הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הראש כל כך מתפוצץ הערב.
אחרי שנת קורונה שכללה שבעים ושבע מיני גיהנום וצרות
חגגנו עם החיסונים.
חגגנו -
עד שהר מירון הפך להר של דם.
ואז התברר שגם טיק טוק יכול להיות אלים
ובכלל גם לעזתים יש מה לומר
וחולון זה העוטף עזה החדש
ולקינוח יש עוד מנה עיקרית - פה ממש, במרחבי הולילנד שלנו, יש עוד 2 מליון חבר'ה שגרים בכל מקום בתוכינו, אזרחים כמונו ממש, והם בעצם גם יכולים להיות טרוריסטים כשהם רוצים. ונכון לעכשיו, מה חבל - הם רוצים
(כלומר חלקם, לפחות).
והמשטרה - הוי, עדיף שלא נדבר.
וה2 מליון הללו זה הנהגים והקבלנים והאחיות והרצפים - אז מה נסגר?
ואז אתה מוציא מחשבון כיס ומחשב שמכל החיסונים הללו מה שיצא זה רק חילופין מגוחכים:
אם עד לפני חצי שנה (ב"גל השלישי") היה מותר 10 אנשים בפנים ו 100 בחוץ - עכשיו מותר 10 בחוץ ו100 בפנים. (גיחי גיחי. בדיחת ווטספ חדשה שלי, קחו לכם בלי קרדיט).
ולחשוב שעד לפני יומיים חשבנו שאם רק נקים ועדת חקירה אולטרה ממלכתית בראשות שלושה שופטים חמורי סבר עם פאה נוכרית לבנבנה ומסולסלת, נַלְאִים טוטאלית את כל הציונים בגליל, ונחרים את כל מחסומי הלחץ של משטרת ישראל, נוכל לחיות בשלווה את שארית חיינו.
אפילו לא מצחיק.
מה לעזאזל הולך פה. מה מה מה.
אין לי תשובה למרבה הצער, אבל יש לי שיר.
ליוסף חיים שוואקי יש על זה שיר עליז. (תורידו קצת למטה, קוראים לרצועה "אליך"). ממש על זה.
לא זכרתי (גם לא ידעתי מראש...) את המילים המדויקות.
אז גיגלתי עכשיו.
מתברר שהטקסט של השיר לקוח מ"איגרת הנחמה", שכתב רבי מיימון הדיין (אביו של הרמב"ם)
חיפשתי את הטקסט האורגינלי, והוא יותר יפה ומסביר אפילו מהשיר.
(אבל גם השיר יפה מאוד, !Thank you very much, Rabbi Yosef Haim)
אז הנה זה.
כך ניחם רבי מיימון הדיין מקורדובה את אבות-זקנינו, יהודי מרוקו של לקראת סוף האלף הרביעי, הנתונים תחת עול האַלְמֻחָדִין:
בשעה שאנו נקלעים
מוכים ומנוצחים בין אויבינו
ומתחדשים עלינו מאורעות
ואין לנו
לא מלך שינהיג בנו
ולא מדריך שידריך אותנו
ולא מבצר ונתבצר בו
ולא מנוס שננוס אליו
ולא צבא שנתגונן בו
ולא צידה
ולא יכולת
ואפילו לא יכולת לדבר
נידחה ממנו תושיה
והאלימו אותנו הכובשים
ואין אגו יכולים לענות על דבריהם
ואנו מחרישים
כאילו היינו אלמים שאינם יכולים לדבר
וכדרך שאמר דוד המלך ע"ה -
"ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו
ואהי כאיש אשר לא שומע".
וְכַאֲשֶׁר נִכְרְתָה הַתִּקְוָה
וְנִכְזְבָה הַתַּחְבּוּלָה,
אֵין מָנוֹס -
אֶלָּא אֵלֶיךָ
אֵלֶיךָ
נִקְרָא וְתוֹשִׁיעַ
אֵלֶיךָ
נִזְעַק וְתַעֲנֶה
וְאַתָּה הוּא הַמָּנוֹס
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר:
מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ.
אלו המילים המנחמות והמחממות של רבי מיימון. (מתורגמות מערבית, אגב).
אז זהו. הראש עדיין מפוצץ, אבל לקחתי ספר, בלי נדר. בטח זה ירגיע.
בסך הכל, קלישאות הם לפעמים מדוייקות - ויש. יש ש ו מ ר ל ח ו מ ו ת.
והוא עוד יחדש עלינו את החודש הזה, לטובה ולברכה, לישועה ולנחמה, לשמועות טובות ולבשורות טובות. ונאמר אמן.
שיהיה לנו סיוון שקט, חגיגי ושמח, ונשמע בו אזעקות רק מסוג אחד:
בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ
וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ
אחרי שנת קורונה שכללה שבעים ושבע מיני גיהנום וצרות
חגגנו עם החיסונים.
חגגנו -
עד שהר מירון הפך להר של דם.
ואז התברר שגם טיק טוק יכול להיות אלים
ובכלל גם לעזתים יש מה לומר
וחולון זה העוטף עזה החדש
ולקינוח יש עוד מנה עיקרית - פה ממש, במרחבי הולילנד שלנו, יש עוד 2 מליון חבר'ה שגרים בכל מקום בתוכינו, אזרחים כמונו ממש, והם בעצם גם יכולים להיות טרוריסטים כשהם רוצים. ונכון לעכשיו, מה חבל - הם רוצים
(כלומר חלקם, לפחות).והמשטרה - הוי, עדיף שלא נדבר.
וה2 מליון הללו זה הנהגים והקבלנים והאחיות והרצפים - אז מה נסגר?
ואז אתה מוציא מחשבון כיס ומחשב שמכל החיסונים הללו מה שיצא זה רק חילופין מגוחכים:
אם עד לפני חצי שנה (ב"גל השלישי") היה מותר 10 אנשים בפנים ו 100 בחוץ - עכשיו מותר 10 בחוץ ו100 בפנים. (גיחי גיחי. בדיחת ווטספ חדשה שלי, קחו לכם בלי קרדיט).
ולחשוב שעד לפני יומיים חשבנו שאם רק נקים ועדת חקירה אולטרה ממלכתית בראשות שלושה שופטים חמורי סבר עם פאה נוכרית לבנבנה ומסולסלת, נַלְאִים טוטאלית את כל הציונים בגליל, ונחרים את כל מחסומי הלחץ של משטרת ישראל, נוכל לחיות בשלווה את שארית חיינו.
אפילו לא מצחיק.
מה לעזאזל הולך פה. מה מה מה.
אין לי תשובה למרבה הצער, אבל יש לי שיר.
ליוסף חיים שוואקי יש על זה שיר עליז. (תורידו קצת למטה, קוראים לרצועה "אליך"). ממש על זה.
לא זכרתי (גם לא ידעתי מראש...) את המילים המדויקות.
אז גיגלתי עכשיו.
מתברר שהטקסט של השיר לקוח מ"איגרת הנחמה", שכתב רבי מיימון הדיין (אביו של הרמב"ם)
חיפשתי את הטקסט האורגינלי, והוא יותר יפה ומסביר אפילו מהשיר.
(אבל גם השיר יפה מאוד, !Thank you very much, Rabbi Yosef Haim)
אז הנה זה.
כך ניחם רבי מיימון הדיין מקורדובה את אבות-זקנינו, יהודי מרוקו של לקראת סוף האלף הרביעי, הנתונים תחת עול האַלְמֻחָדִין:
בשעה שאנו נקלעים
מוכים ומנוצחים בין אויבינו
ומתחדשים עלינו מאורעות
ואין לנו
לא מלך שינהיג בנו
ולא מדריך שידריך אותנו
ולא מבצר ונתבצר בו
ולא מנוס שננוס אליו
ולא צבא שנתגונן בו
ולא צידה
ולא יכולת
ואפילו לא יכולת לדבר
נידחה ממנו תושיה
והאלימו אותנו הכובשים
ואין אגו יכולים לענות על דבריהם
ואנו מחרישים
כאילו היינו אלמים שאינם יכולים לדבר
וכדרך שאמר דוד המלך ע"ה -
"ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו
ואהי כאיש אשר לא שומע".
וְכַאֲשֶׁר נִכְרְתָה הַתִּקְוָה
וְנִכְזְבָה הַתַּחְבּוּלָה,
אֵין מָנוֹס -
אֶלָּא אֵלֶיךָ
אֵלֶיךָ
נִקְרָא וְתוֹשִׁיעַ
אֵלֶיךָ
נִזְעַק וְתַעֲנֶה
וְאַתָּה הוּא הַמָּנוֹס
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר:
מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ.
אלו המילים המנחמות והמחממות של רבי מיימון. (מתורגמות מערבית, אגב).
אז זהו. הראש עדיין מפוצץ, אבל לקחתי ספר, בלי נדר. בטח זה ירגיע.
בסך הכל, קלישאות הם לפעמים מדוייקות - ויש. יש ש ו מ ר ל ח ו מ ו ת.
והוא עוד יחדש עלינו את החודש הזה, לטובה ולברכה, לישועה ולנחמה, לשמועות טובות ולבשורות טובות. ונאמר אמן.
שיהיה לנו סיוון שקט, חגיגי ושמח, ונשמע בו אזעקות רק מסוג אחד:
בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ
וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ
נערך לאחרונה ב:
