התייעצות ילד בן 4 שלא משתף בדברים שמציקים לו בגן

  • פותח הנושא ge
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
ילד בן 4 בגן אם מציקים לו ומרביצים לו הוא יבכה בצד ולא ישתף לא את ההורים ולא את הגגנת
ולא יגיד כלום.
ואם לדוגמא לא מוצא את הבקבוק שלו בגן אז הוא יחפש ואם לא מצא לא יבקש,
ועוד משהו שלדוגמא להתפנות צריך להזכיר לו בגן ואם לא יעשה
בצרכים הבסיסיים שלו לא מבקש מהגננת ולא אומר לה מה הוא צריך.
הוא ילד חכם שכן עונה תשובות בגן ומדבר עם הילדים
והוא כן אוהב את הגננת והגן די בסדר

אשמח לשמוע ממי שנפגש מקרוב - מנסיון עם ספור דומה ויוכל לייעץ מה הכי נכון לעשות במקרה כזה
האם אכן יש מה ללכת לקלינאית בתחום הרגשי או שזה דבר שיעבור עם הזמן וזה נורמלי
תודה ותזכו למצוות
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
שלום,
היייתי בודקת את העניין של יוזמה והענות תקשורתית בדברים נוספים (כשהולך לבקר חבר או כשמבקר את סבא וסבתא, הולך לגינה וכו'). בנוסף כדאי לשלול קשיים אחרים כגון: זכרון - יתכן ולא זוכר את הנעשה בגן
בנוסף מומלץ לבדוק כאשר ילד מרביץ לו מה הוא עושה? הוא מנסה להגן על עצמו? מבקש שיפסיק?
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אם הכל בגן באמת בסדר גמור גם עם הגננת וגם עם הילדים, יכול להיות שהוא פשוט מפחד מהגננת, אולי היא כזו כריזמטית ועושה הרבה רעש ובלגאן?,
יש ילדים שמסתדרים עם גננת יותר שקטה רגועה ועדינה ויש כאלה שצריכים אקשן ורעש, תשאלי את עצמך מה הילד שלך צריך ועם איזה סוג הוא מסתדר יותר, אולי יכול לתת לך כיוון
ואולי מרגיש מאויים ממשהו בגן?- אולי מהגננת ? אולי מאחד הילדים שהוא "מלך הגן",
ילד לא סתם לא משתף, הטבע הנורמלי של ילד זה לשתף דבר ראשון תמיד תמיד את הוריו ואם הוא לא משתף יכול להיות שהוא מרגיש פחד לדבר על הנושא הזה, יש הורים שיוצרים לחץ על הילדים בלי כוונה, אבל הם גורמים לילדים להתקפל ולשתוק בדברים שקשורים לדוגמא כאן לגן, אולי ההורים שידרו איכשהו לילד שהוא חייב להיות הכי מושלם שיש בלי בעיות וכו' וילדים מזהים דברים כאלה, גם אם לא אמרו להם את זה מפורש!
ילד צריך להרגיש שבכל מצב הוא הכי הכי של אבא ואמא והם הכי אוהבים אותו בעולם גם אם הוא לא עושה מה שהם ציפו ממנו...

לדעתי אם את רואה את זה ממשיך תנסי לפנות לייעוץ מקצועי, חמותי עובדת בעזר מציון והיא כל היום מתעסקת עם כאלה דברים, תוכלי לפנות אליהם ואת לא צריכה אפילו להזדהות, תשמעי מה יש להם לומר.
המון הצלחה!!
ושיהיה לכם הרבה נחת ממנו!!!!
 
