתגעת בלי הדבר הזה- מוסיקה.

ונכון אמר פופ- צריך רק לדחוף ת'אוזניות ולא לעשות שום דבר חוץ מלהקשיב, אבל תכל'ס - למי יש זמן?

מוסיקה מועדפת - הישנים של דודו פישר - יידישקייט, מאמע לשון, וגם מרדכי בן דוד ויאני.

 

[דוד מרדכי]

לצערי אין לי היום את הזמן והיכולת לשמוע מוזיקה שעות ברצף כמו שהייתי עושה לפני שהייתי אבא בעל ומפרנס. חוץ מהנגינה בשמחות, כשהמצב רוח על הפנים והחיים בזבל, אני יושב ליד האורגן ומלחין שירים עצובים ויפים, וזה נותן לי כח להמשיך הלאה.
במוסיקה החסידית הזמרים האהובים עלי הם מב"ד, פריד, שטרייכר, גראוכר, ג'רופי וזמרים מהסוג הזה, שיש להם באמת קול יפה ונדיר, ובנערותי הייתי מעריץ של פרחי מיאמי. היוצר הטוב ביותר בעיני הוא יום טוב הערליך. מת על ניגוני חב"ד, אפילו שאני בכלל ליטאי.
המוסיקה החסידית בת ימינו מאד לא אהובה עלי, כי היא למעשה המזוייפת ביותר. אין עוד סגנון מוזיקה שבו הזמרים כל כך נשמעים צבועים ולא מתכוונים באמת, והסיבה לכך היא שבמקומות אחרים המילים נכתבות על נושאים שכל אחד מתחבר אליהם ומרגיש אותם. אבל במוזיקה הדתית, הזמר (לא פעם אחד שהוא פורק עול בחייו הפרטיים) לא באמת משכנע איך הוא אוהב את הקב"ה, מתגעגע אליו, כואב את חורבן הבית ומצפה לגאולה. (כמובן בלי להכליל - אם יש זמר שכן משכנע לא אליו התכוונתי.) כנ"ל המוזיקה המזרחית והים תיכונית הדתית.
אני אוהב מאד את כל סוגי המוזיקה ה"זורמת", (חסידי ישן , בלדות, רוק, פופ, לטיני, ריקודי עם או שקוראים למוזיקה היפה הזאת, וולס, בוסה נובה, קאנטרי, ים תיכוני, דאנס ועוד) כל עוד זו לא מוזיקה אלימה ופראית, או מה שנפוץ יותר - שירים חסרי מלודיה. שירים שרק כשהביצוע חבל על הזמן אפשר להנות מהם. פחות מתחבר לחזנות ולקלאסי, אבל יכול להנות מהם. עוד פחות אוהב ג'אז, בלוז, היפ הופ ומוזיקה שחורה.
אמר פעם מישהו חכם (נראה לי מונה אבל אולי הוא גם שמע את זה ממישהו)- מה שקובע אם שיר הוא באמת יפה או לא זו התנאי הבא: רק אם כשהוא מושר באופן הפשוט ביותר, על ידי זמר לא מקצועי (לא אמרתי זייפן) ללא שום ליווי מוזיקלי - ועדיין אפשר להנות ממנו מאד מאד, אז זה שיר באמת יפה.

 

[basayona]

יש מוסיקה ויש מוסקה.....

בס"ד

היום כמעט כל סוגי מה שמתקרא מוסיקה פופולרית משעמם מונוטוני ובמילים אחרות זבל..
מי יכול ליצר היום יצירה מופלאה כמו האדג'יו של אלבינוני?? מנדלסון פגאניני!! מי..???

יש חקויים ובעיקר רעש

 

[חבר]

מי בכלל אוהב מוזיקה?

 

[נום]

למה? למה עכשו להעלות את השאלה הזו? להעצים את האבלות? אני כבר משתגעת בלי הדבר הזה- מוסיקה.

ונכון אמר פופ- צריך רק לדחוף ת'אוזניות ולא לעשות שום דבר חוץ מלהקשיב, אבל תכל'ס - למי יש זמן?

מוסיקה מועדפת - הישנים של דודו פישר - יידישקייט, מאמע לשון, וגם מרדכי בן דוד ויאני.

בדיוק עכשיו. בגלל האבלות. בשביל להבין למה אנחנו לא שומעים מוזיקה. תראי איזה חומר יפה נאסף כאן. איזה קהל אנין טעם יש פה שמואס בשטויות שקוראים להן "מוזיקה חסידית".
והנוכחות של חובבי מוסיקה קלאסית פה מדהימה!
הפתעתם אותי

 

[נוי]

סתם שאלה: מה זה /מי זה "יאני"?

 

[מי]

אני כל כך לא אשת מקצוע...
פעם-פעם למדתי עריכת סאונד, היה מקסים, אבל תכל'ס אני מעצבת גרפית.
אני הכי אוהבת את הדיסקים "הניגון שבלב" מאת אליעזר רוזנפלד. מעניין אם יש כאן עוד שנהנים מהסגנון.

 

[תרצה]

מה שקובע אם שיר הוא באמת יפה או לא זו התנאי הבא: רק אם כשהוא מושר באופן הפשוט ביותר, על ידי זמר לא מקצועי (לא אמרתי זייפן) ללא שום ליווי מוזיקלי - ועדיין אפשר להנות ממנו מאד מאד, אז זה שיר באמת יפה.

האם עיבוד קולי נחשב כליווי מוזיקאלי? - -
לא מזמן בערב כלשהו, עלתה על הבמה מקהלה בעיבוד קולי בלבד ללא שום ליווי מוזיקאלי, והמקהלה הזו היתה "המסמר" של הערב.
נדהמתי להיווכח שלמרות המצב האבסורדי בעולמינו בו אי אפשר לערוך מסיבה בה ישמעו קולות הילדים המזמרים אלא אך ורק בליווי פלייבק עם שירה מקצועית ברקע, פתאום האנשים מתחברים לשירה בלבד.


ולשאלתך, נום, לא עניתי. כי עדיין לא החלטתי איזה מוזיקה אני אוהבת... כבר תקופה ארוכה שאינני מקשיבה למוזיקה.(יש לנו מזל ביש עם מכשירי השמעת מוזיקה - החל מהטייפ הפשוט, וכלה במערכת מכובדת. הם לא אוהבים אותנו...)
הקלטות שהייתי רוצה להקשיב להן גם עכשיו, שוב ושוב - הן הסדרה של "הניגון שבלב" של נגן החליליות רוזנפלד (אם לא התבלבתי בשמו).

 

[תרצה]

אני כל כך לא אשת מקצוע...
פעם-פעם למדתי עריכת סאונד, היה מקסים, אבל תכל'ס אני מעצבת גרפית.
אני הכי אוהבת את הדיסקים "החליל שבלב" מאת אליעזר רוזנפלד. מעניין אם יש כאן עוד שנהנים מהסגנון.

כנראה תוך כדי שכתבתי את הודעתי, פרסמת את שלך... איזה טלפתיה!
קוראים לקלטות/דיסקים שלו "הניגון שבלב".

 

[asterisk]

שאלה קשה.. קשה מאוד אפילו.. בהתחלה חשבתי לדלג על השאלה, להעמיד פנים כאילו לא ראיתי אותה בכלל, אבל אז ראיתי את השורה האחרונה בהודעה שלך לגבי הכנות וחשבתי שיש מקום גם לתשובה כמו שלי כאן, אז אזרתי אומץ לכתוב.

קראתי כאן את התשובות, את שמות הזמרים שהועלו כאן והתשובה שלי שונה מכל מה שנכתב עד עכשיו ואולי גם ממה שיכתב בהמשך.

הז'אנר המועדף עלי הוא "שנות השמונים".. מה זה שנות השמונים את שואלת? לא משהו שתביני כנראה.. זה ז'אנר לועזי.. וקצב שלהרבה מכאן יראה זר ומוזר. שאלת גם לגבי זמרים.. הייתי נותן לך שמות אבל נראה לי מיותר אחרי התשובה הקודמת שלי. תקני אותי אם אני טועה.

שירים זה דבר נפלא, שירים עושים לי הרגשה מיוחדת, שירים מחזירים אותי לתקופות, שירים גורמים לי לחשוב, להתעמק, להבין דברים אחרת, לשירים יש השפעה כ"כ חזקה על מצב הרוח שלי.. לפני כ-18 שנה היה בארץ סניף ישראלי של רשת חניות מוזיקה עולמית בשם Tower Records שהסלוגן שלה היה No Music - No Life.. הייתי אז ילד, לא הבנתי את העומק של הסלוגן הזה, עכשיו, עם כל המלחמות שלי להוציא את שירי החול מחיי ללא הצלחה משמעותית, אני מבין אותו יותר.

זו תשובתו הכנה של חוזר בתשובה, שנלחם יום יום להוציא את שירי החול מחייו. זר לא יבין...

 

[נוי]

שנות השמונים הכוונה לשירי ה"ביטלס"?
אני שואלת, כי פעם בשיעור הרמוניה ופיתוח שמיעה עם דר' בת-שבע רובינשטיין (למי שמכיר)
היא התחילה להשמיע לנו מהלכים הרמוניים שהלכו למקומות מוזרים ובלתי מוכרים אבל משכו את הלב והאוזן בצורה בלתי רגילה. כמה שבועות התעסקנו, תלמידות חרדיות ובעלות אזניים שהסכינו למוסיקה קלאסית מרובעת למשהו אחר, וזה היה מלהיב ומרתק לנתח, לבצע, ו"לשחק" ככה סתם עם המהלכים. היא הסבירה לנו כי מדובר בתופעה חדשה באותה תקופה בה הופיעו החיפושיות עם השירים המעובדים כך והסעירו את בני הנוער. מבחינה מוסיקאלית זה מרתק, אך התופעה ה"היפית" שצמחה מזה לא נעמה למוסיקאים הכבדים, ולכן ההרמוניה הזו נשארה בתור סגנון מפוקפק למדי.
(אם החיפושיות היו בתקופה קודמת יותר, קבלו את התנצלותי, אני ב"ה לא מתמצאת בתולדות המוסיקה העממית העכשוית)

 

[אושר]

המוזיקה שאני אוהבת- ובכן, דבר ראשון אני מזכירה את שוואקי (יעקב, כמובן) כי מאוד בלט לי לעין שאף אחד לא הזכיר (לא אוהבים, או לא זכרו?) יש לו קול מקסים ושירים נהדרים. (בחלקם... כמו כולם)
אבל האמת ניתנת להאמר שכשקראתי את השאלה עצמה- מיד עלו לי לראש ימי הסתיו והחורף, הבקרים האפלוליים בימים החופשיים שלי בהם אני מסדרת את הבית ונותנת למוזיקה הקלאסית להתנגן ברקע. מי? לא משנה, באך, מוצרט, צ'יקובסקי או מנדלסון וכד'. מי שהדיסק שלו נשלף הראשון.
זה בשבילי הסמל של הימים הקרים- המוסיקה הקלאסית מחממת אותם.
אבל כשמגיע אדר אני חייבת משהו שמח, עליז, שיכניס לי את החודש בעצמות- ואז יש את מנגינות פורים.
גם את שירי מרדכי בן דוד הישנים אני אוהבת,"הניגון שבלב", פרחי מיאמי, אבל כל הנ"ל רק כשמזדמן לי לשמוע אותם, לא ביוזמתי.
אני גם אוהבת כלייזמרים- היום הייתי בכותל והיה שם אחד שניגן באבוב וליוו אותו מתופפים בדרבוקות. לא נעים לומר (ספירה...) אבל נהניתי...
ו--- זהו, זה הכל.
(האמת היא ששירים ישראליים ישנים, המכונים :"שירי ארץ ישראל" אני גם אוהבת, רק שלא כל כך יוצא לי לשמוע אותם, אם בכלל. במנגינות הללו, של נעמי שמר וחבריה, יש הרבה עומק ויופי.)

 

[asterisk]

שנות השמונים הכוונה לשירי ה"ביטלס"?
אני שואלת, כי פעם בשיעור הרמוניה ופיתוח שמיעה עם דר' בת-שבע רובינשטיין (למי שמכיר)
היא התחילה להשמיע לנו מהלכים הרמוניים שהלכו למקומות מוזרים ובלתי מוכרים אבל משכו את הלב והאוזן בצורה בלתי רגילה. כמה שבועות התעסקנו, תלמידות חרדיות ובעלות אזניים שהסכינו למוסיקה קלאסית מרובעת למשהו אחר, וזה היה מלהיב ומרתק לנתח, לבצע, ו"לשחק" ככה סתם עם המהלכים. היא הסבירה לנו כי מדובר בתופעה חדשה באותה תקופה בה הופיעו החיפושיות עם השירים המעובדים כך והסעירו את בני הנוער. מבחינה מוסיקאלית זה מרתק, אך התופעה ה"היפית" שצמחה מזה לא נעמה למוסיקאים הכבדים, ולכן ההרמוניה הזו נשארה בתור סגנון מפוקפק למדי.
(אם החיפושיות היו בתקופה קודמת יותר, קבלו את התנצלותי, אני ב"ה לא מתמצאת בתולדות המוסיקה העממית העכשוית)

ביטלס זו תקופה שבין שנות השישים לשבעים ולא על זה אני מדבר, למרות שגם הביטלס חביבים עלי במיוחד.

ולמען הסר ספק.. התנצלותך התקבלה בברכה.

 

[asterisk]

(האמת היא ששירים ישראליים ישנים, המכונים :"שירי ארץ ישראל" אני גם אוהבת, רק שלא כל כך יוצא לי לשמוע אותם, אם בכלל. במנגינות הללו, של נעמי שמר וחבריה, יש הרבה עומק ויופי.)

שירי ארץ ישראל.. גם ז'אנר בפני עצמו. מודה, אני חוטא גם בזה...

 

[פופקו]

L.ZEP...