השפלה של ילד בגן

[סימי]

אמירה נחמדה ששמעתי פעם ממישהי: "שרק לא תהיה הרעת תנאים בגן- לעומת התנאים בבית..."

 

[ששונית]

כאילו... לגעת לילד בן שלוש באוזן ולהזכיר לו שיש לו אוזניים זה ממש מהמם.
אפשר גם ככה בנחמדות להניח בעדינות סלוטייפ על הפה כדי להזכיר שיש אותו.
אני הייתי פוערת זוג עיניים ואומרת לה מהההה??? את לא רצינית!!!
והיא היתה ממהרת לצחוק צחקוק נבוך ולומר מפיתום? סתם, לא, בטח שבצחוק.
ואת היית יודעת שהידים הענוגות שלה יותר לא תזכרנה בעדינות לבן שלך שיש לו אותן.

 

[שביעית]

אולי היא שיקרה. יש סיכוי גדול שזה אכן מה שקרה.
אבל לשנות את מה שהיה - אי אפשר. מה שכן, לגבי מה שיהיה - היא לא תעיז לגעת בו יותר כי עכשיו היא יודעת שאני עוקבת.

אמרתי לה שהוא התחיל לספר לי מה שהולך בגן [שזו התקדמות כי עד היום לא היה מספר מילה] ונתתי לה כמה דוגמאות שהוא סיפר וזוכר, דברים שקרו מזמן. היא פערה עיניים וממש נדהמה, אמרה 'וואו, אני לא מאמינה'. אז עכשיו היא יודעת שאני מקבלת דו''ח על הנעשה.

את הילד שלי הצלתי. אני יודעת שהיא לא תעיז לגעת בו, ואם יהיה צורך, 'אתזכר' אותה מדי פעם.
לגבי ילדים אחרים - יש עוד אימהות שהולכות לשוחח איתה. היא תבין שזה משהו מדובר ועליה להיזהר.

 

[מיוחדת]

אני לא מאמינה עד שאשמע את הצד השני.נקודה!
את גם מאד רוצה שהגננת תאמין לכל מה שהילד מספר מהבית.

אני לא חושבת שהמקרה דנן לא קיצוני ויכול לעבור לסדר היום....

אבל שתקום אמא אחת מכאן ותאמר שמעולם לא צעקה על הבן שלה ומעולם היא לא נגעה בילד

אם יש משהי לא הייתי מצדיעה לה לגמרי....
"חונך שבטו שונא בנו"...

אולי הילד בעייתי ואולי מתנהג שלא קשורה ? מה את מצפה שהיא תרביץ מכות לילד ? תוציא אותו החוצה, תשפוך עליו מילות שלא עולות על שפתיים חרדיות...
מערכת החינוך כיום מאד מוגבלת במיוחד בנים ואין להם באמת יכולת להרביץ לילד ואסור שזה יקרה
אבל ..מותר לגננת לגעת בילד , כאילו מה? אולי גם אסור לשים בפינה ?? אולי גם אסור לתת עונש

יש לך פתרון אחר מעשי? מוזמנת להציע...וליישם אותו


כאילו בחינוך החילוני יוצא שם ילדים מחונכים הפלא ופלא
את כנראה לא שומעת ולא רואה חדשות שלהם...

הציבור החרדי מוכיח באלפי תלמידיו!!! את החינוך כמו שצריך!
שתגדלי תביני...

אבל כן צריך לשים עין ולבדוק ולא לבדוק את הגננת בעשרים וחמש עיניים גם היא בנא !
תנו בהם אמון! או שתשמרו על הילדים בבית - הכי טוב לכם - לרוגע לא בטוח לילד!

עקבתי אחרי האשכול הזדעזעת ולא הגבתי.
עד שקראתי את התגובה שלך.
סתם היקרה!
יש כמה נק' שכתבת והייתי רוצה לבאר,להסביר ולהפריך.
אני כותבת לך כמחנכת לכיתה בבית ספר חרדי!!!!!!!!

