חס וחלילה או חס ושלום

[א. כ..]

כאשר יש ראשי תיבות ח"ו כיצד נהוג לפתוח?

 

[סוגרים שידוך]

המקור הנכון הוא חס ושלום, ואילו חס וחלילה הוא שיבוש של הדור החדש

 

[א. כ..]

יש לך מקורות לדבריך ?

 

[סוגרים שידוך]

"חס" הוא התרגום הארמי למילה "חלילה". ראו תרגום של הפסוק (מקץ מד, ז) "חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה". - "חָס לעבדך מלמעבד כפתגמא הדין".

מהו חס? רש"י (שם) מסביר כך: "חס מאת הקב"ה יהי עלינו מעשות זאת, והרבה חס ושלום יש בתלמוד בלשון הזה".

 

[א. כ..]

אז יוצא שמי שגורס "חס וחלילה" הוא בעצם אומר "חלילה חלילה"

 

[סוגרים שידוך]

בעצם כן.
בדור האחרון יש נטייה לחזק משמעות של מילה על ידי צירופה אל התרגום שלה
כמו מי שאומר "כלום, נאדה, גורנישט"
וכן "מוכן ומזומן" הוא כפל בתרגום, "הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים" תרגומו: "הוו זמינין לתלתא יומין"
וכן "חי וקיים" - קיים הוא תרגום של חי. "העוד אבי חי" – מתורגמת "העד כען אבא קיים".
וכן תם ונשלם, - נשלם הוא תרגום של תם.

אז אם מדובר בספרות מדוברת אפשר לכתוב חס וחלילה אבל במקורות ספרי הקודש לא קיים כזה
ואם ימצא בספרי הקודש חס וחלילה הוא נפתח בטעות במקום לפתוח את הר"ת ח"ו - חש ושלום

 

[למאי נפקא מינה]

"חס" הוא התרגום הארמי למילה "חלילה".

האמת שאני תמיד שאלתי מה הפירוש 'וחוזר חלילה'. יש קשר?

 

[למאי נפקא מינה]

ולשאלת @א. כ.. לכאורה תלוי גם מאיזו דור ומאיזה זרם.
כמובן שראשית יש לבדוק מה הביטוי הרווח בספר, ושאלתך היא כשזה לא שייך.

 

[סוגרים שידוך]

האמת שאני תמיד שאלתי מה הפירוש 'וחוזר חלילה'. יש קשר?

לא נראה שיש קשר וגם ניקוד האות ח' שונה ביניהם
שכהחלילה היא במובן של הסתייגות והתרחקות היא מנוקדת בקמץ
וכשהחלילה במובן של מחזוריות היא מנוקדת בחטף פתח (או בלי ניקוד - כאילו שווא)

 

[מוישה]

האמת שאני תמיד שאלתי מה הפירוש 'וחוזר חלילה'. יש קשר?

במלון זה מופיע כשני ערכים שונים. בחס ו'חלילה' מסבירים הפרשנים כעניין של חולין, ואילו ב'חוזר חלילה' במשנה מסבירים הפרשנים שזה מלשון מחול, שחוזר על עצמו במעגל.

 

[מאיר d]

המקור הנכון הוא חס ושלום, ואילו חס וחלילה הוא שיבוש של הדור החדש

ממש לא, שניהם נמצאים במקורות בזוהר ובמדרשי חז"ל ועוד, גם חס וחלילה, גם חס ושלום, ואפילו ביטוי שלישי, שלא הוזכר כאן, חלילה וחס.
אביא כמה דוגמאות , אפשר למצוא המון בכל חיפוש פשוט
חס וחלילה - ילקו"ש מצורע 'אָמְרָה לִי: רַבִּי, חַס וְחָלִילָה אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי,'
חס ושלום - זוה"ק פר' לך לך 'אָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם גָּרַעֲנָא הַהוּא אַגְרָא דַּהֲוֵינָא אַהֲדַר בְּנֵי נָשָׁא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'
חלילה וחס - הזוה"ק משפטים , דף צ"ד ע"ב - 'וְהַהוּא גּוּפָא, דְּשַׁרְיָא בְּרָתָא דְּמַלְכָּא, אִי תֵּימָא דְּאִזְדְבָן בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דִּמְסָאַבוּ, חֲלִילָה וְחָס'

 

[סוגרים שידוך]

ממש לא, שניהם נמצאים במקורות בזוהר ובמדרשי חז"ל ועוד, גם חס וחלילה, גם חס ושלום, ואפילו ביטוי שלישי, שלא הוזכר כאן, חלילה וחס.
אביא כמה דוגמאות , אפשר למצוא המון בכל חיפוש פשוט
חס וחלילה - ילקו"ש מצורע 'אָמְרָה לִי: רַבִּי, חַס וְחָלִילָה אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי,'
חס ושלום - זוה"ק פר' לך לך 'אָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם גָּרַעֲנָא הַהוּא אַגְרָא דַּהֲוֵינָא אַהֲדַר בְּנֵי נָשָׁא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'
חלילה וחס - הזוה"ק משפטים , דף צ"ד ע"ב - 'וְהַהוּא גּוּפָא, דְּשַׁרְיָא בְּרָתָא דְּמַלְכָּא, אִי תֵּימָא דְּאִזְדְבָן בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דִּמְסָאַבוּ, חֲלִילָה וְחָס'

אצל הילקו"ש כנראה בכת"י היה בר"ת ח"ו ופתחוהו שלא כהוגן
ואצל הזוהר משפטים צ"ל שהוא מהתיבות שנוספו לספר הזוהר בתקופת הראשונים, כנודע

 

[בן מיכאל]

המקור הנכון הוא חס ושלום, ואילו חס וחלילה הוא שיבוש של הדור החדש

ההיפך הוא הנכון, התרגום של חלילה לך, הינו חס לך.
חס ושלום הינו שיבוש מאוחר (נמצא כמדומני מסוף ימי הראשונים בספרד).

 

[בן מיכאל]

ממש לא, שניהם נמצאים במקורות בזוהר ובמדרשי חז"ל ועוד, גם חס וחלילה, גם חס ושלום, ואפילו ביטוי שלישי, שלא הוזכר כאן, חלילה וחס.
אביא כמה דוגמאות , אפשר למצוא המון בכל חיפוש פשוט
חס וחלילה - ילקו"ש מצורע 'אָמְרָה לִי: רַבִּי, חַס וְחָלִילָה אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי,'
חס ושלום - זוה"ק פר' לך לך 'אָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם גָּרַעֲנָא הַהוּא אַגְרָא דַּהֲוֵינָא אַהֲדַר בְּנֵי נָשָׁא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'
חלילה וחס - הזוה"ק משפטים , דף צ"ד ע"ב - 'וְהַהוּא גּוּפָא, דְּשַׁרְיָא בְּרָתָא דְּמַלְכָּא, אִי תֵּימָא דְּאִזְדְבָן בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דִּמְסָאַבוּ, חֲלִילָה וְחָס'

מדובר בשיבוש של המדפיסים בדפוס וילנא.

 

[בן מיכאל]

ממש לא, שניהם נמצאים במקורות בזוהר ובמדרשי חז"ל ועוד, גם חס וחלילה, גם חס ושלום, ואפילו ביטוי שלישי, שלא הוזכר כאן, חלילה וחס.
אביא כמה דוגמאות , אפשר למצוא המון בכל חיפוש פשוט
חס וחלילה - ילקו"ש מצורע 'אָמְרָה לִי: רַבִּי, חַס וְחָלִילָה אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי,'
חס ושלום - זוה"ק פר' לך לך 'אָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם גָּרַעֲנָא הַהוּא אַגְרָא דַּהֲוֵינָא אַהֲדַר בְּנֵי נָשָׁא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'
חלילה וחס - הזוה"ק משפטים , דף צ"ד ע"ב - 'וְהַהוּא גּוּפָא, דְּשַׁרְיָא בְּרָתָא דְּמַלְכָּא, אִי תֵּימָא דְּאִזְדְבָן בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דִּמְסָאַבוּ, חֲלִילָה וְחָס'

מדובר בשיבוש של המדפיסים בדפוס וילנא וכבר הלכו בזה הנמושות.