הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
לאחר טילטולים מרובים בין יחידות דיור זערוריות, האיר האור בקצה המסדרון. דירה נחמדה שלשה חדרים עם אופציה לחדר נוסף בסלון. בעפולה.
קבענו שעה לחתימת חוזה ושתיית לחיים, לא כל יום קונים דירה. קצת לוחץ לי בחזה אבל אני צעיר אז כנראה אין מה לדאוג.
בירור קצר על שעות האוטובוסים הראה שמן הסתם אין עדיין חסידויות בעפולה כך שהתחבורה מתוזמנת לפי שעות הליטאים הישנוניים.
אין מנוס, לוקחים מונית.
נסיעה כזו במונית רגילה עולה כמעט כמו הדירה. אך אל דאגה, בשביל זה יש על המקרר את מוניות 'הצדיקים'.
הזמנתי 'צדיק' אחד בחצי מחיר, לקחנו בייביסיטר בשביל הקטנים וירדנו למטה.
נהג חרדי חביב תושב עפולה חיכה לנו עם רכב פרטי. הזמנתם מונית? אכן.
יצאנו לדרך, מקווים שיהיה לטובה. על הדרך אספנו את השווער שמשלם נתח נכבד מהדירה, אין לי מושג מהיכן ישיג את הכסף וגם לו כנראה שאין, אולי ימכור כליה או משהו.
הנהג הציע לנו וופלים, ביקשתי ממנו רשות לעשר על כל החבילה, מעיניו הבנתי שאין לו מושג מה אני רוצה אבל מה אכפת לו. שאלתי את השווער אם אני יכול לחלל על המטבע שלו ועישרתי, לקחתי עוד פיסה זעירה להפרשת חלה עטפתי וזרקתי לפח.
"אפשר לשאול משהו?" שאל הנהג והוציא את האוזניה.
"בשמחה" ענה השווער שלי, אני די שקט בסביבתו.
"ההכשר לא עושה את כל הדברים האלה במפעל?"
"נכון ההכשר אמנם מפריש תרומות ומעשרות במפעל אך היות וההלכות הנוגעות בדבר מרובות מאד, בכמויות האסטרונומיות שהם מתעסקים, כמעט בלתי נמנע שיהיו טעויות. את הבעיות האלה ניתן למנוע בכמה שניות של מעשר."
"על פי הלכה אבל אפשר לסמוך על ההכשר, אז למה לסבך את החיים?"
"צודק, אבל יש רווח נוסף מכל ה'עסק' הזה, ידיעת ההלכות. כשילד מגיע מטיול של החיידר שטיילו באיזה פרדס קטפו פירות ולקחו הביתה, או שהלכת בשוק וקנית ירקות מבסטיונר גוי או יהודי בדימוס. מי שרגיל במעשרות יעשר, ומי שלא, יכול להכשל חס וחלילה באכילת טבל."
"זה לא רק החזונאישניקים שמעשרים ולא מטלטלים וכאלה?"
"ממש לא", התכעס השווער, "אתה מזכיר לי שפעם הלכתי בקריית ספר וראיתי זוג הולך עם עגלה מחוץ לגבולות העירוב, צעקתי אליהם שאין שם עירוב, צעק לי הבעל בחזרה- 'אנחנו לא חזונאישניקים' , ה' ירחם."
החלטתי להתערב, "יש משהו מאד מבורך וקריטי בהתעסקות סביב מצוות" , אמרתי. לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי, "מצוות כמו- הכשרת בשר, הפרשת תרומות ומעשרות, עירוב, גנרטור בשבת וכדומה, הדברים הללו כל התעסקות בהם מעלה את המודעות ההלכתית, יש הרבה נשים שאינם יודעות שאסור לבשל כבד שלא נצלה תוך שלשה ימים מהשחיטה וזה איסור אכילת דם מהתורה. יש כאלו שבמקום שאין עירוב כלל מטלטלים בתוך הבניין ואינם יודעים שצריך עירוב חצירות, ויש עוד הרבה דוגמאות רחמנא ליצלן. וכל זאת רק מחוסר מודעות."
"לא למדתי את הנושאים האלה אף פעם", ראיתי אפילו דמעה בזווית עינו.
השווער שלי ניתר ממקומו, מטאפורית כמובן, הנה דאגת שלא יהיה לך עם מי ללמוד, תראה מה סיבב המסובב.
