יש לי אחינית מוכשרת מאד בציור.
ילדה בת 11.
וההורים מתלבטים במה לקדם אותה.
איזה חוג/קורס כדאי לשלוח?
היא חזקה בדמיון ובאיור דמויות וכד' ונראה שתוכל לאייר ספרים בעתיד וכד'.
האם יש מה לשלוח אותה עכשיו לחוג ציור שמן ? זה נראה לי קצת נדוש ולא מענין...
אולי יש רעיון אחר. (בלי מחשב, כמובן)???
מה יכול לקדם ילדה כזו?היא יחסית קטנה, אבל מוכשרת ומסוגלת להתפתח בתחום.
אווו. זו שאלה טובה ושתי אסכולות קיימות בעניין זה.
אחת בעד לשלוח את הילד המוכשר לחוג ציור, שם הוא יקבל הנחיות מדוייקות מה וכיצד לצייר, ויתכן שגם יוכל לפאר את הקיר בסלון בכמה ציורים מרשימים. אבל לא בטוח שזה מה שיהפוך אותו לצייר מוכשר. מהיכרות אישית, קורה ההפך אפילו, ואותם ילדים מתקשים לשחזר את ההצלחה בכוחות עצמם.
השניה, וזו גם דעתי, בעד לתת לו להתפתח בכוחות עצמו ולא להכניס אותו לאף תבנית. ילד שיש לו נטיה לציור, בורך בדמיון וביכולת להבחין בקוי המתאר של כל דבר שנקרה בדרכו, חי, צומח, דומם וכמובן דמויות אנושיות. לאט לאט הוא יפתח את הסגנון האישי שלו.
מה יכול לקדם ילד כזה? גירויים, צבעים ועפרונות מכל הסוגים, מכחולים, בלוקים ומחברות לציור, ספרים עם איורים מוצלחים, וכמובן הרבה הרבה עידוד וחיזוקים.
הילד שהתבגר ועדיין 'שורד' בעקשנות בתחום הציור, אותו כדאי לשלוח לקורס או למורה פרטי בשביל הליטוש הסופי, לתקן טעויות וללמוד טכניקות ושיטות בצביעה.
בהצלחה.
נ.ב. היה באמת מעניין לדעת כמה מהמשתתפים המוכשרים פה בפורום היו אי פעם בילדותם בחוג ציור...
לדעתי יש היום הרבה מורות לציור בשוק, שמאד שמות דגש על פיתוח היצירתיות והדמיון, ויכולות לתרום המון לתלמידות, ולקדם אותם למקומות שהן לא יכולות להגיע לבדן.
אני למשל, למדתי אצל מורה שמעולם לא נתנה לנו ציור להעתיק ממנו. תמיד זה היה העמדה של חפצים, או שלקחנו תמונה בשחור לבן וממנה יצרנו תמונת שמן צבעונית, בשיטות שונות של צביעה. יש עוד המון דרכים לפיתוח, וכיון שאני לא מורה לציור, אני לא כ"כ יודעת. אבל מה שברור לי, שאני אישית לא הייתי מגועה בכוחות עצמי לאן שהגעתי היום, אלמלי המורות המסורות שלי...
כמובן שצריך סיעתא דשמיא למצוא את המורה המתאימה שלא תחסום את הדמיון וכו'.
לדעתי יש היום הרבה מורות לציור בשוק, שמאד שמות דגש על פיתוח היצירתיות והדמיון, ויכולות לתרום המון לתלמידות, ולקדם אותם למקומות שהן לא יכולות להגיע לבדן.
אני למשל, למדתי אצל מורה שמעולם לא נתנה לנו ציור להעתיק ממנו. תמיד זה היה העמדה של חפצים, או שלקחנו תמונה בשחור לבן וממנה יצרנו תמונת שמן צבעונית, בשיטות שונות של צביעה. יש עוד המון דרכים לפיתוח, וכיון שאני לא מורה לציור, אני לא כ"כ יודעת. אבל מה שברור לי, שאני אישית לא הייתי מגועה בכוחות עצמי לאן שהגעתי היום, אלמלי המורות המסורות שלי...
כמובן שצריך סיעתא דשמיא למצוא את המורה המתאימה שלא תחסום את הדמיון וכו'.
יוני גרשטיין אמר בשעתו לאמא שלי לתת לאחי המוכשר להעתיק תמונות של ציירים טובים בהתחלה לשים דף ולעבור ואח"כ בהמשך דף ליד דף ואכן זה היה עצה שהקפיצה אותו הרבה קדימה!
לתת להעתיק כמו שאמר גרשטיין וגם לקנות לילדה מגוון צבעים או יותר נכון מגוון מדיומים - פסטלים , צבעי מים , עפרונות צבעוניים רפידוגרף וכו' כדי שתתנסה באפשרויות השונות של ציור
הכרתי מישהי שעשתה כך עם בנה - זה עוזר לילד למצוא את המדיום המתאים לאשיותו וגם מגוון - כך שתמיד יש לו הרגשה של התחדשות
גם אני שמעתי כך מיוני ומעוד. לעומת זאת, פגשתי ציירות וציירים מהאסכולה הרוסית. (תשאלו את גדי פולק). הם למדו מגיל 5! בבי"ס לאומנות! הם כל חייהם חיים באומנות ונושמים אותה. והתוצאות בהתאם. (תחשבו על מוסיקאים רוסיים ועוד כהנה. הם עמוק בתוך התחום שאותו בחרו עבורם ההורים שלהם. זה בעצם אופף את כל חייהם.
גם אני שמעתי כך מיוני ומעוד. לעומת זאת, פגשתי ציירות וציירים מהאסכולה הרוסית. (תשאלו את גדי פולק). הם למדו מגיל 5! בבי"ס לאומנות! הם כל חייהם חיים באומנות ונושמים אותה. והתוצאות בהתאם. (תחשבו על מוסיקאים רוסיים ועוד כהנה. הם עמוק בתוך התחום שאותו בחרו עבורם ההורים שלהם. זה בעצם אופף את כל חייהם.
גם אני שמעתי כך מיוני ומעוד. לעומת זאת, פגשתי ציירות וציירים מהאסכולה הרוסית. (תשאלו את גדי פולק). הם למדו מגיל 5! בבי"ס לאומנות! הם כל חייהם חיים באומנות ונושמים אותה. והתוצאות בהתאם. (תחשבו על מוסיקאים רוסיים ועוד כהנה. הם עמוק בתוך התחום שאותו בחרו עבורם ההורים שלהם. זה בעצם אופף את כל חייהם.
גם אני שמעתי כך מיוני ומעוד. לעומת זאת, פגשתי ציירות וציירים מהאסכולה הרוסית. (תשאלו את גדי פולק). הם למדו מגיל 5! בבי"ס לאומנות! הם כל חייהם חיים באומנות ונושמים אותה. והתוצאות בהתאם. (תחשבו על מוסיקאים רוסיים ועוד כהנה. הם עמוק בתוך התחום שאותו בחרו עבורם ההורים שלהם. זה בעצם אופף את כל חייהם.
אפשר לתת כלים,אבל לא עם מושכות. כמו למשל תגידי לה לצייר ים,ואז לפי מה שהיא ציירה לתת לה טיפים, להכיר לה סגנונות.אבל, הכי חשוב זה לא לכלוא את הדימיון...
אווו. זו שאלה טובה ושתי אסכולות קיימות בעניין זה.
אחת בעד לשלוח את הילד המוכשר לחוג ציור, שם הוא יקבל הנחיות מדוייקות מה וכיצד לצייר, ויתכן שגם יוכל לפאר את הקיר בסלון בכמה ציורים מרשימים. אבל לא בטוח שזה מה שיהפוך אותו לצייר מוכשר. מהיכרות אישית, קורה ההפך אפילו, ואותם ילדים מתקשים לשחזר את ההצלחה בכוחות עצמם.
השניה, וזו גם דעתי, בעד לתת לו להתפתח בכוחות עצמו ולא להכניס אותו לאף תבנית. ילד שיש לו נטיה לציור, בורך בדמיון וביכולת להבחין בקוי המתאר של כל דבר שנקרה בדרכו, חי, צומח, דומם וכמובן דמויות אנושיות. לאט לאט הוא יפתח את הסגנון האישי שלו.
מה יכול לקדם ילד כזה? גירויים, צבעים ועפרונות מכל הסוגים, מכחולים, בלוקים ומחברות לציור, ספרים עם איורים מוצלחים, וכמובן הרבה הרבה עידוד וחיזוקים.
הילד שהתבגר ועדיין 'שורד' בעקשנות בתחום הציור, אותו כדאי לשלוח לקורס או למורה פרטי בשביל הליטוש הסופי, לתקן טעויות וללמוד טכניקות ושיטות בצביעה.
בהצלחה.
נ.ב. היה באמת מעניין לדעת כמה מהמשתתפים המוכשרים פה בפורום היו אי פעם בילדותם בחוג ציור...
מסכימה עם כל מילה, אני אישית תמיד ציירתי וידעתי מגיל 5 שאני רוצה להיות ציירת. למדתי בגיל 16 ציור בשמן, אבל סתם מרחתי צבעים ללא אבחנה, ובגיל 20 התחלתי ללמוד באופן מקצועי, ובגיל הזה הייתי מספיק בשלה כדי לדהור עם הטכניקות והמקצועיות קדימה...
ואני מוסיפה: לתת לילד להתפרע עם הדמיון, לעודד ציורים לא ריאליסטים ולו כדי לצאת מן הקופסא, אני אומרת לילדים שלי שכשהם מציירים, הם מחליטים באיזה צבע השמים, ובאיזה צבע הבית והכבשה, זה לא חייב להיות כמו במציאות.
הנושאים החמים
)
