אתגר יומי חכמה ופקחות יהודית • אתגר 163

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
תודה ל @לשם שינוי על האתגר המשעשע, תודה לכל המדרגים ומסמני התודות

סליחה על האיחור והשעה המאוחרת, לא הייתי בעיר במהלך מוצאי השבת.

תיאור האתגר:
צרו תמונה שתביע את החכמה והפקחות היהודית במהלך הדורות.



כללי האתגר:
  • בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
  • ניתן להוסיף טקסט, לבחירתכם.
  • ניתן להעלות עד שלוש יצירות לאתגר.
  • היצירה חייבת להיות מרובעת.
  • היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד.
  • יש להעלות תמונה בקובץ JPG או PNG. (קבצים בפורמט webp לא עולים טוב.)
  • לפני ההשתתפות באתגר חובה לקרוא את חוקת האתגרים.
  • נא לשים לב שהתמונה עומדת בכללי האתר.
  • שימו לב! לפי כללי פרוג אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3
  • פטפטת בנספח בלבד!
לכל המדרגים אנא שימו לב, ההצבעה הינה באמצעות החיצים בצד שמאל של התמונה בלבד!!! (כמובן שניתן ואף רצוי ללייק אך זה לא משפיע על הזכייה באתגר....)

זמני האתגר:

ניתן להעלות יצירות החל מהערב בשעה 22:00 ועד מחר בשעה 23:59 בלבד,
יצירות שיעלו מחוץ לשעות לא יוכלו להשתתף.

דוגמאות:
סוד חכמת היהודים - הדג המלוח [מקוה שהסיפור מוכר...]
חכמת היהודים.jpg


הרשלה והגנב - הרשלה פעם קם בלילה וגילה גנב בביתו, תגובתו היתה "הבה נחפש ביחד אולי נמצא משהו..."
הרשלה והגנב.jpg
 
הפיתרון
itrRIN50L81bA3vjTbxG--1--enk6l (1).jpg



שתי חנויות היו בעיר של השמן והבשם. הבשם קינא בהצלחתו של השמן. יום אחד הבשם גנב את כספו של השמן וטען שזה שלו. הךכו למשפט אך השופט לא ידע איך להכריע את הדין ולמי שייך הכסף. יום אחד בעברו בדרך ראה קבוצת ילדים המציגים את משפט השמן והבשם הילד ששיחק בתפקיד השופט אמר הביאו לי קערת מים ותניחו בפנים את המטבעות אם יצופו עיגולי שמן נבין כי מדובר בכספו של השמן אם לאו נבין כי שייך הכסף לבשם. נהנה השופט מחכמתו של הילד היהודי. עשו כן ואכן גילו כי הכסף שייך לשמן. וכך יצא לאור משפט צדק בזכות חכמתו של הילד היהודי שלימים גדל והיה למהר"ל מפראג.
בָּעִיר פְּרָג הָיוּ שְׁנֵי סוֹחֲרִים. אֶחָד שַׁמָּן – מוֹכֵר שְׁמָנִים, וְשֵׁנִי בַּשָּׂם – מוֹכֵר בְּשָׂמִים, וְהָיוּ חֲנֻיּוֹתֵיהֶם צְמוּדוֹת זוֹ לָזוֹ, כַּאֲשֶׁר קִיר דַּק מַפְרִיד...
  • הוסף לסימניות
  • #2
הבדיחה על הערבי יהודי ואמריקאי עלו למטוס המטוס היה כבד והיה צריך לזרוק דברים האמריקאי זרק דולרים כי יש לו הרבה מאלה הערבי נשק כי יש לו הרבה מאלה והיהודי ערבים כי יש לו הרבה כאלה
Gemini_Generated_Image_jgol6hjgol6hjgol.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
שני שכנים רבו על חלקת אדמה למי היא שייכת. שמע השכן השלישי,התכופף אל האדמה והקשיב.שאלואותו השכנים: מדוע אתה מתכופף?ענה להם: שאלתי את האדמה למי היא שייכת, ענתה לי: לא לזה ולא לזה. שניהם שייכים לי...
1734823155168.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
פעם ערבי הגיע ליהודי ואמר לו שהם עם יותר חכם, היהודי אמר לו בוא נתערב, אני שואל אותך שאלה אם אתה לא יודע , אתה מביא לי 1,000 דולר, אחר כך אתה שואל אותי אם אני לא יודע אני מביא לך דולר, הערבי הסכים והיהודי שאל "מה זה דבר שיש לו 8 ראשים 6 רגליים ו 8 ראשים והוא לא מלאך?" הערבי אמר שהוא לא יודע ונתן ליהודי 1,000 דולר ואז הערבי שאל את היהודי מה זה היצור הזה? והיהודי אמר לו לא יודע ונתן לו דולר
Gemini_Generated_Image_ya7jssya7jssya7j.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אֶחָד מֵאַתּוּנָה בָּא לִירוּשָׁלַיִם. מָצָא תִּינוֹק אֶחָד, וְנָתַן לוֹ פְּרוּטוֹת. אָמַר לוֹ: לֵךְ, וּמְצָא, וְהָבֵא לי מָה שֶׁאֹכַל, וְאֶשְׂבַּע, וְאוֹתִיר, וְאֶטֹּל לַדֶּרֶךְ! הָלַךְ הַתִּינוֹק, וְהֵבִיא לוֹ מֶלַח. אָמַר לוֹ: מֶלַח אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתָּבִיא לִי? אָמַר לוֹ: וְלֹא כֵן אָמַרְתָּ לִי "לֵךְ וְהָבֵא לי מָה שֶׁאֹכַל, וְאֶשְׂבַּע, וְאוֹתִיר, וְאֶטֹּל לַדֶּרֶךְ"? חַיֶּיךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁתֹּאכַל, וְתִשְׂבַּע, וְתוֹתִיר, וְתִטֹּל לַדֶּרֶךְ.

(איכה רבה)

ללא שם (מם (ריבוע)).png
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
itrRIN50L81bA3vjTbxG--1--enk6l (1).jpg



שתי חנויות היו בעיר של השמן והבשם. הבשם קינא בהצלחתו של השמן. יום אחד הבשם גנב את כספו של השמן וטען שזה שלו. הךכו למשפט אך השופט לא ידע איך להכריע את הדין ולמי שייך הכסף. יום אחד בעברו בדרך ראה קבוצת ילדים המציגים את משפט השמן והבשם הילד ששיחק בתפקיד השופט אמר הביאו לי קערת מים ותניחו בפנים את המטבעות אם יצופו עיגולי שמן נבין כי מדובר בכספו של השמן אם לאו נבין כי שייך הכסף לבשם. נהנה השופט מחכמתו של הילד היהודי. עשו כן ואכן גילו כי הכסף שייך לשמן. וכך יצא לאור משפט צדק בזכות חכמתו של הילד היהודי שלימים גדל והיה למהר"ל מפראג.
בָּעִיר פְּרָג הָיוּ שְׁנֵי סוֹחֲרִים. אֶחָד שַׁמָּן – מוֹכֵר שְׁמָנִים, וְשֵׁנִי בַּשָּׂם – מוֹכֵר בְּשָׂמִים, וְהָיוּ חֲנֻיּוֹתֵיהֶם צְמוּדוֹת זוֹ לָזוֹ, כַּאֲשֶׁר קִיר דַּק מַפְרִיד בֵּינֵיהֶן.

רָאָה הַבַּשָּׂם שֶׁעִסְקֵי הַשַּׁמָּן פּוֹרְחִים, וְחָמַד אֶת כַּסְפּוֹ הָרַב.

יוֹם אֶחָד עָלָה רַעְיוֹן שִׂטְנִי בְּמוֹחוֹ לָבוֹא לַחֲנוּתוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה לַחְפֹּר פֶּתַח בַּקִּיר הַמַּבְדִּיל בֵּין חֲנוּתוֹ לְבֵין חֲנוּת הַשַּׁמָּן, לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וְלִשְׁדֹּד אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּן. וְכֵן עָשָׂה. בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה קָדַח חֹר בְּקִיר חֲנוּתוֹ, נִכְנַס לַחֲנוּת חֲבֵרוֹ הַשַּׁמָּן וְגָנַב אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁהָיוּ בַּקֻּפָּה שֶׁלּוֹ, חָזַר לַחֲנוּתוֹ דֶּרֶךְ הַחֹר שֶׁבַּקִּיר, סָגַר אֶת הַחֹר, תִּקֵּן אֶת הַקִּיר, וְהֵשִׁיבוּ לְמַצָּבוֹ הַקּוֹדֵם, וְחָשַׁב שֶׁמֵּעַתָּה אִישׁ לֹא יוּכַל לַחְשֹׁד בּוֹ.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר חָזַר הַשַּׁמָּן לַחֲנוּתוֹ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, נִגַּשׁ לַקֻּפָּה כְּהֶרְגֵּלוֹ, אוּלָם, אוֹי וַאֲבוֹי, הַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ!… יָדַע הַשַּׁמָּן שָׁרַק הַבַּשָּׂם יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא מַחְבִּיא אֶת קֻפָּתוֹ, וְהֵבִין מִיָּד שֶׁיַּד הַבַּשָּׂם בַּדָּבָר, וְכִי רַק הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת הַגַּנָּב. הוּא מִהֵר לָצֵאת מֵחֲנוּתוֹ וְנִכְנַס יָשָׁר לַחֲנוּת הַבַּשָּׂם וְהֵחֵל לִצְעֹק עָלָיו: גַּנָּב, מַדּוּעַ גָּנַבְתָּ אֶת כַּסְפִּי?

עָנָה הַבַּשָּׂם: שַׁקְרָן, אֲנִי לֹא גָּנַבְתִּי, מַדּוּעַ אַתָּה מַאֲשִׁים אוֹתִי?…

הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מְרִיבִים בֵּינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר הָאֶחָד צוֹעֵק: גַּנָּב, הַחְזֵר לִי אֶת הַכֶּסֶף. וְהַשֵּׁנִי עוֹנֶה לוֹ: לֹא גָּנַבְתִּי, זוֹהִי עֲלִילַת שָׁוְא.
לְמִשְׁמַע הַצְּעָקוֹת הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים לְהִתְקַהֵל סְבִיב בַּעֲלֵי הָרִיב. אִישׁ לֹא יָדַע מִי מֵהֶם צוֹדֵק.
הָלְכוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין אֶל הַשּׁוֹפֵט. חָקַר הַשּׁוֹפֵט אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּמֵאֵין עֵדִים גַּם הַשּׁוֹפֵט לֹא הִצְלִיחַ לִפְסֹק מִי צוֹדֵק וּמֵי אָשֵׁם. בֵּינְתַיִם הָפַךְ סִפּוּר הַבַּשָּׂם וְהַשַּׁמָּן לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הָעִיר פְּרָג. כַּאֲשֶׁר הַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אֵלּוּ אוֹמְרִים: הַשַּׁמָּן צוֹדֵק, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַבַּשָּׂם צוֹדֵק.
*
יוֹם אֶחָד יָצָא הַמֶּלֶךְ לְטִיּוּל בִּרְחוֹבוֹת פְּרָג, כַּאֲשֶׁר הוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּהוּ, וּלְפֶתַע נִזְדַּמְּנָה לוֹ קְבוּצַת יְלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ אֶת הַצָּגַת הַשַּׁמָּן וְהַבַּשָּׂם, כַּאֲשֶׁר הֵם מְנַסִּים לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט צֶדֶק. הִתְעַנְיֵן הַמֶּלֶךְ בְּמִשְׁפַּט הַיְּלָדִים, עָמַד מִן הַצַּד תַּחַת אַחַד הָעֵצִים, הִבִּיט בַּמַּחֲזֶה וְהֶאֱזִין בִּשְׁקִיקָה לְחָכְמַת הַיְּלָדִים. בִּמְיֻחָד הֶאֱזִין לְחָכְמַת הַשּׁוֹפֵט, שֶׁהָיָה הַשַּׂחְקָן הָרָאשִׁי בַּהַצָּגָה, וְאוֹתוֹ בָּחֲרוּ הַיְּלָדִים לְשׁוֹפֵט.
הַשּׁוֹפֵט נָתַן קֹדֶם כָּל אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר לְבַעֲלֵי הַדִּין.
פָּתַח הַשַּׁמָּן וְאָמַר: כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי בַּבֹּקֶר לָעֲבוֹדָה וּפָתַחְתִּי אֶת הַקֻּפָּה כְּהֶרְגֵּלִי, חָשְׁכוּ עֵינַי כַּאֲשֶׁר מָצָאתִי אֶת הַקֻּפָּה רֵיקָה. מִיָּד יָדַעְתִּי שֶׁכַּסְפִּי נִגְנָב עַל יְדֵי שְׁכֵנִי הַבַּשָּׂם. שֶׁהֲרֵי רַק הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן נִמְצֵאת הַקֻּפָּה שֶׁלִּי.
הִמְשִׁיךְ הַבַּשָּׂם וְאָמַר: אֵינֶנִּי גַּנָּב, חַס וְשָׁלוֹם. כֶּסֶף זֶה שֶׁנִּמְצָא בְּיָדִי הוּא שְׂכַר עֲבוֹדָתִי וִיגִיעַ כַּפַּי.
יְהוּדָה הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר הִרְהֵר רֶגַע אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ מֵהַבַּשָּׂם לְהָבִיא לוֹ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁבְּיָדוֹ. מִיָּד אַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו כְּלִי מָלֵא מַיִם רוֹתְחִים, עָשׂוּ הַשַּׁמָּשִׁים הַקְּטַנִּים כְּדִבְרֵי הַשּׁוֹפֵט.

הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה סַקְרָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִרְאוֹת, מַה יַּעֲשֶׂה הַיֶּלֶד בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים הִתְקָרֵב בַּלָּאט. וּמַה הוּא רוֹאֶה?… הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר זָרַק אֶת כָּל הַמַּטְבְּעוֹת לְתוֹךְ הַמַּיִם הַחַמִּים… וְהִנֵּה צָף שֶׁמֶן בַּמַּיִם…

הִסְבִּיר הַשּׁוֹפֵט: מַטְבְּעוֹת אֵלֶּה שַׁיָּכִים לַשַּׁמָּן, אִלּוּ הָיוּ שַׁיָּכִים לַבַּשָּׂם, הַמַּיִם הָיוּ נִשְׁאָרִים נְקִיִּים. וְלֹא הָיָה צָף בָּהֶם הַשֶּׁמֶן.

הַמֶּלֶךְ שֶׁהִתְפַּעֵל מְאֹד מֵחָכְמַת הַיֶּלֶד נִגַּשׁ אֵלָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת, חִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל לֶחְיוֹ.

וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הִזְדָּרֵז הַמֶּלֶךְ לָשׁוּב לְאַרְמוֹנוֹ, וְהוֹצִיא כְּרוּז בּוֹ הוֹדִיעַ לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁהֵם מֻזְמָנִים לְמִשְׁפָּט הַשַּׁמָּן וְהַבַּשָּׂם, וְשֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עוֹמֵד לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ.

בְּהַגִּיעַ מוֹעֵד הַמִּשְׁפָּט נָהֲרוּ כֻּלָּם אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט שֶׁבּוֹ צִפּוּ לְמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ.

וְאָכֵן בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁבַּמִּשְׂחָק הִכְנִיס הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְמַיִם רוֹתְחִים, גַּם כָּאן הִכְנִיס הַמֶּלֶךְ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף לְמַיִם רוֹתְחִים, וְכַאֲשֶׁר צָף הַשֶּׁמֶן בַּמַּיִם, נוֹכְחוּ כֻּלָּם לָדַעַת, שֶׁהַכֶּסֶף שַׁיָּךְ לַשַּׁמָּן, וְהַבַּשָּׂם הוּא הַגַּנָּב. מֵרֹב שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת מֵהַמִּשְׁפָּט הַצּוֹדֵק וּמֵחָכְמַת הַמֶּלֶךְ הֵרִיעַ כָּל הָעָם בְּקוֹל רָם: יְחִי מַלְכֵּנוּ הֶחָכָם!

אוּלָם הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה אִישׁ יָשָׁר וְדוֹבֵר אֱמֶת קָם מִכִּסְּאוֹ וְהִכְרִיז: לֹא לִי מַגִּיעוֹת הַתְּרוּעוֹת, כִּי אִם לַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי שֶׁשְּׁמוֹ יְהוּדָה, אוֹתוֹ חָנַן הַשֵּׁם בְּחָכְמָה וּבִינָה, וְהוּא שָׁפַט מִשְׁפַּט צֶדֶק זֶה וּמִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי.
 
נערך לאחרונה ב:
הפיתרון
  • הוסף לסימניות
  • #8
הרב הפיקח לסוחר העשיר: "אם אתה טוען שאיזה גוי עובר אורח גנב את כספו של העגלון מתוך חבית היין, אני מוכרח לאסור את כל החביות שהיו על העגלה מדין יין נסך....." (מקווה שהסיפור מוכר)
ZNdhV4r2kXHyu8wxebRs--1--tckaa.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
היה איזה גוי שכנס לחנות וביקש לקנות קופסת גפרורים אבל שהראש מצד ימין המוכר -הגוי פתח את כל הקופסאות ואבוי בכל הקופסאות הראש של הגפרורים מצד שמאל
הלך הגוי לחנות אחרת ובה מכר יהודי וביקש ממנו את אותה בקשה אמר היהודי אוקי אבל כזו קופסא עולה 100 שח הגוי הסכים והיהדי לקח קופסת גפרורים ותוך כדי דיבור הפך את המגירה של הגפרורים ומכר אותה לגוי המאושר
uTpnzjIGbYPQnhPeB0Fl--0--mbx0k.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תפסתי ילד אחד בַּשוּק, נתתי לו כמה פְּרוּטוֹת ואמרתי לו שיביא לי בֵּיצים וּגבינות. כְּשֶחָזר וּבְיָדו מה שביקשתי, אמרתי לו שיַראֶה לי איזוֹ גבינה נֶחְבְּצָה מֵחָלב של עֵז לבָנה ואיזוֹ מֵחָלב של עֵז שחורה. ואתה יודע מה הקטן ענה לי? 'אתה מבוגר יותר, הַראֶה לי אתה איזו ביצה הֵטילה תרנגולת לבנה ואיזו ביצה הטילה תרנגולת שחורה

artwork.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
"תגיד לי, למה יהודים תמיד עונים על שאלה בשאלה?"
"ולמה לא?"
הורדה (8).jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
הסיפור הידוע שהיה עם רבי יהונתן אייבשיץ שהתווכח עם הכומר שטען שניתן לאלף בעלי חיים ולהביאם לרמת נימוסים והליכות כבני אדם.
הזמינו את הרב למסיבה שערכו שבה הופיע חתול נאה לבוש בהידור שצעד על שני רגליו ובידיו החזיק מגש ועליו קנקן יין וכוסות זכוכית,וכך טענו שהצלחנו לאלף חתול שיתנהג כבן אדם, הרב פתח את קופסת הטבק על מנת להתרכז ולחשוב מה לענות ולפתע צץ משם עכבר שנכנס בתחילת היום
החתול בראותו את העכבר העיף את המגש עם הכוסות הזכוכית והיין ארצה והחל לרוץ בארבעת רגליו אחרי העכבר שנמלט במהירות,
פעם אחת הציע הכומר שיהיה ויכוח בין הכומר לבין רבי יהונתן, בענייני מדעים וחכמת העולם. המלך הסכים ונקבע זמן למפגש. אכן הגיעו אנשי כמורה רבים לבית המלך על מנת לחזות בויכוח.
הכומר פתח ראשון ואמר שחכמת האדם בעולם היא רבה, עד כדי שמעץ פשוט בונים שולחנות וכסאות יפים. ומחמר עושים כלי חרס יפים, ואף כלי זכוכית שקופים ויפים.
-ענה רבי נהונתן, אמנם חכמת האדם היא רבה, אך אין ביכולת האדם לשנות את טבעי העולם. כיון שאף העץ לבסוף נשרף וכלי החרס נופלים ונשברים.
שמע המלך את הויכוח והחליט שיינתנו 30 יום לכל אחד מהצדדים להוכיח את הבנתו.
הגיע היום המיועד אך רבי יהונתן כלל לא שם ליבו להכין איזה דבר, אלא ישב ועסק בתורה בהתמדה גדולה. תוך כדי לימוד היה שואף מכלי הטבק שלו טבק. עכבר חמד לצון ונכנס לתוך הקופסא, רבי יהונתן בראות זאת סגר מיד את הקופסא על מנת להתפטר מהעכבר הטורדני.
לפתע הגיע שליח מאת המלך לקרוא לרבי יהונתן לויכוח עם הכומר. רבי יהנתן אייבשיץ לבש את בגדי השבת שלו ויצא לבית המלוכה.
כל הנאספים הגיעו, ושוב פתח הכומר ראשון, כבוד המלך אמר הריני להביא לפניך "מלצר" שלא ראית מעודך. מיד נכנס חתול לבוש בגדי מלצר והחל להגיש לנאספים דברי מאכל שונים. פתח הכומר ואמר- הלוא הננו רואים בחוש שאף חתול אפשר לאלף ולעשותו בר דעת ולשמש אפילו כמלצר!!!
נזכר רבי יהונתן מה שיש לו בקופסת הטבק, ופתחה לפני החתול העובר. "המלצר" שכח את תפקידו ומיד החל רץ אחר העכבר הנמלט. תוך כדי "שהמלצר" מעיף לפה ולשם את כל דברי המאכל שהיו לו במגש.
מיד הבינו כולם שידו של רבי יהונתן אייבשיץ על העליונה
מצטער שלא הצלחתי להוציא תמונה יפה יותר אם מישהו יכול אשמח להחליף רק חשבתי שזה סיפור שאמור להופיע כאן בשורשור
1734881435432.png
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה