דרוש מידע כיצד נייצר חוסן רוחני?

אתם כותבים פה דברים ארוכים, אין לי כוח לקרוא. אבל זה הכי הצחיק אותי :ROFLMAO:
אני אוהב לפעמים להכניס קצת הומור ולשמח. וזה משמח אותי שטוב לאחרים, למה לא..
"שרק תחייך כל החיים, זה מה שאני מבקש"
בלת"ק
חושבת שהאמון המלא שההורים שלי נתנו בי שאני בת טובה מבית טוב עמד לי בהרבה עיתות נסיון.
הם סומכים עלי, הם לא עוקבים אחרי, הם מאפשרים לי המון חופש פעולה כי הם סומכים עלי שלא אעשה שטויות ושי שלי כח לבחור בטוב, אז איך אמעל באמון?
ועם השנים זה נהיה שלי באמת ולא רק כדי לא לאכזב.
אם מאמינים בך מאד מאד, מבפנים, לא באמירות חצוניות, האמון הזה מחייב.
מתפללת ומתאמצת להנחיל את זה לילדים.
מרגישה שכהורים למתבגרים, כמה שאנחנו יותר מעורבים ברזולציות של הפרטים הקטנים ככה אנחנו בעצם שוללים מהם את האפשרות לבחור מעצמם בטוב.
או לטעול ולתקן.
חופש פעולה ואמון אמיתי הם שעמדו לי.
מעניין אותי לדעת איך את מרגישה כיום או בעצם הרגשת כבר אז.. את האמון שההורים שלך נתנו לך, במה זה התבטא?
אשמח אם תוכלי להרחיב או כל מי שרוצה לסבר את האוזן ולאלפנו בינה!
 
כשאמרתי שאני הולכת ואחזור ב11 בלילה לא שאלו לאן.
היה מקום בו היה הכסף מונח, יכולתי לקחת בלי לדווח (!!) (ולא היו עשירים)

ובאמת לא ניצלתי לרעה!
יפה.
ובמחשבה שניה - כנראה באמת היית ילדה טובה וידעו שבאמת אפשר לסמוך עלייך.

אך אם הילד ידוע כמאתגר, ובדוגמאות שהבאת, כגון לא חוזר בזמן, מנסה לסבן את ההורים, כן 'סוחב' דברים מפה ומשם.. אם ההורים לא ישאלו וירחרחו אחריו הוא יכול לרדת ולהמשיך להשאר 'מחופש' ואחריתו מי ישורנו...
 
יפה.
ובמחשבה שניה - כנראה באמת היית ילדה טובה וידעו שבאמת אפשר לסמוך עלייך.

אך אם הילד ידוע כמאתגר, ובדוגמאות שהבאת, כגון לא חוזר בזמן, מנסה לסבן את ההורים, כן 'סוחב' דברים מפה ומשם.. אם ההורים לא ישאלו וירחרחו אחריו הוא יכול לרדת ולהמשיך להשאר 'מחופש' ואחריתו מי ישורנו...
ואם תעקבו אחריו ותשאלו לאן - זה יפתור את הבעיה?!

אמון הוא אכן אחד מאבני הדרך בחינוך.
הרב יעקובזון מביא דוגמאות של: לשלוח ילד לקנות מכשיר חשמלי ולומר לו שסומכים עליו בלי שיתקשר, וכאן תפקיד ההורים לעשות עבודה לסמוך באמת ולא לכעוס אם הביא משהו אחר ולא להחליף. וכד'....
מהדברים הפשוטים של החיים בונים אמון.

כשבונים אותם משם- הוא יכול להגיע גם לרמות אמון כמו שעמליה מתארת.

ניתן להוסיף כאן סיפור מופלא על רמת אמון בילד, מסופר על הרב עדס (לא זוכרת מדוייק אם הרב יהודה עדס שליט"א, או להבדיל בין החיים לחיים ,הרב יוסף עדס זצ"ל או בכלל אבא שלהם, אבל מישהו מהמשפחה זה ודאי) ראה בעריו"כ שהבן אכל ולא בירך ברכהמ"ז, אז הוא פנה אליו ושאל אותו: ברכת? אז הוא ענה לו: כן, ברכתי מהסידור הזה, והראה לו סידור. והאב קיבל.
מיד אח"כ בא הבן השני אל האבא ואומר לו: הוא אל בירך, ואפילו הסידור שהראה לך זה מחזור של יו"כ אין בו ברכהמ"ז. והרב הסתכל על הבן שלו זה שבא לומר ואמר בקול רם: אם הוא אמר שהוא ברך מהסידור הזה , אז אני מאמין לו, גם אם זה מחזור של יום כיפור. הוא אמר שברך, אז הוא ברך.

את הסיפור, מספר הבן, זה שלא ברך... הוא אומר כמה חשש מהתגובה של האב, וכמה הופתע מהאמון שקיבל. ומאז לא מעל יותר באמון....

זה כוחו של אמון!
 
לא חושבת שהייתי "ילדה טובה ירושלים" עובדה שאני זוכרת לא מעט רגעים של נסיון והתלבטות ואפילו כמעט מעידה, ואז הרגע הזה של "אין מצב אם אבא ואמא כ"כ סומכים עלי אין מצב שאני מפרה את האמון שלהם"
ברור שלא מדורב במצבי סיכון וקיצון.
אבל בגדול היה אמון מלא.
וכמו הדוגמא המצוינת של @לשם שינוי בענין הקניות.
כמה צריך לשבח באוזני ילד את שיקול הדעת שלו, וגם אם לפעמים סופגים נזקים, זו הדרך לגדל אותו מבפנים.
כמה אנחנו נעדרים את זה היום כשילד מתקשר מהמכולת בממוצע4-6 פעמים "אמא, אין חלב" "אמא, השמן לא מהחברה הרגילה" "אמא באדי לבן או חום" באמת למדתי להתעקש שילכו בלי פלאפון, ויש לפעמים מחירים, ועדיין זה הרבה יותר נכון מבחינת זה שהם לומדים לסמוך על עצמם, להפעיל שיקול דעת וכו.
כמובן שהכל צריך להיות עם חיבור למציאות ולא ראש בקיר.

הסיפור המופלא של הרב עדס מעיד כאלף עדים, הילד ההוא ש"ברך" מהמחזור, לא ישקר יותר את אבא שלו. אם ההורים שלי האמינו לי, לא יכולתי לשקר אותם!


תוהה בעצמי, למה לא מצליחה לגמרי להעתיק את זה, אם זה בגלל שהמציאות נהיתה יותר מפחידה, או בגלל שאני אשה יותר קטנה מההורים שלי.
 
ואם תעקבו אחריו ותשאלו לאן - זה יפתור את הבעיה?!
ברור שלא.
רק רציתי לעורר ולא להסיט מידי את האשכול לכן לא שאלתי את ההמשך המתבקש וכי זה יפתור את הבעיה יותר מדויק לומר שכתבתי ומחקתי
אמון הוא אכן אחד מאבני הדרך בחינוך.
הרב יעקובזון מביא דוגמאות של: לשלוח ילד לקנות מכשיר חשמלי ולומר לו שסומכים עליו בלי שיתקשר, וכאן תפקיד ההורים לעשות עבודה לסמוך באמת ולא לכעוס אם הביא משהו אחר ולא להחליף. וכד'....
מהדברים הפשוטים של החיים בונים אמון.

כשבונים אותם משם- הוא יכול להגיע גם לרמות אמון כמו שעמליה מתארת.

ניתן להוסיף כאן סיפור מופלא על רמת אמון בילד, מסופר על הרב עדס (לא זוכרת מדוייק אם הרב יהודה עדס שליט"א, או להבדיל בין החיים לחיים ,הרב יוסף עדס זצ"ל או בכלל אבא שלהם, אבל מישהו מהמשפחה זה ודאי) ראה בעריו"כ שהבן אכל ולא בירך ברכהמ"ז, אז הוא פנה אליו ושאל אותו: ברכת? אז הוא ענה לו: כן, ברכתי מהסידור הזה, והראה לו סידור. והאב קיבל.
מיד אח"כ בא הבן השני אל האבא ואומר לו: הוא אל בירך, ואפילו הסידור שהראה לך זה מחזור של יו"כ אין בו ברכהמ"ז. והרב הסתכל על הבן שלו זה שבא לומר ואמר בקול רם: אם הוא אמר שהוא ברך מהסידור הזה , אז אני מאמין לו, גם אם זה מחזור של יום כיפור. הוא אמר שברך, אז הוא ברך.

את הסיפור, מספר הבן, זה שלא ברך... הוא אומר כמה חשש מהתגובה של האב, וכמה הופתע מהאמון שקיבל. ומאז לא מעל יותר באמון....

זה כוחו של אמון!
סיפור מאלף!
כמדומני שזה סופר על הרב יוסף עדס זצוק"ל
 
לא חושבת שהייתי "ילדה טובה ירושלים" עובדה שאני זוכרת לא מעט רגעים של נסיון והתלבטות ואפילו כמעט מעידה, ואז הרגע הזה של "אין מצב אם אבא ואמא כ"כ סומכים עלי אין מצב שאני מפרה את האמון שלהם"
ברור שלא מדורב במצבי סיכון וקיצון.
אבל בגדול היה אמון מלא.
וכמו הדוגמא המצוינת של @לשם שינוי בענין הקניות.
כמה צריך לשבח באוזני ילד את שיקול הדעת שלו, וגם אם לפעמים סופגים נזקים, זו הדרך לגדל אותו מבפנים.
כמה אנחנו נעדרים את זה היום כשילד מתקשר מהמכולת בממוצע4-6 פעמים "אמא, אין חלב" "אמא, השמן לא מהחברה הרגילה" "אמא באדי לבן או חום" באמת למדתי להתעקש שילכו בלי פלאפון, ויש לפעמים מחירים, ועדיין זה הרבה יותר נכון מבחינת זה שהם לומדים לסמוך על עצמם, להפעיל שיקול דעת וכו.
כמובן שהכל צריך להיות עם חיבור למציאות ולא ראש בקיר.
נכון מאוד.
הסיפור המופלא של הרב עדס מעיד כאלף עדים, הילד ההוא ש"ברך" מהמחזור, לא ישקר יותר את אבא שלו. אם ההורים שלי האמינו לי, לא יכולתי לשקר אותם!


תוהה בעצמי, למה לא מצליחה לגמרי להעתיק את זה, אם זה בגלל שהמציאות נהיתה יותר מפחידה, או בגלל שאני אשה יותר קטנה מההורים שלי.
כי ההורים שלנו חכמים מאוד, בלי ה'חכמות של היום'. ירשו אותו באינסטינקט מדור דעה בלי מתווכים וספקי לימוד ושיעורים ברשת.
דרך חיים ואמונה צרופה היישר מהר סיני!
 
כי ההורים שלנו חכמים מאוד, בלי ה'חכמות של היום'. ירשו אותו באינסטינקט מדור דעה בלי מתווכים וספקי לימוד ושיעורים ברשת.
דרך חיים ואמונה צרופה היישר מהר סיני!
@לשם שינוי
אולי פה טמון האוצר.
וזה מה שיצר חוסן נפשי בהורים ואולי גם בנו הבוגרים, יותר ממה שיש לנו (כביכול) למכור לילדים שלנו - הדור הבא.
 
אז אבוד עלינו?!
לא!!!
יפתח בדורו כשמואל בדורו.
לכן באמת אני חושב שכדאי וראוי לבדוק איך התיחסו לכך גדולי ישראל במשך הדורות וזו האמת ואין בלתה!

אני אישית אשתדל לבדוק את הענין הזה אצל חכמי ישראל ונראה אם אקבל תשובות ברורות.

אפשר גם לשאול ולתהות אצל ההורים, הם בטוח ישמחו ע"כ, ואף יתנו הגיגים ותובנות מענינים.ות
 
כששאלתי את ההורים שלי מאיפה לקחו את הבטחון הזה, ואיך לא חששו, הם ענו לי הכי בפשטות: "את רואה שצדקנו, באמת היית ראויה לאמון"
לא הרגישו בכלל שיש פה סיפור

אין ספק שלא "אבוד עלינו" אבל גם אין ספק שהצליחו לערער הרבה את האינסטינקטים ההורים הטבעיים שלנו.
 
מרגישה שכהורים למתבגרים, כמה שאנחנו יותר מעורבים ברזולציות של הפרטים הקטנים ככה אנחנו בעצם שוללים מהם את האפשרות לבחור מעצמם בטוב.
זאת נקודה מצוינת
זה באמת אחד הקשיים של ההורים, בעיקר למתבגרים, שדואגים להם יותר מדי
ובפרט כשההורה רואה ויודע שהבן הולך לעשות איזה צעד בביטחון עצמי מופרז והוא בוודאי ייכשל בו, הוא מרוב הדאגה רוצה למנוע אותו מזה
או לחילופין, כשהנזק כבר קורה, הוא רוצה להעמיד אותו על טעותו ולהסביר לו היכן טעה
אבל בהרבה מקרים זה רק מזיק, וגם כשיודעים מראש שזה יוביל לנזק קל אצל הילד, זה שווה את זה, כדי שהילד ילמד מעצמו

ואין כוונתי בדברים גדולים ובעלי סיכון גבוה, אלא כמו למשל שההורה דואג שהבן יצא בזמן כדי שלא יפסיד את האוטובוס של הטיול וכו', שבמקרים האלה (כשהן כבר גדול ואמור לקחת אחריות על עצמו) הדאגה של ההורה רק מפריעה, כי נכון שבזכות הדאגה וההערות הבן ירויח את הטיול, אבל מצד שני, אם הוא יפסיד את הטיול הוא ירויח יותר, כי הוא יקבל שיעור לחיים וידע שהוא אחראי על עצמו
ודוגמא נוספת, כשהבן רוצה מאוד לקנות מכספו משהו שההורה יודע שהוא לא שווה את המחיר ויתקלקל מהר, והילד לא משתכנע, צריך לתת לו את הבחירה לקנות ולהחליט לבד, ולקחת בחשבון שהוא יתאכזב אח"כ וזה עצמו חלק מהשיעור שלו לחיים
 
כששאלתי את ההורים שלי מאיפה לקחו את הבטחון הזה, ואיך לא חששו, הם ענו לי הכי בפשטות: "את רואה שצדקנו, באמת היית ראויה לאמון"
כשההורה באמת מאמין בילד, זה מדבק
לדעתי עיקר הבעיה בזמננו היא שלא נותנים בו אימון, כי מבינים ש"הוא רק ילד"
וזה שוני טבעי בין הדורות, שבדור הקודם היו מתייחסים לילד כאל מבוגר, בהרבה מישורים
לא היו נמנעים מלדבר על ידו כל מיני נושאים שהיום לא רוצים שישמע, וכאלה רבות
היום יש יותר "מודעות" ל"ילדותיותו" של הילד, שגורמת לפינוק גדול וכו', וזה אחד התוצאות של זה
קשה להגיד בדברים האלה שחור ולבן, כי יש באמת שוני בין הדורות שאסור להתעלם ממנו
אבל הנטייה הכללית של אנשי הדור הקודם היתה כנ"ל, שהילד הוא כמו "מבוגר קטן", לטוב ולמוטב, דורשים ממנו יותר וגם מעניקים לו חירות יותר, ולמשל היו יכולים לשלוח אותו למקום רחוק בלי הרבה נתונים, כי סמכו שיסתדר, ואילו היום נותנים לו פירוט מלא ומדויק, כי באמת לא סומכים שיסתדר לבד ומפחדים שייאבד את הדרך וכו'
 
כשההורה באמת מאמין בילד, זה מדבק
לדעתי עיקר הבעיה בזמננו היא שלא נותנים בו אימון, כי מבינים ש"הוא רק ילד"
וזה שוני טבעי בין הדורות, שבדור הקודם היו מתייחסים לילד כאל מבוגר, בהרבה מישורים
לא היו נמנעים מלדבר על ידו כל מיני נושאים שהיום לא רוצים שישמע, וכאלה רבות
היום יש יותר "מודעות" ל"ילדותיותו" של הילד, שגורמת לפינוק גדול וכו', וזה אחד התוצאות של זה
קשה להגיד בדברים האלה שחור ולבן, כי יש באמת שוני בין הדורות שאסור להתעלם ממנו
אבל הנטייה הכללית של אנשי הדור הקודם היתה כנ"ל, שהילד הוא כמו "מבוגר קטן", לטוב ולמוטב, דורשים ממנו יותר וגם מעניקים לו חירות יותר, ולמשל היו יכולים לשלוח אותו למקום רחוק בלי הרבה נתונים, כי סמכו שיסתדר, ואילו היום נותנים לו פירוט מלא ומדויק, כי באמת לא סומכים שיסתדר לבד ומפחדים שייאבד את הדרך וכו'
נכון מאוד.
באמת הקטנים היו מבוגרים בכל המישורים ולכן כנראה נתנו בהם אימון.

~ יש לסייג שלא בהכרח כל החינוך על כל היבטיו היה נכון ובמקום בימים ההם, ואכמ"ל ~
 
באמת הקטנים היו מבוגרים בכל המישורים ולכן כנראה נתנו בהם אימון.
אני התכוונתי שזה התחיל הפוך: נתנו בהם אימון כי חשבו שכך צריך להיות, וזה עצמו גרם להם להיות "מבוגרים קטנים"
אבל באמת לא ברור לי לגמרי מה גרם למה, כי שני הדברים גוררים זה את זה
 
~ יש לסייג שלא בהכרח כל החינוך על כל היבטיו היה נכון ובמקום בימים ההם, ואכמ"ל ~
וגם מה שהיה נכון לימים ההם, לא בהכרח נכון לזמנינו
זה ברור לגמרי
אי אפשר לקחת רק חלק מהחינוך ההוא, ולהתעלם מהשאר
ואפילו אם אפשר לקחת את כולו, הדור היום שונה, ואי אפשר לחנך את בני הבית במסלול של הדור הקודם, כשהם גרים בתוך שכונה או אוירה כללית שכולה צועדת במסלול אחר
 
אני התכוונתי שזה התחיל הפוך: נתנו בהם אימון כי חשבו שכך צריך להיות, וזה עצמו גרם להם להיות "מבוגרים קטנים"
אבל באמת לא ברור לי לגמרי מה גרם למה, כי שני הדברים גוררים זה את זה
בדיוק.
מגיל צעיר ממש הלכו לכבס בנהר/או על המחליק באמבטיה.
אמא שלי תחי' בתור ילדה קטנה לקחה את העוף לשוחט ומשם למורט הנוצות ועוד..
וכיו"ב וכמו שאמרת תליא הא בהא..
כיון שזו היתה הדרך והעיר והנוהג הכללי. ממילא סמכו והאמינו..
 
מה מעניק לאדם תחושת מסוגלות וחוסן לעמוד בנסיונות רוחניים?

האם זכור לכם אירוע / מקרה / אמירה שנתנו לכם כח לעמוד בנסיונות רוחניים? אם כן, מה הם היו?



אנא התמקדו כעת בתשובות של חוויתכם האישית ופחות ציטוטים מ....

בהמשך האשכול יורחב גם למובאות וציטוטים. אבל כרגע בעיקר חוויות אישיות.

זה יעזור לכולנו להבין מה השיטות שעובדות (ומה פחות...).

תודה רבה למשיבים!
אני חושבת ש'חוסן רוחני' ו - 'כח לעמוד בניסיון רוחני' אלו שני דברים נפרדים.
השאלה איך את מגדירה כל ביטוי.
לפי ההגדרות שלי, אני חושבת שיש שוני גדול מאוד בינהם.
כלומר, יכול להיות אדם שיש לו חוסן רוחני חזק מאוד, ובכל זאת הוא נופל פעם אחר פעם בשעת הניסיון.
ושוב, הכל שאלה של איך את מגדירה כל אחד מהם.
כי בעיני, חוסן רוחני הוא דבר המושרש פנימה פנימה בלב, דבר שהאדם "גדל" עליו, "חי" אותו, ובעצם זה מה שהוא.
אבל האם זה מחייב שבהכרח יהיה לו כח לעמוד בניסיון? ממש לא.
כח לעמידה בניסיון רוחני תלוי בעוד מלא פרטים, מצבים וכו'.
חוסן הוא מצב, הישג, שאיפה. חלק שעליו עמל האדם, ללא קשר לתוצאות העמידה בניסיון עצמו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גלגל_מזלות_וינשוף_קסום.gif

ברוכים הבאים לאשכול הרשמי של "חויה בקליק" - הבית של המשחקים האינטראקטיביים, הקליקרים וההפעלות הכי חכמות שיש.

לרגל השקת האשכול ועונת המבצעים (Black Friday שקורה עכשיו וחנוכה שמגיע מיד אחריו), בנינו עבורכם את "גלגל המזל".אנחנו לא נגלה לכם איזו הנחה תקבלו. אתם תצטרכו לגלות בעצמכם...

אז איך זה עובד?​

בנינו אלגוריתם מיוחד שמחלק קופונים בצורה אקראית לגמרי.
בתוך המאגר מסתתרים:
מגוון סוגי קופונים לשירותים שלנו מהנחות בסיס ועד משחקים ללא עלות!

רוצים לסובב את הגלגל ולבדוק את המזל?​

  1. הגיבו כאן באשכול: "אני רוצה לסובב את הגלגל"
  2. נשלח לכם בהודעה פרטית קישור קסם חד-פעמי.
  3. לחצו על הקישור- ותגלו מיד במה זכיתם.
  4. כל כרטיס זוכה!

קצת עלינו (למי שלא מכיר):​

אנחנו ב"חויה בקליק" הופכים כל אירוע – מיום הולדת משפחתי ועד כנס של 2000 איש – לאירוע סוחף, תחרותי ומגבש.

מה תמצאו אצלינו:

  • מערכות טריויה להפעלה עצמית: אתם בונים את המשחק, מקרינים על מסך, והקהל משחק מהניידים שלו בזמן אמת-גם בטלפונים כשרים!. (פתרון מושלם וזול למשפחות, ימי הולדת וכיתות).

  • השכרת קליקרים (שלטים) פיזיים: הדבר האמיתי! ערכות של שלטים אלחוטיים למשחק ללא צורך אינטרנט וטלפונים בכלל. (הפתרון האידיאלי למוסדות, סמינרים, תלמודי תורה ומשפחות).

  • הפקות תוכן מלאות: אנחנו בונים לכם את השאלות, את העיצוב ואת החוויה מא' ועד ת' לארגונים ומוסדות
  • תוכנית בת מצוה יחודית חוויה סוחפת, מגבשת ומלאת עניין שכולם שותפים בה! לאירוע בת מצוה שלא ישכחו! טריילר לצפיה

  • ספיישל חנוכה: תוכניות מוכנות, מעוצבות ומתוכנתות למסיבות חנוכה - רק לחבר למסך ולהתחיל לשחק.

  • מסע את תוך עצמי וכמובן התוכנית החדשה שלנו סינק מסע מרתק לגילוי עצמי עם תוצאיה אישית ויחודית לכל משתתף
    מסע שאף משפחה לא מפספסת! טריילר לצפיה

שירות ותמיכה​

האשכול הזה נועד לכיף, להתייעצות על סוגי הפעלות ולחלוקת ההטבות.כדי שנוכל לתת שירות מהיר ומדויק ללקוחות קיימים (ובמיוחד בלחץ של חנוכה):שאלות טכניות, עזרה בתפעול או תמיכה בזמן אמת – נא לא לכתוב באשכול זה! (אנחנו עלולים לפספס אתכם כאן).פנו אלינו אך ורק בערוצי התמיכה הרשמיים לקבלת מענה מיידי:

📞 בטלפון לתמיכה ושירות: 03-773-7970
🌐 לאתר שלנו ולהתרשמות: -https://clicker.co.il/
📧 מייל: K037737970 @ GMAIL.COM

אז... מי הראשון שיש לו אומץ לסובב את הגלגל?
התגובות פתוחות, הקופונים במערכת מחכים... צאו לדרך! 👇

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה