- הוסף לסימניות
- #1
כמורה לגרפיקה אני נתקלת רבות בצורך בטקסטים למטרות תרגול (בעיקר עימוד).
אמנם, ניתן תמיד להשתמש במלל חסר משמעות, אך התועלת שלו פחותה מאשר היתקלות בצורך ממשי בבעיות עימוד מעשיות.
כיון שאיני רוצה להיכשל בבעיות של זכויות יוצרים- מחד, ושל תכנים בעייתיים - מאידך, אספתי קבצי טקסטים ללא זכויות יוצרים, מסוגים שונים.
אולם עדיין הצורך רב, ונראה לי שיש כאן מקום בו נוכל להועיל אחד לשני:
הצעתי היא שכל המורים לגרפיקה החברים בפורום, וכן תלמידים המקלידים חומר למטרות תרגילים יצרפו קבצי מלל לתועלת הכלל.
התנאים הם:
א. קבצי המלל ללא זכויות יוצרים (הקלדה עצמית או מקורות חופשיים)
ב. תכנים ראויים וד"ל.
ג. טקסטים שאינם טעונים גניזה.
ד. יש לרשום את המקור לטקסט. (כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם...)
מובן, שככל שהתוכן ארוך יותר - כן ייטב.
נשמח מאד אם שאר חברי הפורום יסייעו לציבור הלומדים והמתלמדים, כשם שהמורים החברים בפורום שמחים לסייע להם.
כפתיחה אצרף מס' טקסטים שיש לי, ובעז"ה אשתדל להוסיף מדי פעם:
רש"י - מתוך ויקיפדיה, בשינויים קלים
<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com
ffice
ffice" /><o
></o
>
תאריך לידה ה' באדר ד'תת"א, 22 בפברואר 1040 <o
></o
>
תאריך פטירה כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105 <o
></o
>
מקום פעילות טרוייש שבצרפת <o
></o
>
השתייכות ראשוני אשכנז <o
></o
>
רבותיו רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק הלוי סג"ל ורבי יצחק בן יהודה -תלמידי רבנו גרשום מאור הגולה <o
></o
>
תלמידיו נכדו הרשב"ם, רבי שמחה מוויטרי, הדור הראשון של בעלי התוספות <o
></o
>
חיבוריו פירוש על מרבית התנ"ך והתלמוד הבבלי, "ספרי דבי רש"י" <o
></o
>
רבי שלמה יצחקי (רש"י, 22 בפברואר 1040 - 13 ביולי 1105), חכם יהודי צרפתי, מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד, ואחד מגדולי חכמי ישראל בכל תקופת הראשונים.<o
></o
>
<o
> </o
>
תוכן עניינים<o
></o
>
1 קורות חייו <o
></o
>
2 פטירתו <o
></o
>
3 ייחוסו של רש"י <o
></o
>
4 חיבוריו <o
></o
>
5 גרסאות בתלמוד <o
></o
>
6 כתב רש"י <o
></o
>
7 על נוסח פירוש רש"י <o
></o
>
8 דרכו של רש"י בפירושו לתורה <o
></o
>
8.1 דוגמאות <o
></o
>
9 מפרשי רש"י <o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
קורות חייו<o
></o
>
רש"י נולד בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת 1040 [1], ונפטר בשנת 1105. ההערצה הרבה של יהודי אירופה לרש"י יצרה סביבו אגדות רבות, אולם מעט ידוע על תקופת ילדותו. רש"י מעיד באחד מפירושיו למסכת עבודה זרה (פרק חמישי) שאביו היה מלומד גדול, בניגוד לדעה הנפוצה. גם דודו, רבי שמעון הזקן, למד תורה מפי רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז.<o
></o
>
<o
> </o
>
לרש"י נולדו שלוש בנות. הבכורה שבהן, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל ומהם נולדו ארבעה נכדים: שמואל הוא הרשב"ם, יעקב הוא רבנו תם מבעלי התוספות, הריב"ם, ושלמה שנפטר בצעירותו. ליוכבד ובעלה נולדה בת שהייתה נשואה לרבי שמואל בן רבי שמחה מחבר מחזור ויטרי, והיא אמו של רבי יצחק הזקן מבעלי התוספות. בתו השנייה של רש"י, מרים, נישאה לרבי יהודה בר נתן (ריב"ן) ולהם נולד רבי יום-טוב. בתו השלישית נקראה רחל, ומלבד שנישאה לתלמיד חכם בשם רבנו אפרים, לא ידוע עליה דבר.<o
></o
>
<o
> </o
>
רש"י למד בישיבות מגנצא (מיינץ) וורמיזא (וורמס) שבאשכנז מגיל 20 עד הגיעו לגיל 30, ושם עוצב עולמו הרוחני. במקביל היה עליו לפרנס את אשתו ובנותיו. באותם ימים הוא לא היה אמיד כלל. הוא למד אצל רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק הלוי סג"ל ורבי יצחק בן יהודה - שלושתם מתלמידי רבנו גרשום.<o
