עזרה כוס בירה קרה

  • הוסף לסימניות
  • #1
צלמתי כוס בירה זכוכית ואני צריכה אותה על רקע, איך עושים את הזכוכית (למשל באיזור הבועות) שקופה בפוטושופ? יודעת שיש דרך, לא זוכרת מהי, מי הגאון שיפתור לי?!
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏לכידה.PNG
    ‏‏לכידה.PNG
    KB 307.8 · צפיות: 239
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה ענקית, אבל זה יוצא מאוד גס הוא מעלים את כל החלק הבהיר?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
צלמתי כוס בירה זכוכית ואני צריכה אותה על רקע, איך עושים את הזכוכית (למשל באיזור הבועות) שקופה בפוטושופ? יודעת שיש דרך, לא זוכרת מהי, מי הגאון שיפתור לי?!
הצעה שלי, שיאפשר לך שליטה די מלאה עם כל איזור שתרצי,
לעשות מסכה,
ועם כלי המברשת להגדיר שקיפות, של נניח 40 אחוז, בדיוק באזורים המבוקשים.
בהצלחה
666.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ניסיתי את 2 האופציות,זה עבד כ"כ טוב שלא רואים את האיזור בכלל, מה עושים??????
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תעשי מסכה ופשוט במקום צבע שחור מוחלט תעבדי עם אפור, אחוזים שונים של אפור, ומברשות בחופשיות, עד שתגיעי לתוצאה הרצויה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה ענקית, אבל זה יוצא מאוד גס הוא מעלים את כל החלק הבהיר?!
כדי שלא ייצא גס צריך להפריד בין 2 חלקי הסמן ע"י לחיצה + alt.

תאמינו או לא,
אבל אני משתמש לדברים מהסוג הזה ב'צריבת שיער' של select and mask,
כלומר אני בוחר את האיזור של הרקע ע"י מטה הקסם וכדו' וב-select and mask משתמש בכלי צריבת השיער. על פי רוב התוצאה משביעת רצון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נראה לי שכדאי קודם לשים אותה על הרקע ואז לשחק בה, כי להפוך לשקופה בפני עצמה זה יותר קשה.
מעבר להצעות למעלה אפשר לגזור רק את אזור הבועות ולשים בשיטת שילוב (multiply?)
ניסיון ממש מהיר:
upload_2020-1-22_10-52-38.png

בעצם יש פה שתי כוסות, התחתונה במולטיפליי והעליונה בנורמל עם מסכה באזור הבועות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
תודה ענקיתתת
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נראה לי שכדאי קודם לשים אותה על הרקע ואז לשחק בה, כי להפוך לשקופה בפני עצמה זה יותר קשה.
מעבר להצעות למעלה אפשר לגזור רק את אזור הבועות ולשים בשיטת שילוב (multiply?)
ניסיון ממש מהיר:
צפה בקובץ המצורף 596906
בעצם יש פה שתי כוסות, התחתונה במולטיפליי והעליונה בנורמל עם מסכה באזור הבועות
שימי לב, הנוזל עצמו גם שקוף ואמור לקבל גם מצבע הרקע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

ציבי זרקה את המעיל על השולחן בכניסה, מתוסכלת.
היא מרחה את נעליה בשטיח והורידה גם אותן בזעף.
"צהריים טובים" ראשו של נתי הציץ מדלת המטבח, מלווה בחיוך עולץ, שנמחק במיידית. "קרה משהו?"
ציבי הרימה אליו את עיניה ונאנחה. "כנראה".
"אוח".
"כן".
"כוס קפה?"
"אני אשמח".
"בכיף".

ציבי התכרבלה בפוך, מחממת את אצבעותיה בכוס הקפה שהכין לה נתי.
"אם את רוצה לשתף את מוזמנת", הוא הודיע תוך כדי טיגון. מעיף מבט קצר באשתו.
צמרמורת קלה עברה בה. "אני יודעת.."
"אני שמח".
היא נשפה על האדים. "אוף, התפללתי שזה לא יקרה וזה פשוט קרה".
נתי הסתובב; "שוב מרים?"
ציבי לגמה מעט מהכוס. "זה מתחיל לתסכל אפילו אותך.." דוק שקוף הבריק באישוניה.
"בשבילך אני מתוסכל. דיברתן?"
"ניסיתי, מבטיחה לך, והיא לא מוכנה להקשיב".
נתי בלע אנחה. "את רוצה שאנסה לדבר עם בעלה? אני פשוט באמת חושב שכדאי לסיים עם זה ודי, תראי איך זה גומר אותך.." הוא נושך את שפתו התחתונה.
היא קמה ממקומה וניגשה למקפיא, שולפת קופסת עוגיות טרייה שהכינה אתמול. "אתה צודק, באמת.. ואני זו שצריכה לעשות את זה".
"אבל זה לא כל כך מתקדם.."
"שוב צודק".
"שאתקשר וזהו?"
"לא".
נתי חש רצון עז לדפוק את ראשו בקיר. "ציבי. או שאת מתקשרת למרים עכשיו, או שאני אתקשר לבעלה", הוא מתקשח. "מה את מעדיפה?"
"שאני".
"אז עכשיו", הוא שלף את הפלאפון שלה מההטענה, מגיש לה אותו. "אני מחכה, ושומע יחד איתך, קדימה".
ציבי לקחה את הפלאפון באי שביעות רצון, מחייגת את המספר.
"מרים?"
"ציבי". נראה כי האש מלחכת את המקשים.
"כן".
"מה את רוצה עכשיו?" הקוצר רוח נשמע גם מחוץ לטלפון, והלחיים המסמיקות מספיקות לנתי.
תפעילי את המיקרופון, הוא מסמן לה, והיא לוחצת.
"רציתי לומר לך שהסצנה האחרונה ביננו הייתה לא נעימה לי". היא מנסה לקרר את פניה החמות.

שקט מעבר לקו. "את מצפה שאני אתנצל?"
"כן, מן הראוי".
גיחוך. "אז אני מאוד מצטערת, אבל ההתנצלות לא מתכוונת לבוא".
ניתוק.
נתי התקשה לבטא את הרגשתו. וציבי לא הגיבה.
"אני.."
"אין מה, פשוט לדלג, וזהו", ציבי קמה מהשולחן, וניגשה לכיור לשטוף את פניה.
"אסור לדלג, וזה סתם חבל", הוא לא הסכים. "אם תדחיקי זה יבוא בדרך אחרת, וכבר ראינו שזה ככה, זוכרת?"
היא נאנחה שוב. "כן. ושוב אתה צודק".
"בואי נחשוב מה אפשר לעשות". הוא מנסה לעודד.
"לעזוב עבודה".
"אוקי".
"מה???"
"מה קרה?"
ציבי שפשפה את עיניה. "אתה הסכמת שאני אעזוב את העבודה?" היא לא האמינה שהיא שומעת את מה שהיא שומעת.
נתי חייך. "זה שאת עוזבת עבודה לא אומר שאת לא עושה סוף לסיפור של מרים. לכי לישון עכשיו, את זקוקה לזה".


↤↤


"מה קורה פה היום??" שילת קצצה את ציפורניה.
"שילת?" רחל המזכירה דופקת בדלת, ופותחת חריץ דק. "אפשר?"
"כן כן, תיכנסי", העבירה שילת את כף ידה על המצח.
"נעמי התקשרה לומר שלא תוכל לבוא גם בהמשך השבוע". בישרה רחל.
"את לא רצינית. היא לא יכולה לא לבוא, אין לי מישהי אחרת בקבוצה של התסמונת דאון", היא מחווירה מעט. "יש לה מישהי להביא?"
רחל מורידה את עיניה אל הקסר שבידה. ואחר מחזירה. "לא.."
"היא צריכה לעשות את זה. עדכני אותה במהירות האפשרית. ושתתקשר אליי בבקשה".
"אעדכן"
"תודה".


↤↤


הסנדוויצ'ים שלהם כבר היו מוכנים על השיש, וציבי העבירה 'ויש' אחרון.
"בוקר טוב!"
ציבי הסתובבה, "בוקר אור".
"ציבי".
"כן נתי".
"אפשר לבקש חיוך של בוקר? התחלת דף חדש עכשיו", הוא מחייך בעצמו. "והבעיה שלך נפתרה".
היא נעצרה. "מה שאמרת עכשיו זה חלק מהמשפט הראשון או כחלק נפרד?" איבריה דרוכים.
"כחלק נפרד וכהמשך", הוא לחץ על הקומקום, והמים החלו לרתוח.
"נתיי"
"כן ציבי?"
"אפשר תשובה נורמלית?" ידיה נחו על מותניה, ממתינות.
הוא הצביע לה לשבת. "קודם קפה".
ציבי התיישבה, מותשת. "אפשר לפני?"
"כן", נתי עליז היום באופן מיוחד. "טיפלתי בשבילך בהתפטרות, ומצאתי לך עבודה חדשה".
עיניה התרחבו. "אתה צוחק עלי".
"דווקא לא.." העליזות פגה לאיטה. "את לא שמחה?"
היא צוחקת צחוק קצר. "אתה לא אמיתי".
"אבל עשיתי את זה באמת".
"לא נכון"
"ציבי.. אני עשיתי את זה".
"מה העבודה החדשה?" היא מנסה להתמקד בפן החיובי לעת עתה.
"מורה ממלאת מקום".
הלב מנתר.
"מורה", היא חוזרת אחריו לאט.
"כן", הוא מתחיל לחייך בחזרה. "תנחשי לאיזה מקצוע".
"תנ"ך??"
"כן, ב"ה"
"ווואווו!" הפנים שלה מאירות, וזה כל כך שווה את הכלום שעות שהוא ישן אתמול.
"אני שמח בשבילך מאוד" הוא מסיים לשתות את הקפה שלו וממשיך. "היום הראשון בעבודה מתחיל מחר, בכיתה ב', בבית ספר נווה שירה פה בעיר".
"איך עשית את זה?! אמאלה נתי אני לא מאמינה, ", היא מחייכת חיוך ענק.
"אז תתחילי", הוא מכתף את התפילין. "וחוץ מזה, שיש לך עניין לסדר היום".
האור כבה.
"מרים שוב?" המבט בעיניים מתחנן.
"אני מצטער, ציבי. את חייבת לעשות את זה" הוא מתחרט על המילים, היה מסמס לה או משהו. "אבל אני זמין תמיד לשמוע שאת אחרי השלב הזה.. שיהיה בהצלחה".
"תודה נתי.. בהצלחה בכולל".
דלת נסגרת בשקט.
תעתועי הזמן פרק י"ט
פרק יט



"אימא, קומי". התחננה מרים לאלכסנדרה. כבר חודש מאז האסון נמצאת אלכסנדרה בדיכאון עמוק. אינה יוצאת מחדרה ואפילו אוכל מגישים לה למיטה.

"אימא, מה יהיה עם ילדיי הרכים. הם זקוקים לסבתא".

"מרימי, טוב מותי מחיי".

"הס, לא אוכל להיות פה בלעדייך".

"עדיין יש הרבה שאוהבים אותך".

"מיום ליום אני בודדה בארמון". קוננה מרים.

"עליי לברוח מפה לקליאופטרה, משם תהיה לי דרך להציל גם אותך".

"כיצד תצאי מפה בלי לעורר חשד?"

"אצא בתוך ארון. יישאו אותי עד לשער העיר ומשם אברח".

"אימא, עשי מה שתוכלי להציל אותנו".

"מרימי יקירתי. מעמדך בטוח הרבה יותר משלי, מי שירים את אצבעו עלייך, בעלך ידע לטפל בו. יש לנו מזל שהדבר הקדוש היחידי שהוא לא יגע בו לרעה הוא את".

מרים נשמה נשימה עמוקה. איך היא תוכל להסביר שהיא נמצאת בבית כלא נורא ואיום, רק מזהב טהור?

"אימא, אינני מדברת יותר בכלל עם קפירוס, אימו של הורדוס וגם עם שלומית. הן פשוט לא קיימות עבורי".

"מרימי, דברי על לב המלך. תראי לו את ערכך, אולי זו הדרך היחידה למשאלות ליבך".

אלכסנדרה תקעה את מבטה בנקודה נעלמת. מחשבות מדכדכות ייסרו אותה ועינו את נפשה. מרימי היקרה שלי, לא מגיע לך כל זה. את טובה ממני. את תמיד ידעת את האמת ואני בטיפשותי הבאתי לך את כל הצער. את מעולם לא חפצת בעושר השמור לבעליו לרעתו. וכמה סבל עוד יעבור עלייך.

אני שסגדתי ליופי, לתרבות, למנעמי החיים, סובלת כמו אחרונת השפחות. אוי לי שראיתי בכל זאת. אילו רק יכולתי להחזיר את הגלגל, היינו בורחות בזמן מהאדם האימתני. את ירשת את נשמתה של סבתי שלומציון. את צדקותה, את אורח חייה היהודי הטהור, את יראת האלוקים שלה. סבתא הטובה.

צדיקה יחידה בכל עולם המלכות והתככים והרשע. והכול למרות שבעלה אלכסנדר הגדול מבית חשמונאי הרג ולא חמל על המורדים וכל מי שהיה חשוד בעיניו. הוא הוסיף על חטאיו כשהרג את כל חכמי הסנהדרין, הורדוס הרשע הוא העונש שבא עלינו, החשמונאים שסרו מן הדרך.

גם מלכות החשמונאים תיעלם. אין לה יותר זכות קיום. כל הגדולה העושר והכבוד בני חלוף. היא נזכרה בסבתא שתמיד חזרה ואמרה, גם כשהכול נגמר: תזכרו שעם ישראל ותורת ישראל יישארו לנצח. היא חייבת להעביר למרימי שאין מה לדאוג. יהיה מה שיהיה. עם ישראל ימשיך הלאה, למרות שנשארה אחרונה למלכות חשמונאי.

היא התנערה ממחשבותיה כשמרים הרימה את קולה ושאלה בכעס:

"על מה להעריך אותו, על הרצח הנתעב שרצח את אחי היחיד? על מידותיו הגרועות? על אכזריותו?"

"הוא מצפה שתעריכי אותו, וכעת מרימי הדרך היחידה שלי לצאת מהמרה השחורה היא לצאת מכאן בכל מחיר. עשי מה שאומר לך".

מרים רצה לארגן את הדברים לבריחתה של אימה. היחידה שהייתה בסוד העניין היא יוליאנה, שנשארה מסורה בכל מאודה.

<<<<<<

אלכסנדרה, במר ליבה, ראתה איך מתקיים בה "עושר השמור לאדם לרעתו". וכי מה נתנו לה כל העושר והגדולה, הכבוד וההדר והיופי? המלכות שהפכה למלכות רשעה? וכי כך ראה מתתיהו את סופה של מלכות החשמונאים? ואולי כל הדורות אחריו איבדו את הדרך? גם אני בהם. נסחפנו אחר ההלניסטים, התרבות הזרה, ושכחנו את תפקידנו בעולם. האם כל מה שקורה בשנים אלו אינו העונש? ואני ובתי האחרונות שמשלמות מחיר יקר. היינו באיגרא רמה ונפלנו לבירא עמיקתא. ואולי זה עונשנו על שלקחנו מלוכה לא לנו. הרי היינו מזרע כוהנים גדולים ושגינו בנכסנו לעצמנו מלוכה ששייכת רק לזרעו של דוד המלך. גדולתה של משפחתנו ירדה בחרפה ובביזיון כבר בדור הקודם. אנו מתגלגלים ממחלוקות למלחמות שאינן פוסקות עד כי גם בשעת שקט, כשכלי המלחמה דוממים, אנו דרוכים מכל עלה נידף, כי בריונים ומחרחרי ריב מחכים לרגע של חולשה מצידנו.

"אימא", קטעה מרים את הרהוריה הנוגים של אלכסנדרה. "את זוכרת שסיפרת לי על חוני שהוריד גשמים בתפילתו. כה חבל שהוא איננו. אולי היה בכוח תפילתו להצילנו".

"כן. חוני המעגל היה ידוע בתפילתו, שהייתה מתקבלת תמיד על אתר. כמו גשמי הברכה שירדו בזכות תפילותיו. אבל גם הוא לא התקבל כאדם ראוי לדעתו של דודי הגדול, שמעון בן שטח. הוא רצה לנדות אותו כי אין ראוי לדבר כך אל ה' ואין זה נכון לעשות תנאים עם אלוקים, כמו בזמן הבצורת הקשה. הוא הקיף עצמו בעיגול וטען כלפי הקב"ה שלא יצא עד שירדו גשמים. וגם אז המשיך בתנאיו, שלא יצא עד שירדו גשמי ברכה ולא שיטפון, כמו שהיה. לבסוף אמר עליו שמעון בן שטח 'אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונו, כבן המתחטא על אביו... אומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים אפרסקים ורימונים - ונותן לו'. כמה אהבה את הסיפור הזה.

"אילו היה כאן בחייו הייתי מתחננת לפניו שיוציא אותנו מהמצר. אבל בסופו של דבר כוח תפילותיו לא עזר לו להימלט מרודפיו, שהרגו אותו ברשעותם".

"מדוע לא התפלל להצלתו כשנלכד בידיהם?"

"חוני הצדיק נקלע ונסחב שלא ברצונו לתוך לוע המריבה. זה קרה לא מזמן כשאנשיו של אבי הורקנוס הוציאו אותו ממחבואו, הכריחוהו להתפלל למפלתו של אריסטובולוס אביו של אנטיגנוס, היריב הקשה והטוען לכתר, ואיימו עליו שיבקש מה' כשם שהתפלל להורדת הגשמים. הוא עמד והחל בתפילתו, אבל לא כשם שרצו לשמוע, וכך אמר: 'ריבונו של עולם, מאחר שאלה העומדים איתי הם עמך והנצורים כוהניך, בבקשה ממך שלא תשמע אלו את אלו ולא תקיים מה שמבקשים אלו על אלו'. מייד הקיפו אותו רשעי היהודים וסקלוהו למוות. העונש משמיים לא איחר לבוא. רוח עזה חלפה על פני הארץ והשמידה את תנובת הארץ".



<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<



********************************************

העוללים הרכים אלכסנדרוס ואריסטובולוס, בני מרים והורדוס, טופלו במסירות על ידי יוליאנה, שהתבקשה היום לא להביאם לאימם. גם עליה עבר יום של מתח לכן מיעטה לחייך לתינוקות. תפילותיה התקבלו והזאטוטים המפונקים נרדמו מוקדם. לו רק הייתה לה יותר עזרה. לו רק איילת הייתה עונה לה תשובה חיובית, היה לה קל יותר.

החדר החדש שנחנך באולם אגריפיון לכבודם של הנסיכים היה מעוצב וצבוע באופן מעורר השתאות. כל זה לא הועיל לרומם את מצב רוחה של המטפלת, שישבה והביטה בפניהם הרכות, מנסה לנחש אם המבצע הנועז של אלכסנדרה עבר בשלום ואם הצליחה לצאת לדרכה, או אולי נתפסה. אם כך, גם עליה תעבור כוס התרעלה. מחשבות קשות שהאיצו את פעימות ליבה הקפיצו אותה אל החלון שפנה לאולם קיסריון, מעונו של המלך.

אכן, הדברים לא מתנהלים כסדרם. תכונה רבה מדי מתחוללת שם. יוצאים ובאים רבים מתהלכים שם בחופזה. לפתע נפתחה הדלת בפזיזות ומרים המלכה נעמדה מולה. דמעות זלגו על לחיה כשאמרה: "תפסו את אימא".

יוליאנה הביטה בה באימה והכינה עצמה לבשורות איוב.

"המלך חנן אותה אבל שם עליה שמירה הדוקה". היא כיסתה את פניה בשתי כפות ידיה ובכתה מרה.

יוליאנה, שלא העזה עד עתה להמעיט מכבוד המלכה, הבינה שהפעם כבודה של מרים לא יעמוד לה. כעת היא נצרכת לתמיכה. היא חיבקה את מרים ונתנה את כתפה לספוג את הדמעות שירדו ללא הפוגה. השתיקה הייתה טובה מכול, על אף שהשאלות שעמדו על שפתיה שכמעט הטריפו את דעתה.

"אימא עשתה טעות איומה". פלטה מרים לאחר שרוחה שבה אליה.

"טעות?"

"ודאי. היא הייתה צריכה לברוח איתי לפני שהורדוס נשא אותי לאישה".

"אני מבינה אותך". יוליאנה חיפשה נואשות למצוא במה לנחמה אבל אלו המילים היחידות שחשה רשאית לומר.

"אימא חייתה בטעות. היא תרה אחר עיניה ולבבה. יופי, כבוד וכסף סימאו את עיניה".

יוליאנה בלעה את רוקה. מעולם לא פתחה מרים את ליבה הכמוס כל כך. מעולם לא ידעה שמרים חולקת על דעותיה של אלכסנדרה.

"כבוד המלכה, תמיד ידעתי שטוב לכן יחדיו". התפלאה יוליאנה.

"היא הנפש הקרובה אליי ביותר, היא הרי אימי, אבל---" הדמעות שיוו לעיניה מראה שובה לב והברק העניק לה יופי מדהים. "מעולם לא חשבתי כמוה".

"לא ידעתי".

"הכיני לי כוס משקה חם. אישאר כאן מעט זמן להביט בילדיי. אולי הם ירגיעו מעט את נפשי".

יוליאנה היטיבה את מושב המיטה, ריפדה אותה בכרית הרקומה השמורה לה, ויצאה להכין משקה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה