ממש לא נכון,
אם כשתחתן את ילדיך יהיה מותר לתת מצדקה, אין שום הבדל בין לחסוך לתינוקת שלך מצדקה לבין לחסוך לתינוקת שעכשיו התייתמה בשביל עוד עשרים שנה,
אין שום משמעות לזה שעכשיו יש למשפחה מחסור בדברים אחרים אם הכסף הולך לחסכון בשביל לחתן.
ואגב יש הלכות מה מותר לעני לעשות בכסף שקיבל מצדקה [לדוגמא יש מחלו' ראשונים אם מותר לפרוע בזה חובות אם לא התנו כשאספו את הכספים שזה לחובות ולא למחיה]
1. אם לעני אין 200 זוז ונתתי לו מליון זוז בבת אחת זה נקרא צדקה
2. אם נתתי לעני צדקה והוא החליט להשקיע את זה עדיין אני נתתי צדקה
3. השאלה רק במקרה שגם אחרי שיש למחיה אוספים בשביל שיוכלו בעתיד לחתן את הילדים. זו שאלה טובה שנשאלה לעיל ע"י @אמת מארץ תצמח
לא הבנתי.
משפחה עם 5 יתומים.
מותר לאסוף מיליון ש"ח עבור הוצאות הבית וחתונות היתומים בעתיד?
למה?
אחרי 200 אלפש"ח, המשפחה כבר לא עניה.
מה ההיתר להמשיך לאסוף?
אני לא נביא ולא יודע מה היתה המטרה הבסיסית של פותחי הגמ"ח
האם לעזור לנו לחתן את הילדים שלנו
או שנעזור להם לחתן את הילדים שלהם שזו גם מטרה מצויינת אבל זו גם המטרה של בנק
אני לא מבין למה זה שונה מאוד
ובכלל לא כל הבנקים מחלקים את הרווחים שלהם בין בעלי המניות
חלקם שומרים את הרווחים כדי לבסס ולהגדיל את הבנק עוד יותר ולא מחלקים דיבידנדים למשקיעים
בדיוק כמו הגמ"ח המרכזי ששומר את הרווחים כדי לבסס אותו
אגב, שימו לב גם לשאלה הבאה, אין שום ענין בנעשה לתגלחת החלאקה....
כוונתי, לא חכמה ללקט מכל רב את מה שרוצים, יש לך רב מצוין, אין לך - תחפש...
אבל ללקט שיטות מעלונים זעיר פה וזעיר שם
ובכל נושא מלקטים מה שרוצים
אין זו דרכה של תורה
אגב, שימו לב גם לשאלה הבאה, אין שום ענין בנעשה לתגלחת החלאקה....
כוונתי, לא חכמה ללקט מכל רב את מה שרוצים, יש לך רב מצוין, אין לך - תחפש...
אבל ללקט שיטות מעלונים זעיר פה וזעיר שם
ובכל נושא מלקטים מה שרוצים
אין זו דרכה של תורה
בהמשך לנושא
כפי שכתבתי למעלה לענ''ד אי''ז המקום הראוי לנדונים הלכתיים אלא לדוגמה בפורום לתורה, כאן יש דיון על זהhttps://tora-forum.co.il/threads/להשקיע-מכספי-מעשר-לצורך-נישואי-הילדים.44410/
מצ''ב צילומסך מתוך הדיון בזה בפורום לתורה
אין לי אחריות על הציטוטים שם וכיון שצוינו מקורות מדויקים ניתן לעיין בפנים ולהווכח
סריקות במוקדי הנזק: מאחורי כל כותרת על נזק לרכוש עומדת עבודה קפדנית של שמאי. בתקופה שבה המדינה כולה עוסקת בשיקום, שמאות רכוש היא לא רק מקצוע - היא כלי חיוני להחזרת המשק לשגרה. בואו לרכוש מיומנות מקצועית ברמה הגבוהה ביותר במסלול המותאם במיוחד לבני תורה, ולהשתלב באחד התחומים הרווחיים והיציבים ביותר כיום.
עניין הביטחון משתנה מאדם לאדם.
א.מי ימר שבכלל יהיו לו ילדים בשביל לדאוג?
כשאין לך ילדים ואתה דואג זה כבר סיבה טובה לבדטק מחשבות טורדניות.
ובנוסף אתה יכול להפריש מעות צדקה על דבר שאתה יודע שהוא קיים ולא על מחשבה עתידית אולי אפשוט רגל אז בכלל לא אתן צדקה
עניין הביטחון משתנה מאדם לאדם.
א.מי ימר שבכלל יהיו לו ילדים בשביל לדאוג?
כשאין לך ילדים ואתה דואג זה כבר סיבה טובה לבדטק מחשבות טורדניות.
ובנוסף אתה יכול להפריש מעות צדקה על דבר שאתה יודע שהוא קיים ולא על מחשבה עתידית אולי אפשוט רגל אז בכלל לא אתן צדקה
1. לא התייחסתי כלל לנושא הבטחון למרות שזה מאוד רלוונטי לנושא, אלא שלא כאן המקום ולא אני האדם.
2. לכאורה הנדון לעניין צדקה אינו שייך לפי הבטחון או העדרו, אלא תלוי בסתם בני אדם, ודו''ק.
3. הדמיון בסוף בין להפטר מלתת צדקה שמא יהא עני לבין להפריש עבור צורך עתידי אינו עולה יפה, אך מסתבר שכ''ת כתבו לרוחא דמילתא בעלמא. כשכותבים א. בהתחלה כדאי לכתוב אחר ב. וג. וכו'...
לא עברתי על כל האשכול ואפי' לא על חציו.
השאלה לא מספיק ברורה אך יש כאן שני נידונים, א. האם אפשר כלל לשלם את הוצאות נישואי הילדים מכספי מעשרות. ועל כך התשובה היא שדעת רוב הפוסקים להתיר. ב. האם יש בעיה בהשקעת כספי מעשרות. תשובה - אם גם הרווחים הולכים למעשרות וההשקעה לא מדי מסוכנת פשוט שמותר. ג. מאיזה גיל אפשר להתחיל להפריש מעשרות לצורך נישואי הילדים. תשובה- רבים מהפוסקים כתבו שרק משמגיע הילד לגיל הקרוב לנישואין. אולם למעשה שמעתי מהרב גוטפריד שליטא (רב שכונת גני הדר) שלדעתו בימינו אפשר להתחיל כבר מרגע שהילד נולד מכיוון שבימינו בדרך הטבע אין אפשרות לאדם ממוצע להשיג ממון כל כך רב הנדרש לנישואי ילדים, ובאמת אנשים מתחילים לחסוך לשם כך כבר מתחילת חיי הנישואין וע"כ מסתבר שלהפריש מעשרות מאותה תקופה זה גם מותר.
בטוח שיש החולקים על כך, אך לענ"ד יש הרבה טעם בדבריו והם מסתברים מאד.
לא עברתי על כל האשכול ואפי' לא על חציו.
השאלה לא מספיק ברורה אך יש כאן שני נידונים, א. האם אפשר כלל לשלם את הוצאות נישואי הילדים מכספי מעשרות. ועל כך התשובה היא שדעת רוב הפוסקים להתיר. ב. האם יש בעיה בהשקעת כספי מעשרות. תשובה - אם גם הרווחים הולכים למעשרות וההשקעה לא מדי מסוכנת פשוט שמותר. ג. מאיזה גיל אפשר להתחיל להפריש מעשרות לצורך נישואי הילדים. תשובה- רבים מהפוסקים כתבו שרק משמגיע הילד לגיל הקרוב לנישואין. אולם למעשה שמעתי מהרב גוטפריד שליטא (רב שכונת גני הדר) שלדעתו בימינו אפשר להתחיל כבר מרגע שהילד נולד מכיוון שבימינו בדרך הטבע אין אפשרות לאדם ממוצע להשיג ממון כל כך רב הנדרש לנישואי ילדים, ובאמת אנשים מתחילים לחסוך לשם כך כבר מתחילת חיי הנישואין וע"כ מסתבר שלהפריש מעשרות מאותה תקופה זה גם מותר.
בטוח שיש החולקים על כך, אך לענ"ד יש הרבה טעם בדבריו והם מסתברים מאד.
כדאי לו לכ''ת לטרוח ולעבור על האשכול ולראות שהובהרו בו הדברים
כבודו כותב שאלה ותשובה כהללמ''ס ואם היה קורא התגובות למעלה אפ' היה רואה בזה דעות אחרות והוראות שונות
ויש''כ על הבאת דברי הגר''ש גוטפריד שליט''א. נ.ב. יש חשש לא ילבש לכתוב בניק עם חגורת נשים
כדאי לו לכ''ת לטרוח ולעבור על האשכול ולראות שהובהרו בו הדברים
כבודו כותב שאלה ותשובה כהללמ''ס ואם היה קורא התגובות למעלה אפ' היה רואה בזה דעות אחרות והוראות שונות
ויש''כ על הבאת דברי הגר''ש גוטפריד שליט''א. נ.ב. יש חשש לא ילבש לכתוב בניק עם חגורת נשים
שלום רב
ראשית תודה על האשכול הנפלא
שנית אודה לדעת האם מסלול בשם כלל משולב סחיר (חברת כלל ) מס' אוצר 14246
לאור מה שנכתב לעיל לאורך כל בשרשור הוא בסדר למרות שאין הכשר
או לחילופין האם יש דרך לדעת מי הם החברות המושקעות במסלול זה כדי לדעת אם יש איסור השקעה בחברות אלו
1) מנחם שמע וקרא על השקעה פלונית שצריך לברוח ממנה והמשווק שלה גנב
אבל בסוף הסיכוי הנמוך כן הפתיע, וההשקעה הניבה תשואה יפה…
שלמה שמע מכל החברים בכולל שהשקעה אלמונית היא פייק, ומי שמשקיע בה תמים
בסוף גיסו שהשקיע בה הוכיח לו שהוא מרוויח ממנה, לא הרבה אבל משהו…
גם מנחם וגם שלמה בפעם הבאה שיקבלו הצעה להשקעה שתוכתר כ״בסדנו הבאה״
יגידו לעצמם, אולי המומחים לא תמיד צודקים?
2) אברהם מאז ומעולם חשב שהוא יותר חכם מהרבה אחרים
שהוא התחתן הוא חיפש איך להשקיע במשהו פחות שגרתי ויותר נוצץ
מהר מאוד הוא הבין מחברים ומשיטוט בפרוג
שכל דבר שהוא לא השקעה פאסיבית במדדים לטווח ארוך זה לא השקעה בטוחה ולגיטימית…
בפעם הבאה שחבר שחושב באותו ראש כמוהו
יספר לו על איזה מטבע עלום שם ועל האפשרות למנף בו פי כמה
הוא לא יבין את ההבדל לשווער שלו שהשקיע בקרקע איפשהו, ופרוג כתבו על זה מסוכן
ויגיד ״גם לי מותר״…
כן, יש בדוגמאות קצת הקצנה, זה לצורכי המשל בלבד
תשתדלו לזרום עם הרעיון ולא להיתקע על הדוגמאות
השאלה היא על המקרו ולא על המיקרו…
אז מה כן?
א. כל עוד שהמשווק שיקר בפרט אחד או הציג מצג שווא
חשוב מאוד להביא לידיעת הציבור שמדובר בנוכלות או לכל הפחות באדם לא ישר
ב. אבל אם אין שום פרט לא נכון והכל ידוע וברור מראש וניתן לבדיקה עצמאית
חשוב לספר ולהביא לידיעת הציבור שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה
או אפילו רק בסיכון לתשואה נמוכה
ובעיקר להשקיע בהנגשת ידע על מה כן מחד.
שכמו שהגדיר @השקעות R הון מעולה כאן…
ובחינוך פיננסי לצניעות פיננסית מאידך.
שעשרת הכללים של הפורום להגנת הצרכן החרדי
מעבירים את המסר מעולה
משום מה הכללים המקוריים נוסחו על נדל״ן
התאמתי אותם לכל השקעה שהיא @איצ'ה קו המידע מקווה שזה בסדר…
1) התייעצו!
לעולם אל תשקיעו באופן פזיז, תמיד קחו את הזמן לבדיקה עצמאית.
2) בחרו ייעוץ אובייקטיבי:
התייעצו אך ורק עם מומחים (יועצי השקעות, רו״ח או עו״ד) שמייצגים את האינטרסים שלכם ולא הומלצו ע״י המשווק.
4) בדקו עלות כוללת:
בדקו את כל העלויות הנלוות להשקעה, כולל דמי ניהול, עמלות סמויות, מיסים וריביות, כדי להבין את התשואה הריאלית האמיתית.
5) התאמה אישית:
אין עסקה המתאימה לכולם. בחנו כדאיות כלכלית של העסקה באופן עצמאי וודאו שהיא עומדת ביעדים הפיננסיים שלכם.
6) השוו את מחיר העסקה:
בצעו סקר שוק עצמאי והשוו את עלות ההשקעה לאלטרנטיבות דומות.
7) בחינת מצב השוק המקומי:
היזהרו מהשקעה בסקטורים הסובלים מעודף היצע, שכן הם עלולים להוביל לירידת ערך מהירה וקושי במימוש.
8) יכולת עמידה בעסקה:
וודאו שיש לכם יכולת לעמוד בתנאי העסקה ולהשלמתה, ושיש לכם "רשת ביטחון" כלכלית למקרה שהתשואה תהיה שלילית או נעולה במועד המתוכנן.
9) אמינות המשווק:
אל תסתמכו על המלצות המשווק. בדקו את הרקע שלו בעזרת אנשי מקצוע וחברים מנוסים וודאו שאין לו היסטוריה של קשיים כלכליים או משפטיים.
10) בדיקת מסמכים וחוזים:
בצעו בדיקה מעמיקה של כל מסמך לפני החתימה עם עו"ד או מומחה בתחום, והימנעו מחתימה על מסמכים עם תנאים לא ברורים או שמגבילים את זכויותיכם.
הנושאים החמים
