כל השאלות שמסתפקים בתהליך בבניה

  • הוסף לסימניות
  • #61
אני אסביר קצת יותר.
מדובר בבית דו משפחתי, קומת קרקע וקומה נוספת. לא בנין.
כל הקירות החיצוניים עשויים מבטון יצוק, ועבים יותר מהסטנדרט.
(מה שאומר, בניה יציבה ואיתנה במיוחד)
השאלה שלי היא לגבי קיר שרובו חלון ענק. נשאר 30-40 ס"מ משני הצדדים,
ו30 ס"מ מעל החלון, מן הסתם קורה.
אנחנו רוצים להרחיב את החלון על כל הקיר.
השאלה אם יש דרך לבדוק, עוד לפני המהנדס,
אם יש באחד משני הצדדים, או בשניהם, עמוד.
בסופו של דבר, נביא מהנדס ודאי לפני ביצוע.
רק אם יש עמוד, חבל אפילו על הכסף למהנדס, לא?
כי זה לא בר ביצוע.
זו בניה חדשה?
אם כן- בד"כ אפשר לראות בתכניות האדריכלות/ בתכניות ההנדסה
גם בבניה ישנה יש מידע, רק לא תמיד הוא מלא
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
  • הוסף לסימניות
  • #63
התייעצות
בשיפוץ של דירה ברמה גבוה
אני רוצה לעשות את הריצוף בקרמיקה חיתוך לייזר בהתקנה ללא פוגות
זאת אומרת שאין רווח בין הקרמיקה הכול נראה פלטה זה אמור להיות משהו מדהים
ראיתם פעם כזה התקנה זה באמת שווה את ההשקעה??
האם יש בזה חסרונות??
כל מידע בעניין יעזור לי
לא כדאי,
א. קשה מאוד לדייק.
ב. אחרי כמה שנים, בעקבות שינויי הטמפרטורה, כל הריצוף 'משתחרר' מהמלט, ויתרומם (סיכוי לשברים ורעש מעצבן כשהולכים ללא נעליים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אני אסביר קצת יותר.
מדובר בבית דו משפחתי, קומת קרקע וקומה נוספת. לא בנין.
כל הקירות החיצוניים עשויים מבטון יצוק, ועבים יותר מהסטנדרט.
(מה שאומר, בניה יציבה ואיתנה במיוחד)
השאלה שלי היא לגבי קיר שרובו חלון ענק. נשאר 30-40 ס"מ משני הצדדים,
ו30 ס"מ מעל החלון, מן הסתם קורה.
אנחנו רוצים להרחיב את החלון על כל הקיר.
השאלה אם יש דרך לבדוק, עוד לפני המהנדס,
אם יש באחד משני הצדדים, או בשניהם, עמוד.
בסופו של דבר, נביא מהנדס ודאי לפני ביצוע.
רק אם יש עמוד, חבל אפילו על הכסף למהנדס, לא?
כי זה לא בר ביצוע.
מה ההתעקשות לא להביא מהנדס עולה ס"ה 400 ש"ח עבור ביקור ליעוץ
בכל מצב תצטרכו להביא מהנדס
כל תשובה כאן לא תהיה תחליף למהנדס שמגיע לשטח ורואה את הדברים
למהנדס טוב יכול להיות הרבה פעמים פתרונות גם לדברים מסובכים
לדוג' גם אם זה עמוד לפעמים ניתן להוריד ולהחליף בקורת פלדה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #65
התייעצות
בשיפוץ של דירה ברמה גבוה
אני רוצה לעשות את הריצוף בקרמיקה חיתוך לייזר בהתקנה ללא פוגות
זאת אומרת שאין רווח בין הקרמיקה הכול נראה פלטה זה אמור להיות משהו מדהים
ראיתם פעם כזה התקנה זה באמת שווה את ההשקעה??
האם יש בזה חסרונות??
כל מידע בעניין יעזור לי
יש אפשרות לרצף עם שיש
ובריווח שמים דבק שיש באותו צבע של הריצוף
ואז עושים ליטוש לכל הריצוף
והבית יוצא חלק ויפה בלי מרווחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
אני אסביר קצת יותר.
מדובר בבית דו משפחתי, קומת קרקע וקומה נוספת. לא בנין.
כל הקירות החיצוניים עשויים מבטון יצוק, ועבים יותר מהסטנדרט.
(מה שאומר, בניה יציבה ואיתנה במיוחד)
השאלה שלי היא לגבי קיר שרובו חלון ענק. נשאר 30-40 ס"מ משני הצדדים,
ו30 ס"מ מעל החלון, מן הסתם קורה.
אנחנו רוצים להרחיב את החלון על כל הקיר.
השאלה אם יש דרך לבדוק, עוד לפני המהנדס,
אם יש באחד משני הצדדים, או בשניהם, עמוד.
בסופו של דבר, נביא מהנדס ודאי לפני ביצוע.
רק אם יש עמוד, חבל אפילו על הכסף למהנדס, לא?
כי זה לא בר ביצוע.
בגדול,
לפי התיאור, זה לא בהכרח עמוד, וגם אם כן, כנראה שניתן להרוס בגלל התמיכה מהקירות מהצדדים (אם כל הקירות עשויים בטון, לא מסתבר שהחלק העליון הוא קורה, כיון שהרי גם הקיר בקומה העליונה עשוי בטון, ובד''כ עושים קורה תחתונה במקום שרוצים להימנע מקורה עליונה).

אבל, סתם ככה זה לא כדאי, לשבור שתי עמודים כאלו מבטון מזויין, זה חתיכת כאב ראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
יש אפשרות לרצף עם שיש
ובריווח שמים דבק שיש באותו צבע של הריצוף
ואז עושים ליטוש לכל הריצוף
והבית יוצא חלק ויפה בלי מרווחים
לא פרקטי לבית פעיל,
אבן טבעית סופגת, ויכולים להיווצר כתמים,
מה גם שבד''כ החומר יקר יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
לא פרקטי לבית פעיל,
אבן טבעית סופגת, ויכולים להיווצר כתמים,
מה גם שבד''כ החומר יקר יותר.
אני מכיר את זה בבית שקיים כבר כמה שנים וזה מדהים
החומר לא בהכרח יקר באופן משמעותי
ובשביל הספיגה יש פתרונות אפשר למרוח סילר ועוד ויש חומרים שמנקים ספיגה מאבנים טבעיות
בשונה מסוגי הריצוף השונים את זה גם ניתן לחדש מביאים ליטוש חוזר והכל כחדש
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מה גם שבד''כ החומר יקר יותר.
בהחלט יקר וגם משקל כבד
יש דירות יוקרה שזה הולך הסגנון הזה
השאלה בקרמיקה
יש לי רצף סיני דייקן זה פחות בעיה
ב. אחרי כמה שנים, בעקבות שינויי הטמפרטורה, כל הריצוף 'משתחרר' מהמלט, ויתרומם (סיכוי לשברים ורעש מעצבן כשהולכים ללא נעליים).
עם זה דבק קרמיקה גם ישתחרר??
נראה לי שהבעיה תזוזה הכי קטנה בבניין וכמה שורות קרמיקה נשברות או קופצות
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #71
אני מכיר את זה בבית שקיים כבר כמה שנים וזה מדהים
החומר לא בהכרח יקר באופן משמעותי
ובשביל הספיגה יש פתרונות אפשר למרוח סילר ועוד ויש חומרים שמנקים ספיגה מאבנים טבעיות
בשונה מסוגי הריצוף השונים את זה גם ניתן לחדש מביאים ליטוש חוזר והכל כחדש
אני חייב את האפקט שהכול נראה יציקה פלטה
אבל בשיש ניתן לקבל מבריק כמו קרמיקה ??
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
בהחלט יקר וגם משקל כבד
יש דירות יוקרה שזה הולך הסגנון הזה
השאלה על קרמיקה
יש לי רצף סיני דייקן זה פחות בעיה

עם זה דבק קרמיקה גם ישתחרר??
נראה לי שהבעיה תזוזה הכי קטנה בבניין וכמה שורות קרמיקה נשברות או קופצות
בדירות חדשות (ז"א בנין חדש/ קירות פנים חדשים) ולא כשרק מחליפים ריצוף-
יש סיכון גבוה של תזוזת הקירות מה שגורם לפיצוצים במרצפות
אין להן מרווח בכלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
בהחלט יקר וגם משקל כבד
בכלל לא
אתה מדבר על דירת יוקרה
ואני מתאר לעצמי שלא יקנו גרניט פורצלן ב 50 ש"ח
אז יש מצב שההפרש בכלל לא משמעותי

אני חייב את האפקט שהכול נראה יציקה פלטה
אבל בשיש ניתן לקבל מבריק כמו קרמיקה ??
בהחלט שכן
לא יודע אם כמו קרמיקה אבל בטח רוב לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
  • הוסף לסימניות
  • #77
  • הוסף לסימניות
  • #78
בהחלט יקר וגם משקל כבד
יש דירות יוקרה שזה הולך הסגנון הזה
השאלה בקרמיקה
יש לי רצף סיני דייקן זה פחות בעיה

עם זה דבק קרמיקה גם ישתחרר??
נראה לי שהבעיה תזוזה הכי קטנה בבניין וכמה שורות קרמיקה נשברות או קופצות
חשבתי שדיברת על פורצלן,
קרמיקה באמת יכולה פשוט להישבר.

אתה מדביק על ריצוף קיים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
  • הוסף לסימניות
  • #80
אני חייב את האפקט שהכול נראה יציקה פלטה
אבל בשיש ניתן לקבל מבריק כמו קרמיקה ??
משטח שלם, לא נראה לי שיש אפשרות אחרת חוץ משיש (גם אם אתה לא עושה פוגות של 3 ס''מ תמיד יישאר סימן),
אולי תחשוב בכיוון של אריחים כהים מקושרים, כך שהפוגות ייעלמו בהם, יש דוגמאות מאוד יפות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מישהי שלחה לי קטע שכתבה וביקשה שאפרסם עבורה.
הקטע חשוב מבחינתה.
קראתי, הבנתי שהקטע צריך להגיע לציבור.
אבל לא יכולתי לפרסם.
'אין לי כ"כ קהל' אמרתי לה, 'אני עצמי מוצפת בחומר שאני כותבת ולא מפרסמת את כולו כי אין לי למי, אין לי גישה לציבור הרחב, אין לי מושג איך לבנות קהל'.
'תפרסמי איפה שאת תמיד מפרסמת' אמרה.
*
אני בעד שחומר שנכתב צריך להגיע לציבור, בעיקר אם הכותבים חשים שהתוכן חשוב מבחינתם.
אני מבינה ביותר את הקושי: כשאנו כותבים אין לנו כח להתעסק עם הפרסום וההפצה.
בד"כ הכותבים הם אנשים עם רגש גבוה, ולעיתים אין להם את הפניות הרגשית להשקיע ולו קמצוץ בהפצה.

כתבתי? יאללה שיגיע איכשהו לציבור, או שלא יגיע...

אבל צריך לדעת שמי שרוצה שדבריו ישמעו - צריך להשמיע אותם.
זה לא מוריד מהכבוד שלנו, זה לא אמור להשפיע עלינו, למרות שזה נשמע מאתגר להגיע לציבור הקוראים, למרות שזה קצת מוציא מאיזור הנוחות, זה באמת מאתגר, אבל פעמים רבות זה יותר קושי תודעתי, מקום בו האדם לא מבין למה בכלל הקהל או הציבור אמור להתעניין בכתיבה שלו ברמה שדורשת ממנו להתאמץ.
*
אין לי תשובה לכך, נכון שזה קשה מאוד להפיץ את הכתיבה.
אבל צריך להגיע לתחושה של אכפתיות מאוד משמעותית ולהבנה מאוד משמעותית שכל אמירה טובה חשובה, וצריכה להגיע לעולם הרחב, גם אם יש סיכוי לקבל דחיה או זלזול או התעלמות, כדי שאדם יסכים לעצמו להעביר הלאה את דבריו.

אנשים רבים לא מוכנים להתעמת מול הקושי הזה.
אך זה העולם: כדי להתעקש שישמעו אותך, צריך להיות עם רצון גבוה ובהירות.
מה המטרה שלי?
האם היא באמת חשובה לי עד כדי שתצליח לבטל את הקולות המחלישים?

המטרה הכי חזקה לדעתי היא:
1. שאיפה לעולם טוב ומתוקן.
2. הבנה שהעולם מלא בדיבורים, חלקם ממש לא ראויים, וחשוב שגם אני יהיה שליח של ה' ואדבר דיבורים שבאים מתוך רצון טוב.
3. זה לא משנה מה הדיבורים - אם הם קודש או חול - כל עוד המטרה היא לעשות טוב בעולם, הדיבורים הופכים לראויים.
לא רק ראויים אלא הם ממש חשובים, כי כל שיח, תוכן או טקסט של שומרי מצוות, הוא בעל פוטנציאל לגאולה.

זה קצת מסובך, כי האדם חושב: למה מי יקרא אותי? מי יתייחס לדברי?

זה נכון, אבל על זה נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין לבטל ממנה".
לאדם אין יכולת להשפיע על התוצאה, אבל גם אם אינו יכול להשפיע על התוצאה, זה לא אומר שהוא צריך להימנע ולא להשקיע איפה שהוא כן מסוגל ויכול.

אז נכון, כל אחד יעשה מה שביכולתו לפי כוחותיו ויכולתו, שגם הם מאת ההשגחה, אבל אדם לא יכול לכבול את עצמו, להשאר באזור הנוחות, ולא לעשות כלום...
לא בגלל שהוא מחויב, אלא כי זו הזכות של כולם.
כמי שנמצאת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות ומשווקת את כתיבתה ודעותיה בלי הפסקה כמעט ובאופן בלתי פרופורציונלי לדעתי, בעוד אין לי קהל ואף אחד לא ממש מתעניין בדעותיי ובכתיבתי (למזלי, האמת), אני מנסה להבין מדוע אני כל כך הרבה זמן ברשתות.
מכיוון שכמה שאני מתחננת בפני עצמי להפסיק לכתוב לציבור, תמיד יש איזה מאורע או חשיבה או דבר מה שגורם לי לחזור לפרסם.

אני חושבת שמעניין אותי מה המניעים שלי, אם אני כותבת בגלל:
1. הרגל
2. התמכרות
3. רצון לשנות את העולם
4. אכפתיות אמיתית
5. משהו חיצוני כופה עלי (רוח כלשהי, במידה ויש כזה דבר)
6. רצון להכרה ותשומת לב
7. רצון להשתלט
8. חשיבה מסוימת
9. רצון שיראו אותי, תחושת בדידות
10. תחושת דחיה (בעיקר מצד ההו"ל) שגורמת לי לרצות להוכיח שאני חלק מהכלל.
11. מחשבה שאני משהו מיוחד
12. חשיבה שיש לי שליחות
13. חשיבה שאם לא אבצע את תפקידי, שליחותי, יכול לקרות חורבן חס וחלילה כי לכל אחד יש תפקיד שאמור לגרום לעולם להגיע להמלכת ה', וה' ימלוך עלינו בכל מקרה בין אם נרצה ובין אם לאו, אז צריך להכנע אליו.
14. רצון להיות מפורסמת או רצון שיחשבו עלי
15. פחדים וחרדות
16. אמונה וידיעה, על סמך דברי נביאים, שהעולם אמור להשתנות ורצון לחוש וליטול חלק בשינוי.
17. רצון להשפיע
18. רצון פשוט להעביר הלאה את האומנות והיצירה שלי
*
למה חשוב לי להבין מה המניע שלי?
כי היציאה לאור שלי, וזה שאני כותבת לציבור ככה בצורה כזו וכל מה שעובר עלי, זה מעט קיצוני, לדעתי, זה מנוגד לערכים שלי, מנוגד לאמונות שלי ולאורח חיי, ומנוגד לאמונה הבסיסית שלי כאדם שרגיל לחיים בשקט, בצללים.

