דרוש מידע התלבטות של מחנך

[משה שאחא]

אני חושב ששאלות חינוכיות לא מתאימים לפורום מכובד ככל שיהיה בדיוק כמו שאלות בהלכה והשקפה אלו הם שאלות לרבנים ומחנכים

 

[קומבינה]

אולי אפשר לומר לילד, עכשיו זה זמן של תפילה
אם התפללת שחרית בבית, תתפלל בשקט במילים שלך ותדבר עם הקב"ה בזמן שכולם מתפללים
(המורה של ביתי הקטנה מקדישה לזה זמן באופן רשמי. דבר מדהים)
ככה הילד לומד להתפלל באמת

אגב, זו אולי הסיבה לילדים שרק פותחים סידור ולא מתפללים,
כמה אפשר לדרוש מילד להשקיע במילים שהוא אמור לדקלם כל יום וחצי מהם הוא לא מבין?
כמה מאיתנו המבוגרים מצליחים באמת להתרכז בכל מילה בתפילה?

 

[*שפרה*]

אולי לנסות להאהיב עליו את התפילה,
למנות אותו להיות חזן, אם זה ירים והדבר נחשב לתפקיד חשוב ורצוי

 

[horseman]

זו שאלת רב
שמעתי פעם בשם החזו"א (נדמה לי..) שאף פעם לא להכריח ילד להתפלל.
ואגב, ברוב המקרים זה מעיד על קושי עמוק (הדורש בירור וטיפול) עם דמות הורית. וד"ל.

כיוון מעניין אשמח שתרחיב או תפנה למאמר.

ספוילר

[לי עלה בראש דברי ספר החינוך שכיבוד הורים חשוב כי הוא מביא לאמונה בבורא עולם ואם חסר באמונה אז כנראה שחסר בכבוד הורים?]
משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמל חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מדה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלקים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנתו,
וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא שהוא סבתו וסבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וספק צרכו כל ימיו והעמידו על מתכנתו ושלמות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל, יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי להזהר בעבודתו ברוך הוא.

 

[שין אלף]

ואגב, ברוב המקרים זה מעיד על קושי עמוק (הדורש בירור וטיפול) עם דמות הורית. וד"ל.

לדעתי ממש לא נכון - אני בתור ילדה בחורה עד גיל לא קטן הייתי פותחת סידור ולא ממש מתפללת. (ילדה הכי תקינה מבית הכי תקין...) ב"ה היום התפילה שלי אמיתית, באה מבפנים ופחות מדוקלמת....
ועצה ששמעתי מאיש מקצוע לשבת עם הילד להגיד לו "זה טבעי ונורמלי שיש לך קושי להתפלל וזה קורה לעוד הרבה ילדים ויעבור... אבל "שמע ישראל" לדוג' אתה חייב להגיד ולכן כשאנחנו מגיעים לקטע הזה אתה מצטרף בכל מקרה. (מותר לאמר פעמיים כך שאין כאן גם בעיה של אמון) - ככה הילד גם נרגע ולא חושב שהוא רע וכו' וגם לאט לאט יתחבר לתפילה ע"י הקטע שאותו אומר...

 

[שני 1212]

זה ילד קשב?
כי להם התפילה היא ממש קשה

 

[יומהמה]

בלת"ק חלקי.
אני הייתי ככה מאז שלמדנו בכיתה ג' שמונה עשרה ועד היום.
כל השנים בסודי + תיכון לא התפללתי וגם היום קשה לי מאוד עם תפילה.
אם מישהו יכול לתת רעיון מה לעשות אשמח.
נ.ב. המורות ניסו כל השנים בטוב וברע ולא הלך בשום צורה.

 

[יומהמה]

ואגב, ברוב המקרים זה מעיד על קושי עמוק (הדורש בירור וטיפול) עם דמות הורית. וד"ל.

אמאלה עכשיו אני רואה את זה.
באמת היה צריך טיפול מול אחד ההורים (ועדיין).
אז זה נובע מזה?
אמאלהההה איך הרגשתי רשעית כל השנים ואיך אני מרגישה כפוית טובה היום...

 

[KATZEFET]

מנסיון כואב, אף פעם אל תגרמו לילד להרגיש שהכריחו אותו להתפלל
חשב שעד סוף ימיו זה יהיה לו עול שהוא רק מנסה להתחמק ממנו.

 

[horseman]

בלת"ק חלקי.
אני הייתי ככה מאז שלמדנו בכיתה ג' שמונה עשרה ועד היום.
כל השנים בסודי + תיכון לא התפללתי וגם היום קשה לי מאוד עם תפילה.
אם מישהו יכול לתת רעיון מה לעשות אשמח.
נ.ב. המורות ניסו כל השנים בטוב וברע ולא הלך בשום צורה.

צריך לזכור שלפני הכל אנו קשורים להקב"ה רק יש כל מיני מחסומים ולכן מה שצריך זה לבנות כביכול ערוץ חדש ואישי
להתבונן על תפילה ממקום חדש
לומר נניח פרק תהילים שמתחברים אליו ברגש
או אפילו ברכה אחת בש"ע שיש אליה חיבור
לאט לאט לבנות את המקום הזה של הפניה אליו יתברך זה לוקח זמן ואי אפשר בלחץ.
וכן גם לפרש שיחתו..........
לדבר להקב"ה בשפה שלנו על מצבינו הטוב, והפחות טוב, באמת הכי פשוטה בלי שום התחכמות.
מנסיון.

 

[בייבימאם - Babymom]

בלת"ק
הבן שלי בכיתה ב' מרגיש גדול וחשוב במיוחד
הוא טוען שבכיתה לא מתפללים פסוקי דזמרה ושמו"ע, ועוד כמה דברים שלא נאים לכבודו...
לכן מתפלל בבית וטוען שבכיתה הוא עושה כאילו מתפלל.

לגבי זה ששאלו את האבא והכחיש- זה תפס אותי, כי בהרבה בתים האבות לא תמיד בבית בשעות האלו, ואם הילד קם מוקדם כשהאבא בתפילה, מנין לו שהילד לא התפלל באמת??

 

[מְזַמֵּן]

בס"ד
כמה מרתק לגלות, שכמעט אין נושא בחינוך שמלמד מתמודד בו לבדו.
בדיוק לאחרונה יצא לי לשוחח על זה על מחנך מסוים, איש חינוך אמיתי, שאמר לי שזה אחד הנושאים המהותיים שיש בחינוך הילדים.
מה שיצא לו, לאחר בדיקות מעמיקות בספרים, שאלות חקירות ובדיקות מול גדולי ישראל זה כך:
האמת היא, שכל ילד נולד עם נשמה טהורה, נולד טוב, רוצה להיות טוב.
מאידך, אין ילד שנולד עם סידור ביד...
התפקיד של המחנך, לגלות לילד את הטוב שבטוב, ושיחוש כי המחנך מאמין בו במאה אחוז כי רצונו להיות טוב, והשאר - יבוא מאליו.
לגבי התפלה, כנאמר כאן לעיל, יש כמה היבטים.
1. יש סדר בכיתה, וצריך להיות בתלם במאה אחוז. [-חינוך למשמעת]
2. התפלה היא הלכה, שורשה במצוות עשה מהתורה, אך עליה הוסיפו חז"ל - מספר הפעמים שיש להתפלל בכל יום, ההוספות בשבתות חגים ר"ח וימים טובים וכו', הנוסח שיש לומר בכל תפלה.
3. התפלה היא חיבור שבין הנברא לבורא - מי שכבר טעם את הטעם הערב של זה, לא יצטרך לשום עזרה וסיוע... [- בברסלב יש פתגם, מי שטעם יין הונגרי, אותו לעולם לא יטעו...]
ועל כן, על המחנך לבנות את הבניין בנפשות הזכות בחכמה.
מחד, להחדיר כי בכיתה יש סדר יום ברור, באים בזמן, הולכים בזמן, וכל מה שבאמצע גם הוא קבוע וברור.
[יש ילדים שיהיה להם קושי עם ה'ריבוע', ונצרך לפעול בחכמה רבה וזהירות יתירה, לפקוח עין ולראות האם יש ילד שסובל מקושי כזה או אחר, ובשיתוף הצוות המקצועי וההורים - לתת מענה. ובנוסף לזה, גם לחדד נהלים, וגם לעגל פינות היכן שנצרך - מהמלאכות הקשות שבמקדש...]
ומאידך, לחדד כי בכיתה קונים הרגלים תקינים לחיים, או במילים אחרות - יראת שמים בסיסית - וכי התפלה היא משהו שכל אחד מאיתנו עושה, ואתה הילד, מוטב עבורך שתשכיל ותעשה זאת בצורה הטובה יותר, לטובתך בלבד.
מה שיעזור מעט, זה ללמוד על התפלה.
אפשרי ללמוד את ביאורי המילים - מומלץ להתחיל מהקטעים היותר בסיסים [למשל, פחות מומלץ להתחיל מביאור מילות הסליחות הנאמרות ערב כניסת שנת היובל...]
אפשרי ללמוד את ההלכות - ההכנה הנצרכת לתפלה, אופן אמירת המילים והעמידה בשעת התפילה, הכוונה הנצרכת באמירת המילות וכן הלאה.
עם נערים בוגרים יותר, אפשרי להרחיב קצת יותר עם ספרי מוסר, מחשבה והשקפה העוסקים בעניין התפילה.
הרבה הצלחה

 

[R112233]

אמאלה עכשיו אני רואה את זה.
באמת היה צריך טיפול מול אחד ההורים (ועדיין).
אז זה נובע מזה?
אמאלהההה איך הרגשתי רשעית כל השנים ואיך אני מרגישה כפוית טובה היום...

כואב לשמוע, והכי מובן בעולם... כשכולם סביבך "רוצות" להתפלל ורק את מרגישה ריחוק...
באופן כללי, אם נסתכל על זה ממבט יהודי טהור-
הרי לכל אחד יש נשמה, וכל אחד רוצה להרגיש קרוב ומחובר ובכלל לעשות את מה שהסביבה עושה
נכון, צריך לחנך לכך ולהתוות דרך, ולפעמים יש גם עצלות וזילזול וכד' ואין לוותר ע"כ.
ועדיין, כשכל הכיתה מתפללת, ובמשך תקופה (לא משהו כזה של מדי פעם) ילד לא פותח סידור
זה בהחלט מראה על קושי, יש מן התנגדות פנימית וזה, ברוב המקרים מגיע מהעומק של הנשמה שזועקת לעזרה.
וברוב מוחלט המקרים הללו נחלקים לשניים: קושי משמעותי בבית מול אחד ההורים בד"כ בדגש על האב, וילד שעבר/עובר פגיעה או נחשף לחומר לא ראוי.
שם יש חסימה, ניתוק וחוסר יכולת להתחבר לנשמה.
תבדקו את זה.
ואגב, ההיפך הוא גם נכון, מי שמאוד מחובר לתפילה בד"כ יש לו קשר מיוחד ועמוק עם ההורים. (במיוחד האב)

 

[שריתינקה]

כמובן לא להטיח בו :"אני יודע שלא התפללת" אלא כפי שכתבו לפני לומר לו : "כאן נהוג להתפלל בכיתה ממחר אתה מתפלל עם כולנו".
ועוד דבר מאוד חשוב, כשהוא מתפלל לנסות "לתפוס" אותו ברגעים של כוונה ואחר כך להחמיא לו על כך מומלץ בקול גדול ולשלוח פתק נחת להורים כמה שיותר להעצים אותו על כך.

 

[שליח ציבור]

עצם השאלה וההתלבטות.....אשרי הרבה ..

 

[פוינט]

בשאלה של המחנך, נמצאת התשובה

האם להעמיד את האמת מול הפרצוף של הילד או דוקא לבנות איתו תשדורת של אמון

בלי 'או' רק בסדר הפוך.
קודם לבנות תשדורת, אח"כ אמון, ואח"כ לשוחח

הרבה פעמים אנחנו מפחדים לדבר עם ילד על נושא שהוא מתמודד איתו
זה מצויין, כי מצד אחד לא זורקים מהבטן כל דבר
ולא אומרים לו את האמת בפרצוף
בלי שלילד יש יכולת להכיל את האמת ולהבנות ממנה.

אבל מצד שני, אנחנו משאירים אחרינו ילד מתמודד,
וילד מתמודד צריך מבוגר שיאמין בו וידריך אותו
ממקום של קירבה ואיכפתיות לילד, לצמיחה הרוחנית שלו.
אבל דבר ראשון, להוריד מהלב כל כעס או שפיטה
לבוא עם רצון כן ואמיתי לעורר בעוד יהודי קשר לבורא עולם
וכמובן לשאת תפילה שיתן את המילים הנכונות.

אם לילד יש קושי כמו שאמרו למעלה בעניין של קש"ר - זה מצריך לפנות למומחים בתחום, ויש להם מענה ע"כ.

 

[למדן וידען]

כואב לשמוע, והכי מובן בעולם... כשכולם סביבך "רוצות" להתפלל ורק את מרגישה ריחוק...
באופן כללי, אם נסתכל על זה ממבט יהודי טהור-
הרי לכל אחד יש נשמה, וכל אחד רוצה להרגיש קרוב ומחובר ובכלל לעשות את מה שהסביבה עושה
נכון, צריך לחנך לכך ולהתוות דרך, ולפעמים יש גם עצלות וזילזול וכד' ואין לוותר ע"כ.
ועדיין, כשכל הכיתה מתפללת, ובמשך תקופה (לא משהו כזה של מדי פעם) ילד לא פותח סידור
זה בהחלט מראה על קושי, יש מן התנגדות פנימית וזה, ברוב המקרים מגיע מהעומק של הנשמה שזועקת לעזרה.
וברוב מוחלט המקרים הללו נחלקים לשניים: קושי משמעותי בבית מול אחד ההורים בד"כ בדגש על האב, וילד שעבר/עובר פגיעה או נחשף לחומר לא ראוי.
שם יש חסימה, ניתוק וחוסר יכולת להתחבר לנשמה.
תבדקו את זה.
ואגב, ההיפך הוא גם נכון, מי שמאוד מחובר לתפילה בד"כ יש לו קשר מיוחד ועמוק עם ההורים. (במיוחד האב)

סורי. נשמע פנטסטי, אך אין קשר למציאות בשום צורה.

 

[-רות-]

זה ילד קשב?
כי להם התפילה היא ממש קשה

מאוד מאוד נכון
שנים לא הבנתי מה הקושי שלי בתפילה
כי שיח פשטני עם ה' היה לי מגיל מאוד צעיר, זוכרת עם עצמי מתפללת במילים משלי אולי מגיל 10
אבל תפילה כסדרה - עד היום קשה
עד שהבנתי זה באמת קשור להפרעת קשב.
פשוט כי המילים מוכרות, וזה נהיה פעולה מונוטונית, ומתחיל להצטבר תסכול

וכן, גם אני הייתי לפעמים אומרת שכבר התפללתי, לא רק בגיל צעיר. גם בתיכון!
ואין לכם מושג כמה שאכלתי את עצמי על זה והרגשתי רע
אבל התפילה פשוט היתה קשה לי, ממש ממש
היום למדתי להתפלל תפילה קצרה ואת השאר במילים משלי, יותר קל לי ככה ובכל מקרה אני אישה והתפילה אצלי היא מדרבנן. נס שאינני גבר!

 

[אירוס]

שמעתי מהר' אינהורן לעולם לא להכריח תלמיד.ה להתפלל.
כמובן לא להפריע,
אבל להגיד לו דברים כמו:
השם מחכה לתפילה שלך.

 

[לחיות את החויה]

תפילה תבוא מאהבה , ולא מהכרח ,
מה מרויח כשלא מתפלל ? האם אז משחק?