  • תודה
Reactions: ge
  • הוסף לסימניות
  • #4
ובכללי גם אם שואלים אותו בבית איך היה בגן ומה עשיתם היום ומנסים בכל צורה הוא לא ישתף כמעט כלום בנעשה בגן.
זה דווקא רגיל בעיני. אף אחד מהילדים שלי לא יענה על התשובה איך היה בגן מעבר למילים כמו טוב, כיף.
השאלה אם בהמשך מדי פעם מספר משהו (היה יום הולדת וכו') וגם אולי תנסי תוך כדי סיפור (הנה הילד מוותר לחבר על הכדור, גם אצליכם בגן יש כדורים?) וממש לא ברגע שחוזר מהגן.
לשתף זה לאו דווקא לענות על השאלה איך היה בגן. כי הרבה ילדים לא יענו כאמור על התשובה הזו. בטח לא בגיל כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
השאלה האם יש מה לפנות לגורם מקצועי?
ואם כן למי הכי מתאים לפנות?
הוא לא אומר את הדברים שמציקים לו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כדאי לפנות לגורמי מקצוע, מדובר בחרדה חברתית, ואני כותבת מניסיון!
וכן קוראים לזה אילמות סלקטיבית, הוא בוחר אם מי ומתי לדבר, בבית הוא מדבר רגיל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כדאי לפנות לגורמי מקצוע, מדובר בחרדה חברתית, ואני כותבת מניסיון!
וכן קוראים לזה אילמות סלקטיבית, הוא בוחר אם מי ומתי לדבר, בבית הוא מדבר רגיל?
אם הוא עונה תשובות בגן זה ודאי לא אילמות סלקטיבית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מן הסתם שכדאי להתיעץ,
אבל בינתיים הייתי ממליצה לך לדבר איתו על כך ברמת המודלינג, פשוט להראות לו שאת עושה את זה וזה עוזר, לשבת ליד השולחן ולהגיד, אויש אני צריכה עכשיו איקס, אבל זה אצל אבא, אוף למה אבא לא מביא לי, אה, הוא לא יודע שאני רוצה, מבקשת, ומסכמת טוב שאמרתי לאבא ככה הוא יודע שאני....
ובכלל לשתף במה שקורה איתך, לחזור מהעבודה ולספר שחברה בטעות הפילה את התיק, וזה היה נורא ( לחשוף לרגשות בסיסיים), ומה עשית, להגיד עכשיו סיפרתי לך וזה עשה לי כך וכך.
פשוט לעודד את השיח
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אם הוא עונה תשובות בגן זה ודאי לא אילמות סלקטיבית...
מקווה שלא, בכל אופן יש כאן בעיה שכדאי לטפל, אגב, אפשר לפנות לרופאת ילדים, והיא תפנה "להתפתחות הילד" שם כבר ידעו לכוון בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני הייתי מציעה לך ללכת לטיפול ריגשי
אפ רק לאיבחון ו2/3 טיפולים
מנסיון
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מתיאור המקרה עולה שהוא לא מדבר לא עם ההורים ולא עם הגננת, זה יכול להיות דבר שיחלוף עם הזמן/גיל ויכול להיות שלא. הענין הוא שזה נראה די קיצוני ולכן לא כדאי להזניח.
אני במקצועי מאמן אישי, לא מעט מהמתאמנים מתארים קשיים חברתיים ותקשורתיים. למשל בחורים בשידוכים/טרום שידוכים שחוששים מהפגישות, ובעוד הרבה סיטואציות במהלך החיים. למרבה השמחה אפשר לעזור להם לפתור את אותם הקשיים, אבל כל כך חבל על כל השנים והדברים שהם הפסידו, על החוויות הלא נעימות וכו'.
האמת שגם כתבתי מאמר שמבוסס על אחד המקרים הנ"ל, אשמח לשתף:
המסקנה היא לא להזניח. כדאי לבדוק כמה שיותר מוקדם ולטפל במקרה הצורך. זה נכון לגבי בעיות תקשורת ולגבי שאר בעיות רגשיות וגם לבעיות לימודיות. אני פוגש גם לא מעט נערים נושרים או בתהליך נשירה, ושמתי לב שללא מעט מהם יש בעיות של דיסלקציה, חוסר ריכוז בעיות תקשורת וחברה וכו'. אז כדאי להשים לב כמה שיותר מוקדם, ובמידת הצורך לטפל בפתיחות ובלי לחץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
קלינאות תקשורת זה אפשרות טובה. הקלינאיות בקופה בדרך כלל יודעות היטב את עבודתן :)
תפני לרופאת ילדים, תתארי את הקושי, ותגידי שאת רוצה הפניה להתפתחות הילד (סביר להניח שהיא תיתן לך מעצמה עוד לפני שתבקשי).
ילדים ממש אוהבים את החוויה הזו :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אתכם הוא לא משתף רק ברגשות או גם בצרכים?
אם הוא לא משתף רק ברגשות, אבל כשהוא צריך משהו כן- הייתי פחות דואגת.
הבכור שלי ילד מופנם מאד.
בשנותיו הראשונות לכל מסגרת חדשה היתה לו הסתגלות של חודש. בצרחות.
כשגדל יותר כבר לא בכה, אבל פשוט לא דיבר עם הגננת, אלא אם כן שאלה אותו שאלה. עם החברים דיבר ושיחק חופשי.
אני ממש זוכרת איך הגננת סיפרה לי פעם בהתרגשות שהוא פנה אליה כשהיה צריך משהו.
כשנולדה לנו תינוקת ממש לפני שהתחיל כיתה א' הוא הביא בתיק כמובן סוכריות לחלק לילדים, אבל זה לא יצא מהתיק, כי התבייש להגיד למלמד.
כן ראינו שאחרי תקופה ארוכה עם אנשי צוות הוא כבר פחות התבייש (כשהיתה לו גננת שנתיים ברצף- שנה השניה הוא כבר לא התבייש ממנה)
אתנו אין לו בעיה לדבר על דברים שהוא צריך או רוצה, או סתם דברים שמעניינים אותו. (ויש הרבה כאלה. הוא ממש לא שותק בבית...) אבל רגשות- זה משהו אחר. אם מישהו העליב אותו לא בטוח שיספר. בד"כ מה שיקרה הוא שאנחנו נשים לב שהוא עצוב, ורק אחרי שנשאל מה קרה הוא יספר.
אנחנו כן רואים שיש התקדמות משמעותית בשיתוף שלו אותנו, אבל עדיין זה הרבה פחות מהאחים שלו.

ואנחנו לא דואגים. אנחנו יודעים בדיוק ממי הוא קיבל את הגנים האלה... כן משתדלים לעודד שיח כמו ש @עוד אחת.... כתבה.

רק מסייגת- אני לא אשת מקצוע. יכול להיות שאני טועה בגישה שלי. ועוד יותר יכול להיות שאצל הבן שלך המצב שונה מאצל הבן שלי.
ובכל מקרה, אם לא רואים התקדמות בנושא- כן הייתי הולכת לאיש מקצוע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
פעמים רבות ילדים כאלו נפתחים דרך שיקוף מה שעובר עליהם במשחק
כדאי לשבת עם הילד עם מלאי של בובות תיאטרון או פישר פרייס וכד' ולהציג איתם סיטואציות שכיחות ולתת לו להמשיך את הסיפור
זה עובד מדהים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????
יש לנו ילד מיוחד כחלק משלל בעיותיו אין הבנה תקשורת דיבור והליכה ועוד דברים...
כואב לי מאד לכתוב את זה אבל קשה מאד לצאת איתו מהבית כי המבטים לא יורדים ממנו העצות לא מפסיקות הוא לומד במסגרת מותאמת כמובן ומקבל את כל הטיפולים הנצרכים להתקדמות שלו אז איך אפשר לסבול את האמירות של נשים בגינה מה הוא עדיין לא הולך? למה הוא לא מדבר? את מטפלת בכל הבעיות שלו אולי תלכי איתו לפזיותרפיה (תאמינו לי שפזיותרפיה אנחנו רצים איתו פעמיים בשבוע לפרטי ומקבל עוד פעמיים בשבוע בגן) אולי לאוסטופת אולי ואולי ואולי ונגמר לי החשק לצאת אתו אפילו רק בשביל לזרוק פח או רק לרופא (כי כל שני וחמישי הוא חולה( וכמובן למה הוא בוכה(כן הוא יכול לבכות ימים שלמים ולא אין צורך לנסות לעזור )
חברות/שכנות/סקרניות וכו' יקרות:
*אל תשפטו
*אל תעצרו אותי ברחוב ותגידו לי איזה מתוק איזה חמוד ויפה אם לא הייתם עוצרים אמא לילד רגיל
*ראיתם אמא לילד מיוחד? מגיע לה כתר היא מגדלת נשמה גבוהה ואם יש לה ילד כזה היא נבחרה לא כי היא בעייתית כי היא מובחרת
*אל תתערבו
*אל תצקצקו(אני לא חרשת ב"ה)
*אל תפזלו
כואב לי מאד להעלות את הנושא אבל באו מים עד נפש אני כמה שבועות לא מצליחה לצאת מהבית אחרי הצהריים אתו וזה לא מגיע לו הוא כ"כ אוהב טיולים בחוץ ומאד נרגע מהם
אנא קצת מחשבה לפני הרצון "לעזור" לנו
אמא לילד מיוחד
שלום,
הגדול שלי בן 4 ילד חכם מעל הממוצע ,
ילד עדין וכובש , חברותי ושמח. מביע רגשות ותקשורתי.
בחודשים האחרונים אני שמה לב שהוא משתנה בסגנון השיח,
השיח שלו נהיה אלים..
אני אציין שמדובר בילד מאד מאד מדומיין,
הוא מאד מושפע מסיפורי פרשת השבוע בחיידר,
אני רואה שהוא נוטה יותר לכעוס, יש יותר התפרצויות,
וזה גם לא נעים לאווירה בבית..
בשביל להשיג את מה שרוצה הוא הרבה מאיים על אחותו: "אני יזרוק אותך לבור ואת תהיי עם כל הנחשים" (כמו את יוסף..) ועוד שלל דוגמאות אקטואליות לאותו שבוע... ועכשיו עם עשרת המכות בכלל יש שפע....
או שאם מסרבים לבקשה שלו: אם לא תביאי לי אני ישבור.. אני ייקח לבד.. לא בא לי.. אמא חצופה.. אני לא יזמין אותך לחיידר שלי רק אֶת...😂

כל מה שניסיתי לא עובד!
הגישה שלי היא יותר מאופקת, אני לא מאבדת שליטה.. אני אומרת לאמא אסור להגיד X Y Z... תבקש סליחה מ...
במקרים מוגזמים להיכנס לחדר למחשבה ולהירגע

במקרים מסויימים אני שואלת אותו מה ירגיע אותך אולי חיבוק חזק? הוא אומר כן אבל אני לא הייתי שמח אז לא ביקשתי.. (חמוד..)

אני כבר לא יודעת מה נכון..
יש הרבה התעסקות סביב זה בבית
כך זה אצל כל הבתים בגיל הזה??

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה