חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.
 
ידוע שבלשון הקודש יש שני סוגי הטעמה, או מלרע (רוב גדול של המילים) - שההטעמה בהברה האחרונה של המילה, או מלעיל - שההטעמה בהברה האחת לפני אחרונה. אולם יש שתי מילים בתנ"ך שבהן הטעם מופיע על ההברה השניה לפני האחרונה (מלעיל דמלעיל) ואחת מהן בפרשתנו בשלח.
נערמו
 
שש צלעות
יחד מופיעות
באחת נזכרים
בין שני מצרים
בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם

הלכו אז חמישים
לפני השרביט
אשר תוך לבבו
מעליו הביט
מרכבת אחרית
היתה מיותרת
הנה עמדו גרים
ואלמנה מיותמת
לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה

עמדו והתרבו
ולנוכח פניהן
והנה הכהן
ניצב אחריהם
לְקַחְתֶּם וְאֶת-הַכֹּהֵן
במקום אחר ראו
כסף וזהבים
לשמאלן הגיעו
מחמדים טובים
כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים
הוסיפו משענת
הניחה תלמודן
כי היתה שורקת
בראשית מעמדן
אז במקומות ששה
היתה להן הגשה
באסון ודמים
ותמרים וענבים
שלשה חרמים
וכלי זהב שבים
וּלְקַחְתֶּם גַּם-אֶת-זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן
וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים
וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים
הַחֵרֶם פֶּן-תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן-הַחֵרֶם
וּלְקַחְתֶּם... וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם.
 
ואם תבוא תתהה
על ראשונות תבהה
בראש תחזה
תהפוך מחזה
בקן ישיתוהו
ולו יעטרוהו
גם את זה צריך להסביר?
בראש תחזה- תח
תהפוך מחזה- חת
בקן ישיתוהו ולו יעטרוהו -
האותיות לו מסביב למילה- ל ק חת נ ו.
 
מי מנכדי (נכד ראשון, לא נין) נח היה נוכח בקריעת ים סוף ?
מי מפרשתנו העלה קורבנות ליד ים סוף ?
למה זכו המצריים להיקבר ?
מאיזה מהמאורעות שבפרשתנו, יכלו לפתור וויכוח בין אנשים - למי שייך העבד, וכן סוג ויכוח בן בני זוג ?
איזה הלכה מעשית, לומדים מזה שלא מצאו במדבר מים שלוש ימים ?
 
ואגב, מעניין איך הסברת את זה:
הוסיפו משענת- האות ו' לפני לקחתם = ולקחתם
הניחה תלמודן- שווא נח באות ל'
כי היתה שורקת
בראשית מעמדן- האות ו' מנוקדת בשורוק
שווא הבא אחרי אות המנוקדת בשורוק הוא שווא נח.
 
אבל שורוק הוא תנועה גדולה, אז איך אחריו השווא נח?
ואע"פ ששוּרוק היא תנועה גדולה, ולכן השווא שאחריה נע, זה רק בשורוק הבא באמצע תיבה, אך שורוק בראש תיבה היא תנועה קטנה, משום שכל שוּרוק היא ניקוד האות שלפניה, ובראש מילה שאין אות לפניה, נקרא כאילו יש אל"ף לפניה (עיין מנחת שי בראשית א' י"ד), ומ"מ כיון שאין כאן שתי אותיות המנוקדות בניקוד השוּרוק, אלא אות אחת, לכן דינה כקֻבוץ, שהיא תנועה קטנה ולא כשוּרוק שהיא תנועה גדולה. ויש מקומות שהרבה טועים ומבטאים שווא נע אחר שורוק בראש מילה.
 
משוגע איש רוח צעד לפניו חמשה, אם נוספו על אבן הראשה, החליפו מרכבה והופיעו כתגובה.
משהו כאן לא ברור לי ואשמח להסבר
משוגע איש רוח צעד לפניו חמישה- המילה השלם
אבן הראשה- תשועות חן חן?
 
משהו כאן לא ברור לי ואשמח להסבר
משוגע איש רוח צעד לפניו חמישה- המילה השלם
אבן הראשה- תשועות חן חן?
להוסיף לאות ה האות הראשית אותיות אם ואז יוצא מושלם.
 
אך שורוק בראש תיבה היא תנועה קטנה,
יפה. ולכן כתוב כאן:
בראשית מעמדן
כי רק כשהשורוק מופיע בראש המעמד הוא נעשה כתנועה קטנה ומניח את השווא.
תשואות. והאמת שגם זה היה מתאים כאן..
 
שש נערות
היו מטיילות
בששה מקומות
היו הן מבלות
בתחילתם וסופם
ראו באו לנגדן
בא השוט בכתפן
והשוטרים על ידן
ימים למוות קרבים
בהן הם נפגשים
ובאחרונה ניצבים
סוסים ופרשים
הורמו אז מטות
אופני צדיק נוטות
בארבע תחנות
היו הן שוכנות
אצל מקריב עולה
ובין שני סיבובים
בציווי על הגדה
כי חרב מסביב
נוספו עוד חמשה
ובתשעה היתה גישה
אל השמים תחילה באו
ולבסוף לפני הגיעו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה