חֶקֶר בַּזֶּמֶר

  • הוסף לסימניות
  • #1
שבוע טוב,
השבת יצא לי להיזכר בכמה הערות לשוניות ומִבְנִיּוֹת מעניינות בזמירות השבת המוכרות לכולנו. אנחנו קוראים ומזמרים ואיננו שמים לב לפעמים לתוכן, שלא לדבר על הדקדוק והתחביר של השיר. החלטתי לשתף מעט בהערות האלה, אעשה זאת בע"ה מדי פעם.
הפעם נתחיל בחידה (למי שפנוי לזה...):
אלו שני בתים חורגים ויוצאים דופן בפיוט הבא (לשונית, בלי להתייחס לתוכן)?

פיוט "ברוך א-ל עליון"

בָּרוּךְ אֵ-ל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה. לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם, מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה. וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן, עִיר הַנִּדָּחָה. עַד אָנָה תּוּגְיוֹן, נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:
הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַבֵּן עִם הַבַּת. לָאֵ-ל יֵרָצוּ, כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מֶלֶךְ עוֹלָמִים. אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת אִזֵּן בַּנְּעִימִים. בְּמַאֲכָלֵי עָרֵבוֹת בְּמִינֵי מַטְעַמִּים. בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, זֶבַח מִשְׁפָּחָה: השומר
וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל. מֵאֶת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל. נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל. נַחֲלָה וּמְנוּחָה, כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה: השומר
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ. הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ. וְאִם יָצָא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ. אֶל אֵ-ל אָדוֹן מֵחוֹלְלוֹ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה: השומר
חֶמְדַּת הַיָּמִים, קָרְאוּ אֵ-לִי צוּר. וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים, אִם יִהְיֶה נָצוּר. כֶּתֶר הִלּוּמִים, עַל רֹאשָׁם יָצוּר. צוּר הָעוֹלָמִים, רוּחוֹ בָם נָחָה: השומר
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ. עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ. עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
השומר
קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. אֶל תּוֹךְ בָּתֵיכֶם, לְהָנִיחַ בְּרָכָה. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם, לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה. בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה: השומר
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כמדומה שזכור שונה, אין בו כפל חרוזים
בכולם יש כפל חרוזים בהתחלה - עליון - פדיום, מנוחה - אנחה. ערבות לשבות, עולמים בנעימים וכו'.
רק בזכור אין. ובכלל מבנה הבית והמשקלים שונה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כמדומה שזכור שונה, אין בו כפל חרוזים
בכולם יש כפל חרוזים בהתחלה - עליון - פדיום, מנוחה - אנחה. ערבות לשבות, עולמים בנעימים וכו'.
רק בזכור אין. ובכלל מבנה הבית והמשקלים שונה שלו.
יפה מאוד! נכון!
בעוד שאת כל הבתים ניתן לפסק כך:
רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, מֶלֶךְ עוֹלָמִים.
אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת, אִזֵּן בַּנְּעִימִים.
בְּמַאֲכָלֵי עָרֵבוֹת, בְּמִינֵי מַטְעַמִּים.
בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, זֶבַח מִשְׁפָּחָה:

כאשר החלק הראשון של כל מקטע מתחרז עם החלק הראשון בשאר המקטעים ('...בות'),
והחלק השני בכל מקטע מתחרז עם החלק השני בשאר המקטעים ('...מים')

בבית "זכור" אין את ההתחרזות במקטע הראשון:
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ.
עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה:

ועכשיו נשאר מהו הבית הנוסף החריג?
(רמז: הבית הנ"ל 'זכור' חריג גם באותה נקודה בה הבית הנוסף חריג, בנוסף על החריגוּת הנ"ל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אבי שליט"א לימדני מנעורי, שיש לפסק את הבית הזה כך!
זָכוֹר אֶת יוֹם הַ/שַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה/ נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ.
עַל כֵּן יִתֵּן הָ/אָדָם לְנַפְשׁוֹ.
עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אבי שליט"א לימדני מנעורי, שיש לפסק את הבית הזה כך!
זָכוֹר אֶת יוֹם הַ/שַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה/ נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ.
עַל כֵּן יִתֵּן הָ/אָדָם לְנַפְשׁוֹ.
עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
וואו חזק!! לא ניסיתי אפילו. פתרון מקסים לתמיהה!

מה המשמעות של הפיסוק הזה?
זה בא לפתור את הבעיה שכתבתי עליה מקודם. על ידי הכנסת התנועה מהמילה הבאה לחלק הראשון במקטע, הרי שיש לנו חרוז כפול גם בבית הזה.
_ _
ועדיין החלק השני של החידה עוד לא נפתר. כמדומני ששם אין תירוץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אם הכוונת ל"כל שומר שבת", הרי שגם שם יש לקרוא כך:
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת/ כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ.
הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת /קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ.
וְאִם יָצָא חוֹבַת/ הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ.
אֶל אֵ-ל אָדוֹן מֵחוֹלְלוֹ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה:
השומר​
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם הכוונת ל"כל שומר שבת", הרי שגם שם יש לקרוא כך:
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת/ כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ.
הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת /קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ.
וְאִם יָצָא חוֹבַת/ הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ.
אֶל אֵ-ל אָדוֹן מֵחוֹלְלוֹ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה:
השומר​
לא, לא לכך התכוונתי. שם זה ברור לי (ומפריע לי תמיד לשמוע את אותם ששרים
ואם יצא חובת היום / אשרי לו. אבל זו תמיד שאלה של משמעות לעומת יְפי השירה. ריה"ל ב'כוזרי' כבר אמר את דעתו בזה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הגדל תמונה. עיין בהערות.
(מתוך טיוטה ישנה של ניסיון למהדורה מדעית של ד' פישהוף ומ' וינטרויב).
ברוך קל עליון.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
@אפכא מסתברא העיר לי בצדק שיש כמה טעויות ניקוד בטקסט:
2 תיקונים משמעותיים לניקוד שהעלית:
אֶל אֵ-ל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ - המשמעות הנכונה היא : מְחולל אותו - ולא 'מן חוללו' (כמשתמע מניקוד בצירי במ"ם).
כמו"כ: 'חמדת הימים קְרָאוֹ' - כלומר: קרא אותו (או לו), כלומר: הקב"ה קרא ליום השבת 'חמדת הימים', לא 'קָרְאוּ' (מי הם?)

למעשה השתמשתי בטקסט ממהדורה ישנה של זמירות שבת שהוצאנו בעבר. מצרף שוב טקסט נכון ממהדורה שהוצאנו מאוחר יותר:

ברוך אל עליון – סימן ברוך חזק

בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה.
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם, מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה.
וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן, עִיר הַנִּדָּחָה.
עַד אָנָה תּוּגְיוֹן, נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:

הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַבֵּן עִם הַבַּת.
לָאֵל יֵרָצוּ, כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, מֶלֶךְ עוֹלָמִים.
אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת, אִזֵּן בַּנְּעִימִים.
בְּמַאֲכָלֵי עָרֵבוֹת, בְּמִינֵי מַטְעַמִּים.
בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, זֶבַח מִשְׁפָּחָה:

וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה, לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל.
מֵאֶת כֹּל סוֹכֶה, שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל.
נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה, בָּהָר וּבַשָּׁפֶל.
נַחֲלָה וּמְנוּחָה, כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה:

כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת, כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ.
הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת, קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ.
וְאִם יָצָא חוֹבַת, הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ.
אֶל אֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה:

חֶמְדַּת הַיָּמִים, קְרָאוֹ אֵלִי צוּר.
וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים, אִם יִהְיֶה נָצוּר.
כֶּתֶר הִלּוּמִים, עַל רֹאשָׁם יָצוּר.
צוּר הָעוֹלָמִים, רוּחוֹ בָם נָחָה:

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ.
עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה:

קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
אֶל תּוֹךְ בָּתֵּיכֶם, לְהַנִּיחַ בְּרָכָה.
בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם, לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה.
בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה:
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הגדל תמונה. עיין בהערות.
(מתוך טיוטה ישנה של ניסיון למהדורה מדעית של ד' פישהוף ומ' וינטרויב).
צפה בקובץ המצורף 477515
לפי מה שראיתי הוא מתייחס בהערות (הרלוונטיות) לפזמון ולא לבתים (לכן זה לא עונה ל'חידה' שלי). מעניין בכל אופן

צפה בקובץ המצורף 477516
(מתוך מאמר של ר"י פלס, 'פיוט לשושביני החתן', מוריה שבט תשע"ו עמ' יד)
אכן, כמו שכבר הוזכר על ידי @משה מנחם.
אמנם מי שיעיין טוב בהערה הזו שהבאת, יוכל אולי להגיע אל הבית השני השונה, שעדיין לא נמצא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
טוב, בינתיים המשתמש @אפכא מסתברא (אין לו הרשאה כאן) שלח לי את התשובה הנכונה (זה בסדר אין פרסים...) וכך כתב:
גם ב'ואשרי כל חוכה' וגם ב'זכור את יום השבת', החרוז הפנימי האחרון מתחרז ב'סוגר' של כל הבתים ולא בחרוז הפנימי של כל אותו הבית (חוכה, סוכה, יזכה - ו'מנוחה' מתחרז עם 'זרחה', יום ה-, גבהה, יתן ה-, ואילו 'שמחה' עם 'משחה').
ואפרט: הבית החריג הנוסף הוא "ואשרי כל חוכה".
וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה, לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל.
מֵאֶת כֹּל סוֹכֶה, שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל.
נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה, בָּהָר וּבַשָּׁפֶל.
נַחֲלָה וּמְנוּחָה, כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה:
החריגות היא בחרוזי המקטע האחרון. ברוב ככל בתי השיר החלק הראשון במקטע הרביעי מתחרז עם החלק הראשון במקטעים הקודמים לו. לדוגמה:

בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה.
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם, מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה.
וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן, עִיר הַנִּדָּחָה.
עַד אָנָה תּוּגְיוֹן, נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:

ואילו בבית הנזכר המילה "וּמְנוּחָה" מתחרזת עם הסוגר של הבית "זָרְחָה", ולא עם החרוז הראשון של המקטעים הקודמים.

וחריגות זו קיימת גם בבית "זכור":
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ.
עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה:

יישר כוח ל @אשר שרבר שמצא את הבית החריג הראשון, ול @משה מנחם ול @מוישה שהביאו פיתרון מופלא לחריגות הזו (שמתברר שאינה באמת חריגה...). החכמתי! תודה רבה.
ותודה ל @אפכא מסתברא שפתר את החלק השני של החידה.

בע"ה אשתדל בהמשך להביא נקודות נוספות שבאמתחתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
ומתברר שיש עוד משהו שפספסתי...

המשתמש @קווי מתאר העיר את תשומת ליבי שישנו בית נוסף חריג:
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת, כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ.
הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת, קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ.
וְאִם יָצָא חוֹבַת, הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ.
אֶל אֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה:

כאן החרוז הראשון במקטע הרביעי מתחרז עם החרוז השני של שלושת המקטעים הקודמים, ולא עם החרוז הראשון שלהם.
מה שמתחיל להעלות אצלי תהייה - האם בכלל יש סדר כלשהו בפיוט הזה בחרוזי המקטע האחרון...

יישר כוח
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא, לא לכך התכוונתי. שם זה ברור לי (ומפריע לי תמיד לשמוע את אותם ששרים
ואם יצא חובת היום / אשרי לו. אבל זו תמיד שאלה של משמעות לעומת יְפי השירה. ריה"ל ב'כוזרי' כבר אמר את דעתו בזה...)
זה אותו נידון של 'מעוז צור', האם לשיר כמו החרוז
כרות קומת ברוש ביקש - אגגי בן המדתא
ונהיתה לו לפח ולמוקש - וגאותו נשבתה

או - כרות קומת ברוש, ביקש אגגי בן המדתא - שזו המשמעות של המשפט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אֶל אֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ
אני רואה חריגות דוקא במילים אלה
כי בכל הבתים מבנה ההברות שווה
רק בשורה הזו יש תוספת של הברה אחת
במילה מחוללו
והכאילו 'יותרת' נותנת בעצם את המשמעות וההסבר למילה, כמי שאומר 'מחול- לו'


בעצם, אני שמה לב עכשו גם ב:
בניכם ובנותיכם
גם כאן הברה יותרת
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
פדיום או פדיון?
מצ"ב להנאתכם.
יישר כוח!
לגבי ה"תוגיון", אכן בנוסחה הראשונה שהוצאתי בעבר תיקנתי זאת לתוגיוּן". אבל אחרי שדיברתי עם ידיד והוא העלה את אפשרות הקיום של המילה בניקוד תוגיוֹן, חזרתי להעדיף את החריזה השלמה.
אגב מה שהבאת לגבי חריזה של חולם ושורוק, אוכל לצרף דוגמה נוספת לאו דווקא מקהילות אשכנז (ויהיה זה גם לכבודה של ירושלים):
בפיוט "לדוד שיר ומזמור" המושר בקהילות הספרדים:
לְדָוִד שִׁיר וּמִזְמוֹר, בְּתֹף וּבִמְצִלְתַּיִם. יְסוּדָתוֹ עַל הַר הַמּוֹר, צְבִי יְרוּשָׁלָיִם:
דִּירַת קֹדֶשׁ נִבְחָרָה, מִמֶּנָּה תֵּצֵא אוֹרָה. זוֹ תּוֹרָה מְפוֹאָרָה, הַבַּת יְרוּשָׁלָיִם:
וּבָהּ יַחַד נִמְצָאוֹת, כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת נָאוֹת. כִּי אֱלֹקִים צְבָאוֹת, בָּחַר בִּירוּשָׁלָיִם:
דִּרְשׁוּ לָאֵל קַוּוּ לוֹ, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ. הִתְפַּלְּלוּ וְשַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם:
נִין לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יְבַשֵּׂר צִיּוֹן עִירִי. יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי, שְׁבִי יְרוּשָלָיִם:
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
כהמשך למה שנכתב בקשר ל"ברוך א-ל עליון", שהביאו שם החברים שמבחינת המשקל יש לפסק את הבית "זכור" בתוך המילים עצמן, כך:
זכור את יום ה/ שבת לקדשו, קרנו כי גבהה/ נזר על ראשון
על כן יתכן ה/ אדם לנפשו, עונג וגם שמחה/ בהם למשחה:


פגשתי בחג שימוש דומה של רבי שלמה אבן גבירול באזהרותיו:

וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵיְן קִדּוּשׁ וְחֶדְוָה
וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/ חֲכָמִים עִם הוֹרִים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה