אם הוא הוציא מכתב הוא היה צריך לפרט את השנים ומכלל שלא פירט הרי שהתיר ושתיקה כהודאה.
אני כמעט לא מכיר רב שאוסר לחלוטין מלבד הגרנ"ק זצ"ל
ולכך כל הטענה שמביאים מהרב סילמן שהביא מהגרנ"ק זה יפה מאוד אבל צריך לדעת שהוא כמעט יחידאה בזה
הגרח"ק התיר מהלידה
הגריש"א התיר בשנים הסמוכות לחתונה (לטענת תלמידיו אולי היום הסמוך לחתונה הוא מוקדם בהרבה מזמן הפסק)
הגרי"י בלויא התיר
הרב וואזנר התיר
הרב זילברשטיין התיר.
אההה ויש כאן כמה מחכמי הפורום שאוסרים לחלוטין.
ללמוד טכנולוגיה חדשה זה מאתגר, ולכן אנחנו כאן. בפרוג תקבלו מעטפת מלאה, מנטורים זמינים וקהילה תומכת שלא משאירה אף אחד מאחור. יצא פיצ׳ר חדש? אנחנו מיד מכניסים אותו לסילבוס! בואו ללמוד בבית של המקצוענים.
יש כאן תערובת של כמה נושאים כיאות לשיחה בדברי תורה שמעורבת בעסקים ומשותפת לכלל המינים...
1. תרומה לעניים שהם משקיעים זאת לצורך חיתון ילדיהם היא צדקה גמורה, אין לי קשר מה העני עושה עם הכסף שנתתי לו, ולכן אין קשר בין תרומה לערבים\קופת העיר\ועד הרבנים וכו' לבין להשקיע כסף צדקה שנמצא בידים שלי ולא נתתי אותו עדיין למישהו בשביל מישהו שיהיה עני עוד 20 שנה [הבת שלי לצורך הענין].
2. הפקדת מעות מעשר בגמ''ח, כבר האריך בזה החפץ חיים באהבת חסד [ח''ב פי''ח] תמצית דבריו היא: אם כעת מפקיד בגמ''ח ולבסוף יתן זאת לעני במתנה גמורה, מותר, ואם בסוף הכסף חוזר אליו או ליורשיו, אסור [אלא אם כן התנה על זה מראש, יעוין שם בפנים, ואין כאן המקום].
3. לכן ברור שיש מקום לחלק בין להפקיד בגמ''ח שמלוה את הכסף עכשיו לנצרכים, לבין השקעה של הכסף על מנת לתתו בבא היום לעני.
4. ילדה בת שבועיים וחצי לא נקראת ענייה כי עוד כך וכך שנים היא אמורה להתחתן וכעת אין לה מאיפה... אין לי ראיה על זה אבל זה נראה לי פשוט וברור. [אגב, אפשר לחתן אותה גם בגיל הזה..., רק בנות כמובן לא בנים].
5. יש כאן עוד ויכוח אם הגמ''ח המרכזי הוא גמ''ח או בנק, זו שאלה מציאותית והלכתית, ההגדרה של עמותה\גמח\בנק\חברה או כל דבר אחר אין לה משמעות הלכתית, אלא חוקית, לעובד שכיר בגמ''ח מותר לקבל משכורת כמו שמגייס כספים לישיבה מותר לו לקבל משכורת ועדיין התרומה לישיבה מותרת מכספי מעשר, כמובן שיש לזה גבול ולכן זה צריך הוראת רב פרטנית לפי המציאות שצריכה עוד להתברר. [הגמ''ח המרכזי אומר שיש לו פסקים מרבנים על זה].
6. מכיון שהלכה בכלל והלכה למעשה בפרט היא דבר כבד, ואינה מסורה לניקים נכבדים ככל שיהיו, ובפרט שרובם [או רובן...] בגדר צדיקים נסתרים כאן, ויש שאפילו לא יודעים לדוגמה מי הוא ר' יעקב בלוי [ואידך זיל גמור], כמדו' יש קצת משום זלזול בהלכה בצורה בה היא נידונת ע''ג הפורום. ומה ירך בסתר כו'
4. ילדה בת שבועיים וחצי לא נקראת ענייה כי עוד כך וכך שנים היא אמורה להתחתן וכעת אין לה מאיפה... אין לי ראיה על זה אבל זה נראה לי פשוט וברור. [אגב, אפשר לחתן אותה גם בגיל הזה..., רק בנות כמובן לא בנים].
6. מכיון שהלכה בכלל והלכה למעשה בפרט היא דבר כבד, ואינה מסורה לניקים נכבדים ככל שיהיו, ובפרט שרובם [או רובן...] בגדר צדיקים נסתרים כאן, ויש שאפילו לא יודעים לדוגמה מי הוא ר' יעקב בלוי [ואידך זיל גמור], כ
5. יש כאן עוד ויכוח אם הגמ''ח המרכזי הוא גמ''ח או בנק, זו שאלה מציאותית והלכתית, ההגדרה של עמותה\גמח\בנק\חברה או כל דבר אחר אין לה משמעות הלכתית, אלא חוקית, לעובד שכיר בגמ''ח מותר לקבל משכורת כמו שמגייס כספים לישיבה מותר לו לקבל משכורת ועדיין התרומה לישיבה מותרת מכספי מעשר, כמובן שיש לזה גבול ולכן זה צריך הוראת רב פרטנית לפי המציאות שצריכה עוד להתברר. [הגמ''ח המרכזי אומר שיש לו פסקים מרבנים על זה].
השאלה הייתה מה המטרה של פותחי הגמח, האם זה ארגון למטרות רווח, שגם עושה קצת טוב לאנשים.
או שזה ארגון שעושה טוב שגם מקבל רווח.
אני לא בטוח שאותם אלו ששאלו אמרו לרבנים ששישית מהכנסות כל שנה ילך למשכורות...
אני לא בא לזלזל ח"ו בגדולי ישראל, שיש להם סיעתא דשמיא וכו' לחשוף טעיות.
אלא שזה לא השאלה, הגיעו שאלו בשביל גמח, אמרו להם שמותר, אם זה ארגון משפחתי למטרת רווחים... לא בטוח
השאלה הייתה מה המטרה של פותחי הגמח, האם זה ארגון למטרות רווח, שגם עושה קצת טוב לאנשים.
או שזה ארגון שעושה טוב שגם מקבל רווח.
אני לא בטוח שאותם אלו ששאלו אמרו לרבנים ששישית מהכנסות כל שנה ילך למשכורות...
אני לא בא לזלזל ח"ו בגדולי ישראל, שיש להם סיעתא דשמיא וכו' לחשוף טעיות.
אלא שזה לא השאלה, הגיעו שאלו בשביל גמח, אמרו להם שמותר, אם זה ארגון משפחתי למטרת רווחים... לא בטוח
1. בקשר לרבנים שהם מצטטים, אכן צריך גם לסמוך על השואלים ששאלו את השאלה נכון, ואין לזה קשר לזלזול בגדולי ישראל או כל דבר אחר, יש כאן תשובה הלכתית שניתנתה במענה לשאלה מסוימת, וצריך לדעת מה היא.
האם אפשר לסמוך עליהם שהם שאלו את השאלה הנכונה, אני לפחות לא יודע.
2. הקביעה שההכרעה ההלכתית בהגדרת ה'מרכזי' תלויה בכוונת המפעילים שלו לא ברורה לדידי דה''צ [ועי' במג''א ובאוה''ל סי' לח וכמדו' שא''ע לכאן ואכ''מ].
1. תרומה לעניים שהם משקיעים זאת לצורך חיתון ילדיהם היא צדקה גמורה, אין לי קשר מה העני עושה עם הכסף שנתתי לו, ולכן אין קשר בין תרומה לערבים\קופת העיר\ועד הרבנים וכו' לבין להשקיע כסף צדקה שנמצא בידים שלי ולא נתתי אותו עדיין למישהו בשביל מישהו שיהיה עני עוד 20 שנה [הבת שלי לצורך הענין].
לא הבנתי.
משפחה עם 5 יתומים.
מותר לאסוף מיליון ש"ח עבור הוצאות הבית וחתונות היתומים בעתיד?
למה?
אחרי 200 אלפש"ח, המשפחה כבר לא עניה.
מה ההיתר להמשיך לאסוף?
לא הבנתי.
משפחה עם 5 יתומים.
מותר לאסוף מיליון ש"ח עבור הוצאות הבית וחתונות היתומים בעתיד?
למה?
אחרי 200 אלפש"ח, המשפחה כבר לא עניה.
מה ההיתר להמשיך לאסוף?
לא הבנתי.
משפחה עם 5 יתומים.
מותר לאסוף מיליון ש"ח עבור הוצאות הבית וחתונות היתומים בעתיד?
למה?
אחרי 200 אלפש"ח, המשפחה כבר לא עניה.
מה ההיתר להמשיך לאסוף?
אפילו אם מותר לתת לנצרך עבור ההוצאות שלו של עוד 10 שנה, זהו כי הנותן כבר הוציא את הכסף מרשותו מיד,
אבל זה לא מתיר להשאיר אצלך את הכסף ולתת את זה עוד 10 שנים.
אם היית מקנה את הכסף לאיזה גוף שיהיה שייך אליו, ואח"כ הוא יתרום לבנות שלך לנישואין כשהן יהיו נצרכות, ניחא,
הבעיה היא שלא הוקם מנגנון כזה, וכל עוד ההשקעה שייכת אליך לא נתת עדיין שום צדקה.
אפילו אם מותר לתת לנצרך עבור ההוצאות שלו של עוד 10 שנה, זהו כי הנותן כבר הוציא את הכסף מרשותו מיד,
אבל זה לא מתיר להשאיר אצלך את הכסף ולתת את זה עוד 10 שנים.
אם היית מקנה את הכסף לאיזה גוף שיהיה שייך אליו, ואח"כ הוא יתרום לבנות שלך לנישואין כשהן יהיו נצרכות, ניחא,
הבעיה היא שלא הוקם מנגנון כזה, וכל עוד ההשקעה שייכת אליך לא נתת עדיין שום צדקה.
הובאו לעיל דברי הרב זילברשטיין במכתבו
וכן דברי הרב וואזנר בכתבי נכדו.
דברי הגרח"ק שמעתי עדות מתלמיד ששאלו
וכן דברי הגרי"י בלויא הובאו לעיל.
מקווה שזה מספק אותך שאפשר לדון ילד היום ע"פ העתיד כשודאי יהיה עני...
נראה לי שאפשר לקרוא לזה רוב גדולי ההוראה כשהדעה היחידה המפורשת לאסור היא דעת הגרנ"ק זצוק"ל
ממש לא נכון,
אם כשתחתן את ילדיך יהיה מותר לתת מצדקה, אין שום הבדל בין לחסוך לתינוקת שלך מצדקה לבין לחסוך לתינוקת שעכשיו התייתמה בשביל עוד עשרים שנה,
אין שום משמעות לזה שעכשיו יש למשפחה מחסור בדברים אחרים אם הכסף הולך לחסכון בשביל לחתן.
ואגב יש הלכות מה מותר לעני לעשות בכסף שקיבל מצדקה [לדוגמא יש מחלו' ראשונים אם מותר לפרוע בזה חובות אם לא התנו כשאספו את הכספים שזה לחובות ולא למחיה]
השאלה הייתה מה המטרה של פותחי הגמח, האם זה ארגון למטרות רווח, שגם עושה קצת טוב לאנשים.
או שזה ארגון שעושה טוב שגם מקבל רווח.
אני לא בטוח שאותם אלו ששאלו אמרו לרבנים ששישית מהכנסות כל שנה ילך למשכורות...
אני לא בא לזלזל ח"ו בגדולי ישראל, שיש להם סיעתא דשמיא וכו' לחשוף טעיות.
אלא שזה לא השאלה, הגיעו שאלו בשביל גמח, אמרו להם שמותר, אם זה ארגון משפחתי למטרת רווחים... לא בטוח
רק הערה קטנה.
מעשר כספים לפי רוב הפוסקים אינו חיוב. בשו"ע נכתב שחיוב צדקה עין רעה הוא שלישית השקל לשנה, עין יפה זה חומש ועין בינונית זה מעשר.
גם אם יש דברים שמבחינת גדרי צדקה נחשבים צדקה עדיין לא יצאו מכלל עין רעה, ודו"ק.
שלום רב
ראשית תודה על האשכול הנפלא
שנית אודה לדעת האם מסלול בשם כלל משולב סחיר (חברת כלל ) מס' אוצר 14246
לאור מה שנכתב לעיל לאורך כל בשרשור הוא בסדר למרות שאין הכשר
או לחילופין האם יש דרך לדעת מי הם החברות המושקעות במסלול זה כדי לדעת אם יש איסור השקעה בחברות אלו
1) מנחם שמע וקרא על השקעה פלונית שצריך לברוח ממנה והמשווק שלה גנב
אבל בסוף הסיכוי הנמוך כן הפתיע, וההשקעה הניבה תשואה יפה…
שלמה שמע מכל החברים בכולל שהשקעה אלמונית היא פייק, ומי שמשקיע בה תמים
בסוף גיסו שהשקיע בה הוכיח לו שהוא מרוויח ממנה, לא הרבה אבל משהו…
גם מנחם וגם שלמה בפעם הבאה שיקבלו הצעה להשקעה שתוכתר כ״בסדנו הבאה״
יגידו לעצמם, אולי המומחים לא תמיד צודקים?
2) אברהם מאז ומעולם חשב שהוא יותר חכם מהרבה אחרים
שהוא התחתן הוא חיפש איך להשקיע במשהו פחות שגרתי ויותר נוצץ
מהר מאוד הוא הבין מחברים ומשיטוט בפרוג
שכל דבר שהוא לא השקעה פאסיבית במדדים לטווח ארוך זה לא השקעה בטוחה ולגיטימית…
בפעם הבאה שחבר שחושב באותו ראש כמוהו
יספר לו על איזה מטבע עלום שם ועל האפשרות למנף בו פי כמה
הוא לא יבין את ההבדל לשווער שלו שהשקיע בקרקע איפשהו, ופרוג כתבו על זה מסוכן
ויגיד ״גם לי מותר״…
כן, יש בדוגמאות קצת הקצנה, זה לצורכי המשל בלבד
תשתדלו לזרום עם הרעיון ולא להיתקע על הדוגמאות
השאלה היא על המקרו ולא על המיקרו…
אז מה כן?
א. כל עוד שהמשווק שיקר בפרט אחד או הציג מצג שווא
חשוב מאוד להביא לידיעת הציבור שמדובר בנוכלות או לכל הפחות באדם לא ישר
ב. אבל אם אין שום פרט לא נכון והכל ידוע וברור מראש וניתן לבדיקה עצמאית
חשוב לספר ולהביא לידיעת הציבור שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה
או אפילו רק בסיכון לתשואה נמוכה
ובעיקר להשקיע בהנגשת ידע על מה כן מחד.
שכמו שהגדיר @השקעות R הון מעולה כאן…
ובחינוך פיננסי לצניעות פיננסית מאידך.
שעשרת הכללים של הפורום להגנת הצרכן החרדי
מעבירים את המסר מעולה
משום מה הכללים המקוריים נוסחו על נדל״ן
התאמתי אותם לכל השקעה שהיא @איצ'ה קו המידע מקווה שזה בסדר…
1) התייעצו!
לעולם אל תשקיעו באופן פזיז, תמיד קחו את הזמן לבדיקה עצמאית.
2) בחרו ייעוץ אובייקטיבי:
התייעצו אך ורק עם מומחים (יועצי השקעות, רו״ח או עו״ד) שמייצגים את האינטרסים שלכם ולא הומלצו ע״י המשווק.
4) בדקו עלות כוללת:
בדקו את כל העלויות הנלוות להשקעה, כולל דמי ניהול, עמלות סמויות, מיסים וריביות, כדי להבין את התשואה הריאלית האמיתית.
5) התאמה אישית:
אין עסקה המתאימה לכולם. בחנו כדאיות כלכלית של העסקה באופן עצמאי וודאו שהיא עומדת ביעדים הפיננסיים שלכם.
6) השוו את מחיר העסקה:
בצעו סקר שוק עצמאי והשוו את עלות ההשקעה לאלטרנטיבות דומות.
7) בחינת מצב השוק המקומי:
היזהרו מהשקעה בסקטורים הסובלים מעודף היצע, שכן הם עלולים להוביל לירידת ערך מהירה וקושי במימוש.
8) יכולת עמידה בעסקה:
וודאו שיש לכם יכולת לעמוד בתנאי העסקה ולהשלמתה, ושיש לכם "רשת ביטחון" כלכלית למקרה שהתשואה תהיה שלילית או נעולה במועד המתוכנן.
9) אמינות המשווק:
אל תסתמכו על המלצות המשווק. בדקו את הרקע שלו בעזרת אנשי מקצוע וחברים מנוסים וודאו שאין לו היסטוריה של קשיים כלכליים או משפטיים.
10) בדיקת מסמכים וחוזים:
בצעו בדיקה מעמיקה של כל מסמך לפני החתימה עם עו"ד או מומחה בתחום, והימנעו מחתימה על מסמכים עם תנאים לא ברורים או שמגבילים את זכויותיכם.
הנושאים החמים
)
