זהו, אני גומלת...

[הני מושקוביץ]

אנחנו כבר ביום השלישי.
כל יום נהגתי אחרת. ביום הראשון הורדנו את הטיטול כשחזר מהגן, וכל פעם כשעשה (כן, גם על הרצפה) קיבל ממתק. ופעם אחת עשה בשרותים.
ביום השני רק כשישב על השרותים קיבל ממתק, (ולא פספס מלפספס... כמויות הכביסה... שה' ירחם)
היום רק כשעושה, מקבל ממתק. אני מושיבה אותו כל רבע שעה (שמתי שעון מעורר) ובכל אופן הצליח לפספס פעמיים.
קראתי את האשכול של הגמילה.
בכ"א יש לכם אפשרות לעדכן אותי אם אני נוהגת נכון, ואם יש לכם טיפים קלים ליישום (הוא יושב עם חב' ביסלי כדי להאריך את השהות)?
זה נקרא שיש התקדמות, אם הוא מעדכן אותי שיצא לו, שהוא יודע בדיוק מה, שהוא מבקש שניה אחרי שמתחיל?
אני מתחילה להתייאש...
הוא ילד חכם, אנחנו יושבים ה-מ-ו-ן עם ספרים אז למה הוא לא לומד להתאפק?...

 

[תלתלי]

אפשר לעלות על הגל?
מאיזה גיל גומלים?
יש לי ילדה בת 1.9 מאוד מבינה כשהיא צריכה אבל לא מדברת איך בכל זאת גומלים ככה?
אני חייבת!!!!!!!!!
באנגליה אמרו לי שכבר בני1.5 גומלים אז הבו עצות
ובנוגע אליך אין לי בנים ובנים זה קשה לגמול...

 

[הני מושקוביץ]

אפשר לעלות על הגל?
מאיזה גיל גומלים?
יש לי ילדה בת 1.9 מאוד מבינה כשהיא צריכה אבל לא מדברת איך בכל זאת גומלים ככה?
אני חייבת!!!!!!!!!
באנגליה אמרו לי שכבר בני1.5 גומלים אז הבו עצות
ובנוגע אליך אין לי בנים ובנים זה קשה לגמול...

די!!!!
אל תייאשי.

 

[חדוי פלבני]

אני בדיוק מתחבטת מתי להתחיל מאוד רוצה הילד בן שנתיים +3,
אבל הוא לא מסכים ללכת... והוא מבין!

 

[שירי כהן]

אנחנו כבר ביום השלישי.
כל יום נהגתי אחרת. ביום הראשון הורדנו את הטיטול כשחזר מהגן, וכל פעם כשעשה (כן, גם על הרצפה) קיבל ממתק. ופעם אחת עשה בשרותים.
ביום השני רק כשישב על השרותים קיבל ממתק, (ולא פספס מלפספס... כמויות הכביסה... שה' ירחם)
היום רק כשעושה, מקבל ממתק. אני מושיבה אותו כל רבע שעה (שמתי שעון מעורר) ובכל אופן הצליח לפספס פעמיים.
קראתי את האשכול של הגמילה.
בכ"א יש לכם אפשרות לעדכן אותי אם אני נוהגת נכון, ואם יש לכם טיפים קלים ליישום (הוא יושב עם חב' ביסלי כדי להאריך את השהות)?
זה נקרא שיש התקדמות, אם הוא מעדכן אותי שיצא לו, שהוא יודע בדיוק מה, שהוא מבקש שניה אחרי שמתחיל?
אני מתחילה להתייאש...
הוא ילד חכם, אנחנו יושבים ה-מ-ו-ן עם ספרים אז למה הוא לא לומד להתאפק?...

אתם לא כבר ביום השלישי, אלא רק ביום השלישי!
אל תלחצי מכל האמהות שמספרות לך שזה ענין של שלושה ימים גג.
הלחץ הוא גורם מאד משפיע לרעה על הגמילה..
אצל כל ילד זה פועל אחרת.
המון סבלנות, שמחה ומחמאות, הכלה של הפדיחות (נורא קשה), לחבק אותו וכל השאר.
כמובן לצ'פר בכל מיני דברים כשמצליח ולעשות מזה עסק נורא גדול, ולא לעשות עסק כשלא מצליח.
אל תתני לו לשבת שם שעות, זה ממש לא בריא. עשר דקות זה נהדר, גם על זה לצ'פר אותו בחיבוקים שהוא גדול וישב על השירותים. (נניח בבוקר, אחרי הארוחה בצהרים ובערב. רק להושיב בלי להלחיץ..)
זה שהוא מעדכן זה מדהים! תשמחי איתו!
ורק שתדעי שכמה שהילד יותר חכם.. ככה יותר קשה לו, אלא החיים.
עד שאצלנו ענין הגמילה ביום הצליח (זה לקח שנה, אם זה 'מרגיע' אותך) -
עכשיו אני מקבלת מידע סותר כל הזמן על גמילת לילה...
כן להעיר אותו, לא להעיר אותו, כן טיטול לא טיטול, זה מגיע לבד זה לא מגיע לבד.
מי אמר שלגדל ילדים זה מדע פשוט?
עובדה שעומדים להטיל מס על עקרות הבית!

המון הצלחה וכוח.

 

[chavi9]

קודם כל בהצלחה רבה, תכיני סבלנות.

תחשבי איזה שינוי גדול עובר הילד שלך בתהליך הזה, מכמה בחינות...
טכנית, יכולות לזהות את צרכיו, יכולת אבחנה (במחילה) מתי בדיוק חייבים לרוץ ל... שלא יברח, נטילת אחריות אישית על עצמו - חדש לו, ועוד.
זה פשוט תהליך, והוא יעבור את זה בע"ה... זה פשוט יכול לקחת זמן - לילד זה יותר דורש ומורכב ממה שנראה לנו.

ובכן, מה שאני עשיתי אם ביתי (ב"ה בהצלחה מרובה)
אני לא יודעת אם זה נכון ומסתבר שלא יעבוד על כל ילד - כל אחד הוא אחר.
באתי בגישה שזה מובן מאליו שהיא נפרדת כעת מהטיטול. כלומר, זה תהליך בהתפתחות שהיא עוברת ולא מגיע לה על זה כלום. נתנו לה המון גיבוי - מחמאות, נשיקות, מחיאות כפים ו'אבא תראה איזה ילדה ענקית יש לנו' וכו'... כשהיא התפנתה,
כשהתפספס (פעמים בודדות) החלקתי ונגמר - בלי עסק.
בשום אופן לא נתתי ממתק, לא הבטחתי ממתק ולא הבטחתי מתנה גדולה לכשתהיה יבשה. מה שכן במהלך הימים האלו יכולתי פתאום לתת לה משהו טעים 'כי את כל כך גדולה' או לקנות לה משהו נחמד, אבל לא כתוצאה ישירה של הרגע התפנית - אז תקבלי.
ולמה?
1. כי כמו שאמרתי, הילדה תפסה את זה כתהליך טבעי ומתבקש, והמתנה הכי גדולה ומשמחת שלה היתה עצם ההתיבשות.
2. לא רציתי שהילדה תלמד שהעניין הזה הוא נשק. אם רוצים מתנה או ממתק - מתפנים. אם רוצים מסיבה מסוימת להרגיז את אמא - מפשלים...

יש לי ילדה אחת אז אני לא יודעת אם זה יעבוד על כל ילד, לא ניסיתי.
יתכן שהיא היתה מתיבשת בצורה מהירה וקלחה גם עם ממתק וכו' על כל פעם לא יודעת...


בכל מקרה המוווווון הצלחה!

 

[פיטפוט]

קודם כל בהצלחה רבה, תכיני סבלנות.

תחשבי איזה שינוי גדול עובר הילד שלך בתהליך הזה, מכמה בחינות...
טכנית, יכולות לזהות את צרכיו, יכולת אבחנה (במחילה) מתי בדיוק חייבים לרוץ ל... שלא יברח, נטילת אחריות אישית על עצמו - חדש לו, ועוד.
זה פשוט תהליך, והוא יעבור את זה בע"ה... זה פשוט יכול לקחת זמן - לילד זה יותר דורש ומורכב ממה שנראה לנו.

ובכן, מה שאני עשיתי אם ביתי (ב"ה בהצלחה מרובה)
אני לא יודעת אם זה נכון ומסתבר שלא יעבוד על כל ילד - כל אחד הוא אחר.
באתי בגישה שזה מובן מאליו שהיא נפרדת כעת מהטיטול. כלומר, זה תהליך בהתפתחות שהיא עוברת ולא מגיע לה על זה כלום. נתנו לה המון גיבוי - מחמאות, נשיקות, מחיאות כפים ו'אבא תראה איזה ילדה ענקית יש לנו' וכו'... כשהיא התפנתה,
כשהתפספס (פעמים בודדות) החלקתי ונגמר - בלי עסק.
בשום אופן לא נתתי ממתק, לא הבטחתי ממתק ולא הבטחתי מתנה גדולה לכשתהיה יבשה. מה שכן במהלך הימים האלו יכולתי פתאום לתת לה משהו טעים 'כי את כל כך גדולה' או לקנות לה משהו נחמד, אבל לא כתוצאה ישירה של הרגע התפנית - אז תקבלי.
ולמה?
1. כי כמו שאמרתי, הילדה תפסה את זה כתהליך טבעי ומתבקש, והמתנה הכי גדולה ומשמחת שלה היתה עצם ההתיבשות.
2. לא רציתי שהילדה תלמד שהעניין הזה הוא נשק. אם רוצים מתנה או ממתק - מתפנים. אם רוצים מסיבה מסוימת להרגיז את אמא - מפשלים...

יש לי ילדה אחת אז אני לא יודעת אם זה יעבוד על כל ילד, לא ניסיתי.
יתכן שהיא היתה מתיבשת בצורה מהירה וקלחה גם עם ממתק וכו' על כל פעם לא יודעת...


בכל מקרה המוווווון הצלחה!

גישה נהדרת.
כל הכבוד לך!

 

[ורדית]

מה עושים עם פעוטה חכמה בת שנתיים וחצי, בתהליך גמילה,
שלא מוכנה בשום פנים ואופן לשבת בשירותים / בסיר / בישבנון,
היא בטראומה מהעניין, מסוגלת להתאפק 7-8 שעות,
בסוך איכשהו בורח לה,היא מבואסת ומתוסכלת,
מסתובבת לי כל היום עצבנית ולחוצה, ולא מוכנה "לשבת ולעשות באופן רשמי"
ניסיתי לעשות הכל, לשבת לספר סיפורים, מתנות, ממתקים, הבטחות, אני מתחננת, מזהירה, כועסת, מסבירה - אפס,
איך ממשיכים ???????

 

[חביבה]

קודם כל בהצלחה רבה, תכיני סבלנות.

תחשבי איזה שינוי גדול עובר הילד שלך בתהליך הזה, מכמה בחינות...
טכנית, יכולות לזהות את צרכיו, יכולת אבחנה (במחילה) מתי בדיוק חייבים לרוץ ל... שלא יברח, נטילת אחריות אישית על עצמו - חדש לו, ועוד.
זה פשוט תהליך, והוא יעבור את זה בע"ה... זה פשוט יכול לקחת זמן - לילד זה יותר דורש ומורכב ממה שנראה לנו.

ובכן, מה שאני עשיתי אם ביתי (ב"ה בהצלחה מרובה)
אני לא יודעת אם זה נכון ומסתבר שלא יעבוד על כל ילד - כל אחד הוא אחר.
באתי בגישה שזה מובן מאליו שהיא נפרדת כעת מהטיטול. כלומר, זה תהליך בהתפתחות שהיא עוברת ולא מגיע לה על זה כלום. נתנו לה המון גיבוי - מחמאות, נשיקות, מחיאות כפים ו'אבא תראה איזה ילדה ענקית יש לנו' וכו'... כשהיא התפנתה,
כשהתפספס (פעמים בודדות) החלקתי ונגמר - בלי עסק.

בשום אופן לא נתתי ממתק, לא הבטחתי ממתק ולא הבטחתי מתנה גדולה לכשתהיה יבשה. מה שכן במהלך הימים האלו יכולתי פתאום לתת לה משהו טעים 'כי את כל כך גדולה' או לקנות לה משהו נחמד, אבל לא כתוצאה ישירה של הרגע התפנית - אז תקבלי.
ולמה?
1. כי כמו שאמרתי, הילדה תפסה את זה כתהליך טבעי ומתבקש, והמתנה הכי גדולה ומשמחת שלה היתה עצם ההתיבשות.
2. לא רציתי שהילדה תלמד שהעניין הזה הוא נשק. אם רוצים מתנה או ממתק - מתפנים. אם רוצים מסיבה מסוימת להרגיז את אמא - מפשלים...

יש לי ילדה אחת אז אני לא יודעת אם זה יעבוד על כל ילד, לא ניסיתי.
יתכן שהיא היתה מתיבשת בצורה מהירה וקלחה גם עם ממתק וכו' על כל פעם לא יודעת...


בכל מקרה המוווווון הצלחה!

זה רעיון אדיר!!!
כי באמת נראה לי שיש ילדים שמפשלים בדווקא, אמא אמרה ללכת לשירותים, אז אני לא אלך!
אנסה את זה בעז"ה.

 

[מירי קוגלמן]

שושיה המון הצלחות!
תכיני מלאי בלתי נדלה של סבלנות וכוח (וגם של תחתונים )

מאד מומלץ להוריד את הטיטול גם בלילה כי בימים הראשונים הם בלחץ ומרגישים כל יציאה והגמילה ככה מהירה יותר, כמובן שיש פישולים אבל עדיין זה עדיף מאשר לגמול ילד בן 4-5-6

 

[א.ר.ז.]

הערה רעיונית קטנטונת:
לא את זו שצריכה להזכיר לו.
יותר נכון: כשאת זו שמזכירה - הוא משאיר את האחריות עליך ולא לוקח אותה. האחריות צריכה להיות שלו, ועליו.

האחרים ירחיבו יותר איך עושים את זה מעשית, אבל זה הבסיס.

 

[פיטפוט]

מה עושים עם פעוטה חכמה בת שנתיים וחצי, בתהליך גמילה,
שלא מוכנה בשום פנים ואופן לשבת בשירותים / בסיר / בישבנון,
היא בטראומה מהעניין, מסוגלת להתאפק 7-8 שעות,
בסוך איכשהו בורח לה,היא מבואסת ומתוסכלת,
מסתובבת לי כל היום עצבנית ולחוצה, ולא מוכנה "לשבת ולעשות באופן רשמי"
ניסיתי לעשות הכל, לשבת לספר סיפורים, מתנות, ממתקים, הבטחות, אני מתחננת, מזהירה, כועסת, מסבירה - אפס,
איך ממשיכים ???????

לא להמשיך. תנסי מאוחר יותר.

ואם את ממשיכה, בחיים לא לכעוס עליה.
להגיד לה חבל, להחליף בשקט בלי שום מילה נוספת.
כשהיא תראה את התגובה שלך היא תרצה לשמח אותך ואז זה הולך יותר קל. מנסיון.

 

[חדוי פלבני]

ומה יהיה על הבן שלי שאומר לי : "אמא שרותים לא אני...."
אין סיכוי לגמול אותו?

 

[רותי המניק]

מה עושים עם פעוטה חכמה בת שנתיים וחצי, בתהליך גמילה,
שלא מוכנה בשום פנים ואופן לשבת בשירותים / בסיר / בישבנון,
היא בטראומה מהעניין, מסוגלת להתאפק 7-8 שעות,
בסוך איכשהו בורח לה,היא מבואסת ומתוסכלת,
מסתובבת לי כל היום עצבנית ולחוצה, ולא מוכנה "לשבת ולעשות באופן רשמי"
ניסיתי לעשות הכל, לשבת לספר סיפורים, מתנות, ממתקים, הבטחות, אני מתחננת, מזהירה, כועסת, מסבירה - אפס,
איך ממשיכים ???????

תחזירי לה טיטול ותנסי עוד חודש חודשים חבל על האנרגיה היא עדין קטנה וכנראה לא מספיק בשלה.
אין קשר לבשלות וחכמה.
גמאני ניסיתי אצל ביתי בגיל הזה ולא הלך וניסיתי אחרי חודשיים והיא התייבשה ביומיים!!!

 

[הני מושקוביץ]

שושיה המון הצלחות!
תכיני מלאי בלתי נדלה של סבלנות וכוח (וגם של תחתונים )

מאד מומלץ להוריד את הטיטול גם בלילה כי בימים הראשונים הם בלחץ ומרגישים כל יציאה והגמילה ככה מהירה יותר, כמובן שיש פישולים אבל עדיין זה עדיף מאשר לגמול ילד בן 4-5-6

אני מוכנה לגמרי...
אבל בלילה.... אוי, זה היה סיוט, יש לי תינוקת בת 4 ח' ואותו ועוד ילד בין שניהם, כשלגדול יצא במיטה, העיר את כולנו, והסימפוניה היתה מושלמת... הייתי כ"כ עיפה אתמול עד שלא היה לי כח בכלל לעוד יום, ואחרי כ"כ הרבה פישולים הרגשתי שאני פשוט יוצאת מדעתי!

 

[הני מושקוביץ]

עוד כמה זמן להמשיך כדי לדעת שהוא לא בשל?

 

[א.א.]

הגישה של חוי9 מצוינת.
שמעתי על מטפלת שקיבלה ילד חד פעמי. והאמא הכינה בתיק מטרנה ושכחה לומר למטפלת שהוא לא מוכן בשום אופן לאכול מטרנה אלא הנקה בלבד.
והמטפלת בלי לדעת כלום הביאה לו מטרנה והוא אכל ללא שום בעיה.
כשחזרה האמא שאלה נו... איך הוא אכל?
והיא עונה שמצוין והאמא היתה מופתעת מכך.
והמטפלת אמרה לאמא שהוא אכל כי אצלה זה היה מובן מאליו שהוא צריך לאכול אז הוא אכל....
אם לאמא זה מובן מאליו אז בתת מודע משהו עובד. אך צריך לזה הרבה עבודה עצמית לאמא.

על ענין טיפים לגמילה ב"קו שלך" דברו על זה לפני שבועיים וכן על גמילה ממוצצים ובקבוקים.
קו מיוחד מאד. מומלץ לכולן.

 

[פרפר]

מה עושים עם פעוטה חכמה בת שנתיים וחצי, בתהליך גמילה,
שלא מוכנה בשום פנים ואופן לשבת בשירותים / בסיר / בישבנון,
היא בטראומה מהעניין, מסוגלת להתאפק 7-8 שעות,
בסוך איכשהו בורח לה,היא מבואסת ומתוסכלת,
מסתובבת לי כל היום עצבנית ולחוצה, ולא מוכנה "לשבת ולעשות באופן רשמי"
ניסיתי לעשות הכל, לשבת לספר סיפורים, מתנות, ממתקים, הבטחות, אני מתחננת, מזהירה, כועסת, מסבירה - אפס,
איך ממשיכים ???????

זו בעיה מוכרת.
עם שני ילדים היה לי את זה ואז פשוט העמדתי את הילד בתוך האמבטיה בחולצה בלבד ואמרתי לו: עכשיו תעשה. זו הרגשה יותר משוחררת ופחות מלחיצה מאשר לשבת בשירותים.
אחרי כמה ימים כאלו זה כבר בא לבד שהוא ביקש שירותים.

 

[רותי המניק]

שמעתי על מטפלת שקיבלה ילד חד פעמי.

כנראה זה עובד רק על ילדים חד פעמיים

 

[מוריה ח]

2. לא רציתי שהילדה תלמד שהעניין הזה הוא נשק. אם רוצים מתנה או ממתק - מתפנים. אם רוצים מסיבה מסוימת להרגיז את אמא - מפשלים...

על מנת שהילדה תלמד שזה נשק, צריך פשוט לכעוס, להתעצבן, לקטר כשהיא מפספסת.
אם זה לא ככה, אין סיבה שתלמד שזה נשק,
וזה לא קשור לפרס שהיא מקבלת אם היא הולכת לשרותים

אני בעד להביא פרס לילד שהולך לשרותים. זה ממריץ, זה כיף,
אבל על אותה דרך, לא להגיב בצורה שלילית לפספוסים, כי זה מה שגורם לילד להבין שזה עונש לאמא