כבוד התלמידה

[23]

עבור תוכנית הנכתבת בנושא כבוד התלמידה ומיועדת לאסיפות צוות של מורות,
אנא, שתפו אותנו ברגישות יתר לתלמידות או לחילופין עוולות שנעשו בגיל בית הספר היסודי.
הדבר חשוב מאד, ויוכל להועיל אולי אפילו לביתך.
תודה מראש מחכים לתגובות במהירות.

 

[שולה]

עד היום אין לי תעודה של כיתה ז'.
והייתי מהתלמידות הטובות בכיתה.
ספור ארוך...
אם רלוונטי בשבילך - באישי.

 

[23]

בטח רלוונטי תודה.

 

[מרגלית ויסברג]

מעניין אם יהיו סיפורים בנושא רגישות יתר, מה שברור שבנושא עוולות זה הולך להיות אשכול ארוך מאוד




מעשה שהיה כך היה:
כיתה ד' , יש נוהל קבוע.
כל יום ראשון, הזוג שיושב בשולחן הראשון עובר לשולחן האחרון, וכל זוג מתקדם שולחן אחד קדימה.

עד כאן נשמע נחמד, נכון?
אז זהו, שלא כל כך...

המורה החליטה שהיא ממש, אבל ממש אוהבת אותי. וכל כך אוהבת את התשובות שלי, והיא רוצה אותי קרוב קרוב אליה.

אז במשך שלושה חודשים כל הכיתה נוסעת פעם בשבוע, ואני נשארת לשבת בשולחן הראשון באמצע , הכי קרוב למורה, במשך שלושה חודשים רצופים.

 

[23]

מעצבן לנצח!
אני חושבת שהיום יש גישה יותר פתוחה לא?
נראה לך שהיום לילדות שלך יכול לקרות דבר כזה?

 

[תקוה]

מעצבן לנצח!
אני חושבת שהיום יש גישה יותר פתוחה לא?
נראה לך שהיום לילדות שלך יכול לקרות דבר כזה?

היום לילדות יש קשיים שמתאימים בדיוק להן-
ילדה חמודה הקרינה מצוקה. המורה קראה לה, דובבה אותה והילדה נפתחה וסיפרה אך קודם שגילתה את הסוד ביקשה לנצור את הרז. ולא להעבירו הלאה בשום פנים.
לא עלה אז על קצה דעתה הילדותית שרק כילתה לדבר וטלפון הגיע לאימה וסיפר את ה-כל...

אמון במורה הזו וכל יתר חברותיה מצד הילדה נידון לכישלון עמוק.

 

[מה טובו]

אני לא יודעת אם מישהו אשם-
אז לא היתה מודעות לזה,

אבל חברת כיתתי סבלה הרבה מכאבי ראש בבית הספר,
במשך שנים,
ששום בדיקה לא עלתה על מקורם.

המורות בבית הספר שלה התיחסו אליה ולכאבי הראש-
כאילו הם מומצאים, כדי להתחמק ממטלות לימודיות.

לאחרונה, בעיקבות איבחון בתחום לאחד מילדיה,
היא גילה שהיא סובלת מרגישות תחושתית, בעיקר בחוש הראיה.
ואור פלורוסנט מרצד- גורם לה לכאב ראש.

 

[23]

תודה לכולן על השיתוף,
אין לכן מושג כמה זה עוזר הייתי שמחה מאד לראות תגובות נוספות בענין.

 

[שריתיש]

כיתה עם מספר בנות אי זוגי
בתחילת השנה התיישבו לפי גורל (כך קבוע בבית הספר)
לאחר כמה ימים המורה הנחמדה עשתה מס' שינויי מקום...
בת נחמדה ושקטה נשארה לשבת לבד...
שבוע.. ועוד אחד...
התלמידה פנתה בבקשה למורה ונענתה: "אני מארגנת רוטציה קבועה כל שבוע מישהי אחרת תשב לבד..."
לאחר עוד שבוע, פנתה האמא
והמורה עם אותה תשובה: "אני מארגנת רוטציה קבועה כל שבוע מישהי אחרת תשב לבד..."
לאחר עוד שבוע, נאלצה האמא להתקשר למורה ולשאול:
האם הכיתה מורכבת מ10-12 תלמידות וכל אחת תשב לבד במשך חודש??

עד היום אני פגועה

 

[ת'כלס]

כל המורות רשעיות?
דברים טובים אין?

 

[bracha]

על בית הספר היסודי אני מעדיפה לא לדבר, זו מגירה שסגרתי ולא מתכוונת לפתוח...

בסמינר היה לי סיפור לא נעים ומאד פוגע.
היה מבחן במתמטיקה, המקצוע היחיד שממש אהבתי והייתי מצטיינת.
למדתי יום קודם. למחרת קמתי עם חום. כמובן שלא יכולתי לעשות את המבחן.
כשחזרתי לכיתה ביקשתי מהמורה לעשות את המבחן. היא אמרה שלא התקשרתי להודיע לה שאני חולה ושאני לא יעשה את המבחן.
כל ההפצרות והבקשות לעשות את המבחן, ושהייתי חולה ושכחתי להתקשר, לא הועילו. היא ממש לא הסכימה לעשות לי שוב.
בתעודה היא נתנה לי 6!!! לא פחות ולא יותר.

העלבון, עדין צורב. הציון הזה ממש לא מגיע לי.

 

[23]

על בית הספר היסודי אני מעדיפה לא לדבר, זו מגירה שסגרתי ולא מתכוונת לפתוח...

בסמינר היה לי סיפור לא נעים ומאד פוגע.
היה מבחן במתמטיקה, המקצוע היחיד שממש אהבתי והייתי מצטיינת.
למדתי יום קודם. למחרת קמתי עם חום. כמובן שלא יכולתי לעשות את המבחן.
כשחזרתי לכיתה ביקשתי מהמורה לעשות את המבחן. היא אמרה שלא התקשרתי להודיע לה שאני חולה ושאני לא יעשה את המבחן.
כל ההפצרות והבקשות לעשות את המבחן, ושהייתי חולה ושכחתי להתקשר, לא הועילו. היא ממש לא הסכימה לעשות לי שוב.
בתעודה היא נתנה לי 6!!! לא פחות ולא יותר.

העלבון, עדין צורב. הציון הזה ממש לא מגיע לי.

דבר ראשון תודה על השיתוף,
אבל אולי יש לך משהו לשתף אותנו מהיסודי אולי תעזרי בזה לילדות נוספות ?

 

[א.ד.]

למורה נודע על תלמידה שיש לה רגישות לגלוטן ודאגה להביא לאסיפת כיתה אוכל מתאים.

המורה יודעת שמשפחה מסוימת תמיד שוכחים להביא אוכל (סיבה אחרת משכחה...) וכל יום פרוסה משובחת לתלמידה ולאחותה בצורה מוסווית.

המורה ראתה שתלמידה שעשו לה זה עתה משקפיים מתביישת בהן מאד ולא מוכנה להרכיב אותן, המורה הגיעה לכתה עם משקפיים למרות שאף פעם לא יצאה איתן מפתח הבית...

ועוד ועוד ...

 

[ת'כלס]

תקשיבו זה ממש מפחיד מה שעולה כאן
דיני נפשות!!

משהו אישי-
אצלנו בבית לא היה מקום לדיבור נגד הצוות החינוכי בבית הספר מחד ומצד שני תמיד כשהיה איזה פגיעה אמא שלי היתה מפרשתאת זה בפשטות (טוב היא כנראה היתה עייפה, אז תעשי כך ותקשיבי וכו') למרות שברור לי שהיא כעסה,

נראה לי לכן הרבה מאוד מהפגיעות שהיו, ותמיד במערכת חינוכית ענקית כשלנו -יהיה,
פשוט לא פגעו בי באופן עמוק
זה היה חלק מחוויות הילדות

 

[פעמון]

לי היה מורה שבמקצוע מסוים אם הציון היה מתחת 60,
היא לא נתנה ציון.
היתה לי חברה שהציונים שלה עם כל המאמצים לא עברו את הציון הזה, מה לעשות
ומאוד פגע בה שהיא ראתה 0 גדול מתנוסס לה על כל מבחן

 

[גיטי 123]

בתור מורה,
אני מבקשת שלא תתמקדי ב'כמה המורות יכולות להרוס את חיי התלמידות'
ועד כמה מורות לא מכבדות את תלמידותיהן לפעמים.

תחפשי ללכת בגישה ההפוכה. להאדיר את המורות שמכבדות, להסביר את הצורך ועוד. (אין לי כרגע מספיק רעיונות לפרט כאן. אבל ללכת בגישה החיובית והמעצימה)

אני משקיעה את חיי בתלמידות, שתפרחנה, תגדלנה, תתמלאנה בערכים והשקפות, יחד עם שליטה החומרי הלמידה כנדרש...
לא הגיוני שתוסיפו לי עוד תיסכולים ותחפשו מה טעיתי, ולא שמתי לב, ופספסתי...
זה רק מחליש את ידי העוסקים במלאכה החשובה הזו.

 

[ת'כלס]

שוב כפי שכתבתי למעלה-
מאוד קשה לנהל מערכת חינוכית גדולה כ"כ בלי לפגוע בתלמידים.
לפחות אצלנו יש את המצפן של כבוד הזולת

 

[ChaviArt]

לא ביסודי, בא' סמינר הייתה לי חברה בכתה שבתחילת כתה ט' היא ישבה בין חברות שלא היה לה קשר קרוב איתן, באופן אוטומטי היא הייתה התלמידה הכי קשובה בשעורים מורה רגילה הייתה נהנית מההקשבה המלאה אבל המחנכת שלנו אז הבינה שההקשבה לא נובעת רק מהיכולת לשבת במשך קרוב לשעתיים בלי להוציא מילה, והיא פשוט שאלה אותה ליד מי היא מעוניינת לשבת כדי שיהיה לה עם מי לפטפט (בשעור!)
התקופה הזו שהמחנכת החליפה לה מקום ליד בנות שיצרו איתה קשר הכניסו אותה לחברה המגובשת בכתה, ואני חושבת שזה תפקיד של מורה, לא לראות רק את ההתנהגות החיובית אלא לראות גם את מה שמעבר

 

[מרמורשטין]

בכיתה ג'.
המורה קראה לי לרגע החוצה לומר לי משהו (לא זוכרת מה ואין סיכוי שאזכור. כנראה שכחתי שניה אח"כ)
הסיום היה: "תראי איך את נראית! תסדרי את הקוקו ותכניסי את החולצה לחצאית. פשוט בושה לראות כך בת בית יעקב!"
ברור, הרי בכוונה תחילה קפצתי בהפסקה בחבל וברחו לי השערות...

עוד משהו מכיתה ו':
הגעתי יום אחד לכיתה, אחרי כמה ימי מחלה וגיליתי שיש מבחן באנגלית.
זה ממש לא המקוע שלי ונבהלתי מאד. נחתתי למבחן בלי לדעת מקיומו ובלי להתכונן אליו.
ביקשתי מהמורה לדחות אותו ולא היה מה לדבר.
מרוב שהייתי בטוחה שאכשל, לא הצלחתי לענות על המבחן.
כשקיבלתי אותו בחזרה התנוסס עליו הציון:
6%!!!
ולא היה מה לדבר על מבחן חוזר.

עוד סיפור, שבכל פעם שאני נזכרת בו, נהיה לי רע.
מכיתה ז':
יום אחד הכנו בכיתה יחד עם המחנכת קישוט קיר. כמובן מאליו המורה רתמה אותי ואת כישורי לפרוייקט ואני נעניתי בשמחה רבה. הגעתי באותו יום מוקדם לבית הספר כדי להכין כמה פרטים וכשנגמרו הלימודים, רציתי לחזור הביתה אבל המורה ביקשה שאשאר ואפילו לא דאגה שאודיע להורי שאני מתעכבת.
עבר זמן והגיע אלי טלפון מבתי, נולד לי אח. רצתי מאושרת לכיתה, לקחת את הילקוט ולרוץ הביתה, אבל לא! המורה הכריחה אותי ממש להישאר ולעזור לגמור את הקישוט, היו חסרות לה בדחיפות ידיים טובות...
לא הייתה לי ברירה ונשארתי, בלי לדעת אפילו אם נולד לי אח או אחות, לא הצלחתי להבין מהטלפון הקצר את התשובה וכשניסיתי להתקשר שוב הטלפון היה תפוס. נשארתי עוד יותר משעה! עד שהקישוט תלה לתפארה והמורה הואילה להרשות לי ללכת הביתה.
לא אשכח את ברכות ה"מזל טוב" שזכיתי להן בדרך מבת של חברה של אמא שלי או משכנה לשעבר שכבר שמעו ורק אני עדיין לא ידעתי אם יש לי אח או אחות...

 

[מתייעצת]

בתור מורה,
אני מבקשת שלא תתמקדי ב'כמה המורות יכולות להרוס את חיי התלמידות'
ועד כמה מורות לא מכבדות את תלמידותיהן לפעמים.

תחפשי ללכת בגישה ההפוכה. להאדיר את המורות שמכבדות, להסביר את הצורך ועוד. (אין לי כרגע מספיק רעיונות לפרט כאן. אבל ללכת בגישה החיובית והמעצימה)

אני משקיעה את חיי בתלמידות, שתפרחנה, תגדלנה, תתמלאנה בערכים והשקפות, יחד עם שליטה החומרי הלמידה כנדרש...
לא הגיוני שתוסיפו לי עוד תיסכולים ותחפשו מה טעיתי, ולא שמתי לב, ופספסתי...
זה רק מחליש את ידי העוסקים במלאכה החשובה הזו.

תודה, גיטי123 שדיברת בשמי. באמת, אני חושבת שעדיין יש הרבה מורות שמוסרות נפש למען התלמידות שלהן. אני בכל אופן מוצאת בעבודה שלי הרבה מעבר למקור פרנסה. אולי כדאי, כמו שגיטי אמרה למצוא אנקדוטות שבהן מורות כיבדו תלמידות ובכך גידלו אותן.