קודם כל חשוב לי שתביני שאין הבדל בנינו לבין בי"ס חילוני- מה שאסור שם אסור פה!!!!!
החינוך לא מגיע מאופן הענשה, החינוך שאצלנו מגיע מהתורה, הבית והערכים.

דבר שני אין מקום להשוואה בין מורה לאמא. מה שמותר לאמא לא מחייב שיהיה מותר למורה.
(היום לצערנו הרב מורים עובדים בשביל פרנסה ולא בשביל לחנך את ילדי ישראל. בניגוד לאמא שכל רצונה הוא חינוך הבנים).

כל ההגבלות ממשרד החינוך הן נכתבו בשיקול דעת לאחר מקרים ואסונות שארעו (זה לא משועמם שישב ואסר) ע"מ לבטח את הילדים במקסימום שאפשר.

וכאן אני פונה אליכם ההורים תפתחו את העיניים ותהיו ערים לנעשה בביה"ס.
את צודקת שהגננת בנא' אך לא כולם טובים ונחמדים המתאימים לעבוד עם ילדים. זה התפקיד שלך כאמא וחובתך- הילד החסר אונים הונח בגן שאת החלטת ולכן עליך מוטלת האחריות לדאוג לשלומו ולראות שבחירתך טובה לו.
אני לא אומרת להיות "קרציה"- אך חשוב להראות שאת שומעת ומודעת לנעשה בכיתה/בגן. ואם משהו לא נשמע לך את יכולה להתקשר ולברר מה היה. כמובן שלא בצעקות ובאגרסביות אך גם לא בטיוח הדברים וברמיזתם, אלא להגיד את הדברים כפי שהם (" הילד מספר שלפעמים את אוחזת באוזנו") הגננת/המורה תנסה להקטין את המעשה, להסביר. אם מקובל עליך מה טוב. אם לא, תבהירי לה את דעתך בהחלטיות. ("אני מאוד מעריכה את עבודתך, אך לא מקובל עלי שתופסים לילד באוזן או נוגעים בו לצורך הענשה יש דרכים אחרות בהן ניתן לחנך את הילד").תסיימי את השיחה יפה. ואם תפגשי אותה ביום המחר, תחייכי כמו תמיד ותשאלי לשלומה.

וסתם המלצה חמה- כדאי מאוד לשמוע את השיחות של הרב יעקבזון על חינוך ילדים.

ולסיום- מצאתי תפילה יפה על חינוך הבנים וצרפתי אותה:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ד' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְחַנֵּךְ אֶת בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ בְּדֶרֶךְ הָרְאוּיָה בְּיוֹתֵר וְהַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, בְּדֶרֶךְ שֶׁתַּתְאִים לְכֹל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, שֶׁנַּשְׂכִּיל לָרֶדֶת אֶל עֹמֶק נַפְשָׁם, וְלִלְמֹד אֵת תְּכוּנוֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם, וְעַל פִּי זֶה לְחַנְּכָם.
עֲזֹר לָנוּ שֶׁלֹּא נִטְעֶה בְּאַף פְּרַט בְּחִנּוּכָם וּלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת כֹּל צֶאֱצָאֵינוּ כֻּלָּם – לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ אוֹתָהּ הִתְווּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ, גַּם אַחֲרֵי צֵאתָם מַרְשׁוֹתֵינוּ לִרְשׁוּת עַצְמָם, וְעַל זֶה עֵינֵינוּ נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ לַמָּרוֹם שֶׁתְּזַכִּינוּ לְהַצְלִיחַ בְּחִנּוּכָם, כִּי יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה קָשֶׁה בָּעֵת הַזּוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַיְּלָדִים הָרַכִּים לְבַל תִּפְגַּע בָּהֶם אֵשׁ זָרָה ח''ו, וְכָמַהּ נִסְיוֹנוֹת עוֹבְרִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל.
וְלַכֵּן מְבַקְּשִׁים אָנוּ מִמְּךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָרוֹצֶה בְּטוֹבַת כֹּל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנָיו, שֶׁנֵּדַע אֵיךְ לְהַוּוֹת בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֻּגְמָא הַחַיָּה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, וְכֵן שֶׁיִּהְיֶה בְּכּוֹחֵינוּ לְדַבֵּר אֶל לִבָּם שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְכֹל מַה שֶׁאָנוּ מְצַוִּים אוֹתָם כִּרְצוֹנְךָ, וְשֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לִנְהֹג עִמָּם בְּיַד קָשָׁה, אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עֲלֵיהֶם וְשֶׁהֵם יַעֲרִיכוּ וִיכַבְּדוּ אוֹתָנוּ וְעַל יְדֵי זֶה יִשְׁמְעוּ לְכֹל דְּבַר שֶׁנֹּאמַר לָהֶם.
וְזַכֵּנוּ שֶׁנֵּדַע אֶת הַזְּכוּת הָעֲצוּמָה הַטְּמוּנָה בְּחִנּוּךְ בָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי הַלֹּא הֵם- הֵם חֻלְיָה אַחַת בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת הַנֶּאֱמָנִים לְרוּחַ יִשְׂרָאֵל סַבָּא.
וְשֶׁנְּקַבֵּל אֶת כֹּל הַמַּאֲמָץ בְּאַהֲבָה רַבָּה עַד אֵין קֵץ, וְשֶׁנֵּדַע לְהַעֲרִיךְ עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הַכָּרַת הַתּוֹדָה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְךָ עָל זֹאת.
וּתְזַכֵּנוּ וְתִּתֵן לָנוּ זְרַע בָּנִים בָּרִיא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ, וְשֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם מְתֻקָּנִים בְּכֹל אֶבְרֵיהֶם, וְשֶׁתִּהֶיֵה לָהֶם נֶפֶשׁ בְּרִיאָה וְיַצִּיבָה, וְהַזְמֵן לָהֶם מְזוֹנוֹתֵיהֶם וּפַרְנָסָתָם בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד. וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ אַף פָּעַם לְזוּלָתָם, אֶלָּא הַעֲנֵק לָהֶם מִיָּדְךָ הַרְחָבָה וְהַפְּתוּחָה.

 

[כוכב103]

שביעית, אני לא יודעת מה קרה
אבל אל תשפטו מהר מידי!!

לבת שלי היתה גננת שהיו לה כמה אמצעי הרגעה מעניינים:
א. ילדה שמרביצה לילדות אחרות- שומרים לה את הידיים בשקית. הגננת היתה מביאה שקית והילדה שמה את הידיים בשקית לאות הרתעה.
ב. היתה בגן פינה נחמדה שהיא ליד החלל שבו הריכוז, ילדה שהיתה מפריעה בצורה קיצונית היתה הולכת לשם "לנוח" קראו לפינה הזאת פינת חשיבה. אני מדגישה זה נמצא בטווח ראיה של הריכוז של הגן.
ג. במקרים קיצוניים מאוד (היו באותה שנה 2 היפריות קשות) הגננת (או הסייעת) היתה מחזיקה את הילדה על ברכיה ומרגיעה אותה כך כמה דקות. קראו לזה לקשור את הילדה. אגב- זה מה שאמורים לעשות עם ילדים היפרים שמאבדים שליטה.

התקשרה למשרד אמא אחת בזעזוע על הגננת הנוראה שקושרת לילדות את הידיים, סוגרת אותן בחדר עונש, וקושרת אותן לכיסא. בהנהלה נבהלו מאוד, ולא ידעו איך להתקדם.
שמעתי מהענין ונחדרתי איך אנשים מאמינים לילדה בת שלוש ומסיקים מסקנות במיידי.
אצל הגננת הזאת היו לי כמה בנות, והערצתי אותה על אופן החינוך שלה, אהבה, חם, מילה טובה וגבולות.

לא בטוח שכל מה שהילד מספר לגמרי משקף את המציאות.
מצד שני- לסובב אוזן היא אלימות לכל דבר. ואני ממש לא רוצה לחשוב שכך עושה גננת בגן לצורך חינוך הבן שלך ועוד 25 נשמות רכות...

 

[מילקשייקית]

שביעית, אני לא יודעת מה קרה
אבל אל תשפטו מהר מידי!!

לבת שלי היתה גננת שהיו לה כמה אמצעי הרגעה מעניינים:
א. ילדה שמרביצה לילדות אחרות- שומרים לה את הידיים בשקית. הגננת היתה מביאה שקית והילדה שמה את הידיים בשקית לאות הרתעה.
ב. היתה בגן פינה נחמדה שהיא ליד החלל שבו הריכוז, ילדה שהיתה מפריעה בצורה קיצונית היתה הולכת לשם "לנוח" קראו לפינה הזאת פינת חשיבה. אני מדגישה זה נמצא בטווח ראיה של הריכוז של הגן.
ג. במקרים קיצוניים מאוד (היו באותה שנה 2 היפריות קשות) הגננת (או הסייעת) היתה מחזיקה את הילדה על ברכיה ומרגיעה אותה כך כמה דקות. קראו לזה לקשור את הילדה. אגב- זה מה שאמורים לעשות עם ילדים היפרים שמאבדים שליטה.

התקשרה למשרד אמא אחת בזעזוע על הגננת הנוראה שקושרת לילדות את הידיים, סוגרת אותן בחדר עונש, וקושרת אותן לכיסא. בהנהלה נבהלו מאוד, ולא ידעו איך להתקדם.
שמעתי מהענין ונחדרתי איך אנשים מאמינים לילדה בת שלוש ומסיקים מסקנות במיידי.
אצל הגננת הזאת היו לי כמה בנות, והערצתי אותה על אופן החינוך שלה, אהבה, חם, מילה טובה וגבולות.

לא בטוח שכל מה שהילד מספר לגמרי משקף את המציאות.
מצד שני- לסובב אוזן היא אלימות לכל דבר. ואני ממש לא רוצה לחשוב שכך עושה גננת בגן לצורך חינוך הבן שלך ועוד 25 נשמות רכות...

לברר תמיד מותר.
אממממ...לא מותר. צריך!

 

[zoomit]

שביעית, אני לא יודעת מה קרה
אבל אל תשפטו מהר מידי!!

לבת שלי היתה גננת שהיו לה כמה אמצעי הרגעה מעניינים:
א. ילדה שמרביצה לילדות אחרות- שומרים לה את הידיים בשקית. הגננת היתה מביאה שקית והילדה שמה את הידיים בשקית לאות הרתעה.
ב. היתה בגן פינה נחמדה שהיא ליד החלל שבו הריכוז, ילדה שהיתה מפריעה בצורה קיצונית היתה הולכת לשם "לנוח" קראו לפינה הזאת פינת חשיבה. אני מדגישה זה נמצא בטווח ראיה של הריכוז של הגן.
ג. במקרים קיצוניים מאוד (היו באותה שנה 2 היפריות קשות) הגננת (או הסייעת) היתה מחזיקה את הילדה על ברכיה ומרגיעה אותה כך כמה דקות. קראו לזה לקשור את הילדה. אגב- זה מה שאמורים לעשות עם ילדים היפרים שמאבדים שליטה.

התקשרה למשרד אמא אחת בזעזוע על הגננת הנוראה שקושרת לילדות את הידיים, סוגרת אותן בחדר עונש, וקושרת אותן לכיסא. בהנהלה נבהלו מאוד, ולא ידעו איך להתקדם.
שמעתי מהענין ונחדרתי איך אנשים מאמינים לילדה בת שלוש ומסיקים מסקנות במיידי.
אצל הגננת הזאת היו לי כמה בנות, והערצתי אותה על אופן החינוך שלה, אהבה, חם, מילה טובה וגבולות.

לא בטוח שכל מה שהילד מספר לגמרי משקף את המציאות.
מצד שני- לסובב אוזן היא אלימות לכל דבר. ואני ממש לא רוצה לחשוב שכך עושה גננת בגן לצורך חינוך הבן שלך ועוד 25 נשמות רכות...

חוץ מ-א שכתבת נשמע בסדר. סביר.
אבל שוב - אם שומעים את אותה טענה מכמה ילדים, ולא מקרה אחד שקורה - אז כבר נורות אדומות.

 

[STBW]

שביעית

אם יש לך דעת תורה שדאת מתייעצים איתם
זה הזמן והמקרה
את חייבת להתייעץ עם גדול בתורה שידריך אותך כיצד לנהוג

וכמובן לא כל ניקית שמזדעזעת או לא

 

[שביעית]

@כוכב103 את צודקת שהרבה פעמים הילדים מקצינים ונגיעה קלה באוזן הופכת ל'סובבה לי את האוזן'. אבל לא זה מה שהיה כאן. הבן שלי לא סיפר שהגננת מסובבת אוזניים. בואי אספר לך מה היה.

באחד הבקרים במהלך ההלבשה הוא זורק לי : 'אמא, כואב אצל רותי ( שם בדוי לגננת)' אמרתי לו 'מה?' לא חשבתי בכיוון בכלל. הוא עונה לי :'כן, רותי עושה כואב'. שאלתי אותו :'איפה רותי עושה כואב?', הייתי בטוחה שהיא תופסת את היד או משהו כזה, אבל לא. הוא עונה לי : 'באוזן'. הוא גם הדגים לי סיבוב קדימה ואחורה וציין: 'זה מאוד כואב!'.
אז קודם כל, הוא סיפר שהיא מכאיבה, לא 'נוגעת' באוזן. חוץ מזה, מה פתאום באוזן? מאיפה שידע בכלל שמושכים באוזניים? הוא בחיים לא נתקל בזה. זה לא משהו שעושים היום. למה הוא לא סיפר שהיא מושכת באף או באצבע? בדיוק על האוזן הוא ממציא? אז כנראה שזה לא המצאה...

אבל זה לא רק הוא. לפחות עוד 5 ילדים סיפרו אותו הדבר וכולם ציינו שזה כואב, הדגימו אותו הדבר בדיוק, ידעו להגיד מתי זה קורה (כשלא שומעים בקולה, כשמשתוללים, כשעולים על השולחן וכו') וגם ידעו לתת שמות של ילדים ש'חטפו' לאחרונה.

אז אני לא חושבת שיש פה מדי הגזמה...

במיוחד שהגננת לא הכחישה נגיעה באוזניים אלא הכאבה באוזניים (מה שכל הילדים הדגישו במיוחד. את הכאב...)

 

[מריומה~]

אני רק מעלה השערה לנקודת מבט נוספת על הסיטואציה הזו.
אין ספק שזה כאב לילד הנגיעה באוזן.
אם יש מקום לשלילה מוחלטת של כל מגע אזי הספור אחר.
במידה ואנו כן נוטים לתת לגננת ללטף לחבק. לטפוח על כתף.
יתכן והיא אכן נגעה באוזן ומבחינתה חשבה שזה בסדר אך לא היתה כלל מטרה להכאיב.
היא לא היתה מודעת מספיק שזה כואב.
בינינו אנו צובטים בלחי או עושים דברים אחרים והפעוט כלל לא שמח מזה..
למי לא קרה שהיא התכוונה להצחיק את הילד אפילו שלה והוא רק בכה?
התרחיש המצטייר כאן כאילו היא עוינת את הילדים ומושכתתתת באוזניים ונשמעות שם צרחות ... מופרך מיסודו.

קרו מקרים לצערינו של התעללויות אמיתיות אבל זה לא ממש נשמע כך.
נשמע ספור של חוסר רגישות מחוסר מודעות מספקת.
שכמובן היא חייבת הנחיה אך לא כיתת יורים...

 

[שביעית]

.
אם יש מקום לשלילה מוחלטת של כל מגע אזי הספור אחר.
במידה ואנו כן נוטים לתת לגננת ללטף לחבק. לטפוח על כתף.
יתכן והיא אכן נגעה באוזן ומבחינתה חשבה שזה בסדר אך לא היתה כלל מטרה להכאיב.
היא לא היתה מודעת מספיק שזה כואב.

..............

נשמע ספור של חוסר רגישות מחוסר מודעות מספקת.
שכמובן היא חייבת הנחיה אך לא כיתת יורים...

הגננת הזו דוגלת בחוסר מגע בילדים. היא מחמיאה מאודדדד, בקטע הרגשי היא נותנת הכל לילדים, אבל מגע - לא. אצלה במוצהר היא לא מנשקת, מחבקת, טופחת על השכם. כלום. וזה בסדר גמור! אבל אי אפשר להגיד שהנגיעה באוזן היתה למטרה חיובית.

במיוחד שהיא הודתה בפני שעשתה את זה לילדים שלא שמעו בקולה.

ולגבי חוסר המודעות. נכון שהסייעת שלה בת 18, אבל היא קרוב ל- 40. כבר לא ילדה בכלל... וגם וותק יש לה (לפחות 5 שנים פה בחיידר). כך שזה לא עניין של חוסר נסיון או ידע.

שוב, הגננת הזו ממש בסדר. היא די קפדנית (לפעמים הילדים רועדים ממנה, כדברי הסייעת הקודמת) אבל בסך הכללי הילדים נהנים בגן, וזה מה שחשוב.

(האמת שממש בתחילת שנה אחד הילדים סיפר שהיא נתנה לו פליק על היד, אבל היא הכחישה בנחרצות וזה נשכח. זה באמת נשמע כהגזמה של ילד...)

 

[הדס'וש]

נשמע ספור של חוסר רגישות מחוסר מודעות מספקת.
שכמובן היא חייבת הנחיה אך לא כיתת יורים...

אפ'חד לא אמר שהיא מפלצת.

האמא מדגישה שהיא:
מדהימה
נחמדה וכו'.

היא פשוט לא מתאימה!!
זה הכל.

זה לא חסרון ולא בושה.
לא כל תפקיד מתאים לכל אחד.

 

[שביעית]

אגב, סליחה שאני שופכת פה הכל.
אבל זה הבכור שלי. אין לי ממש ניסיון עם גנים וגננות.
ואין לי גם אפשרות להיוועץ בחברות/אחיות וכו' כי כולן יודעות מי זו וזה לשון הרע. [חוץ מזה שכך זה יתפרסם ויזיק לה - לפרנסה, ולי - שאני הפצתי את זה]

נשאר לי רק אתכן, נשות פרוג המקסימות והאנונימיות ששומעות/קוראות בסבלונות ומייעצות לאם אובדת עיצות [כולל אותך, @נעמי קרלינסקי , שאת מכירה אותי אבל לא את הגננת... אגב, @סתם , אמרת שאת לא מאמינה לכל זה. אז לכל המפקפקות - תשאלו אותה. היא מכירה את הילד ואת הסיפור מכלי ראשון ומהרגע הראשון. היא תאשר כל מילה ותוסיף את כל מה שאני משמיטה.]

 

[מילקשייקית]

היא לא היתה מודעת מספיק שזה כואב.

אז - זה כבר לא ענין של מידות. אלא של נפש.
זה דבר שברור לכל בר דעת באשר הוא, מה, משהי מכן הייתה רוצה שאעשה לה את זה?

 

[kola]

אני אישית חוויתי חוויה דומה כשפספסתי בגן חיידר לפני כ 35 שנים, [הרב'ה העמיד אותי בלי מכנסיים על השולחן], וזה נשאר לי צרוב עד היום!
מה שאני מציע לפותחת האשכול שתספרי לאותה עוזרת שהעלית את כל הנושא כאן ב"פרוג", שהיא תוכל לראות מה אנחנו חושבים עליה ועל מעשיה, ואולי היא גם תוכל ללמד על עצמה קצת זכות