בבקשה:
גמלה - ופיצויי פיטורין
גמלה ופיצויי פיטורין
בהתאם לחוק הגמלאות ולחוק פיצויי פיטורין כאחד - אדם הזכאי לגמלה, בשל פרישתו מהשירות, לא יהא זכאי לפיצויי פיטורין בגלל אותה עילה והגמלה המשולמת לו תבוא במקום זכותו לפיצויי פיטורין.
חופשות - חופשת לידה
(חוק ביטוח לאומי; חוק עבודת נשים)
חופשת הלידה בשכר למי שילדה מיום 8.5.07 ואילך היא 14 שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה - כרצון העובדת - לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה. לפי החוק אסור להעסיק יולדת לפני תום 98 ימי חופשת הלידה.
מי שילדה תאומים זכאית לחופשת לידה של 17 שבועות ומי שילדה שלישייה 20 שבועות.
מותר לקצר את חופשת הלידה, בהסכמת העובדת ובאישור בכתב מרופא, אם הנולד אינו בחיים, ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות אחרי הלידה.
“לידה” - לידת ולד חי או לידה אחרי 26 שבועות של היריון (אסמכתא: חוק הביטוח הלאומי תשי”ד־1953, ביטוח אמהות סעיף 26).
הארכת חופשת הלידה נמשכת בתיאום ובאישור הפיקוח בפנייה של שבועיים לפני תום 98 ימי חופשת הלידה.
הארכת חופשת לידה ופיצולה
(חוק עבודת נשים 6ב')
עובדת שהוולד אשר ילדה חייב להישאר או לחזור לאישפוז בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים - הברירה בידה לעשות אחת מאלה:
1. להאריך את חופשת הלידה עד תום תקופת האישפוז, אך לא ליותר מארבעה שבועות.
2. לפצל את חופשת הלידה כך, ששלושה שבועות יהיו בתכוף אחרי יום הלידה, והיתר אחרי היום שבו הוולד יעזוב את בית החולים.
עובדת שבחרה לפצל את חופשת הלידה, חייבת להודיע למעסיק ארבעה ימים לפני המועד שבו היא רוצה לחזור לעבודה.
עובדת שבחרה להאריך את חופשת הלידה עד תום תקופת האישפוז, חייבת להודיע למעסיק ארבעה ימים לפני המועד שבו היתה אמורה לחזור לעבודה, אולם אם בנסיבות המקרה אין באפשרותה להודיע כאמור בפסקה זו - תודיע במועד המוקדם ביותר האפשרי.
בהתאם לתיקון בחוק הביטוח הלאומי, ס”ח 1324 מיום 26.7.90, אפשרות הבחירה הנ”ל ניתנת גם לעובדת במקרה שהיא עצמה נאלצת להתאשפז (ולאו דווקא הוולד שילדה).
מחלה בחופשת לידה
א. עובדת שחלתה ואושפזה בבית־חולים תוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאחד מאלה:
1. להאריך את חופשת הלידה עד תום האישפוז אך לא יותר מארבעה שבועות.
2. לפצל את חופשת הלידה, כך, שתקופת האישפוז, שאינה עולה על ארבעה שבועות, לא תובא במניין חופשת הלידה.
ב. על העובדת להודיע על בחירתה למדור כוח אדם בלשכה המחוזית, אשר יחייב את ימי המחלה שלה ויודיע על־כך, באמצעות העובדת, לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור מגוריה.
תחולה: ד’ מנחם אב תש”ן (26.7.90) (אסמכתא: תיקונים לחוק עבודת נשים תשי”ד־1954, הודעת נציבות שירות המדינה מס’ נא/14 מיום 16.1.91).
חופשה לאחר לידה
(תקנון שירות עובדי ההוראה 1.25.5 סעיפים 11- 13)
עובדת הוראה זכאית לחופשה ללא שכר מיום תום חופשת הלידה.
(1) עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות עשרים וארבעה חודשים רצופים, רשאית להעדר מהעבודה מראשית השבוע השביעי שאחרי הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר משנים־עשר חודשים (חלק של חודש לא יבוא במניין).
(2) היעדרה של העובדת מעבודתה מכח פיסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.
(3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכח פיסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור. (חוק עבודת נשים, סעיף 7 (ד)(1).
אם יש בדעת עובדת ההוראה לבקש חופשה ללא שכר נוספת, עליה להגיש בקשה נוספת למנהל המחוז במועד שנקבע לכך באישור החופשה. מנהל המחוז יאשר כל בקשה לפי הזכויות בהתאם לחוק עבודת נשים תשי”ד־1954, ובמקרה שהחוק איננו חל עליה, יאשרה לפי שיקול דעתו. אם אושרה הבקשה, יפורש באישור אם זאת חופשת לידה נוספת או חופשה ללא שכר רגילה.
חזרה מחופשת לידה לאחר פגרת חג
עובדת הוראה, שחופשת הלידה שלה ע”ח המוסד לביטוח לאומי הסתיימה ערב פגרת חג או אף במשך הפגרה - והיא חזרה לעבודה מיד לאחר הפגרה - זכאית לקבלת שכר בעבור פגרת החג. על העובדת למסור מראש למנהל בית הספר ולמדור כ”א בהוראה במחוז הודעה בכתב על רצונה לשוב לעבודה מיד לאחר הפגרה.
עם זאת, כדי להימנע מתקלות שעלולות לנבוע מאי־בהירויות באשר למועד חזרתה של העובדת הקבועה לעבודה, לאחר חופשת הלידה כאמור, וגם באשר למועד הפסקת עבודתה של עובדת ההוראה שהועסקה כממלאת מקומה, ובעקבות זה - כדי להימנע גם מאי־בהירויות שעלולות להיווצר ביחס לזכויותיה של כל אחת מהן לגבי אותה משרה ששתיהן טוענות לה - חובה על מנהל בית הספר, הממונה ישירות על עובדת ההוראה שיצאה לחופשת לידה, לשמור עמה על קשר (בע”פ או בכתב) כדי שיוכל לוודא מהו בדיוק המועד שבו היא מתעתדת לחזור לעבודה לאחר תום חופשת הלידה המגיעה לה עפ”י החוק, וכן עליו להודיע על־כך למדור כוח אדם בהוראה במחוז; ומאידך - גם עובדת ההוראה עצמה חייבת להודיע למנהל בית הספר על המועד המדויק שבו יש בדעתה לשוב לעבודה (אסמכתא: חוזר מנהל אכא”ב מט/5 מיום 11.8.89 והבהרות בחוזרו תשנ”א/1 מיום 2.9.90).
זכות להיעדר מהעבודה לאחר הפלה או בחודשי ההיריון
עובדת שהפילה, רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר הרופא כי מצב בריאותה מחייב שתיעדר זמן רב יותר, ייחשבו ימי היעדרותה - אך לא יותר משישה שבועות - כחופשת מחלה. עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההיריון על סמך תעודה רפואית המעידה כי מצב בריאותה לרגל ההיריון מחייב זאת. תקופת היעדרות זו היא על־חשבון חופשת המחלה של העובדת.
חופשת אימוץ
(חוק עבודת נשים סעיף 6א')
עובדת המאמצת ילד שגילו אינו עולה על 10 שנים, זכאית לקבל חופשה (כדין “חופשת לידה”) למשך 98 ימים, מהיום שבו הודיעה לפקיד סעד על האימוץ. עובדת זו רשאית לקבל חופשה ללא שכר - לרגל האימוץ - לאחר שנסתיימה
החופשה של 98 ימים.
דמי לידה
עובדת התובעת דמי לידה תגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה על טופס שאפשר להשיגו בסניפי המוסד לביטוח לאומי. בטופס צריך המעסיק לאשר את תקופת עבודתה ושכרה. מיום 1.11.94 דמי הלידה הם בשיעור 100% משכרה הממוצע של המבוטחת בשלושת החודשים האחרונים החייבים בדמי ביטוח, לפי הסכומים שנקבעים בחוק. מי שהיתה מבוטחת במשך 10 חודשים מתוך 14 או 15 חודשים מתוך 22, שקדמו ליום, שבעדו מגיעים לראשונה דמי הלידה, זכאית לדמי לידה בעד תקופה עד 14 שבועות, בתנאי ששולמו דמי הביטוח. מי שהיתה מבוטחת במשך 10 חודשים מתוך 18 החודשים, שקדמו ליום, שבעדו מגיעים לראשונה דמי הלידה, זכאית לדמי לידה בעד תקופה עד לשבעה שבועות (לתאומים - 9 שבועות, לשלישייה - 11 שבועות), בתנאי ששולמו דמי הביטוח. יום עבודה אחד בחודש נחשב לעניין זה כחודש עבודה מלא. מי שעבדה שישה חודשים מתוך 14 החודשים והפסיקה עבודתה בהיותה בהיריון, זכאית לאחר שתלד לדמי לידה בעד שבעה שבועות. מי שעבדה שישה חודשים מיד לאחר שחרורה מצה”ל וילדה - זכאית לדמי לידה בעד 14 שבועות. את התביעה אפשר להגיש שישה שבועות לפני יום הלידה המשוער, כפי שאושר על ידי רופא בגוף טופס התביעה. המועד המאוחר ביותר להגשת התביעה הוא שנה מהיום שבעדו מגיעים לראשונה דמי הלידה.
תקופות חופשת לידה, שבעדן זכאית עובדת לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, נחשבות כתקופות עבודה לכל עניין (כולל חופשת הקיץ), מחוץ לתשלום משכורת (הבהרת ש. שטמפפר, מנהל המחלקה לתנאי שירות עובדי ההוראה במשרד החינוך) (תקשי”ר 33.338).
עובדת הוראה הנמצאת בחופשת לידה על חשבון המוסד לביטוח לאומי בחופשת חג הסוכות, חג החנוכה וחג הפסח, להוציא ימי מועד ושבתות, זכאית לתשלום שכרה בעד תקופות החופשה הנ”ל, נוסף על תשלום דמי הלידה להם היא זכאית מהמוסד לביטוח לאומי (לב/4, לב/7). הוא הדין בעובדת הוראה הנמצאת בחופשת לידה ע”ח המוסד לביטוח לאומי בתקופת פגרת הקיץ (אסמכתא: חוזר מנכ”ל מיוחד י’ (תשל”א) עמ’ 12).
דיווח חופשת לידה - שינוי בנהלים
(חוזר תמר כהן, מתאמת משכורות מורים, 9.1.2008)
החל מחודש יוני 2007 חנך משרד החינוך, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, מערך מיחשוב שחוסך מעובדות הוראה את הצורך בהגשת טפסים.
תיאור התהליך: המוסד לביטוח לאומי מקבל הודעה על הלידה ישירות משני גורמים: בית החולים בו ילדה עובדת ההוראה ומשרד החינוך.
עם הצלבת שני הדיווחים הממוחשבים, מפקיד המוסד לביטוח לאומי, ישירות לחשבון הבנק של היולדת, את דמי הלידה.
אין צורך להגיע לגזברות המחוז ולמלא טפסים.
את נתוני ההשתכרות של היולדת, לצורך חישוב מענק הלידה, מקבל המוסד לביטוח לאומי ישירות ממשרד החינוך.
להלן כללי הדיווח החדשים למורה היוצאת לחופשת לידה:
1. עובדת הוראה תדווח למוסד בו היא מועסקת או לפיקוח, על הלידה.
2. בית הספר/פיקוח ידווח למשרד החינוך על הלידה.
על עובדת ההוראה לוודא שבית הספר/פיקוח, אכן דיווח על מועד הלידה והיציאה לחופשת לידה למשרד החינוך.
כל עוד בית הספר/פיקוח לא ידווח על הלידה - לא יתחיל התהליך האוטומטי שבסופו תקבל היולדת את דמי הלידה.
3.
על מנהל בית הספר/פיקוח מוטלת האחריות לעדכן את עובדת ההוראה בדבר המועד לסיום חופשת הלידה וחזרתה לעבודה בבית הספר.
4.
על מנת שיעודכנו פרטי היילוד במערכת השכר של משרד החינוך, על עובדת ההוראה לשלוח לגזברות המחוז אישור לידה בו מופיעים פרטי היילוד (ת.ז. + תאריך לידה).
מורות בשנת שבתון וחל”ת:
על מורה שילדה במהלך שנת שבתון או חל”ת, לגשת למוסד לביטוח לאומי לבירור זכויותיה. כמו כן, עליה לגשת לגזברות המחוז לקבלת אישורי השתכרות.
עובדת בחופשת לידה בבתי־ספר לא־יהודיים
(נב/7)
בישיבת הוועדה הפריטטית העליונה, המשותפת לנציגי הממשלה, למרכז השלטון המקומי ולארגוני המורים, שהתקיימה ביום שלישי, ב’ בשבט התשנ”ב (7.1.92), הוחלט: עובדת הוראה המועסקת בבתי ספר לא־יהודיים והיוצאת לחופשת לידה - זכאותה לכפל תשלומים בפגרות תהיה לפי הפגרות הארוכות הנהוגות בבתי הספר הלא־יהודיים.
הפרשה לפנסיה בתקופת חופשת לידה
(לו/10 סעיף 266א') (תקשי"ר 33.331)
הבעלות חייבת להפריש לקרן הפנסיה, עבור עובדת הנמצאת בחופשת לידה והמבוטחת בקרן הפנסיה, גם את התשלומים עבור 14 השבועות של חופשת הלידה.
בחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 11 התש”ן־1990, בסעיף 6 פיסקה ז’, נאמר:
“1. עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ”ח־1968, והיא ומעבידה, או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה.
2. האמור בפיסקה (1) יחול על מעביד שבינו לבין העובדת התקיימו יחסי עובד ומעביד כל תקופת ההיריון והעובדת עבדה אצלו ששה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההיריון”.
ניכוי לקרן השתלמות ממורות בחופשת לידה במשכורת יולי נוהג משרד החינוך לנכות לקרן ההשתלמות ולקרן פנסיה סכום נוסף לכל המורות ששהו בחופשת לידה. הסכומים מנוכים בהתאם למקדם ההיעדרות בחופשת הלידה כלהלן: אחוז ניכוי X משכורת קובעת X מקדם היעדרות לידה מצטבר. לדוגמה: מורה שנעדרה 98 יום (מקדם היעדרות 3.26) והברוטו לניכוי הינו 5,000 ש”ח והינה חברה בקרן הרגילה - 4.2%:
684 ש"ח
=
4.2%
X
5,000 ש"ח
X
3.26
(עבור קרן השתלמות)
896 ש"ח
=
5.5%
X
5,000 ש"ח
X
3.26
(עבור קרן פנסיה)
ניכוי זה הינו עבור חופשת הלידה, בנוסף לניכוי החודשי השוטף.
אסמכתא: חוזר בני בנימין 7/04 מיום 20.7.04, מעודכן לתשס”ט.
חובת הודעה על היריון ועל לידה
(מג/7)
עובדת המגיעה לחודש החמישי להריונה חייבת להודיע על כך למעסיק (סעיף 10 לחוק עבודת נשים). מורות ומדריכות ימסרו הודעה כאמור למנהלי בתי הספר בהם הן מועסקות, אשר ידווחו על־כך בהקדם לפיקוח וללשכת המחוז הנוגעת בדבר (ולבעלות - לפי העניין). גננות ידווחו לפיקוח וללשכת המחוז (ולבעלות - לפי העניין). עובדת שילדה, חייבת להודיע לכל המאוחר 14 ימים לפני סיום חופשת הלידה, אם בדעתה לשוב לעבודתה בתום החופשה, או שהיא מבקשת חופשה ללא שכר ולכמה זמן.
איסור פגיעה בהיקף משרה של עובדת בהיריון
(חוזר מנהל אכא"ב תש"ס/2)
לחוק עבודת נשים התשי”ד - 1954 נוסף סעיף חדש (9א’) האוסר על מעביד לפגוע בהיקף משרתה של עובדת בהיריון, באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר שר העבודה.
התפטרות אם - פיצויים לאחר לידה
(תקנון שירות עובדי ההוראה 1.28.2)
א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חודשים - מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לעניין חוק פיצויי פיטורים את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ ילד, לבדה או עם בעלה, והתפטרה לפני שמלאו לו תשעה חודשים על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה.
ב) עובדת הוראה יולדת, שחזרה לעבודה בתום 14 השבועות, שבהם משתלמים לה דמי לידה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, תישמר זכותה לפיצויים אם תתפטר בתום אותה שנת לימודים אף אם עברה יותר משנה ופחות משנתיים מיום הלידה. הודעת התפטרות ראשונה צריכה להינתן על ידי העובדת חודש לפני תום השנה מתאריך הלידה. הודעה שנייה של יולדת, אשר המשיכה בעבודתה מעבר לשנה מיום הלידה והתפטרה וביקשה פיצויים, חייבת להתקבל בלשכה המחוזית לא יאוחר מתום שנת הלימודים (30 ביוני).
החוק קובע זכאות לפיצויים תוך תשעה חודשים מיום הלידה, אך משרד החינוך נוהג לשלם פיצויים למי שמתפטרת תוך שנה (ראה סעיף “פיצויים לעובדות הוראה שהתפטרו אחר לידה"). שמירת הזכות לפיצויים במקרה של התפטרות בתום שנת הלימודים ניתנה ע"מ למנוע חילופי עובדות הוראה בתוך שנת הלימודים.
תשלום פיצוי בגין אי הודעה מוקדמת
למורה מפוטרת אחרי חופשת לידה
עובדת המועסקת בחוזה מיוחד והחוזה שלה מסתיים בעודה בחופשת לידה, או עובדת המפוטרת עם תום חופשת הלידה שלה. בשני המקרים הנ”ל זכאית המורה לתשלום שכר מלא בהתאם למערכת השעות השבועית שלה קודם לפיטוריה במשך 60 יום מתום חופשת הלידה (על כל הזכויות הנילוות לכך. אסמכתא: חוזר מנהל אכא”ב תשס”ג/1 עמ’ 19, מעודכן ל־2007). כמו כן זכאית המורה לפיצוי בגובה של 30 ימי עבודה והכל בהתאם לשכרה קודם לפיטוריה. הפיצוי יינתן בצורת מענק חד־פעמי. התשלום חייב במס הכנסה וביטוח לאומי ובגינו אין זיכוי לקרן פנסיה או קרן השתלמות.
אסמכתא: חוזר בני בנימין 6/04 מיום 22.6.04.
איסור העסקה
(חוק עבודת נשים, סעיף 8)
לפי החוק, אסור להעסיק עובדת הנמצאת בחופשת לידה.
הגבלת פיטורין
(חוק עבודת נשים, סעיף 9)
לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להיריון; הוראת סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות;
פיטורים בסעיף זה כוללים אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר, וכן חוזה עבודה לתקופה קצובה פחותה מ־12 חודשים, שהוארכה או חודשה לפני תחילת תוקפו של החוזה.
לא יפטר מעביד עובדת בחופשת לידה, או בימי היעדרה מהעבודה מתום חופשת הלידה עד תום 6 חדשים אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת או במשך תקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה או ימי ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות. (אולם אין איסור להודיע על הפסקת עבודתה במהלך 60 יום אלה - חוזר בני בנימין 3/00).
בחודש פברואר 2007 תוקן החוק ומעתה תקופת הודעה מוקדמת לפיטורין (30 יום) תתווסף ל־60 יום הנ”ל. (חוזר מנהל אכא”ב תשס”ג/1 עמ’ 19).
“לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ־גופית, או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי היעדרם מעבודה, לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג 1), לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור, אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור. הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הסעיף האמור”. (אסמכתא: תיקון סעיף 9 לחוק עבודת נשים תשי”ד - 1954 (ס”ח תש”ס עמ’ 290)).
הערת מרכז המורים: למכתב הפיטורין חייב המעסיק לצרף את ההיתר של שר העבודה, גם לגבי עובדת הוראה בשנה ראשונה. לפי חוק עבודת נשים סעיף 9 ב’ - לא יינתן היתר לפיטורי עובדת בהיריון לגבי התקופה שקדמה להחלטת הממונה על עבודת נשים בבקשה להיתר, אלא אם התקיימו אחד מהתנאים הבאים:
המעביד הוכיח, כי לא ידע שהעובדת בהיריון.
המעביד הוכיח, כי התקיימו נסיבות חמורות שמונעות המשך העסקתה של העובדת.
חופשת לידה לאב
בן הזוג זכאי להחליף את האם בחלק מחופשת הלידה בתנאים הבאים:
בת זוגתו עבדה מעל 10 חודשים.
בת זוגתו עבדה עד 21 יום קודם ללידה.
מספר מינימלי של ימים לדיווח - 21 יום.
מספר מקסימלי של ימים לדיווח - 42 יום.
גבר יכול לקחת רק את המחצית השנייה של חופשת הלידה.
את המחצית הראשונה מחויבת לקחת בת זוגתו. המוסד לביטוח לאומי ימציא אישור לחופשת הלידה של האב, לפי התנאים המפורטים לעיל. הגזברות תדווח על חופשת לידה לגבר, אם המציא אישור מביטוח לאומי, המאשר את זכאותו לחופשת לידה. אסמכתא: חוזר בני בנימין 7/00 מיום 23.7.00 סעיף 17.
הנושאים החמים