></o
>
<o
> </o
>
בתום לימודיו חזר רש"י לטרוייש והשתלב מיד בחיי החברה היהודית. הוא הצטרף לבית הדין בעיר והחל לפסוק הלכות לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקידו זה. על פי הידע הרב שהוא מפגין בנוגע לגידול גפנים וההרחבה היתרה שהוא נוקט במקומות הקשורים להם, היו ששיערו שהתפרנס מגידול כרמים או ממסחר ביין, אך לדברי הרב חיים סולובייצ'יק האקלים באזורו של רש"י לא התאים לגידול יין, ואם כן לא ברור במה עסק. רש"י ייסד ישיבה בטרוייש אך גם ממנה לא קיבל שכר.<o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
פטירתו<o
></o
>
שנותיו האחרונות היו בתקופת הרדיפות הגדולות של מסעי הצלב. הוא נפטר ביום חמישי כ"ט בתמוז בשנת ד'תתס"ה (1105 לספירה). מקום קבורתו נשכח במשך הדורות.<o
></o
>
<o
> </o
>
מדרשי אגדה רבים סופרו על חייו ופטירתו. אחד מהם מספר שכאשר עסק בפירושו למסכת מכות, הגיע לדף י"ט, והספיק לכתוב את המילה "טהור" ואז יצאה נשמתו בטהרה. עוד אגדה מספרת שבשעת פטירתו יצאה בת קול ואמרה: "עתידים כל ישראל להיות בניך".<o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
ייחוסו של רש"י<o
></o
>
<o
></o
>
לייחוסו של רש"י ערך מיוחד בתחום הייחוס היהודי. רבים הם המחפשים את ייחוסם לדוד המלך, והמסורת מייחסת את המוצא מדוד לכמה אנשים ובהם רש"י. אדם נוסף לו מיוחס מוצא זה הינו המהר"ל מפראג, וכן ישנן מספר משפחות ממוצא ספרדי, כגון משפחת אברבנאל ומשפחת דיין מחלב, המתגאות בייחוס זה.<o
></o
>
<o
> </o
>
המסורת מייחסת את ההשתלשלות מדוד לרש"י באופן הבא: רש"י הוא נכדו של ר' אליקים, שהוא דור 31 מרבי יוחנן הסנדלר, שהיה דור רביעי מרבן גמליאל הזקן, בן שמעון הנשיא, בן הלל הזקן, מבני שפטיה בן דוד מלך ישראל.<o
></o
>
<o
> </o
>
המקור הידוע לייחוס זה הינו מגילת יוחסין עתיקה שנותרה בידי בני משפחת לוריא, רבים הם רבני אשכנז בכל התקופות המונים את ייחוסם מרש"י, ויש להניח כי כיום מונים צאצאיו מאות אלפי אנשים ואולי יותר.<o
></o
>
<o
> </o
>
שם המשפחה "טרייויש" ונגזרותיו כגון "טרויש", "דרייפוס" ועוד הינו סימן למוצא משפחתי הקרוב לרש"י, שכן מקורו הינו עיירת מוצאו של רש"י טרואה שבצרפת.<o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
חיבוריו<o
></o
>
רש"י פירש כמעט את כל התנ"ך כולו: פירושו על המקרא הוא הפירוש הפשטי ביותר מביניהם. עם זאת, כשני שליש מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון הדברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך קצרה.<o
></o
>
<o
> </o
>
שילוב המדרש בפירוש המקרא, במקום ובמידה הנחוצה ללומד, מאפשר גם הבנת המקור המקראי ליסודות הלכתיים ולמדרשים (פעמים תוך ניתוח דיוק לשון המקרא).<o
></o
>
<o
> </o
>
פירושיו על הנביאים והכתובים הם פשטניים אך נוטים עוד יותר למדרש.<o
></o
>
<o
> </o
>
רש"י הוא המפרש העיקרי של מסכתות התלמוד הבבלי, אך ישנן מעט מסכתות שלא פירש או שפירושיו לא הגיעו אלינו, ומעט מסכתות שפירש רק את מקצתן. כך, בתחילת מסכת בבא בתרא (דף כט) נקטע פירושו, ומשם המשיך נכדו רשב"ם את הפירוש. וכן במסכת מכות (דף כ"ד), וכן במסכתות נדרים ונזיר. ישנן מסכתות שנחלקו לגביהן החוקרים: ספקות הועלו בנוגע לפירושו למסכת מועד קטן (מעבר לפירוש הנדפס, ישנם כתבי יד של שני פירושים אחרים המיוחסים לו, ויש הטוענים שאף אחד מהם אינו שלו, ושלא כתב פירוש למסכת זו), למסכת תענית, פרק חלק במסכת סנהדרין, חלקים ממסכת זבחים ומסכת מנחות, כמו גם מסכת הוריות ותמיד בכללותן. פקפוקים שוליים יותר היו בנוגע למסכת בבא קמא. בנושא זה ישנה מחלוקת בין קבוצת חוקרים אשר נוטה יותר לדחות פירושים המיוחסים לרש"י כאותנטיים במקרי ספק, וקבוצה אחרת הנוטה דווקא לדחוק את הספקות לרוב.<o
></o
>
<o
> </o
>
פירוש רש"י על התלמוד (בדומה לפירושו על התנ"ך) מתאפיין בלשון קצרה, ברורה ומדויקת, הטומנת בחובה דרך מיוחדת בהבנת הגמרא. אופי הפירוש הוא, הסבר התלמוד על ידי התלמוד עצמו. רש"י כמעט ואינו מביא מקבילות לדבריו מחיבורים אחרים: התלמוד הירושלמי, מדרשים ותרגומי התנ"ך, כפי שעשו פרשנים אחרים על התלמוד כתוספות או רבנו חננאל למשל. בדברי בעלי התוספות אנו מוצאים עדויות לכך שהיו לפירושו שתיים או שלוש מהדורות, דהיינו, הפירוש נערך על ידי רש"י במהלך חייו כמה פעמים, אם כי נקודה זו נתונה היום במחלוקת בין החוקרים. עם זאת, הדעה המקובלת היום היא שאמנם לא היו "מהדורות" במובן המודרני, של כתיבת הפירוש מחדש, אך ברור שרש"י תיקן במשך ימיו את פירושו, כאשר השאלה היא רק מהי כמות השינויים והתיקונים שערך במהלך ימיו, והאם כשהתוספות מדברים על "מהדורה ראשונה" ו"מהדורה אחרונה" אין הם מדברים אלא על שינויי נוסחאות רגילים ולא על שינויים של רש"י עצמו.<o
></o
>
<o
> </o
>
פירוש התוספות על התלמוד מנתח ומדייק בכל מילה המובאת ברש"י, פעמים שמסכים עם דבריו, ופעמים שחולק עליהם. בשיטת דיוקם בדבריו הלכו רבים מפרשני התלמוד עד ימינו.<o
></o
>
<o
> </o
>
פירושי רש"י היו פופולריים ביותר עוד בימי חייו. כבר בחייו התפרסמו פירושיו בחוברות שהופצו בעותקים רבים ונקראו "קונטרסים" ("מחברת" בלטינית), ולכן יש פרשנים אשר קוראים לפירושו "פירוש הקונטרס". רש"י המשיך את דרך קודמיו בתקופת ימי הביניים בפירוש המקרא והתלמוד, אך שיכלל אותה במידה רבה והתבסס מאוד על המדרשים ואגדות התלמוד בפירושו.<o
></o
>
<o
> </o
>
רוב פרשני ימי הביניים המפורסמים כמו רשב"ם (נכדו של רש"י), דעת זקנים, רמב"ן ואבן עזרא הספרדיים, רחשו כבוד גדול לפירושיו. למרות שרש"י, להבדיל מפרשני ימי הביניים הספרדים, לא היה איש מדע, פירושו הוא כאבן בוחן לשאר הפרשנים והוא מתבטא בהשקפה ריאלית על המקרא. בפירושו לתלמוד הוא מאופיין בכך שבניגוד לפירוש התוספות שמנסה לגבש אחידות בכל התלמוד, רש"י בפירושו אינו מנסה ליישב סתירות.<o
></o
>
<o
> </o
>
עיקרם של ספרי ההלכה הקדמונים מחזור ויטרי, ספר האורה וספר הפרדס, המכונים "ספרי דבי רש"י" נכתבו על ידי רש"י או על ידי תלמידיו, על פי פסקיו.<o
></o
>
<o
> </o
>
רש"י גם שלח ידו במלאכת הפיוט, וחיבר מספר קינות על מסע הצלב שהיה בימי חייו. חלק מהפיוטים אותם כתב נוהגים לומר האשכנזים בסליחות.<o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
גרסאות בתלמוד<o
></o
>
רש"י בפירושו לתלמוד משנה מדי פעם את נוסח התלמוד, לעתים בשל קושיות לימודיות שצצו ולעתים בגלל כתבי יד אחרים שהיו ברשותו. את שינוי הגרסא ציין רש"י באותיות ה"ג = הכי גרסינן. רש"י לא שינה את נוסח התלמוד, אלא בפירושו כתב שנראה לו שצריך לגרוס כך וכך. תלמידיו שבאו אחריו, ראו את פירושו, הלכו ושינו את נוסח התלמוד כדי שיתאים למה שכתב רבם. כך כותב רבנו תם נכדו של רש"י על שינויי הגרסא בתלמוד, בהקדמתו לספר הישר:<o
></o
>
<o
> </o
>
ספר הישר קראתי בשם את הספר יען כל פקודי כל ישרתי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם. כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי ספרים בלי שכר תרומת הלשכה ואיש לזרועו היו. כי הזריז הרי זה משובח. ואע"ג דלט רבינו גרשום מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמוד הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש. ולא די להם בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם דברי האמוראין והתנאין עצמן ולא ייתכן כן לכל יראי השם. כי גם רבינו שלמה אם הגיה גרסה בפירושיו הגיה. אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה. ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו.". <o
></o
>
כתוצאה מכך, בתלמוד שיש לפנינו כיום, הצעות הנוסח של רש"י וגרסת התלמוד זהות. אולם בכל מקום בו נכתב בפירוש רש"י ה"ג, ישנו סימן לשינוי נוסח, ואפשר באמצעות ראשונים אחרים רבנו חננאל, הרי"ף ורבנו תם לבדוק מה היה הנוסח המקורי בתלמוד לפני שעבר הגהה.<o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
כתב רש"י<o
></o
>
<o
></o
>
פירוש רש"י לתורה היה הספר הראשון שהודפס בעברית. הוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות, המבוססות על הכתב היהודי-ספרדי, כדי להבדיל בין הטקסט המקראי לפירוש רש"י. מאז מכונות האותיות כתב רש"י, למרות שאין להן קשר ישיר לרש"י עצמו.<o
></o
>
<o
> </o
>
קיימת אגדה שכתב רש"י הומצא על ידי בנותיו של רש"י, המצטרפת לאגדות רבות שנקשרו בהן בהיותן נשים למדניות. למעשה, כתב זה הוא הכתב הרהוט היהודי-ספרדי, המהווה שלב בהתפתחות כתב היד העברי המוכר לנו.<o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
על נוסח פירוש רש"י<o
></o
>
בגלל הפופולריות הרבה של פירוש רש"י למקרא, עוד בימי חייו, נכתבו והועתקו כתבי יד רבים מאוד של פרושיו, וכתבי יד רבים הגיעו לידינו. בחינת כתבי היד מראה הבדלים רבים מאוד בין נוסחי הפירוש המיוחס לרש"י. יש קטעי פירוש המופיעים בחלק ואינם מופיעים באחרים, ועל בעיה זו כבר עמדו פרשני רש"י המסורתיים, ומתחבטים בה גם חוקרי רש"י בני זמננו.<o
></o
>
<o
> </o
>
הבעיה קשה להכרעה בגלל שרש"י העיד על עצמו שעוד בימי חייו ערך שינויים בפירושו למקרא, והוא יצא מידיו לפחות בשתי גרסאות.<o
></o
>
<o
> </o
>
<o
> </o
>
דרכו של רש"י בפירושו לתורה<o
></o
>
בניגוד לרמב"ן ולרבי אברהם אבן עזרא, לא כתב רש"י הקדמה לפירושו, בה יפרש את דרכו הפרשנית. אך הערה המבהירה את הקו שהנחה אותו בפירושיו מופיעה בדרך אגב בתחילת ספר בראשית:<o
></o
>
<o
> </o
>
"יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו". כלומר, אין עניינו של רש"י, להביא בפירושו אגדות ומדרשים, אלא ליישב קשיים המתעוררים בפסוקים. כאשר מצטט רש"י את דברי המדרש, לפי עדותו, חזקה עליו שקושי בפסוק הביא אותו לסטות מדרך הפשט.<o
></o
>
<o
> </o
>
מפרשי רש"י<o
></o
>
על פירושו הגדול של רש"י לתורה נכתבו למעלה ממאה פירושים שמחבריהם מכונים לעתים "מפרשי רש"י". הידועים שבהם הם המהר"ל מפראג שכתב את "גור אריה", ורבי אליהו מזרחי (הרא"ם). פירושיהם סוכמו בספר המפורסם "שפתי חכמים" שכתב ר' שבתי משורר בס שתומצת מאוחר יותר תחת השם "עיקר שפתי חכמים".<o
></o
>
<o
> </o
>
בדורנו נפוצים פירושי-סיכום לכל מפרשי רש"י המיועדים בעיקר לתלמידים ומורים, אך גם לחוקרים ומעיינים. הבולטים מתוכם הם הספרים "לפשוטו של רש"י" שכתב שמואל פנחס גלברד ו"שי למורא" שערך הרב שמואל יהודה הלוי וינפלד, ירושלים.<o
></o
>
<o
> </o
>
רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מלובביץ', יצר שיטה חדשה בהבנת פירושו של רש"י על התורה. שיטה בעלת כללים רבים ומורכבים, שלוקטו מדברי רש"י בפירושו (כללים אלה ודוגמאות לשימוש בהם רוכזו בספר "כללי רש"י"). על פי שיטה זו תירץ קושיות רבות של המפרשים הקדומים. חלק מפירושיו לוקטו בספרי "לקוטי שיחות" (39 חלקים), ו"ביאורים לפירוש רש"י על התורה" (5 חלקים).<o
></o
>
אמנם, ניתן תמיד להשתמש במלל חסר משמעות, אך התועלת שלו פחותה מאשר היתקלות בצורך ממשי בבעיות עימוד מעשיות.
כיון שאיני רוצה להיכשל בבעיות של זכויות יוצרים- מחד, ושל תכנים בעייתיים - מאידך, אספתי קבצי טקסטים ללא זכויות יוצרים, מסוגים שונים.
אולם עדיין הצורך רב, ונראה לי שיש כאן מקום בו נוכל להועיל אחד לשני:
הצעתי היא שכל המורים לגרפיקה החברים בפורום, וכן תלמידים המקלידים חומר למטרות תרגילים יצרפו קבצי מלל לתועלת הכלל.
התנאים הם:
א. קבצי המלל ללא זכויות יוצרים (הקלדה עצמית או מקורות חופשיים)
ב. תכנים ראויים וד"ל.
ג. טקסטים שאינם טעונים גניזה.
ד. יש לרשום את המקור לטקסט. (כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם...)
מובן, שככל שהתוכן ארוך יותר - כן ייטב.
נשמח מאד אם שאר חברי הפורום יסייעו לציבור הלומדים והמתלמדים, כשם שהמורים החברים בפורום שמחים לסייע להם.
כפתיחה אצרף מס' טקסטים שיש לי, ובעז"ה אשתדל להוסיף מדי פעם:
רש"י - מתוך ויקיפדיה, בשינויים קלים
<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com
תאריך לידה ה' באדר ד'תת"א, 22 בפברואר 1040 <o
תאריך פטירה כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105 <o
מקום פעילות טרוייש שבצרפת <o
השתייכות ראשוני אשכנז <o
רבותיו רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק הלוי סג"ל ורבי יצחק בן יהודה -תלמידי רבנו גרשום מאור הגולה <o
תלמידיו נכדו הרשב"ם, רבי שמחה מוויטרי, הדור הראשון של בעלי התוספות <o
חיבוריו פירוש על מרבית התנ"ך והתלמוד הבבלי, "ספרי דבי רש"י" <o
רבי שלמה יצחקי (רש"י, 22 בפברואר 1040 - 13 ביולי 1105), חכם יהודי צרפתי, מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד, ואחד מגדולי חכמי ישראל בכל תקופת הראשונים.<o
<o
תוכן עניינים<o
1 קורות חייו <o
2 פטירתו <o
3 ייחוסו של רש"י <o
4 חיבוריו <o
5 גרסאות בתלמוד <o
6 כתב רש"י <o
7 על נוסח פירוש רש"י <o
8 דרכו של רש"י בפירושו לתורה <o
8.1 דוגמאות <o
9 מפרשי רש"י <o
<o
<o
קורות חייו<o
רש"י נולד בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת 1040 [1], ונפטר בשנת 1105. ההערצה הרבה של יהודי אירופה לרש"י יצרה סביבו אגדות רבות, אולם מעט ידוע על תקופת ילדותו. רש"י מעיד באחד מפירושיו למסכת עבודה זרה (פרק חמישי) שאביו היה מלומד גדול, בניגוד לדעה הנפוצה. גם דודו, רבי שמעון הזקן, למד תורה מפי רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז.<o
<o
לרש"י נולדו שלוש בנות. הבכורה שבהן, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל ומהם נולדו ארבעה נכדים: שמואל הוא הרשב"ם, יעקב הוא רבנו תם מבעלי התוספות, הריב"ם, ושלמה שנפטר בצעירותו. ליוכבד ובעלה נולדה בת שהייתה נשואה לרבי שמואל בן רבי שמחה מחבר מחזור ויטרי, והיא אמו של רבי יצחק הזקן מבעלי התוספות. בתו השנייה של רש"י, מרים, נישאה לרבי יהודה בר נתן (ריב"ן) ולהם נולד רבי יום-טוב. בתו השלישית נקראה רחל, ומלבד שנישאה לתלמיד חכם בשם רבנו אפרים, לא ידוע עליה דבר.<o
<o
רש"י למד בישיבות מגנצא (מיינץ) וורמיזא (וורמס) שבאשכנז מגיל 20 עד הגיעו לגיל 30, ושם עוצב עולמו הרוחני. במקביל היה עליו לפרנס את אשתו ובנותיו. באותם ימים הוא לא היה אמיד כלל. הוא למד אצל רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק הלוי סג"ל ורבי יצחק בן יהודה - שלושתם מתלמידי רבנו גרשום.<o
<o
בתום לימודיו חזר רש"י לטרוייש והשתלב מיד בחיי החברה היהודית. הוא הצטרף לבית הדין בעיר והחל לפסוק הלכות לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקידו זה. על פי הידע הרב שהוא מפגין בנוגע לגידול גפנים וההרחבה היתרה שהוא נוקט במקומות הקשורים להם, היו ששיערו שהתפרנס מגידול כרמים או ממסחר ביין, אך לדברי הרב חיים סולובייצ'יק האקלים באזורו של רש"י לא התאים לגידול יין, ואם כן לא ברור במה עסק. רש"י ייסד ישיבה בטרוייש אך גם ממנה לא קיבל שכר.<o
<o
<o
פטירתו<o
שנותיו האחרונות היו בתקופת הרדיפות הגדולות של מסעי הצלב. הוא נפטר ביום חמישי כ"ט בתמוז בשנת ד'תתס"ה (1105 לספירה). מקום קבורתו נשכח במשך הדורות.<o
<o
מדרשי אגדה רבים סופרו על חייו ופטירתו. אחד מהם מספר שכאשר עסק בפירושו למסכת מכות, הגיע לדף י"ט, והספיק לכתוב את המילה "טהור" ואז יצאה נשמתו בטהרה. עוד אגדה מספרת שבשעת פטירתו יצאה בת קול ואמרה: "עתידים כל ישראל להיות בניך".<o
<o
<o
ייחוסו של רש"י<o
<o
לייחוסו של רש"י ערך מיוחד בתחום הייחוס היהודי. רבים הם המחפשים את ייחוסם לדוד המלך, והמסורת מייחסת את המוצא מדוד לכמה אנשים ובהם רש"י. אדם נוסף לו מיוחס מוצא זה הינו המהר"ל מפראג, וכן ישנן מספר משפחות ממוצא ספרדי, כגון משפחת אברבנאל ומשפחת דיין מחלב, המתגאות בייחוס זה.<o
<o
המסורת מייחסת את ההשתלשלות מדוד לרש"י באופן הבא: רש"י הוא נכדו של ר' אליקים, שהוא דור 31 מרבי יוחנן הסנדלר, שהיה דור רביעי מרבן גמליאל הזקן, בן שמעון הנשיא, בן הלל הזקן, מבני שפטיה בן דוד מלך ישראל.<o
<o
המקור הידוע לייחוס זה הינו מגילת יוחסין עתיקה שנותרה בידי בני משפחת לוריא, רבים הם רבני אשכנז בכל התקופות המונים את ייחוסם מרש"י, ויש להניח כי כיום מונים צאצאיו מאות אלפי אנשים ואולי יותר.<o
<o
שם המשפחה "טרייויש" ונגזרותיו כגון "טרויש", "דרייפוס" ועוד הינו סימן למוצא משפחתי הקרוב לרש"י, שכן מקורו הינו עיירת מוצאו של רש"י טרואה שבצרפת.<o
<o
<o
חיבוריו<o
רש"י פירש כמעט את כל התנ"ך כולו: פירושו על המקרא הוא הפירוש הפשטי ביותר מביניהם. עם זאת, כשני שליש מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון הדברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך קצרה.<o
<o
שילוב המדרש בפירוש המקרא, במקום ובמידה הנחוצה ללומד, מאפשר גם הבנת המקור המקראי ליסודות הלכתיים ולמדרשים (פעמים תוך ניתוח דיוק לשון המקרא).<o
<o
פירושיו על הנביאים והכתובים הם פשטניים אך נוטים עוד יותר למדרש.<o
<o
רש"י הוא המפרש העיקרי של מסכתות התלמוד הבבלי, אך ישנן מעט מסכתות שלא פירש או שפירושיו לא הגיעו אלינו, ומעט מסכתות שפירש רק את מקצתן. כך, בתחילת מסכת בבא בתרא (דף כט) נקטע פירושו, ומשם המשיך נכדו רשב"ם את הפירוש. וכן במסכת מכות (דף כ"ד), וכן במסכתות נדרים ונזיר. ישנן מסכתות שנחלקו לגביהן החוקרים: ספקות הועלו בנוגע לפירושו למסכת מועד קטן (מעבר לפירוש הנדפס, ישנם כתבי יד של שני פירושים אחרים המיוחסים לו, ויש הטוענים שאף אחד מהם אינו שלו, ושלא כתב פירוש למסכת זו), למסכת תענית, פרק חלק במסכת סנהדרין, חלקים ממסכת זבחים ומסכת מנחות, כמו גם מסכת הוריות ותמיד בכללותן. פקפוקים שוליים יותר היו בנוגע למסכת בבא קמא. בנושא זה ישנה מחלוקת בין קבוצת חוקרים אשר נוטה יותר לדחות פירושים המיוחסים לרש"י כאותנטיים במקרי ספק, וקבוצה אחרת הנוטה דווקא לדחוק את הספקות לרוב.<o
<o
פירוש רש"י על התלמוד (בדומה לפירושו על התנ"ך) מתאפיין בלשון קצרה, ברורה ומדויקת, הטומנת בחובה דרך מיוחדת בהבנת הגמרא. אופי הפירוש הוא, הסבר התלמוד על ידי התלמוד עצמו. רש"י כמעט ואינו מביא מקבילות לדבריו מחיבורים אחרים: התלמוד הירושלמי, מדרשים ותרגומי התנ"ך, כפי שעשו פרשנים אחרים על התלמוד כתוספות או רבנו חננאל למשל. בדברי בעלי התוספות אנו מוצאים עדויות לכך שהיו לפירושו שתיים או שלוש מהדורות, דהיינו, הפירוש נערך על ידי רש"י במהלך חייו כמה פעמים, אם כי נקודה זו נתונה היום במחלוקת בין החוקרים. עם זאת, הדעה המקובלת היום היא שאמנם לא היו "מהדורות" במובן המודרני, של כתיבת הפירוש מחדש, אך ברור שרש"י תיקן במשך ימיו את פירושו, כאשר השאלה היא רק מהי כמות השינויים והתיקונים שערך במהלך ימיו, והאם כשהתוספות מדברים על "מהדורה ראשונה" ו"מהדורה אחרונה" אין הם מדברים אלא על שינויי נוסחאות רגילים ולא על שינויים של רש"י עצמו.<o
<o
פירוש התוספות על התלמוד מנתח ומדייק בכל מילה המובאת ברש"י, פעמים שמסכים עם דבריו, ופעמים שחולק עליהם. בשיטת דיוקם בדבריו הלכו רבים מפרשני התלמוד עד ימינו.<o
<o
פירושי רש"י היו פופולריים ביותר עוד בימי חייו. כבר בחייו התפרסמו פירושיו בחוברות שהופצו בעותקים רבים ונקראו "קונטרסים" ("מחברת" בלטינית), ולכן יש פרשנים אשר קוראים לפירושו "פירוש הקונטרס". רש"י המשיך את דרך קודמיו בתקופת ימי הביניים בפירוש המקרא והתלמוד, אך שיכלל אותה במידה רבה והתבסס מאוד על המדרשים ואגדות התלמוד בפירושו.<o
<o
רוב פרשני ימי הביניים המפורסמים כמו רשב"ם (נכדו של רש"י), דעת זקנים, רמב"ן ואבן עזרא הספרדיים, רחשו כבוד גדול לפירושיו. למרות שרש"י, להבדיל מפרשני ימי הביניים הספרדים, לא היה איש מדע, פירושו הוא כאבן בוחן לשאר הפרשנים והוא מתבטא בהשקפה ריאלית על המקרא. בפירושו לתלמוד הוא מאופיין בכך שבניגוד לפירוש התוספות שמנסה לגבש אחידות בכל התלמוד, רש"י בפירושו אינו מנסה ליישב סתירות.<o
<o
עיקרם של ספרי ההלכה הקדמונים מחזור ויטרי, ספר האורה וספר הפרדס, המכונים "ספרי דבי רש"י" נכתבו על ידי רש"י או על ידי תלמידיו, על פי פסקיו.<o
<o
רש"י גם שלח ידו במלאכת הפיוט, וחיבר מספר קינות על מסע הצלב שהיה בימי חייו. חלק מהפיוטים אותם כתב נוהגים לומר האשכנזים בסליחות.<o
<o
<o
גרסאות בתלמוד<o
רש"י בפירושו לתלמוד משנה מדי פעם את נוסח התלמוד, לעתים בשל קושיות לימודיות שצצו ולעתים בגלל כתבי יד אחרים שהיו ברשותו. את שינוי הגרסא ציין רש"י באותיות ה"ג = הכי גרסינן. רש"י לא שינה את נוסח התלמוד, אלא בפירושו כתב שנראה לו שצריך לגרוס כך וכך. תלמידיו שבאו אחריו, ראו את פירושו, הלכו ושינו את נוסח התלמוד כדי שיתאים למה שכתב רבם. כך כותב רבנו תם נכדו של רש"י על שינויי הגרסא בתלמוד, בהקדמתו לספר הישר:<o
<o
ספר הישר קראתי בשם את הספר יען כל פקודי כל ישרתי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם. כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי ספרים בלי שכר תרומת הלשכה ואיש לזרועו היו. כי הזריז הרי זה משובח. ואע"ג דלט רבינו גרשום מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמוד הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש. ולא די להם בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם דברי האמוראין והתנאין עצמן ולא ייתכן כן לכל יראי השם. כי גם רבינו שלמה אם הגיה גרסה בפירושיו הגיה. אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה. ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו.". <o
כתוצאה מכך, בתלמוד שיש לפנינו כיום, הצעות הנוסח של רש"י וגרסת התלמוד זהות. אולם בכל מקום בו נכתב בפירוש רש"י ה"ג, ישנו סימן לשינוי נוסח, ואפשר באמצעות ראשונים אחרים רבנו חננאל, הרי"ף ורבנו תם לבדוק מה היה הנוסח המקורי בתלמוד לפני שעבר הגהה.<o
<o
<o
כתב רש"י<o
<o
פירוש רש"י לתורה היה הספר הראשון שהודפס בעברית. הוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות, המבוססות על הכתב היהודי-ספרדי, כדי להבדיל בין הטקסט המקראי לפירוש רש"י. מאז מכונות האותיות כתב רש"י, למרות שאין להן קשר ישיר לרש"י עצמו.<o
<o
קיימת אגדה שכתב רש"י הומצא על ידי בנותיו של רש"י, המצטרפת לאגדות רבות שנקשרו בהן בהיותן נשים למדניות. למעשה, כתב זה הוא הכתב הרהוט היהודי-ספרדי, המהווה שלב בהתפתחות כתב היד העברי המוכר לנו.<o
<o
<o
<o
<o
<o
על נוסח פירוש רש"י<o
בגלל הפופולריות הרבה של פירוש רש"י למקרא, עוד בימי חייו, נכתבו והועתקו כתבי יד רבים מאוד של פרושיו, וכתבי יד רבים הגיעו לידינו. בחינת כתבי היד מראה הבדלים רבים מאוד בין נוסחי הפירוש המיוחס לרש"י. יש קטעי פירוש המופיעים בחלק ואינם מופיעים באחרים, ועל בעיה זו כבר עמדו פרשני רש"י המסורתיים, ומתחבטים בה גם חוקרי רש"י בני זמננו.<o
<o
הבעיה קשה להכרעה בגלל שרש"י העיד על עצמו שעוד בימי חייו ערך שינויים בפירושו למקרא, והוא יצא מידיו לפחות בשתי גרסאות.<o
<o
<o
דרכו של רש"י בפירושו לתורה<o
בניגוד לרמב"ן ולרבי אברהם אבן עזרא, לא כתב רש"י הקדמה לפירושו, בה יפרש את דרכו הפרשנית. אך הערה המבהירה את הקו שהנחה אותו בפירושיו מופיעה בדרך אגב בתחילת ספר בראשית:<o
<o
"יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו". כלומר, אין עניינו של רש"י, להביא בפירושו אגדות ומדרשים, אלא ליישב קשיים המתעוררים בפסוקים. כאשר מצטט רש"י את דברי המדרש, לפי עדותו, חזקה עליו שקושי בפסוק הביא אותו לסטות מדרך הפשט.<o
<o
מפרשי רש"י<o
על פירושו הגדול של רש"י לתורה נכתבו למעלה ממאה פירושים שמחבריהם מכונים לעתים "מפרשי רש"י". הידועים שבהם הם המהר"ל מפראג שכתב את "גור אריה", ורבי אליהו מזרחי (הרא"ם). פירושיהם סוכמו בספר המפורסם "שפתי חכמים" שכתב ר' שבתי משורר בס שתומצת מאוחר יותר תחת השם "עיקר שפתי חכמים".<o
<o
בדורנו נפוצים פירושי-סיכום לכל מפרשי רש"י המיועדים בעיקר לתלמידים ומורים, אך גם לחוקרים ומעיינים. הבולטים מתוכם הם הספרים "לפשוטו של רש"י" שכתב שמואל פנחס גלברד ו"שי למורא" שערך הרב שמואל יהודה הלוי וינפלד, ירושלים.<o
<o
רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מלובביץ', יצר שיטה חדשה בהבנת פירושו של רש"י על התורה. שיטה בעלת כללים רבים ומורכבים, שלוקטו מדברי רש"י בפירושו (כללים אלה ודוגמאות לשימוש בהם רוכזו בספר "כללי רש"י"). על פי שיטה זו תירץ קושיות רבות של המפרשים הקדומים. חלק מפירושיו לוקטו בספרי "לקוטי שיחות" (39 חלקים), ו"ביאורים לפירוש רש"י על התורה" (5 חלקים).<o
הנושאים החמים