דרוש מידע כיצד נייצר חוסן רוחני?

אני מדבר גם לפני המוציא וגם אחרי המוציא. מה לעשות? איך להסביר לילד שאסור לעשות הפסק בצורה הכי נורמלית.
ניחוש פרוע.. הוא בנך הבכור?!
באמת שאין מה להסביר יותר ממה שכתבתי.
הוא לא כ"כ אמור להבין - יש כאלה עוד אחרי הבר מצווה מדברים -
או מסמנים נוו אווו נונו נו, ממ דו שיח בין הנטילה להמוציא, מכירים?!
ורק שנדע שזה נקרא הברה שהיא הפסק בדיבור בתפילה וכו'. רק האות ה' שאין מוצאה מהגרון/ לשון (דטלנ"ת וכו') אלא הבל בעלמא מותר ואינה נחשבת הפסק.
 
אני מתכוון: מה להגיד לו אחרי שאני נוגס בפיתה? איזה טקסט בצורה הכי נורמלית שתגרום לו לא לעשות את הטעות הזאת שוב.
קודם כל, גם אם תגיד את המשפט והמסר הכי מושלם והכי מדויק, הוא צפוי לעשות אותה עוד כמה פעמים עד שילמד. בשביל זה יש לו עוד כמה שנים עד גיל חינוך ועוד כמה עד הבר מצווה.
בחינוך תוצאות לא מגיעות ביום.
מה המשפט הכי מדויק?
לא כתוב לי בשום ספר. משהו כמו - "מותק, אם רוצים להגיד משהו אז מדברים אחרי המויציא ואחרי שבולעים ביס ראשון."
 
אני מתכוון: מה להגיד לו אחרי שאני נוגס בפיתה? איזה טקסט בצורה הכי נורמלית שתגרום לו לא לעשות את הטעות הזאת שוב.
תסביר לו בסבלנות שאחרי שנטלנו ידיים אסור לדבר עד שאוכלים את הלחם/חלה/פיתה (לפרט את כל הדוגמאות)
והוא ימשיך לטעות עד שהוא יגדל מספיק (סוג גיל 6-7) ואתה תמשיך ללמד אותו בסבלנות :)
 
סליחה שאני מתקיף: אבל קודם אהבה ואז יראה. למה?
דוגמא: תינוק קודם אתה מעריף עליו מוצץ שמיכה וכו' ואז אתה מלמד אותו לא לגעת בסכין.
זה לא התקפה.
אני באמת שאלתי כי זה מה שזכרתי שלימדו אותנו וגם שקראתי בספרי מוסר.

לגבי הדוגמא שלך - הורה אוהב את הילד שלו גם שהוא מלמד אותו לא לגעת בסכין.

נירלי התשובה היא שלעבוד את ד' מאהבה זה דרגה גבוהה יותר מלעבוד מיראה ואין מה קודם.
 
מענין כי אני זוכרת שתמיד לימדו שקודם עובדים את ד' מיראה אח"כ מאהבה שזה הדרגה הגבוהה יותר.
אומנם יש 2 דרגות בעבודת ה' והם עבודת ה' מיראה ועובדת ה' מאהבה וכמובן שעבודת ה' מאהבה היא דרגה גבוהה יותר. וכשאנחנו אומרים עבודת ה' מאהבה הכוונה היא שעובדים אותו אך ורק בגלל זה דהיינו שזה הדבר היחיד שמפעיל אותנו לא השכר ולא העונש אלא דבר מרומם מזה והיא אך ורק מאהבה.
ועל כן כשאומרים יראה ע"י אהבה זה עוד לא הדרגה הגבוהה של עבודת ה' אלא שילוב של יראה ואהבה יחד ואת זה מוכרחים וכנראה שלזה התכוונו כאן שע"י האהבה יהיה יראה.
(אינני יודע האם אלו הם דברי הרב יעקובסון. ודברים אלו הם ע"פ הבנתי בלבד ועל כן אני אומר את הדברים בערבון מוגבל ואינני לוקח אחריות.)
 
נירלי התשובה היא שלעבוד את ד' מאהבה זה דרגה גבוהה יותר מלעבוד מיראה ואין מה קודם.
זה לאו דווקא כך זה יכול גם להשלים אחד את ה' השני יש מצות ואהבת את ה' אלוקיך ויש ויראת את את ה' אלוקיך וזה הולך יחד צריך את שניהם
 
גם לעבודת ה' מיראה יש שתי דרגות-
יראת העונש ויראת החטא, יראת העונש זה פחד מהעונש שהאדם יקבל שזו דרגה נמוכה יותר מיראת החטא ויראת החטא זה הפחד ממה שהחטא גורם בעולם.
 
אחד הדיונים המרתקים
ויש לי שאלה חשובה
כל ההסברים שהיו כאן, על חינוך למצוות מאהבה, על הסבר על הסיבות שמאחורי המצוות, כל הנ"ל, באיזה גיל אתם עושים את זה?
כי לי יש ילדה בת 4, בכורה אם שאלתם... וזה פשוט לא נראה לי ריאלי כרגע...
ברור שעכשיו זה הזמן לכל הצד של בנית קשר טוב ואוהב, ודוגמא אישית וכולי
אבל הסבר על מצוות? אמונה? היא בכלל לא מבינה מה זו אלוקות, מה זה בורא עולם ולמה שהוא ירצה ממנה משהו!
עד עכשיו לא חשבתי שיש בעיה עם זה שאני מדברת על השבת נניח מתוך נקודה של "כמה כיף לנו, וכמה מסכנים מי שלא קיבל את התורה". אבל כמה תגובות כאן עירערו אותי...
ותפילה? היא בכלל לא רוצה בבית, ואני לא רוצה לדחוף כמובן. איך אפשר להסביר על תפילה בגיל הזה?
@ראש חריף הסיפור שלך קורה אצלי כל יום בין הברכה לאכילה, באמצע קידוש או הבדלה, באמצע ברכה ראשונה אפילו, ולא עוזר בינתיים ההסבר הסבלני שלי...
 
נערך לאחרונה ב:
גם לעבודת ה' מיראה יש שתי דרגות-
יראת העונש ויראת החטא, יראת העונש זה פחד מהעונש שהאדם יקבל שזו דרגה נמוכה יותר מיראת החטא ויראת החטא זה הפחד ממה שהחטא גורם בעולם.
אני שמעתי על יראת החטא והרוממות

יראת העונש​

יראת העונש כפשוטה, שאדם ירא מעבור את פי ה' אלהיו מפני העונשים אשר לעבירות, אם לגוף, ואם לנפש. והנה זאת קלה ודאי כי כל אדם אוהב את עצמו, ויירא לנפשו, ואין דבר שירחיק אותו מעשות דבר אחד יותר מן היראה שלא תבואהו בו איזה רעה, ואין יראה זו ראויה אלא לעמי הארץ, ולנשים אשר דעתן קלה, איך אינה יראת החכמים ואנשי הדעת.

יראת הרוממות​

המין הב' הוא יראת הרוממות, והוא שהאדם ירחק מן החטאים, ולא יעשה מפני כבודו הגדול יתברך שמו, כי איך יקל, או איך יערב לבו של בשר ודם שפל ונמאס לעשות דבר נגד רצונו של הבורא יתברך ויתעלה שמו. והנה זאת היראה אינה כל כך קלה להשיג אותה, כי לא תולד אלא מתוך ידיעה והשכלה להתבונן על רוממותו יתברך, ועל פחיתותו של האדם, כל אלה דברים מתולדות השכל המבין ומשכיל. והיא היראה אשר שמנוה לח"ב מא' מחלקי החסידות אשר זכרנו, בה יבוש האדם ויחרד בעמדו לפני קונו להתפלל או לעבוד כל עבודה, היא היראה המשובחת שנשתבחו בה חסידי עולם, והוא מה שמשה מדבר ואומר (דברים כ"ח): ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך.

כמו להבדיל שלא נתנהג בצורה לא מכבדת ליד דמות חשובה
 
אחד הדיונים המרתקים
ויש לי שאלה חשובה
כל ההסברים שהיו כאן, על חינוך למצוות מאהבה, על הסבר על הסיבות שמאחורי המצוות, כל הנ"ל, באיזה גיל אתם עושים את זה?
כי לי יש ילדה בת 4, בכורה אם שאלתם... וזה פשוט לא נראה לי ריאלי כרגע...
ברור שעכשיו זה הזמן לכל הצד של בנית קשר טוב ואוהב, ודוגמא אישית וכולי
אבל הסבר על מצוות? אמונה? היא בכלל לא מבינה מה זו אלוקות, מה זה בורא עולם ולמה שהוא ירצה ממנה משהו!
עד עכשיו לא חשבתי שיש בעיה עם זה שאני מדברת על השבת נניח מתוך נקודה של "כמה כיף לנו, וכמה מסכנים מי שלא קיבל את התורה". אבל כמה תגובות כאן עירערו אותי...
ותפילה? היא בכלל לא רוצה בבית, ואני לא רוצה לדחוף כמובן. איך אפשר להסביר על תפילה בגיל הזה?
@ראש חריף הסיפור שלך קורה אצלי כל יום בין הברכה לאכילה, ולא עוזר בינתיים ההסבר הסבלני שלי...

בנוגע לתפילה את יכולה לשיר את התפילה עם המנגינות שהיא מכירה, היא תצטרף אלייך

גם אם לא ביום הראשון אולי, די מהר זה יבוא
 
אחד הדיונים המרתקים
ויש לי שאלה חשובה
כל ההסברים שהיו כאן, על חינוך למצוות מאהבה, על הסבר על הסיבות שמאחורי המצוות, כל הנ"ל, באיזה גיל אתם עושים את זה?
כי לי יש ילדה בת 4, בכורה אם שאלתם... וזה פשוט לא נראה לי ריאלי כרגע...
ברור שעכשיו זה הזמן לכל הצד של בנית קשר טוב ואוהב, ודוגמא אישית וכולי
אבל הסבר על מצוות? אמונה? היא בכלל לא מבינה מה זו אלוקות, מה זה בורא עולם ולמה שהוא ירצה ממנה משהו!
עד עכשיו לא חשבתי שיש בעיה עם זה שאני מדברת על השבת נניח מתוך נקודה של "כמה כיף לנו, וכמה מסכנים מי שלא קיבל את התורה". אבל כמה תגובות כאן עירערו אותי...
ותפילה? היא בכלל לא רוצה בבית, ואני לא רוצה לדחוף כמובן. איך אפשר להסביר על תפילה בגיל הזה?
@ראש חריף הסיפור שלך קורה אצלי כל יום בין הברכה לאכילה, באמצע קידוש או הבדלה, באמצע ברכה ראשונה אפילו, ולא עוזר בינתיים ההסבר הסבלני שלי...
לא הבנתי כלום. מה אני "אשם" בכל הסיפור?
 
לא הבנתי כלום. מה אני "אשם" בכל הסיפור?
לא אשם, חלילה
אבל השאלה שלך, עוררה אותי לחשוב מתי עובר הגבול בין ילד קטן שאינו בר חינוך שאין מה לעשות וצריך להגיד לו שוב ושוב שאסור לדבר בדקה הזאת, ואפילו אין מה להסביר למה, לבן ילד גדול שאותו אפשר לחנך עם הסבר ונימוק
מתי עוברים מ"חמוד עכשיו לא מדברים" לבין "זה הפסק בין הברכה לפעולה"
 
זה לא התקפה.
אני באמת שאלתי כי זה מה שזכרתי שלימדו אותנו וגם שקראתי בספרי מוסר.

לגבי הדוגמא שלך - הורה אוהב את הילד שלו גם שהוא מלמד אותו לא לגעת בסכין.

נירלי התשובה היא שלעבוד את ד' מאהבה זה דרגה גבוהה יותר מלעבוד מיראה ואין מה קודם.
סליחה. דוגמא לא טובה.... אני יגיד את הנמשל וזהו. קודם צריך לעשות את האהבה ואז הילד מקבל אותך, וזה יוצר את ה"סוויץ" ביניכם ואז יש את היראה... וביראה זה משהו אחר, פה צריך לפתוח דיון שלם איך לעשות יראה? מה בדיוק?
יש למישהו מושג איך? (יש לי דעה משלי, אבל אני רוצה לשאול אחרים)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה