טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[כוכב מאיר]

היום באחד היומנים
במקום לכתוב קבלת הקהל הקבלת קהל
שהיה אמור במקום שהייתה אמורה
ובכלל, מה זה הגרשיים "הקבלת קהל"

 

[הגיג]

ובכדי...
מה שבטוח המודעה כתובה במשלב אחיד

 

[בראש מילה]

השגיאות מופיעות לא רק בעברית...
היום ראיתי מודעה גדולה במיוחד המבשרת על מכירה מיוחדת,
ובראשה הכותרת:
SAEL!

 

[נירוש]

מיתד השבוע של השבת - פר' שמות [עמ' 30]

"דבר נפלא מצאתי כתוב בספר קדמון, כי בשנה בה א' בטבת יחול ביום ג', יהיה בחורף ברד ושלג וכו' ותבקענה הספינות בים, ויתרסקו מטוסים מעל לממוצע בגלל סערות קשות"
​

 

[מנדל שכטר]

לעניין האידיש והכתיבה

ערכתי והגהתי בעבר ספר הלכות שכתב יהודי מאר"י שכיום הוא תושב בורו פארק. שמתי לב שאף על פי שלשה"ק (עברית, רח"ל) שגורה על לשונו והוא גדל כאן לפחות עד גיל חופה, הוא מרבה להשתמש ב"שיבושי לשון" בכתיבתו. אני לא מתכוון לטעיות כתיב, אלא שיבושים מהסוג שהוזכר פה.

זכר ונקבה, עבר והווה, ["הקבלת קהל שהיה אמור"] וכדומה.

העירותי לו כמה וכמה פעמים עד שחדרה למוחי ההכרה שזה מכוון!

ואסביר. כאשר אתה כותב ספר תורני על טהרת לשה"ק, נקי כסולת ועל פי כללי הדקדוק, עלולים לחשוד בך שאתה חלילה "ציוני" "ישראלי" וכיו"ב. ולכן בכוונת מכוון שגרת הלשון היא לשון כזו מבולבלת, מה שמשווה לספר, סגנון תורני "איכותי" שהעיקר בו הוא התוכן ולא התחביר.

אולי אני טועה ואולי אני מגזים אבל נוכחתי לדעת בכמה מקרים, ספרים ומדינות שכך הם פני הדברים. מגמה, לא פחות.

מה גם שבראשית ימי המשכילים, דרכם לחדור ולהשפיע על בני התורה היה נושא הדקדוק, עד כדי שקהילות שלימות (חסידיות ואחרות) 'הקפידו' 'לא להקפיד' על הדקדוק.

יש סיפור מרתק על תקופה זו ועל 'משכיל' שהתחזה - "רשימת שמעון הכופר".

 

[נירוש]

כאשר אתה כותב ספר תורני על טהרת לשה"ק, נקי כסולת ועל פי כללי הדקדוק, עלולים לחשוד בך שאתה חלילה "ציוני" "ישראלי" וכיו"ב. ולכן בכוונת מכוון שגרת הלשון היא לשון כזו מבולבלת, מה שמשווה לספר, סגנון תורני "איכותי" שהעיקר בו הוא התוכן ולא התחביר.

אולי אני טועה ואולי אני מגזים אבל נוכחתי לדעת בכמה מקרים, ספרים ומדינות שכך הם פני הדברים. מגמה, לא פחות.

אכן קצת הגזמת...
בנוגע לסגנון מסוים אני מסכים אתך, יש ממחברי זמננו שיקפידו לכתוב עלעקטריק ולא חשמ"ל גם מפני שזה חידוש לשוני של מחדשי השפה העברית, וגם מפני שחשמ"ל היא מילה קדושה מהתנ"ך.
אולם מחברים שכותבים "אני ילך" או "שתי תירוצים" או שאר טעויות לשוניות - זה נובע מהרגל מוטעה ומושרש, שקשה להם להגמל ממנו.

 

[הגיג]

אפשר לבחור את המילים הפחות 'עבריתיות' ויותר לשון הקודש, או אפילו (ובהחלט זה מה שעושים במודע) במשלב שבעברית נחשב נמוך יותר כי לא מתאים לתת את השפה החדישה. ויש ביטויים סגורים מוכרים בלשון חכמים, וכד' אבל שגיאות בכוונה??? זה לא...

 

[בראש מילה]

גם אני נתקלתי בתופעה של שיבושים מכוונים מהסיבה הזו.
בד"כ מדובר בשיבושים של זכר ונקבה, או של ה' הידיעה במקום לא נכון.
גם הסגנון התחבירי והניסוחים הרבה פעמים מסורבלים מאד (גם אם תקניים), מאותה הסיבה.

 

[הגיג]

מסוג 'להביא להבחור ...'

 

[ד שכטר]

באפשרותי להביא אוסף שלם של טעויות משעשעות שהופיעו בעיתונים:
(הספר הוגה והוא מכיל רק פסולת נקיה, המחבל איבד שתים מידיו, קיטונות של בוז, רוכב האופניים נהרג במקום ולאחמ"כ נפטר מפצעיו)
אלו דוגמאות אמיתיות הזכורות לי ברגע זה.
אבל אותי מעצבן לראות שכותבים שאינם מכירים היטב אידיש תוקעים מילים אידישאיות בצורה שגויה ולפעמים מזעזעת. עס איז ממש א גיוואלד צו זעהןן אז מ'שרייבט און ציינטוג גיוועלד ...

 

[אסתיג]

אני אכן מנסחת פעמים רבות למישהו בתוך קהילה סגורה ושמורה וההערות שלי לא עוזרות ולא כלום! הוא נעול על כך שזה נשמע כמו עברית מדוברת והוא חייב לכתוב רק בלשון הקודש.
אני מוצאת פשרות בדמות כתיבה תקנית ומדוקדקת, אבל מתפשרת בניסוח, שיהיה יותר ישיבתי, אברכי, כוללי, בית מדרשי, בית כנסתי...
גם כשאני מוכיחה דיו על גבי נייר לאותו אחד שגם בקהילה זו ישנם הכותבים בצורה"פתוחה" יותר, כביכול, עכשווית, מילים שגרתיות של עברית, הוא מוכיח לי הגייה על גבי נייר שקוראים את הטקסט בלשון הקודש ולא בעברית.
חסיד'ישע מעשיות...
מה שנקרא: "חסידים ואנשי מעשה"

 

[דיזיין אסתי]

בתור חוצניקית שכבר כמה שנים אני לא בארץ . אחרי כל ההערות שקראתי, ואני לא מבינה הרבה בכלל על מה ולמה השגיאות, ירד לי החשק לכתוב. אם בעבר התלבטתי להגיב או לא * מאותה סיבה שקשה לי לבטא את עצמי כרגע בכלל לא נעים לכתוב, (כמה זמן לא יצא לי לדבר בעברית?)יש פה הרבה חשובים וחשובות...

 

[רבקה1234]

נתקלתי בספר היוצא לאור ע"י חסידי ברסלב שבו הושארו במכוון טעויות כמו:
עניינות, טעותים, תעניתים, נתעוררים, נתפחדים, נתכפרים, לשָמה, מִשָּׁמה, אשריני
צורת סמיכות כגון: השלום בית, הביטחון עצמי, הבעלי תשובה, הצדיק האמת
ביטויים כמו: התלהבות גדול, פעם אחד וכדומה
וכמובן: להתבודד להקב"ה, לציית את הרבי, לנסוע על ראש השנה לאומן.

 

[למען דעת]

נתקלתי בספר היוצא לאור ע"י חסידי ברסלב שבו הושארו במכוון טעויות כמו:
עניינות, טעותים, תעניתים, נתעוררים, נתפחדים, נתכפרים, לשָמה, מִשָּׁמה, אשריני
צורת סמיכות כגון: השלום בית, הביטחון עצמי, הבעלי תשובה, הצדיק האמת
ביטויים כמו: התלהבות גדול, פעם אחד וכדומה
וכמובן: להתבודד להקב"ה, לציית את הרבי, לנסוע על ראש השנה לאומן.

אלו לא שגיאות. זו פשוט שפה שונה!

 

[הגיג]

בתור חוצניקית שכבר כמה שנים אני לא בארץ . אחרי כל ההערות שקראתי, ואני לא מבינה הרבה בכלל על מה ולמה השגיאות, ירד לי החשק לכתוב. אם בעבר התלבטתי להגיב או לא * מאותה סיבה שקשה לי לבטא את עצמי כרגע בכלל לא נעים לכתוב, (כמה זמן לא יצא לי לדבר בעברית?)יש פה הרבה חשובים וחשובות...

הרבה סופרים מעולים צריכים עריכה לשונית. אז מה?
החשובים והחשובות רק רוצים שייתנו להם את העבודה
ולעניין הפורום זה באמת לא משנה... יש חוקים שונים לכתיבת מיילים וכד'...

 

[ד שכטר]

ידיעה שהתפרסמה היום

השקעה בחינוך החרדי תגדיל את הצמיחה בנשק הישראלי

מדו”ח שפרסם ארגון ה- OECD עולה כי העלאת רמת החינוך והתעסוקה בקרב המגזר החרדי תגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי, עוד טוען הדוח כי נטל הביורוקרטיה המקשה על פתיחת עסקים מקשה אף הוא על הצמיחה במשק.

 

[אברהם]

צורת סמיכות כגון: השלום בית, הביטחון עצמי, הבעלי תשובה, הצדיק האמת

המלך המשפט (תפילת י"ח)
הארון הברית (ספר יהושע)

 

[אברהם]

יש ממחברי זמננו שיקפידו לכתוב עלעקטריק ולא חשמ"ל גם מפני שזה חידוש לשוני של מחדשי השפה העברית, וגם מפני שחשמ"ל היא מילה קדושה מהתנ"ך.

זה לא בדיוק חידוש של מחדשי השפה העברית
פשוט מאד, בתרגום השבעים, המילה חשמל המופיעה בספר יחזקאל תורגמה ל"אלעקטריק" או "אלקטרון" (שמשמעותו: ענבר), ומסיבה זו בעברית זה נקרא חשמל.

 

[נירוש]

זה לא בדיוק חידוש של מחדשי השפה העברית
פשוט מאד, בתרגום השבעים, המילה חשמל המופיעה בספר יחזקאל תורגמה ל"אלעקטריק" או "אלקטרון" (שמשמעותו: ענבר), ומסיבה זו בעברית זה נקרא חשמל.

היכן אותו "תרגום השבעים" שראית בו את המילה אלעטריק???

 

[נירוש]

ידיעה שהתפרסמה היום

השקעה בחינוך החרדי תגדיל את הצמיחה בנשק הישראלי

עכשיו זה מתחבר לי...
היה פעם חרדי שנתפס בעסקאות נשק מפוקפקות עם מדינות עולם שלישי... כנראה לזה הם התכוונו... ההשקעה בחינוך החרדי תגדיל את הצמיחה בנשק הישראלי...

פשט נוסף - כשיש הרבה חיילים שנלחמים - הנשק מתבלה, אך ההשקעה בחינוך החרדי תגדיל את הצמיחה בנשק ללא בלאי... כח התורה מגן על עם ישראל!