אז חברותא כבר יש לי.
קבענו שעה לחתימת חוזה ושתיית לחיים, לא כל יום קונים דירה. קצת לוחץ לי בחזה אבל אני צעיר אז כנראה אין מה לדאוג.
בירור קצר על שעות האוטובוסים הראה שמן הסתם אין עדיין חסידויות בעפולה כך שהתחבורה מתוזמנת לפי שעות הליטאים הישנוניים.
אין מנוס, לוקחים מונית.
נסיעה כזו במונית רגילה עולה כמעט כמו הדירה. אך אל דאגה, בשביל זה יש על המקרר את מוניות 'הצדיקים'.
הזמנתי 'צדיק' אחד בחצי מחיר, לקחנו בייביסיטר בשביל הקטנים וירדנו למטה.
נהג חרדי חביב תושב עפולה חיכה לנו עם רכב פרטי. הזמנתם מונית? אכן.
יצאנו לדרך, מקווים שיהיה לטובה. על הדרך אספנו את השווער שמשלם נתח נכבד מהדירה, אין לי מושג מהיכן ישיג את הכסף וגם לו כנראה שאין, אולי ימכור כליה או משהו.
הנהג הציע לנו וופלים, ביקשתי ממנו רשות לעשר על כל החבילה, מעיניו הבנתי שאין לו מושג מה אני רוצה אבל מה אכפת לו. שאלתי את השווער אם אני יכול לחלל על המטבע שלו ועישרתי, לקחתי עוד פיסה זעירה להפרשת חלה עטפתי וזרקתי לפח.
"אפשר לשאול משהו?" שאל הנהג והוציא את האוזניה.
"בשמחה" ענה השווער שלי, אני די שקט בסביבתו.
"ההכשר לא עושה את כל הדברים האלה במפעל?"
"נכון ההכשר אמנם מפריש תרומות ומעשרות במפעל אך היות וההלכות הנוגעות בדבר מרובות מאד, בכמויות האסטרונומיות שהם מתעסקים, כמעט בלתי נמנע שיהיו טעויות. את הבעיות האלה ניתן למנוע בכמה שניות של מעשר."
"על פי הלכה אבל אפשר לסמוך על ההכשר, אז למה לסבך את החיים?"
"צודק, אבל יש רווח נוסף מכל ה'עסק' הזה, ידיעת ההלכות. כשילד מגיע מטיול של החיידר שטיילו באיזה פרדס קטפו פירות ולקחו הביתה, או שהלכת בשוק וקנית ירקות מבסטיונר גוי או יהודי בדימוס. מי שרגיל במעשרות יעשר, ומי שלא, יכול להכשל חס וחלילה באכילת טבל."
"זה לא רק החזונאישניקים שמעשרים ולא מטלטלים וכאלה?"
"ממש לא", התכעס השווער, "אתה מזכיר לי שפעם הלכתי בקריית ספר וראיתי זוג הולך עם עגלה מחוץ לגבולות העירוב, צעקתי אליהם שאין שם עירוב, צעק לי הבעל בחזרה- 'אנחנו לא חזונאישניקים' , ה' ירחם."
החלטתי להתערב, "יש משהו מאד מבורך וקריטי בהתעסקות סביב מצוות" , אמרתי. לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי, "מצוות כמו- הכשרת בשר, הפרשת תרומות ומעשרות, עירוב, גנרטור בשבת וכדומה, הדברים הללו כל התעסקות בהם מעלה את המודעות ההלכתית, יש הרבה נשים שאינם יודעות שאסור לבשל כבד שלא נצלה תוך שלשה ימים מהשחיטה וזה איסור אכילת דם מהתורה. יש כאלו שבמקום שאין עירוב כלל מטלטלים בתוך הבניין ואינם יודעים שצריך עירוב חצירות, ויש עוד הרבה דוגמאות רחמנא ליצלן. וכל זאת רק מחוסר מודעות."
"לא למדתי את הנושאים האלה אף פעם", ראיתי אפילו דמעה בזווית עינו.
השווער שלי ניתר ממקומו, מטאפורית כמובן, הנה דאגת שלא יהיה לך עם מי ללמוד, תראה מה סיבב המסובב.
אז חברותא כבר יש לי.
