חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[מתגעגע]

ובפענח רזא אי' דבר מחודש שאחרי שצפורה מתה, התחתן מש"ר עם עוד אשה, וזה האישה הכושית, עי"ש.

לא נזכר בפענח רזא (בפ' בהעלותך) שנשאה לאחר מיתת צפורה, אלא שאחר שנדבר עמו השי"ת בחר לו בבת מלך כוש​

איפה מרומז בפרשה פעמיים מלחמת גוג ומגוג ?

מתנבאים במחנה על גוג ומגוג?

מעבר להמן, איפה יכלו בני ישראל להרגיש (חוץ מטעם אחד) כל הטעמים ?

בשליו (בעל הטורים)

שסוף המילה כתובה עם א' במקום ה'

לזרא
ר"ת לא ראתה אלקים זולתך (מתגעגע)

 

[נכון מאוד]

ראיתי מביאים מילקוט פתרון תורה 'וכי כושית שמה וכו' וכי ציפורה שמה, והלא פנינה שמה, וכו' !!

דלא כילקוט ראובני, שמביא ששבע בנות היו ליתרו, ושמם היה: פנינה ציפורה קציעה ימימה נעמה זרועה זילחה וכו'

 

[נכון מאוד]

לא נזכר בפענח רזא (בפ' בהעלותך) שנשאה לאחר מיתת צפורה, אלא שאחר שנדבר עמו השי"ת בחר לו בבת מלך כוש​

מתנבאים במחנה על גוג ומגוג?

נכון מאוד,
ופעם שני בפסוק י' ט': 'וכי תבוא מלחמה בארצכם', ובירושלמי יומא פ"א, 'במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר' וכו', עי"ש שהכתוב מבשר לבני ישראל שינצחו במלחמה זו

בשליו (בעל הטורים)
לזרא

נכון מאוד, ושלכן כתוב לזרא בסוף עם אלף, שחוץ מטעם אחד (של לויתן) יכלו להרגיש את כל הטעמים

ומאותו מילה גם לומדים שהצטרעו המתאוננים, כדאיתא בבמ"ר ז' ד':
ר' יהודה ב"ר סימון אמר מהו והיה לכם לזרא, שנעשו כולם זרים, שנא' 'וכל זך לא יאכל בו', כך כל מי שניאץ לאלקים נעשה זר, והיאך נעשה זר, אלא שבאת עליהם הצרעת. א"ל האלקים למה הם נאצו אותי הרי הם זרים מן הקהל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכו'

ר"ת לא ראתה אלקים זולתך (מתגעגע)

כמה שאנחנו מתגעגעים לפנינים שלך...

מי בפרשה הלך להחזיר פיקדונות ?

בספרי זוטא בפרשה מביא, שזה הטעם אמר יתרו למ"ר שרוצה לחזור לעירו כדי להחזיר את הפקדונות שהפקידו אצלו, וגם בגלל שהיה שנת בצורת והיה לוה מאנשים כדי לפרנס את העניים, וצריך להחזירם, מצורף

 

[נכון מאוד]

מי רדף אחרי המרגלים ?
איך קראו לאבי הענקים שבפרשה ?
ממי ולמה הבינו המרגלים שהם כמו חגבים ?

 

[מתגעגע]

דלא כילקוט ראובני, שמביא ששבע בנות היו ליתרו, ושמם היה: פנינה ציפורה קציעה ימימה נעמה זרועה זילחה וכו'​

מהארכיון

פנינה צפורה קציעה ימימה נעמה זרועה זילחה (ילקוט ראובני)
כך ראיתי מביאים בשמו, אבל חיפשתי ולא מצאתי

בדקתי באוצר החכמה. זה מובא בספר אור הפלאות (ניו יורק תשי"א) ובספר אשת חיל (של הרב יחיאל מיכל שטרן, עמ' קנה) בשם 'ילקוט ראובני ב, טז'.
בספר ילקוט ראובני עצמו לא מצאתי דבר.
גם הצירוף של שמות הבנות לא הוביל דבר.
חידה סתומה ועלומה, שנראית חסרת בסיס לחלוטין.

 

[מתגעגע]

מי רדף אחרי המרגלים ?

הענקים

איך קראו לאבי הענקים שבפרשה ?

ארבע

ממי ולמה הבינו המרגלים שהם כמו חגבים ?

מהילדה שאכלה רימון

 

[נכון מאוד]

ארבע

רש"י ורד"ק (יהושע) ובלקח טוב מביא ששמו היה 'ענק'
וי"א שהם היו בני עפרון (תוספתא דתרגום - למכסה עתיק)
ולבעה"ט בסוף בראשית שהענקים היו סיחון ועוג, אז אביהם הם.... (חם וכו')

מהילדה שאכלה רימון

יפה מאוד, ובמאור האפלה, מביא שאחד מבני הענק לקח את המרגלים ונתנם בבגדו כמו חגבים

 

[מתגעגע]

אגב, שיטה מעניינת באב"ע, שיתרו היה אח של ציפורה, ושניהם בני רעואל חותן משה, עי"ש.

הא שיתרו היה בן רעואל כבר מובא בספרי, ובתרגום יונתן וַאֲתָאָה לְוַת רְעוּאֵל אָבוּהָא דַאֲבוּהוֹן, וַאֲמַר לִבְנָתֵיהּ דִבְרֵיהּ, אבל לא מצאתי באבן עזרא שיתרו היה אח של צפורה, אלא שרעואל אבי אביהן היה.
אני נזהר לא לכתוב "לא נזכר באבן עזרא"​

לא נזכר בפענח רזא​

שכבר למדתי מכך בתקוה לא לחרוץ דברים בהחלטיות

ראיתי מביאים שלכן נקרא יהושע משרת ולא תלמיד, א. שהיה מברר כל יום הגס מהמן והיה אומר זה לרבי משה ב. שהיה מוליך לפני משה כל יום הדלוי והבלנרים לבית המרחץ​

ומקורו בפרק צדקות (נדפס בבתי מדרשות ורטהיימר ח"א עמ' רלד מובא בתורה שלמה בהעלותך פרק יא אות ר)

 

[מתגעגע]

ובמאור האפלה, מביא שאחד מבני הענק לקח את המרגלים ונתנם בבגדו כמו חגבים

מהארכיון:

מי הסתתר בתוך קליפת רימון?

אחד מהמרגלים (תוס' שאנץ סוטה לה.).

ובבעל הטורים: כחגבים, ב' במסורה, הכא, ואידך ויושביה כחגבים, כדאיתא במדרש (ילקוט פתרון תורה) שענק אחד אכל רמון וזרק הקליפה וכל י''ב מרגלים נכנסו לישב בתוכה מפני הצל, וזהו ויושביה כחגבים, שישבו בה כחגבים. [וראה עוד ברוקח, פענח רזא, הדר זקנים]​

 

[נכון מאוד]

הא שיתרו היה בן רעואל כבר מובא בספרי, ובתרגום יונתן וַאֲתָאָה לְוַת רְעוּאֵל אָבוּהָא דַאֲבוּהוֹן, וַאֲמַר לִבְנָתֵיהּ דִבְרֵיהּ, אבל לא מצאתי באבן עזרא שיתרו היה אח של צפורה, אלא שרעואל אבי אביהן היה.
אני נזהר לא לכתוב "לא נזכר באבן עזרא"​

ומקורו בפרק צדקות (נדפס בבתי מדרשות ורטהיימר ח"א עמ' רלד מובא בתורה שלמה בהעלותך פרק יא אות ר)

אכן

 

[מתגעגע]

אני חושב שמה שהוא כותב "חובב הוא בן רעואל והנה הוא אחי צפורה" הוא דלא כשיטה שחובב הוא יתרו, אמנם לחז"ל שחובב הוא יתרו בודאי אינו אחיה אלא אביה ורעואל הוא אבי אביה כמו שכתב האבן עזרא בפ' שמות​

 

[נכון מאוד]

אני חושב שמה שהוא כותב "חובב הוא בן רעואל והנה הוא אחי צפורה" הוא דלא כשיטה שחובב הוא יתרו, אמנם לחז"ל שחובב הוא יתרו בודאי אינו אחיה אלא אביה ורעואל הוא אבי אביה כמו שכתב האבן עזרא בפ' שמות​

כותב בפירוש שמה שמכנה הכתוב יתרו כחותן משה, הוא כי דרך הכתוב לקראו את אח הנערה בתור חותן וכו'

 

[מתגעגע]

אין חוק נגד צירוף פסוקים?.

כנראה שלא...

בפרט שבספר תורה אין הפסק
ומצאנו גם בדרך הרמז שמצרפים פסוקים בראשי תיבות וכדומה
ויפרדו איש מעל אחיו אברם ס''ת שלום (בעל הטורים פ' לך)
חמת ויעלו בנגב ויבא ס''ת בהפך אבות (בעל הטורים בפרשתינו שלח)
הכרבים ויעש את השלחן עצי שטים ס"ת משתנים (מנחם ציוני)

 

[מתגעגע]

כותב בפירוש שמה שמכנה הכתוב יתרו כחותן משה, הוא כי דרך הכתוב לקראו את אח הנערה בתור חותן וכו'

אז הוא חוזר בו ממה שכתב בשמות?

 

[נכון מאוד]

אז הוא חוזר בו ממה שכתב בשמות?

הוא מביא את שתי הדעות (מצרף גם את ההמשך), ושלא כהרגלו מביא בסוף ושבעים פנים לתורה

 

[שרלוט]

@כל שם שתרצה - נעלמו החידות או שלא היו מלכתחילה?

 

[נכון מאוד]

ארבע

רש"י ורד"ק (יהושע)
ובלקח טוב מביא ששמו היה 'ענק'
וי"א שהם היו בני עפרון (תוספתא דתרגום - למכסה עתיק)
ולבעה"ט בסוף בראשית שהענקים היו סיחון ועוג, אז אביהם הם.... (חם וכו')

אגב, זכור לי (לא במאה אחוז) שי"א ששם אבי הענקים היה אביהם, כרש"י: אחימן ששי תלמי ואביהם
מעניין אותי האם זה נכון ומה המקור לזה ?

 

[מתגעגע]

ובלקח טוב מביא ששמו היה 'ענק'

וברמב"ן (בפירושו הראשון): והנראה בעיני בדרך הפשט כי חברון היא קרית ארבע הוא האדם הגדול בענקים שהיה שמו ארבע וכו' וזה האיש הוליד בן וקרא שמו ענק ועל שמו נקראו ענקים, ולכך אמר הכתוב כי שם בחברון אחימן ששי ותלמי ילידי הענק.​

 

[נכון מאוד]

מי אני אחרי הגבעה, וגם לי תם, בתורה אני השלישי מארבע, בנ"ך אני מלך וחותן המלך, ובתלמוד בעקבותיי הגיהו השבעים ושתים, כשתחבר אותי לפתח אני לומד מפי המורה, וכשבאחורי מום אני מושב בארץ

 

[שרלוט]

מי אני אחרי הגבעה,

אחרי תל (גבעה) מי - תל מי

וגם לי תם

אותיות תלמי

בתורה אני השלישי מארבע

אחימן ששי ותלמי בניו של ארבע - ענק המוזכר בתורה

בנ"ך אני מלך וחותן המלך,

תלמי מלך גשור, חותן של דוד המלך נשא את מעכה בתו

ובתלמוד בעקבותיי הגיהו השבעים ושתים,

תלמי ושבעים ושניים הזקנים

כשתחבר אותי לפתח אני לומד מפי המורה,

פתח- דלת
תלמי- ד.

וכשבאחורי מום אני מושב בארץ

האות מ' אחרי תלמי
מושב תלמים.