מרחיבה על זה עוד כי לחשו לי באישי שזה לא מספיק מובן.
(מה שאכתוב עכשיו זה סתם הרחבה למי שמעוניין, לא קשור ישירות לשאלה של
@101 (היא כבר יודעת את זה היטב
). רק מרחיבה למי שרוצה לקרוא).
איך יכול להיות שעריכה מוסיפה עוד 25 אלף מילה לספר?
'עריכה' היא כל התהליך שקורה אחרי שבסיס הספר מוכן.
זה לא שהעורך/ת בא ומוסיף עוד 25 אלף מילה לספר, ממש לא. הסופר בעצמו מוסיף את זה.
כל התהליך הזה, של עיבוד הספר והשבחתו, מוסיף בדרך כלל עוד מילים ותוכן. זה תהליך ארוך מאוד, וכולל בתוכו המון שלבים - גם שלבים כואבים של קיצוץ ידני וכואב, אבל בסופו של דבר ברוב הפעמים מספר המילים מזנק בצורה משמעותית.
(אגב, יש מקרים שהעיבוד מוריד ממספר המילים. גם זה קורה. עבדתי פעם עם ספר שהבסיס שלו היה בן למעלה מ200 אלף מילה, והעריכה שלו קצצה אותו בצורה משמעותית... אבל לרוב זה לא ככה. ברוב המקרים העריכה באמת מוסיפה המון בכמות, לא רק באיכות)
ולמה זה ככה?
כל ספר - כל עוד הוא כתב יד - מוגדר כבסיס. ('כתב יד', אגב, זה כינוי לטיוטה של הספר. גם אם זה מוקלד). בעיקר בסיפורים שהתפרסמו בהמשכים, ויד אדם לא נגעה בהם מאז הפרסום, ספרים כאלה באים לתהליך העיבוד בוסריים ממש.
כתיבת ספר הוא תהליך, זה לא בא בזבנג וגמרנו. ספר טוב הוא כמו תבשיל בסיר בישול איטי. יש את הבישול הראשון שלו, שהוא הכתיבה, אבל ככל שמבשלים אותו יותר כך הוא נהיה משובח יותר. לכן כתב יד - ברוב הפעמים - הוא ספר בסיסי ובוסרי מאוד. גם הסופרים הטובים ביותר זקוקים לעיבוד. אחרי שהם גומרים לכתוב את הספר, הם מתחילים לעבד אותו. בין אם העורך עושה את זה ובין אם הכותב, ובין אם הם עושים את זה ביחד. כל התהליך הזה, של הפיכת כתב היד לרל"ל, נקרא 'עריכה'. ( = רל"ל - ראוי להוצאה לאור)
במהלך תהליך העריכה כתב היד הופך להיות לאיש. פתאום הוא כבר לא בסיס בוסר, אלא מתחיל להיות ספר. פתאום נוספים פרקים, נעבדים קטעים, מתעמקים משפטים. פתאום העורך מציין שחסר כאן פרק הסבר, והקטע הזה קצר מדי, ואפשר להוסיף כאן עוד קצת בשר. זה תהליך שקורם עור וגידים וגם עמודים, ויוצר עוד בערך 20 אחוז של ספר.
הנושאים החמים
