חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[sl disign]

חבורת טובים וכנים
באי קסום מקננים
לידם כלים המביטים במראות ובקדשים
שבע פעמים נצבים ליד השורשים
ממליכים מלכויות
עם זהב וכסף ואבנים יקרות

כנו - 11 פעמים.
וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּֽוֹ. *4
וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת.
וּמָֽשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתֽוֹ.
וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ לְקַדְּשָֽׁם.
וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ. פס' ז'
וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת.
וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת.
מָעֻזִּים עַל כַּנּוֹ יְכַבֵּד וְלֶאֱלוֹק אֲשֶׁר לֹא יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת.

הכף הפתוחה חורקת
ותחת הדגש עדיין נאנקת
ראש לפתע נוסף על הגב
פוגשים את יובל תופס לו עוגב
הגיעו שתי שבתות, חדל שאון, עליזים!
עם תוף ונבל בסוף מפזזים

כנור - כ' חיריק עם דגש, ר' בסוף.
וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָֽב.
שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר.
שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל.

הכף נעלמת, מפסיקים הם לחלום
ושלש פעמים מגיעים עד הלום
פוגשים אחשדרפנים, לא במגילת אסתר
אלא אצל איש חמודות הקוד הזה מסתתר
הגיעו למקום עתיק יומין
ובסוף מתקדמים הם אלף אלפין.

נור - שורוק, הכ' ירדה.
וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא ... וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן. - דניאל.
וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק.
נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף (אלפים) אַלְפִין.

 

[שרלוט]

כנו - 11 פעמים.

מושלם!!!
שבע פעמים נצבים...התכוונתי לזה:
שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם
אבל את הברקת עם פסוק ז', יפה מאד!

וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ. פס' ז'

 

[כל שם שתרצה]

אבל את הברקת עם פסוק ז', יפה מאד!

זה כבר רגיל אצלה להבריק דברים שלא כיוון המשורר. וברקים מאירים!

 

[כל שם שתרצה]

ארבע דמעות נוטפות
הלכו ויקראו גז חיש
בין גברים ונשים עטופות
הנשיא פעמיו החיש
ארגמן וזהב מוקפות
ארמי אותן הרחיש
נוסף גלגל לשטיח
רחץ בנקיון האיש
עזב גלגל את הרקיע
ומטה תפארה הופיע
חיפש בגדים ומעילים
ובקרבו זעקה השמיע
תמורת גלגל בא רקיע
ותחת שטיח לנו אופנים
ושש שש בין חגורות
מן ההר הן נתונות
ברחוב היו נזכרות
נגד רבים היו צופות
ועור חבש קרבות
ראש הוסר ועבר
תחת יד נצפה חרק
והחרק מן העבר
אל רקיע הוא נזרק
נקמצה מהרה שן צוררת
ומול האוהל בכיה נגמרת

 

[נכון מאוד]

הנה הפתרון הכמעט מושלם:

והנה רשימת הרמזים שפוענחה:

אז מה נשאר כבר? להסביר איך זה נכנס במילים..
'ובנפלאותיו'
התרחקתי מביתי - הורדתי אות ב', והנה 'ונפלאותיו'.
התגלגלתי עד שאתה בלע"ז תמכתני - עוד לא זכיתי להבין.

'אתה' בלשון לע"ז זה U, ובעברית זה יו, שתי אותיות אלו צריכים לתמוך (בסוף) את המילה ונפלאות יו
(רק שלא תכעס עלי ע"ז, בעבר גם כבודו הכנסת בחידות משפת הלע"ז)

בצל הניצלים תמצאני אומלל במספר - ארבעה הניצלים שמודים על חסדי ה', במזמור קז.
וגם בפקודה ישר והפוך - בדברי רש"י בפרשת צו. והיכן בדיוק?
אצל הקלים שסופם בחטף - אצל שלמי תודה, שסופם - סוף זמן אכילתם - הוא בחטף ובמהירות (רק יום ולילה עד חצות ולא שני ימים ולילה אחד ככל שלמים). ומדוע כך סופם? 'עקב הארבעים' - כיון שצריכים לאכול ארבעים חלות, וכוונת התורה שיזמין הרבה שיאכלם יחד להודות לה' על 'נפלאותיו'.

בול בול, יפה ונכון מאוד !!

 

[נכון מאוד]

את מי לקחו עם תופים ומחולות?

קח את אהרן ס"ת חתן, קחנו בתופים ומחולות ובשמחה גדולה כמו שעושים לחתן (שפתי כהן)

 

[sl disign]

ארבע דמעות נוטפות
הלכו ויקראו גז חיש
בין גברים ונשים עטופות
הנשיא פעמיו החיש
ארגמן וזהב מוקפות
ארמי אותן הרחיש

ילבש
וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִֽכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ. ויקרא ו, ג מילה שביעית
לֹא יִֽהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹֽא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה.
הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה.
אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ (והמונכא) וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא. - דניאל.

נוסף גלגל לשטיח
רחץ בנקיון האיש

ילבש - ב' קמץ.
כְּתֹֽנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִֽכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָֽׁם.
יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק.

עזב גלגל את הרקיע
ומטה תפארה הופיע
חיפש בגדים ומעילים
ובקרבו זעקה השמיע

וילבש - נוספה ו'.
וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים.
וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה.
וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה.

תמורת גלגל בא רקיע
ותחת שטיח לנו אופנים
ושש שש בין חגורות
מן ההר הן נתונות
ברחוב היו נזכרות

וילבש - י' פתח, ב' צירה
וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ.
וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּֽאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶֽת הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָֽאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ.
וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַֽהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר.
וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן.
וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב.

נגד רבים היו צופות
ועור חבש קרבות

וילבשם
וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם.
וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַֽהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט וַיַּֽחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת.

ראש הוסר ועבר
תחת יד נצפה חרק
והחרק מן העבר
אל רקיע הוא נזרק
נקמצה מהרה שן צוררת
ומול האוהל בכיה נגמרת

ילבשם - ו' ירדה, י' חיריק, ב' וש' קמץ.
שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּֽדֶשׁ.

 

[נכון מאוד]

עצה טובה: ככל שתכתוב יותר ותחדד יותר, יתרגלו למהלך ויבינו מהר יותר.

תודה לטיפ, אבל לענ"ד לא שווה לכם, ואתם סתם תסבלו מזה...

ובכל זאת: (קלקלוש, לא קשור לפרשת השבוע)
אני עומד לפני הדלת נבוך, וכשעברתי אותו אני פוגש את אבי המשרת הנאמן עומד על בסיס צר

 

[מתגעגע]

מה ענה - הנוטה כדוק שמים
על פליאתו של משה רבינו?

 

[נכון מאוד]

מה ענה - הנוטה כדוק שמים
על פליאתו של משה רבינו?

בתנחומא (אולי גם בעה"ט) מביא על פליאת מש"ר, איך יחזיק מיעוט, פתח אוהל מועד בית סאתים, את המרובה שישים רבוא וכו', שהקב"ה ענה לו, השמים האלו לא כדוק של עין הם, ואני הוא שעשיתי מראש העולם ועד סופו, שנא' הנוטה כדוק וכו' וימתחם כאהל וכו' ואף לעתיד לבוא אני עושה בציון, כל אותן אוכלוסין מאדה"ר ועד שיחיו המתים וכו'

 

[כל שם שתרצה]

ילבש

בין לא ארצה ולא אביט, על ארבעה חפצתי להביט, נוספו ארבעים אל המגבית, מרכבתם החליטו להשבית, תמורתה הבל הביאו, בין קמיצה לשריקה אופניהם הניעו.

 

[דבי מ.]

בין לא ארצה ולא אביט, על ארבעה חפצתי להביט, נוספו ארבעים אל המגבית, מרכבתם החליטו להשבית, תמורתה הבל הביאו, בין קמיצה לשריקה אופניהם הניעו.

מושלם
לא ארצה ושלם לא אביט
נוספו ארבעים- האות מ'
מושלם!

 

[כל שם שתרצה]

מושלם!

התכוונתי גם שתראו את אופני המרכבה, אבל זה כנראה פשוט מדאי..

 

[דבי מ.]

מרכבתם החליטו להשבית, תמורתה הבל הביאו, בין קמיצה לשריקה אופניהם הניעו.

לא הספקתי להתעמק

 

[כל שם שתרצה]

לא הספקתי להתעמק

זו הזדמנות לתרגל..
זה די פשוט. הניקוד של המילה מושלם מופיע כאן (כי בפסוק יש ניקוד אחר)

 

[דבי מ.]

זו הזדמנות לתרגל..
זה די פשוט. הניקוד של המילה מושלם מופיע כאן (כי בפסוק יש ניקוד אחר)

המילה היא וְשֶׁלֶם

מרכבתם החליטו להשבית, תמורתה הבל הביאו, בין קמיצה לשריקה אופניהם הניעו.

הבל זה שווא?
בין קמיצה- קמץ
לשריקה- שורוק
מו (שורוק) ש (הבל) ל(קמיצה) ם

 

[כל שם שתרצה]

הבל זה שווא?

כן. כי הוא היחיד שלא מניע את התיבה, הוא בעצם 'סתם' נמצא שם.. (גם השוא הנע, נחשב טפל לתנועה הבאה אחריו, ואינו תנועה מצד עצמו).
(נראה לי שכבר כתבתי את זה ב'טיפים לעריכת החידות'..)

 

[כל שם שתרצה]

רוצה שאכתוב חידה קלה על הפרשה?

 

[כל שם שתרצה]

בהצלחה:

ארבעה חיילים
היו נעמדים
רק פעם אחת
היו מסתודדים
והדשן לפניהם
בשבעה צעדים
חלום אחרון
נפל בשריקה
והנה בשבעה
היתה ההופעה
ארבעה תחשים
ניצבים במרץ
בגשתם על בני
עלו מן הארץ
רקיע תחת שן הוסר
קיץ ושמן אז הושם

 

[דבי מ.]

ארבעה חיילים
היו נעמדים
רק פעם אחת
היו מסתודדים
והדשן לפניהם
בשבעה צעדים

וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת-הָעֹלָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ

חלום אחרון
נפל בשריקה
והנה בשבעה
היתה ההופעה

במקום חולם נהיה שורוק
תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד-כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו

בגשתם על בני
עלו מן הארץ

בְּגִשְׁתָּם אֶת-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ
וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן-הָאָרֶץ

רקיע תחת שן הוסר
קיץ ושמן אז הושם

וְקַ֜יִץ וְשֶׁ֗מֶן וְשִׂ֨מוּ֙