הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #101
תודה רבה על ההסברים המעניינים והמחכימים. קראתי אותם בעיון.
נכון מאוד.
רק שיש הבדל אם יש מידות רעות סתם וצריכים לעבוד עליהם, או שמלמדים את האמא - כל אמא - מראש, שלא צריך להיות לה נקיפות מצפון, כל מה שהיא עושה ומחליטה זה בסדר, כי ד' נתן לה את הילד. אין לה אחריות, כי יש לילד בחירה חופשית. צריך לעשות מה שטוב לה כי יש כיבוד הורים וההורים אמורים להיות במרכז. כל דבר שהיא תאמין בילד - הוא יהיה מסוגל לעשות. כל תופעה פיזית או רגשית או קשיים כאלו ואחרים - יש להם מטרה מכוונת לאמא. יש ילד מעסיק, נאבק, אולי גם מנצל.
איך אמא שמאמינה בכל זה תזהה את חולשותיה? כל המידות הרעות שלנו, כל הרשימה שכתבת, יכולות להסתדר כל-כך יפה וטוב בתיאוריות האלה! הן הופכות למאוד חיוביות.
זה לא חוסר אחריות - זה אמון.
זו לא אנוכיות - זה כיבוד הורים ולהחזיר את אמא למרכז.
זה לא התעלמות מצרכיו ו/או מסבלו של הילד - זה לחבר אותו לאמא בדרך חיובית.
וכן הלאה.
עדיין רחוקים מהבלבול שגורמת גישת שפר עם כל הרעיונות עליהם היא יושבת.
להאמין שהילד חיובי זה נהדר, וזה לגמרי נכון ובונה. הרעיון הזה נמצא ברוב שיטות החינוך. והוא מועבר כפשוטו, בלי התיאוריות מסביב...
אם שפר היא מה שאת אומרת, איך קורה, שמבינים אותה כל-כך אחרת? קראתי ושמעתי די הרבה. איך קורה שפעם אחר פעם מנחות, לא רק אימהות, מבטאות את הרעיונות האלה בצורה כל-כך לא מתקבלת, כולל דוגמאות מקוממות?
טוב, אינך אחראית לכולם.
שוב תודה על ההסברים!
נכון מאוד.
רק שיש הבדל אם יש מידות רעות סתם וצריכים לעבוד עליהם, או שמלמדים את האמא - כל אמא - מראש, שלא צריך להיות לה נקיפות מצפון, כל מה שהיא עושה ומחליטה זה בסדר, כי ד' נתן לה את הילד. אין לה אחריות, כי יש לילד בחירה חופשית. צריך לעשות מה שטוב לה כי יש כיבוד הורים וההורים אמורים להיות במרכז. כל דבר שהיא תאמין בילד - הוא יהיה מסוגל לעשות. כל תופעה פיזית או רגשית או קשיים כאלו ואחרים - יש להם מטרה מכוונת לאמא. יש ילד מעסיק, נאבק, אולי גם מנצל.
איך אמא שמאמינה בכל זה תזהה את חולשותיה? כל המידות הרעות שלנו, כל הרשימה שכתבת, יכולות להסתדר כל-כך יפה וטוב בתיאוריות האלה! הן הופכות למאוד חיוביות.
זה לא חוסר אחריות - זה אמון.
זו לא אנוכיות - זה כיבוד הורים ולהחזיר את אמא למרכז.
זה לא התעלמות מצרכיו ו/או מסבלו של הילד - זה לחבר אותו לאמא בדרך חיובית.
וכן הלאה.
מאוד נכון.
עדיין רחוקים מהבלבול שגורמת גישת שפר עם כל הרעיונות עליהם היא יושבת.
להאמין שהילד חיובי זה נהדר, וזה לגמרי נכון ובונה. הרעיון הזה נמצא ברוב שיטות החינוך. והוא מועבר כפשוטו, בלי התיאוריות מסביב...
אם שפר היא מה שאת אומרת, איך קורה, שמבינים אותה כל-כך אחרת? קראתי ושמעתי די הרבה. איך קורה שפעם אחר פעם מנחות, לא רק אימהות, מבטאות את הרעיונות האלה בצורה כל-כך לא מתקבלת, כולל דוגמאות מקוממות?
טוב, אינך אחראית לכולם.
שוב תודה על ההסברים!