היציאה לאור גם מנוגדת לאגו שלי שרגיל להיות פסיבי ולא מאמין במאמץ כדי להשיג משהו, אולי מרוב פחד מתחושת כשלון, או מרוב רצון להרגיש שאני מוצלחת בלי מאמץ.
בקיצור, אני מקשיבה לעצמי, עוקבת אחרי עצמי, ואין לי תשובה ברורה לגבי המניע שלי.
אולי זה הכל ביחד.
זה בסדר, אבל זו קצת תחושת השפלה כי אני אוהבת לפעול מתוך תחושת נדיבות ולא תוך תחושת צורך או מתוך מניעים. מה עוד שאין לי קהל ואני מרגישה כמו אורחת לא רצויה, בתור אמנית שצריכה לשווק את עצמה בכח, בלי תוצאות.
וזה מעניין אותי עד כמה אני צריכה לצאת לאור ואם מה שמניע אותי זה צרכים, אם אני באמת יוצרת שינוי, ואם הוא לטובה, או סך הכל מקדמת את עצמי בלבד, ואם כן - אם אני באמת מתקדמת באופן הזה בו אני כותבת לציבור.
ואם יש צורך להלחם בזה או לקבל את זה.
*
אין לי תשובה לתהיות הללו, אבל כן יש לי הבנה שעברתי בחיי כברת דרך, ולא לחינם הגעתי למודעות גבוהה, יחסית למה שהייתי, זה היה בגלל מחשבות-השווא איתן אני מתמודדת שגרמו לי להשקיף על המחשבות שלי ולזהות מניעים שלי וכו'
אני חושבת שזה כיף גדול לכתוב לציבור, מצד שני שוב עולות לי התהיות הנ''ל.
כי אם זה כיף, אולי זו התמכרות.
ואולי זה כן חשוב עבור העולם?
עד כמה?
ומתי אני צריכה לחזור לעצמי ולהפסיק עם הכתיבה לציבור, או להפחית?
האם אני לא משתלטת על המרחב?
*
אני חושבת שלמרות כל התהיות הנ''ל האדם צריך לצאת לאור כי העולם צריך אותו.
כל אדם, ולא משנה עד כמה הוא "לא שווה" צריך להשתדל למצוא את נקודת השליחות שלו בעולם ולפעול עבור עולם מתוקן.
גם אם הוא טועה,זה בסדר. כתוב בתהילים " שגיאות מי יבין".
אבל זה מסע משותף של כולנו,לבנות עולם חדש, כל אחד מול עצמו, מול הציבור ושוב מול עצמו.
מול הציבור זה הכי מאתגר לפעמים.
אבל זה גם שטח שצריך ללמוד אותו כל הזמן, לא להזניח את השטח הזה אבל כן ללמוד את הנושא של "אני מול קהל".
*
כל התהיות הללו קצת משעשעות, לדעתי.
כי אני טיפוס של תהיות, שאלות, בעיות.
ואם אין - אני יוצרת אותם בכח.
כך שיתכן שאני סתם דרמטית, ומדובר במחשבות מיותרות ובחפרנות-יתר כלפי עצמי וכלפי המניעים שלי.
אני סך הכל צריכה לחזור לשאיפה שלי: להגיע לחיים נורמטיביים, ולהבין שיציאה לאור והגשמה עצמית הן חלק מאותם חיים נורמטיביים.

כי לא משנה מה המניעים, העיקר שנרגיש טוב עם עצמנו.
זה הכי חשוב, תמיד.
וצריך למצוא את הדרך לשלב בין ערך לבין צורך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה