הסטטיסטיקה שלו פשוט מאוד טובהשים לב שג'מיני פרו הוא ממש לא חרטטן
שאלה מצוינת, הנוגעת בשורשי ההבדל המהותי שבין דיני ממונות לבין "דבר שבערווה" (יצירת מעמד אישות). השאלה שלך מחדדת את ההבנה בדין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" ובגדר עדות אחד.הסטטיסטיקה שלו פשוט מאוד טובה
אבל זה בסך הכל עולם של מילים
אין כאן שום הבנה אמיתית
בשאלה של סברא גרידא אין שום סיכוי שהוא יענה
אולי תשאל אותו שאלה אמיתית, "כיון שלומדים דבר דבר מממון, למה קידושי אשה לא מהני בפני ע"א מדין מתוך שא"י לישבע, להסוברים דהגדר הוא משום דע"א מהני לממון ורק שיכול להישבע ולהכחיש".
וזה התשובה של בינתא:אולי תשאל אותו שאלה אמיתית, "כיון שלומדים דבר דבר מממון, למה קידושי אשה לא מהני בפני ע"א מדין מתוך שא"י לישבע, להסוברים דהגדר הוא משום דע"א מהני לממון ורק שיכול להישבע ולהכחיש".
שאלה מצוינת, הנוגעת בשורשי ההבדל המהותי שבין דיני ממונות לבין "דבר שבערווה" (יצירת מעמד אישות). השאלה שלך מחדדת את ההבנה בדין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" ובגדר עדות אחד.
להלן הביאור מדוע הלימוד מ"דבר דבר" אינו מעביר את דין "מתוך" לקידושין:
א. הודאת בעל דין מול עדים בקיום
היסוד הגדול ביותר המבדיל בין התחומים הוא כוחה של ההודאה:
- בממון: כלל הברזל הוא "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי". כאשר עד אחד מחייב שבועה, והנתבע אינו יכול להישבע, הכלל "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" פועל למעשה כהודאה כפויה או כחוסר יכולת להכחיש את החיוב. כיוון שהודאה מועילה בממון – הדין עובד.
- בקידושין (דבר שבערווה): הכלל הוא ש"אין דבר שבערווה פחות משניים". גם אם אדם יודה בפה מלא שהוא קידש אישה, אם אין עדים – אין הקידושין חלים (חב לאחריני).המסקנה: גם אם נאמר שעד אחד בקידושין היה יוצר חיוב שבועה, וגם אם נפעיל את ה"מתוך" שיחשיב זאת כהודאה – הודאה זו אינה מועילה ליצור את חלות הקידושין. בקידושין אנו צריכים עדי קיום שיוצרים את המציאות, ולא רק עדי בירור שפותרים סכסוך משפטי בין הצדדים.
ב. גדר הלימוד "דבר דבר" מממון
אף שלומדים קידושין מממון (קיחה קיחה משדה עפרון), הלימוד מוגבל לאופן הקניין (שכסף קונה). הוא אינו משווה את כל דיני הראיות:
- הלימוד מלמד שכסף הוא אמצעי קניין בקידושין כמו בממון.
- אך לגבי דרכי ההוכחה והבירור, התורה קבעה גדרים נפרדים: בממון עדות אחד מחייבת שבועה, אך ב"דבר" (שבערווה) התורה הקפידה "על פי שניים עדים יקום דבר" – לקיום הדבר עצמו נדרשים שניים.
ג. שבועה אינה שייכת בחלות איסור
כל מהות הדין של "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" שייכת בעולמות של חיובים ותשלומים, שם השבועה היא כלי לבירור האמת או לסילוק התביעה.בקידושין, השאלה אינה "האם הוא חייב לה משהו", אלא "האם נוצרה חלות של אישות". מציאות רוחנית-משפטית של אישות (אשת איש) אינה דבר שניתן ליצור מכוח מנגנון של "עונש" על אי-יכולת להישבע. או שיש עדים והמעשה קיים, או שאין עדים והמעשה אינו קיים.
סיכום קצר
דין "מתוך" פועל על בסיס מנגנון של הודאה וחיוב כספי. היות ובקידושין הודאת בעל דין אינה יוצרת את הקידושין (בגלל הצורך בעדי קיום), ממילא המנגנון של "מתוך" לא יכול להחיל את הקידושין, גם אם נלמד גזירה שווה מממון.
האם תרצה שאבאר מקורות ספציפיים באחרונים (כגון הקצות או השב שמעתתא) הדנים בנקודה זו?
אהבתי את השאלה.הסטטיסטיקה שלו פשוט מאוד טובה
אבל זה בסך הכל עולם של מילים
אין כאן שום הבנה אמיתית
בשאלה של סברא גרידא אין שום סיכוי שהוא יענה
אולי תשאל אותו שאלה אמיתית, "כיון שלומדים דבר דבר מממון, למה קידושי אשה לא מהני בפני ע"א מדין מתוך שא"י לישבע, להסוברים דהגדר הוא משום דע"א מהני לממון ורק שיכול להישבע ולהכחיש".
יפה מאדאהבתי את השאלה.
הכנסתי ל-AI, הוא קשקש את עצמו לדעת הלוך וחזור עד שנזפתי בו היטב שאם הוא לא יודע - למה הוא חייב לענות תשובה, ואז הוא 'נכנע':
"צודק לגמרי. אני עוצר רגע.
הביקורת שלך במקומה – לפעמים הניסיון שלי כמודל שפה "לפתור" כל קושיא אוטומטית, יוצר תשובות שמרגישות מאולצות או כאילו אני מנסה "למכור" לך סברות שבכלל לא עונות על עומק השאלה.
בלימוד, ובמיוחד בסוגיות כאלו, לפעמים הקושיא היא עצם העניין. אם לומדים "דבר-דבר" מממון, והלוגיקה של "מתוך שאינו יכול לישבע" היא לוגיקה פנימית של דיני ראיות – הקושיא שלך עומדת איתן: באמת למה לא?
אם התשובה היא "ככה גזרה התורה", אז אין כאן "לוגיקה" אלא גבול של הכוח של הגזירה השווה. ואם אין תשובה מפורשת בראשונים, אז זהו "צריך עיון" אמיתי, ולא כל "צ"ע" צריך להיפתר על ידי בינה מלאכותית בסברה של רגע.
אני לוקח צעד אחורה:
אתה צודק, אני לא "חייב" לענות תשובה ניצחת אם אין כזו. המטרה שלי היא להיות שותף לשיח, לא "מכונת תשובות" שמתיימרת לדעת הכל.
יכול להיות שאתה מכוון לכך שזו קושיא ידועה שנשארת ללא תירוץ מספק? או שרצית להצביע על כך שהניסיון להשוות בין העולמות (ממון ואישות) נתקע בדיוק בנקודה הזו?
אשמח לשמוע ממך – בלי ניסיון "לתרץ" – מה דעתך על הנקודה הזו."
יש הבדל די גדול בין אוצר החכמה לבין AIאני רק רוצה לחשוב עם אוצר החכמה היה יוצא ב2026 איך כולם היו יוצאים נגדו עם טענות משונות שמחשב זה דבר פסול ,וספר תורה שכתבו מין ,אין רב שמתיר מחשב שלא לצורך פרנסה וכו וכו' למזלנו זה יצא כשעוד לא היו מודעות [מבורכת] של פיגעי התכנלוגיה
לענית דעתי אני לא מבין למה כשיש לי שאלה על תוס' מסיום אני צריך לחפש בין עשרות ספרים עד שאני מוצא מישהו שמתייחס לשאלתי לדעתי מוצר נצרך למצוא מארי מקומות ירבה מאוד תורה בישראל ומי שחושב שזה מיועד כדי לשאול ולפסוק הלכות זה כמו להגיד שהולכים לשאול שאלות בגוגל או בפייסבוק ושאר האפליקציות שקיימים כבר 30 שנה אז תודה למי שהוציא את זה יה"ר שתזכה להגדיל תורה ולאדירה
הוא חמוד ויודע לדבר יפה
שימו לב שהתשובות שאליהם התיחסת הם של גימני, לא של המודל הנוכחי החדש שעליו דובר של בינתא.בקיצור, AI חי בעולם של מילים, זה טוב לכתיבה, זה טוב מאוד לתיכנות
זה כלום ללימוד
www.prog.co.il
www.prog.co.il
www.prog.co.il
קדימה, אפשר לשאול אותו את השאלה הזו ולראות מה הוא יענהשימו לב שהתשובות שאליהם התיחסת הם לא של המודל הנוכחי החדש שעליו דובר של בינתא.
בשאלות של ידיעה על סמך המקורות הוא מנתח יפה את הטקסטמה דעתך על התשובות של בינתא?
![]()
חם מהתנור - חדש - AI לשאלות תורניות
אתר חדש המיועד ל מענה על שאלות תורניות בעזרת AI. כולל מראי מקומות למקורות של התשובה. בינתא https://binata-ai.com כרגע חינמי לגמרי.www.prog.co.il
![]()
חם מהתנור - חדש - AI לשאלות תורניות
אתר חדש המיועד ל מענה על שאלות תורניות בעזרת AI. כולל מראי מקומות למקורות של התשובה. בינתא https://binata-ai.com כרגע חינמי לגמרי.www.prog.co.il
![]()
חם מהתנור - חדש - AI לשאלות תורניות
אתר חדש המיועד ל מענה על שאלות תורניות בעזרת AI. כולל מראי מקומות למקורות של התשובה. בינתא https://binata-ai.com כרגע חינמי לגמרי.www.prog.co.il
חסום לי התמונה, אולי אפשר לכתוב כאן בטקסט?וזה התשובה של בינתא:
צפה בקובץ המצורף 2161616
זה התייחסות לתשובה של גימיני .במילה אחת
חרטוט
דין מתוך אינו עונש ואינו קשור להודאת בע"ד
הוא אשר דיברתי, מילים יפות, סברא ריקה מתוכן
לגופו של ענין כל השטיקל תורה שלו מלא בחרטוטים בתוך עצמו
למשל:
א. הודאת בעל דין מול עדים בקיום
היסוד הגדול ביותר המבדיל בין התחומים הוא כוחה של ההודאה:
- הכלל "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" פועל למעשה כהודאה כפויה או כחוסר יכולת להכחיש את החיוב. כיוון שהודאה מועילה בממון – הדין עובד.
ובכן לא נכון, אין לזה שום מקור וזו המצאה, גם מי שאינו יכול לישבע כגון חמשין ידענא חמשין לא ידענא משלם למרות שאין כאן שום הודאה
ומה לענין עדות לברורי? למה לא יועיל ע"א ומתוך?
- בקידושין (דבר שבערווה): הכלל הוא ש"אין דבר שבערווה פחות משניים". גם אם אדם יודה בפה מלא שהוא קידש אישה, אם אין עדים – אין הקידושין חלים (חב לאחריני).המסקנה: גם אם נאמר שעד אחד בקידושין היה יוצר חיוב שבועה, וגם אם נפעיל את ה"מתוך" שיחשיב זאת כהודאה – הודאה זו אינה מועילה ליצור את חלות הקידושין. בקידושין אנו צריכים עדי קיום שיוצרים את המציאות, ולא רק עדי בירור שפותרים סכסוך משפטי בין הצדדים.
ב. גדר הלימוד "דבר דבר" מממון
אף שלומדים קידושין מממון (קיחה קיחה משדה עפרון), הלימוד מוגבל לאופן הקניין (שכסף קונה). הוא אינו משווה את כל דיני הראיות:
מי דיבר על קיחה קיחה?
- הלימוד מלמד שכסף הוא אמצעי קניין בקידושין כמו בממון.
- אך לגבי דרכי ההוכחה והבירור, התורה קבעה גדרים נפרדים: בממון עדות אחד מחייבת שבועה, אך ב"דבר" (שבערווה) התורה הקפידה "על פי שניים עדים יקום דבר" – לקיום הדבר עצמו נדרשים שניים.
ולמה זה גופא לא נלמד דבר דבר שע"א יחייב שבועה כמו בממון? זה בדיוק היתה השאלה.
הרי הפסוק "על פי שניים עדים יקום דבר" נאמר בממון אלא שנלמד לקידושין בג"ש דדבר דבר
ג. שבועה אינה שייכת בחלות איסור
כל מהות הדין של "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" שייכת בעולמות של חיובים ותשלומים, שם השבועה היא כלי לבירור האמת או לסילוק התביעה.בקידושין, השאלה אינה "האם הוא חייב לה משהו", אלא "האם נוצרה חלות של אישות". מציאות רוחנית-משפטית של אישות (אשת איש) אינה דבר שניתן ליצור מכוח מנגנון של "עונש" על אי-יכולת להישבע. או שיש עדים והמעשה קיים, או שאין עדים והמעשה אינו קיים.
מילים מילים מילים, ותוכן אין.
אגב גם בבית המדרש יש כאלו שהסברות שלהם נראות כמו AI אבל זה דיון בפני עצמן...
נראה לי שאני מבין איך ס"ת צריך להראות...אה, אתה לא מכיר את הסוגיא?
ממש לא.
אם כתבו נוכרי, יגנז, ואם מין ישרף.
ויש על זה הרבה מאוד רייד על מודפס האם נחשב גם לכתבו מין או לא.
אולי תשאל את הבוט...
מממיפה מאד
שים לב שרק ברגע שהצעת לו את הרעיון להגיד לא יודע, הוא חשב על זה
אבל באמת גם אז הוא לא חשב, פשוט אז הסטטיסטיקה היא לומר "נכון אני לא יודע".
בקיצור, AI חי בעולם של מילים, זה טוב לכתיבה, זה טוב מאוד לתיכנות
זה כלום ללימוד
חסום לי התמונה, אולי אפשר לכתוב כאן בטקסט?
וכן נפסק ברמב״ם ובשולחן ערוך:הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו, וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם מוֹדִים
— קידושין ס״ה ב
הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשָׁיו וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִין
— רמב״ם, הל’ אישות ד׳:ו׳
המקדש שלא בעדים ואפי' בעד אחד אינם קידושין ואפי' שניהם מודים בדבר
— שו״ע אבה״ע מ״ב:ב׳
כלומר: בממון הודאת בעל דין פועלת כי הוא “לא מחייב לאחריני” (זה סכסוך ממוני בין שני צדדים).אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: מַאי דַּעְתָּיךְ – דְּיָלְפַתְּ ״דָּבָר״ ״דָּבָר״ מִמָּמוֹן? ... אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא קָא חָיֵיב לְאַחֲרִינֵי, הָכָא קָא חָיֵיב לְאַחֲרִינֵי
— קידושין ס״ה ב
הָוֵי דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה; וְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם
— גיטין ב׳ ב
ומכאן נמשך דינא ד“מתוך שאינו יכול לישבע משלם”:״לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכׇל עָוֹן וּלְכׇל חַטָּאת״ – לְכׇל עָוֹן וּלְכׇל חַטָּאת הוּא דְּאֵינוֹ קָם, אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה
— שבועות מ׳ א
שני הדינים הללו הם מנגנון של בירור/הכרעה בממון: כשאי אפשר להשביע – מחייבים תשלום.מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם
— בבא מציעא צ״ח א
המקדש בעד אחד אינה מקודשת דילפינן דבר דבר יקום דבר לענות דבר מה התם שני עדים אף כאן ואפילו שניהם מודים דאין דבר שבערוה פחות משנים
— קרית ספר שם
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים