כל השאלות שמסתפקים בתהליך בבניה

לקבלן זה מאד יעיל לעבודה אם את עושה את היציקה ולכן יתכן והוא מאד יוזיל לך את זה (זה מה שקרה לנו)
 
לכל המקצוענים והמנוסים דכאן
איזה עובי קיר ובידוד נכון לעשות בין דירה ליחידה, [דירה מחולקת - גובל בחדר שינה של היחידה]
תודה מראש
 
לכל המקצוענים והמנוסים דכאן
איזה עובי קיר ובידוד נכון לעשות בין דירה ליחידה, [דירה מחולקת - גובל בחדר שינה של היחידה]
תודה מראש
אנחנו עשינו בין 20 ל30 ס"מ+ מבודד רעשים.
 
אשמח לדעת אם יש תוכנה שמחשבת לבד בניית מדרגות, גדרות, מעקות וכו'? מידות, גבהים וכו' אם מישהו מכיר אפילו אם זה ממש משהו יקר- אשמח לשמוע
 
אני לפני שיפוץ קטן בדירה שקניתי יד שניה... ומחפש להוזיל עלויות (כן מחוסר תקציב...)
אם אני יפרק את כל החיפוי של שרותים ואמבטיה לבד (יש ידע טכני וכלים)
זה יוזיל עלויות? שווה לעבוד על זה לבד?
 
אני לפני שיפוץ קטן בדירה שקניתי יד שניה... ומחפש להוזיל עלויות (כן מחוסר תקציב...)
אם אני יפרק את כל החיפוי של שרותים ואמבטיה לבד (יש ידע טכני וכלים)
זה יוזיל עלויות? שווה לעבוד על זה לבד?
רק במקום מנוי לחדר כושר
זה החלק הכי זול בשיפוצים לא תחסוך כלום
 
אני לפני שיפוץ קטן בדירה שקניתי יד שניה... ומחפש להוזיל עלויות (כן מחוסר תקציב...)
אם אני יפרק את כל החיפוי של שרותים ואמבטיה לבד (יש ידע טכני וכלים)
זה יוזיל עלויות? שווה לעבוד על זה לבד?
רק במקום מנוי לחדר כושר
זה החלק הכי זול בשיפוצים לא תחסוך כלום
ומה רע בזה?😉
משום מה הבנתי שהפירוק הוא איזה 2000 ש"ח - שיכלו ללכת לדברים טובים יותר...
הפירוק מוסיף 2000 ש"ח לעלויות, בד"כ אם פירקת זה לא יוריד לך 2000 ש"ח מהעלות הכוללת.
לא הבנת? לא חשוב, אבל בהרבה מקרים זה ככה.
פירוק של האריחים ע"י פועל לוקח בין שעה לשעתיים, לקבלן זה עולה גרושים והוא משתמש בזה כעוד סעיף בחלוקת התמחור, הגיוני שאם תוריד את השורה הזו רוב ה 2000 יועברו לסעיפים אחרים.
אא"כ יש לך קבלן שסיכמת איתן מחירים מפורטים והוא מוכן להוריד לך 2000 אם תעשה את זה בעצמך.
 
הפירוק מוסיף 2000 ש"ח לעלויות, בד"כ אם פירקת זה לא יוריד לך 2000 ש"ח מהעלות הכוללת.
לא הבנת? לא חשוב, אבל בהרבה מקרים זה ככה.
פירוק של האריחים ע"י פועל לוקח בין שעה לשעתיים, לקבלן זה עולה גרושים והוא משתמש בזה כעוד סעיף בחלוקת התמחור, הגיוני שאם תוריד את השורה הזו רוב ה 2000 יועברו לסעיפים אחרים.
אא"כ יש לך קבלן שסיכמת איתן מחירים מפורטים והוא מוכן להוריד לך 2000 אם תעשה את זה בעצמך.
מדויק
 
כמה עולה כיום לסגור מרפסת של 12 מ"ר לחדר + יחידת הורים (כולל אינסטלציה)
יש רק רצפה, צריך יציקה מלמעלה, מה סדר גודל עלות? כולל הכל...
נשמח לתשובה מהמבינים...
 
יש לי קיר עליו מותקן וילון
ולפניו קרניז
אני רוצה לשים פס לד ביניהם, יש לי שם נקודת חשמל
מה אני צריכה לקנות? האם יש דבר כזה פס לד ללא שנאי?
אם לא, איפה מחביאים את השנאי? תודה
 
יש לי קיר עליו מותקן וילון
ולפניו קרניז
אני רוצה לשים פס לד ביניהם, יש לי שם נקודת חשמל
מה אני צריכה לקנות? האם יש דבר כזה פס לד ללא שנאי?
אם לא, איפה מחביאים את השנאי? תודה
תמונה יש?
בעיקרון יש 2 אפשרויות;
או להניח את השנאי רחוק מהלד, ולהעביר איכשהו חוט דרך השרשורים שבתוך הקיר/התקרה.
או לקנות שנאי קטנטן, בדומה לעט או משהו כזה, ולהחביא אותו שם איפשהו.
אם לקרניז יש נפח, אפשר פשוט לדחוף את השנאי בתוכו, עם אפשרות למשוך ולהוציא.
פס לד בלי שנאי הוא לא תיקני ולא חוקי, עד כמה שידוע לי.
 
כמה עולה כיום לסגור מרפסת של 12 מ"ר לחדר + יחידת הורים (כולל אינסטלציה)
יש רק רצפה, צריך יציקה מלמעלה, מה סדר גודל עלות? כולל הכל...
נשמח לתשובה מהמבינים...
גם אני אשמח להתייחסות לשאלה זו מהמבינים, תודה!
 
שלום, יש לי שאלה-
האם התקנה של כלים סניטריים: ברזים, אסלות, וטושים בכל הבית - מלכלכת?
או שאפשר לעשות אותה אחרי החברת נקיון?
 
שלום, יש לי שאלה-
האם התקנה של כלים סניטריים: ברזים, אסלות, וטושים בכל הבית - מלכלכת?
או שאפשר לעשות אותה אחרי החברת נקיון?
אודה לתשובה
וכן יש לי שאלה נוספת:
חובה לחכות 24 שעות מדויקות בין התקנת שיש להתקנת הקרמיקות במטבח?
אם יהיה רק 18 שעות ביניהם, זה באמת בעיה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מישהי שלחה לי קטע שכתבה וביקשה שאפרסם עבורה.
הקטע חשוב מבחינתה.
קראתי, הבנתי שהקטע צריך להגיע לציבור.
אבל לא יכולתי לפרסם.
'אין לי כ"כ קהל' אמרתי לה, 'אני עצמי מוצפת בחומר שאני כותבת ולא מפרסמת את כולו כי אין לי למי, אין לי גישה לציבור הרחב, אין לי מושג איך לבנות קהל'.
'תפרסמי איפה שאת תמיד מפרסמת' אמרה.
*
אני בעד שחומר שנכתב צריך להגיע לציבור, בעיקר אם הכותבים חשים שהתוכן חשוב מבחינתם.
אני מבינה ביותר את הקושי: כשאנו כותבים אין לנו כח להתעסק עם הפרסום וההפצה.
בד"כ הכותבים הם אנשים עם רגש גבוה, ולעיתים אין להם את הפניות הרגשית להשקיע ולו קמצוץ בהפצה.

כתבתי? יאללה שיגיע איכשהו לציבור, או שלא יגיע...

אבל צריך לדעת שמי שרוצה שדבריו ישמעו - צריך להשמיע אותם.
זה לא מוריד מהכבוד שלנו, זה לא אמור להשפיע עלינו, למרות שזה נשמע מאתגר להגיע לציבור הקוראים, למרות שזה קצת מוציא מאיזור הנוחות, זה באמת מאתגר, אבל פעמים רבות זה יותר קושי תודעתי, מקום בו האדם לא מבין למה בכלל הקהל או הציבור אמור להתעניין בכתיבה שלו ברמה שדורשת ממנו להתאמץ.
*
אין לי תשובה לכך, נכון שזה קשה מאוד להפיץ את הכתיבה.
אבל צריך להגיע לתחושה של אכפתיות מאוד משמעותית ולהבנה מאוד משמעותית שכל אמירה טובה חשובה, וצריכה להגיע לעולם הרחב, גם אם יש סיכוי לקבל דחיה או זלזול או התעלמות, כדי שאדם יסכים לעצמו להעביר הלאה את דבריו.

אנשים רבים לא מוכנים להתעמת מול הקושי הזה.
אך זה העולם: כדי להתעקש שישמעו אותך, צריך להיות עם רצון גבוה ובהירות.
מה המטרה שלי?
האם היא באמת חשובה לי עד כדי שתצליח לבטל את הקולות המחלישים?

המטרה הכי חזקה לדעתי היא:
1. שאיפה לעולם טוב ומתוקן.
2. הבנה שהעולם מלא בדיבורים, חלקם ממש לא ראויים, וחשוב שגם אני יהיה שליח של ה' ואדבר דיבורים שבאים מתוך רצון טוב.
3. זה לא משנה מה הדיבורים - אם הם קודש או חול - כל עוד המטרה היא לעשות טוב בעולם, הדיבורים הופכים לראויים.
לא רק ראויים אלא הם ממש חשובים, כי כל שיח, תוכן או טקסט של שומרי מצוות, הוא בעל פוטנציאל לגאולה.

זה קצת מסובך, כי האדם חושב: למה מי יקרא אותי? מי יתייחס לדברי?

זה נכון, אבל על זה נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין לבטל ממנה".
לאדם אין יכולת להשפיע על התוצאה, אבל גם אם אינו יכול להשפיע על התוצאה, זה לא אומר שהוא צריך להימנע ולא להשקיע איפה שהוא כן מסוגל ויכול.

אז נכון, כל אחד יעשה מה שביכולתו לפי כוחותיו ויכולתו, שגם הם מאת ההשגחה, אבל אדם לא יכול לכבול את עצמו, להשאר באזור הנוחות, ולא לעשות כלום...
לא בגלל שהוא מחויב, אלא כי זו הזכות של כולם.
כמי שנמצאת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות ומשווקת את כתיבתה ודעותיה בלי הפסקה כמעט ובאופן בלתי פרופורציונלי לדעתי, בעוד אין לי קהל ואף אחד לא ממש מתעניין בדעותיי ובכתיבתי (למזלי, האמת), אני מנסה להבין מדוע אני כל כך הרבה זמן ברשתות.
מכיוון שכמה שאני מתחננת בפני עצמי להפסיק לכתוב לציבור, תמיד יש איזה מאורע או חשיבה או דבר מה שגורם לי לחזור לפרסם.

אני חושבת שמעניין אותי מה המניעים שלי, אם אני כותבת בגלל:
1. הרגל
2. התמכרות
3. רצון לשנות את העולם
4. אכפתיות אמיתית
5. משהו חיצוני כופה עלי (רוח כלשהי, במידה ויש כזה דבר)
6. רצון להכרה ותשומת לב
7. רצון להשתלט
8. חשיבה מסוימת
9. רצון שיראו אותי, תחושת בדידות
10. תחושת דחיה (בעיקר מצד ההו"ל) שגורמת לי לרצות להוכיח שאני חלק מהכלל.
11. מחשבה שאני משהו מיוחד
12. חשיבה שיש לי שליחות
13. חשיבה שאם לא אבצע את תפקידי, שליחותי, יכול לקרות חורבן חס וחלילה כי לכל אחד יש תפקיד שאמור לגרום לעולם להגיע להמלכת ה', וה' ימלוך עלינו בכל מקרה בין אם נרצה ובין אם לאו, אז צריך להכנע אליו.
14. רצון להיות מפורסמת או רצון שיחשבו עלי
15. פחדים וחרדות
16. אמונה וידיעה, על סמך דברי נביאים, שהעולם אמור להשתנות ורצון לחוש וליטול חלק בשינוי.
17. רצון להשפיע
18. רצון פשוט להעביר הלאה את האומנות והיצירה שלי
*
למה חשוב לי להבין מה המניע שלי?
כי היציאה לאור שלי, וזה שאני כותבת לציבור ככה בצורה כזו וכל מה שעובר עלי, זה מעט קיצוני, לדעתי, זה מנוגד לערכים שלי, מנוגד לאמונות שלי ולאורח חיי, ומנוגד לאמונה הבסיסית שלי כאדם שרגיל לחיים בשקט, בצללים.

היציאה לאור גם מנוגדת לאגו שלי שרגיל להיות פסיבי ולא מאמין במאמץ כדי להשיג משהו, אולי מרוב פחד מתחושת כשלון, או מרוב רצון להרגיש שאני מוצלחת בלי מאמץ.
בקיצור, אני מקשיבה לעצמי, עוקבת אחרי עצמי, ואין לי תשובה ברורה לגבי המניע שלי.
אולי זה הכל ביחד.
זה בסדר, אבל זו קצת תחושת השפלה כי אני אוהבת לפעול מתוך תחושת נדיבות ולא תוך תחושת צורך או מתוך מניעים. מה עוד שאין לי קהל ואני מרגישה כמו אורחת לא רצויה, בתור אמנית שצריכה לשווק את עצמה בכח, בלי תוצאות.
וזה מעניין אותי עד כמה אני צריכה לצאת לאור ואם מה שמניע אותי זה צרכים, אם אני באמת יוצרת שינוי, ואם הוא לטובה, או סך הכל מקדמת את עצמי בלבד, ואם כן - אם אני באמת מתקדמת באופן הזה בו אני כותבת לציבור.
ואם יש צורך להלחם בזה או לקבל את זה.
*
אין לי תשובה לתהיות הללו, אבל כן יש לי הבנה שעברתי בחיי כברת דרך, ולא לחינם הגעתי למודעות גבוהה, יחסית למה שהייתי, זה היה בגלל מחשבות-השווא איתן אני מתמודדת שגרמו לי להשקיף על המחשבות שלי ולזהות מניעים שלי וכו'
אני חושבת שזה כיף גדול לכתוב לציבור, מצד שני שוב עולות לי התהיות הנ''ל.
כי אם זה כיף, אולי זו התמכרות.
ואולי זה כן חשוב עבור העולם?
עד כמה?
ומתי אני צריכה לחזור לעצמי ולהפסיק עם הכתיבה לציבור, או להפחית?
האם אני לא משתלטת על המרחב?
*
אני חושבת שלמרות כל התהיות הנ''ל האדם צריך לצאת לאור כי העולם צריך אותו.
כל אדם, ולא משנה עד כמה הוא "לא שווה" צריך להשתדל למצוא את נקודת השליחות שלו בעולם ולפעול עבור עולם מתוקן.
גם אם הוא טועה,זה בסדר. כתוב בתהילים " שגיאות מי יבין".
אבל זה מסע משותף של כולנו,לבנות עולם חדש, כל אחד מול עצמו, מול הציבור ושוב מול עצמו.
מול הציבור זה הכי מאתגר לפעמים.
אבל זה גם שטח שצריך ללמוד אותו כל הזמן, לא להזניח את השטח הזה אבל כן ללמוד את הנושא של "אני מול קהל".
*
כל התהיות הללו קצת משעשעות, לדעתי.
כי אני טיפוס של תהיות, שאלות, בעיות.
ואם אין - אני יוצרת אותם בכח.
כך שיתכן שאני סתם דרמטית, ומדובר במחשבות מיותרות ובחפרנות-יתר כלפי עצמי וכלפי המניעים שלי.
אני סך הכל צריכה לחזור לשאיפה שלי: להגיע לחיים נורמטיביים, ולהבין שיציאה לאור והגשמה עצמית הן חלק מאותם חיים נורמטיביים.

כי לא משנה מה המניעים, העיקר שנרגיש טוב עם עצמנו.
זה הכי חשוב, תמיד.
וצריך למצוא את הדרך לשלב בין ערך לבין צורך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה