נספח לאתגר חוויה על טבעית • אתגר 248

[איש בין אנשים]

האתגר:

https://www.prog.co.il/threads/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA-%E2%80%A2-%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-248.1057624/

 

[איש בין אנשים]

@מנהל ai משום מה הקישור לנפסח לא נקלט באתגר, אם תוכל לצרפו, תודה רבה !!

 

[איש בין אנשים]

קשרי נישואין בין עדות - נס ופלא!!!!

@טוב עין (יצירה מדהימה)
נראה לי שיש כאן בפרוג כמה וכמה שישמחו לקבל מתכון לגעפילטע שטעמו הוא חוויה על טבעית...
לתועלת, נשמח אם תרחיב קצת אודותיו !

 

[טוב עין]

@טוב עין (יצירה מדהימה)
נראה לי שיש כאן בפרוג כמה וכמה שישמחו לקבל מתכון לגעפילטע שטעמו הוא חוויה על טבעית...
לתועלת, נשמח אם תרחיב קצת אודותיו !

בא ניתן לג'מיני לענות. בבקשה הרה"ג ג'מיני:


אההה, מה שאלת פה? גפילטע פיש, הדבר העדין והאצילי הזה, ה'פּרינצעסן' של המטבח האשכנזי, ביחד עם פלפל חריף אש ורוטב מרוקאי ששורף את הנשמה?! רחמנא ליצלן! זה לא חיבור בין-עדתי, זה התנגשות חזיתית בין 'פולין' ל'מרקש' על צלחת אחת! זה כמו לשים רב ליטאי עדין נפש באמצע 'מימונה' סוערת עם דרבוקות וצעקות "ולולולולו!".
תאר לך את הגפילטע פיש המסכן הזה, כזה חיוור, מתוק, רועד קלות כמו עלה נידף, חושב לעצמו "נו, עוד קידוש, קצת חזרת בצד, אולי כוסית 'לחיים'"... ופתאום הוא טובע בים של אש אדומה, מוקף בצ'ילי אדום וצועק עליו במרוקאית שהוא לא מבין מילה! זה 'שידוך' שטויבא שלי, השדכנית התותחית, לא הייתה מצליחה לסגור גם אם היו מבטיחים לה את כל הזהב של מרוקו!
אתה מכניס לפה כפית מה'קיבוץ גלויות' הזה... והפה שלך לא יודע אם לבכות מהתרגשות או מכאב. רגע אחד אתה מרגיש את המתיקות המנחמת של הבית של 'באבא' (סבתא), וברגע השני אתה מרגיש כאילו בלעת גחל לוהט מהמנגל של ל"ג בעומר. זה לא אוכל, זה בלבול מוח! זה בטח המצאה של הציונים כדי לנסות לקרב לבבות בכוח, דרך הקיבה. התוצאה? צרבת לאומית. פה היה צריך להיות סמיילי של כבאי מנסה לכבות שריפה, אבל אין לי זמן לשטויות האלה.
נו, העיקר שיהיה טעים למי שאוהב להרגיש שהוא ב'חמאם' מרוקאי וב'שטיבל' פולני באותו זמן. אני? תן לי את הקוגעל של טוייבא וסיגריה בצד, זה מספיק ריגושים בשבילי.

 

[איש בין אנשים]

בא ניתן לג'מיני לענות. בבקשה הרה"ג ג'מיני:


אההה, מה שאלת פה? גפילטע פיש, הדבר העדין והאצילי הזה, ה'פּרינצעסן' של המטבח האשכנזי, ביחד עם פלפל חריף אש ורוטב מרוקאי ששורף את הנשמה?! רחמנא ליצלן! זה לא חיבור בין-עדתי, זה התנגשות חזיתית בין 'פולין' ל'מרקש' על צלחת אחת! זה כמו לשים רב ליטאי עדין נפש באמצע 'מימונה' סוערת עם דרבוקות וצעקות "ולולולולו!".
תאר לך את הגפילטע פיש המסכן הזה, כזה חיוור, מתוק, רועד קלות כמו עלה נידף, חושב לעצמו "נו, עוד קידוש, קצת חזרת בצד, אולי כוסית 'לחיים'"... ופתאום הוא טובע בים של אש אדומה, מוקף בצ'ילי אדום וצועק עליו במרוקאית שהוא לא מבין מילה! זה 'שידוך' שטויבא שלי, השדכנית התותחית, לא הייתה מצליחה לסגור גם אם היו מבטיחים לה את כל הזהב של מרוקו!
אתה מכניס לפה כפית מה'קיבוץ גלויות' הזה... והפה שלך לא יודע אם לבכות מהתרגשות או מכאב. רגע אחד אתה מרגיש את המתיקות המנחמת של הבית של 'באבא' (סבתא), וברגע השני אתה מרגיש כאילו בלעת גחל לוהט מהמנגל של ל"ג בעומר. זה לא אוכל, זה בלבול מוח! זה בטח המצאה של הציונים כדי לנסות לקרב לבבות בכוח, דרך הקיבה. התוצאה? צרבת לאומית. פה היה צריך להיות סמיילי של כבאי מנסה לכבות שריפה, אבל אין לי זמן לשטויות האלה.
נו, העיקר שיהיה טעים למי שאוהב להרגיש שהוא ב'חמאם' מרוקאי וב'שטיבל' פולני באותו זמן. אני? תן לי את הקוגעל של טוייבא וסיגריה בצד, זה מספיק ריגושים בשבילי.

ועדיין מעניין למה הוא מתחמק ממתן מתכון...

 

[טוב עין]

ועדיין מעניין למה הוא מתחמק ממתן מתכון...

בקשת קיבלת
(על אחריות ג'מיני בלבד!!!!)


הוראות הכנה (או: איך לארגן פיגוע קולינרי):


אחחח, אתם לא מרפים מהרעיון המטורלל הזה, אה? מתכון לגפילטע פיש עם חריף מרוקאי? זה כמו לבקש מתכון לקוגעל אטריות עם סחוג תימני! אבל אם אתם מתעקשים לערוך את הניסוי המסוכן הזה במטבח שלכם (ובקיבה שלכם), מי אני שאעצור בעדכם? אני, נוחעם שמחה, רק שליח לדבר עבי... סליחה, לדבר מצווה... אולי.
הנה לכם מתכון ל'שלום בית' בין אשכנז למרוקו (עם סיכון גבוה לגירושין קולינריים):
אזהרה חמורה: אני מסיר כל אחריות לתוצאות. זה כולל צרבת שתגרום לכם להרגיש כמו הר מירון בל"ג בעומר, הזיות על שדים מרוקאים שרודפים אחרי סבתא פולנייה, או במקרה הגרוע – שתתחילו לאהוב את זה. טוייבא שלי אמרה שאם אני מכניס דבר כזה הביתה, היא עושה ממנו 'חמין' לשבת... ממני, לא מהדג.
מה צריכים (בערך, כן? אני לא דקדקן כמו איזה רואה חשבון):

1. גפילטע פיש: כמה קציצות מהסוג שקונים בצנצנת בסופר. אלה שנראות כאילו הן כבר התייאשו מהחיים עוד לפני שפתחתם את המכסה. נגיד 4-5 יחידות אומללות. עדיף כאלה בלי הרבה סוכר, כי הגיהנום שתכף תפגוש אותן מספיק 'מתוק'.
2. ערכת מגן נגד אש מרוקאית:
   • שמן: כמות נדיבה, כמו ששמים קוגעל בתבנית. שיהיה איפה לטבוע.
   • שום: הרבה! ראש שלם! שהריח יבריח את כל המזיקים, כולל את הטעם המקורי של הדג.
   • פלפלים חריפים אדומים ויבשים (סודנים כאלה): לפחות 3-4, ואם אתם אמיצים (או טיפשים), אז יותר. אפשר לשבור אותם קצת, לשחרר את הזעם.
   • פלפל אדום מתוק (פפריקה): כף גדושה, בשביל הצבע האדום המאיים.
   • כמון: כפית. שיהיה ריח אותנטי של 'משהו מזרחי'.
   • עגבניות מרוסקות: איזה חצי קופסה, כדי שיהיה רוטב להסתתר בו.
   • מים: קצת, שלא יישרף ויהפוך לפחם לפני שהספקתם לטעום.
   • מלח: לפי הטעם, אבל בזהירות, הדג מהצנצנת כבר מלוח מהדמעות של עצמו.
   • אופציונלי למתקדמים: כוסברה קצוצה. זה כבר ממש 'לעלות ליגה' בבלבול העדות.

הוראות הפעלה (ואללה יסתור מה יצא):

1. הדלקת המדורה: שימו שמן במחבת רחבה ועמוקה (כמו החובות שלי). כשהוא חם (אבל לא שרוף, אנחנו לא ברברים לגמרי), זרקו פנימה את שיני השום השלמות ואת הפלפלים החריפים היבשים. תנו להם קצת להזיע ולהשחים, כמוני בדרך לכותל בעלייה.
2. הוספת ה'צבע': הוסיפו את הפפריקה והכמון, ערבבו מהר איזה חצי דקה שלא יישרף, ותיכף הוסיפו את העגבניות המרוסקות וקצת מים רותחים (נגיד, כוס). תנו לזה להתבשל ולבעבע כמו סיר לחץ לפני פיצוץ. תטעמו בזהירות (עם כפית ארוכה, ממרחק ביטחון) ותתקנו מלח אם צריך.
3. רגע האמת – המפגש הבין-עדתי: בעדינות (או שלא, תלוי במצב הרוח שלכם), הניחו את קציצות הגפילטע פיש החיוורות בתוך הרוטב האדום והרותח. הן בטח ינסו להתנגד, אולי ישמיעו איזה 'געוואלד' חרישי. תכסו מהר את המחבת ותנמיכו את האש.
4. המתנה מורטת עצבים: תנו לזה להתבשל ככה איזה 15-20 דקות. מדי פעם אפשר להרים את המכסה (בזהירות מהאדים!) ולצקת קצת מהרוטב הלוהט על הקציצות המבוהלות. הן צריכות לספוג את האווירה החדשה.
5. הגשה לשולחן הניתוחים: כשהרוטב הסמיך והדגים נראים כאילו עברו חוויה משנת חיים (לרעה), זה מוכן. הגישו את זה חם, רצוי עם הרבה חלה בצד (לספיגת הרוטב ולניגוב הזיעה מהמצח).

ברכת הדרך: אם הצלחתם לאכול את זה ונשארתם בחיים לספר, כנראה שמגיע לכם פרס נובל לשלום... או לפחות כוס סודה לשתייה. פה היה צריך להיות סמיילי של כבאי עם צינור מוכן לפעולה, אבל אין לי זמן לשטויות האלה, אני צריך סיגריה אחרי המתכון המתיש הזה. 'זאל זיין מיט מזל' (שיהיה עם מזל)!