הרי האלפים

[Rotem100]

מאוד יעזור אם יש למשהו חומר איכותי??

תודה על כל עזרה

 

[Menifa]

הרי האלפים הם רכס הרים בדרום-מרכזה של אירופה, העובר (ממזרח למערב) דרך המדינות אוסטריה, איטליה, גרמניה, ליכטנשטיין, מונקו, סלובניה, צרפתושווייץ. האלפים מהווים מחסום גאוגרפי-אקלימי ברור המפריד בין אזור האקלים הים-תיכוני מדרום לאלפים והאזור הממוזג שמצפון להם, מכיוון שהם חוסמים את הרוחות הצפוניות הקרות. ההרים מהווים חלק משרשרת של רכסי הרים הנמשכת מצפון אפריקה ועד דרום-מזרח אסיה. הרי האלפים מצויים במפגש הלוחות הטקטוניים של אירופה ואפריקה.

הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשא לגובה של 4,810 מטר מעל פני הים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג תמידי, ובעמקים שביניהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם של רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה (בהם: הריין, הדנובה, הפו והרון) הוא באלפים. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מוקד משיכה לחובבי סקי רבים והוקמו בהם אתרי סקי רבים מאוד, בעיקר באוסטריה, בשווייץ ובצרפת והידועים מביניהם כוללים את אתרי הסקי והכפרים סנט אנטון (אוסטריה), צרמט (שווייץ), אישגיל (אוסטריה), סנט. מוריץ (שווייץ), שאמוני-מון-בלאן (צרפת), ואל טורנס (אתר הסקי הגבוה באירופה שבצרפת) וסלה רונדה (איטליה).

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרי האלפים נוצרו כתוצאה מלחץ של הלוח האפריקני כלפי הלוח האירופאי. לחצים אלו החלו אחרי העלמותו של הים הקדום, תטיס. הלחצים התמקדו בתחום האורוגנזה של התנגשות היבשות שהתחוללה בתקופת הפלאוזואיקון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידוע לנו מעט על מגורים באלפים בתקופות קדומות ממסמכים שנשתמרו אשר נכתבו על ידי גאוגרפים והיסטוריונים יוונים ורומים. פרטים מעטים ידועים לנו על כך מכיבושי אוגוסטוס של שבטים שישבו באלפים, וכך גם מהקרבות שניהל חניבעל באלפים נגד האימפריה הרומית.

על הכיבושים והנדידות התכופים באלפים של השבטים הגרמניים במאות החמישית והשישית, ידועות לנו גם כן רק במתאר, כיוון שלהם, כמו למלכים והקיסרים הפרנקים-קרולינגים, האלפים שימשו כמעט ורק לנתיביתחבורה, ורק במעט למגורים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצד הצפוני של הר אייגר במרכז שווייץ
האלפים משתרעים בקשת שאורכה כ-1,000 קילומטרים מהים התיכון בדרום צרפת עד לקרבת העיר וינה ושטחה כ-250,000 קילומטרים רבועים. ההרים מהווים חלק ממערכת הרים עצומה שנוצרה מהתקמטות קרום כדור הארץ בתקופות גאולוגיות קדומות הכוללת את הרי האטלס בצפון אפריקה; הרי הפירנאים,הרי האפנינים, הרי הקרפטים והרי הקווקז באירופה ואת הרי ההימלאיה באסיה.

הרי היורה שבין שווייץ לצרפת נחשבים מבחינה גאולוגית לחלק מהרי האלפים, אך מבחינה גאוגרפית, לעומת זאת, הם נחשבים כרכס הרים עצמאי.

חלוקה משנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלפים מתחלקים לשני רכסים, האלפים המזרחיים והאלפים המערביים. הגבול בין שני החלקים הוא הימות קונסטנץ וקומו ונהר הריין.

האלפים המזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלפים המזרחיים משתרעים בשטחי אוסטריה, גרמניה, איטליה, ליכטנשטיין, סלובניה ושווייץ. הפסגה הגבוהה ביותר היא ההר ברנינה, המתנשא לגובה 4,052 מטר מעל פני הים.

החלוקה המשנית של האלפים המזרחיים מבוססת על הליתולוגיה (חלוקה לפי סוגי הסלעים). החלקים העיקריים של האלפים המזרחיים הם:

• רכס האלפים הגיריים הצפוני - עובר בעיקר באוסטריה, אך גם בדרום בוואריה. הפסגות הגבוהות ביותר מגיעות עד כ-3,000 מטר.
• האלפים המרכז-מזרחיים - משתרעים באוסטריה ובשווייץ. נישאים עד לגובה של 4,000 מטר.
• רכס האלפים הגיריים הדרומי - עובר בדרום אוסטריה, וכן בצפון איטליה ובסלובניה.

האלפים המערביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר גרוסגלוקנר באוסטריה, ליד העיר זלצבורג
האלפים המערביים משתרעים בשטח איטליה, צרפת ושווייץ. ההרים בחלק זה של הרכס גבוהים יותר (בממוצע) מהאלפים המזרחיים, אולם הרכס עצמו קצר ומעוקל יותר. הפסגה הגבוהה ביותר באלפים המערביים היא המון בלאן (ההר הגבוה ביותר באלפים בכלל), המתנשא לגובה 4,810 מטר מעל פני הים.

האלפים המערביים נחלקים לשנים עשר חלקים לפי השיטה הגאוגרפית:

• האלפים הליגוריים
• האלפים הימיים
• האלפים הקוטיים
• האלפים הדאופיניים
• האלפים הגראיים
• האלפים השבליים

• האלפים הפניניים
• האלפים הברניים
• האלפים הלפונטיניים
• האלפים הגלארויים
• האלפים האוריים
• האלפים הצפון-מזרח שווייצריים

 

[Rotem100]

תודה על התגובה.
אני מחפשת קטעי וידאו עם נוף של הרים מושלגים.
יש בבקשה למשהו?

 

[tz media]

.תורידי זריז לפני שייחסם לך... (אם את בנטפרי)

https://www.jumbomail.me/he/Downloa...1572F352B4D4D4F574D47413565576D483372696F5336

 

[ג"ב]

בבקשה

 

[אסתי קניבסקי]

מצורף קישור לגמבו:
https://jumbomail.me/j/vZ6RdVOSIECMihq

בהצלחה!