מאד עוזר לקרוא חומרים תורניים בנושא!
אני מצאתי דברים מאוד יפים שהרב צבי מאיר זילברברג כתב בגנות תאוות האכילה (באחד מהעלונים שלו) וזה מאוד מחזק אותי לקרוא בזה מדי פעם!
נכון זה חשוב ומחזק,
בספרי מוסר שמדברים על כעס ועוד מיני תאוות, זה נותן את ההתעוררות, אבל העבודה עצמית עליך,
והעיקר העבודה זוהי התפילה, אם ה' לא יעזור מי יעזור לנו לצאת מהתאוות?
התפילה בונה כלי לשפע, כל דבר שבא בתפילה זה אחרת לגמרי.
ולגבי העוגה אין בעיה לאכול עודה הבעיה זה להתפרע,
איזהו חכם הרואה את הנולד,
למה לקנות הרבה ממתקים וחטיפים, ואחר לנסות לעמוד בנסיון?
את/ה יודע שלא תצליח אז למה אתה מכניס את עצמך לכך?
תקנו ממתקים לכבוד שבת, אבל לא להיסחף, בשביל מה סוכריות? איזה תועלת יש בזה חוץ מלהרוס את השיניים?
כל הבעיות שינים זה מתזונה לא נכונה של עודף חומציות, ובעיקר בשל ממתקים ושוקדים המלאים בסוכרים, ולא יעזור לכם גם אלף פעם לצחצח את השיניים הם נאכלות דרך הדם החומצי ומהסוכר שעליהם.
לא חבל אח"כ לסבול מטיפול שורש? למה ילדים קטנים היום צריכים להיות אצל רופא, למה לא לחסוך ממנו את כל הסבל,
תסבירו לי?
אם הוא היה שם יד בחשמל גם הייתם מסתכלים ואומרים טוב נו? (אני לא מקצין).
תחוסו עליכם ועל בניכם, תמלאו את הבית בפירות ותתחילו להרגיל את הילדים שזה הממתקים של הבית, קונים קצת חטיפים וזהו, יש כאלה שקונים לכל ילד חטיף אחד שאוהב וזהו זה.
ועוד נקודה חשובה גם אם נפלתם, למחרת תעשו יום של ניקוי, תאכל יותר פירות וירקות, תשתו
שיקים ירוקים שינקו את הגוף מכל הזבל שאכלתם תקדימו רפואה למכה, אחרת הרעלים יצטברו והניקוי יבוא בבת אחת.
ובכלל מומלץ כל שבועיים לעשות יום ניקוי, זה גם ייתן מנוחה לקיבה.