כשמנהל השיווק לא יודע מימינו ומשמאלו

[ארנונה]

אני חדש כאן בפרוג, ולמרות זאת אני מרגיש נח ללשתף אתכם בלבטי...

אני עובד עם איזשהי חברה ומבצע עבורם את העיצוב הגרפי. מעלי יש מנהל שיווק שמעביר לי את העבודות עבור החברה.
הבעיה היא שאני לא סומך על שיקול דעתו, בפרט שהוא מנהל די חדש. אמנם אני רק מעצב אבל יש לי ידע רחב מאוד בפרסום. ואני רואה פעמים רבות בשיקול דעתו נזק עבור החברה.

הדילמה שלי היא מה לעשות - אם הוא ימשיך להכתיב לי פקודות בלתי מקצועיות אני לא מסוגל להמשיך לעבוד בצורה הזו. לא אעשה שקר בנפשי. ואם אתלונן, יעיפו אותו ואני לא רוצה לפגוע בפרנסה של יהודי.

כרגע, הפתרון היחיד שלי הוא להעמיד אותו בפני עובדות. להעביר לו עבודות ברגע האחרון, ואז אני מרשה לעצמי לשנות מהנחיותיו, לשחק אותה עסוק ואז אין לו ברירה אלא להתקפל.

אבל כל המצב הזה לא נעים לי. ואני מצפה לעזרת החברה כאן. הבו עצה!

 

[נתנאלה]

אולי תציע לו בעצמו את הרעיונות שלך, בעדינות?

 

[טוהר]

שלום רב

הבעיה עליה אתה מדבר לצערי נפוצה מאוד בחברות רבות בדיוק בגלל סיבה שדובר עליה כאן בעבר: הבלבול שרבים עושים בין איש מכירות איש שיווק איש פרסום וכ"ו... כשאיש מכירות שהתקדם חושב שהוא יועץ שיווקי הנזק רב על התועלת ועד שמגלים לעיתים לוקח זמן רב מידי.

ועכשיו לעניין.
אתה צריך לשאול את עצמך כמה שאלות.

1. האם מצפים ממך להעיר הארות\הארות או לבצע? אם כן מצפים ממך להעיר, תעשה את זה בלי להתבייש... אם אתה לא יודע תשאל!
2. האם אותו איש שיווק מתייעץ אתך או מנחית עליך? אם מתייעץ תקדים אותו ברעיונות לפני שיתן את שלו.
3. האם לקחת בחשבון שבמידה ופעם אחרי פעם, הפרסום שעיצבת לא יביא תועלת או יגרום נזק, יחליפו אותך באחר או שברור שזה לא יקרה? אם זה יכול לקרות תנסה לארגן פגישה עם הבוס כי אז עניי ערך קודמים (כמובן שאתה צריך להזהר ולדבר בצורה עניינית ולא להיגרר לפרשנות או רכילות)
4. האם במידה ותבקש מאותו "איש שיווק" חופש פעולה (נגיד כדי לחסוך לו זמן) הוא יקבל את זה בשמחה או יסרב בתקיפות? אם אתה לא יודע פשוט תנסה...

בכל מקרה בד"כ כלל כאשר אתה זרוע מבצעת, אתה כמעט תמיד תתפשר.
שתדע...ישנם מקרים לא מעטים, שמשרדי פרסום "נכשלים" בקמפיינים ענקיים, דוקא בגלל שהלקוח מתעקש לנהל את הקמפיין לפי הטעם של אשתו או הבת שלו ומשרד הפרסום לא תמיד יכול להתווכח-
והתוצאה במקרים כאלה היא לרוב כישלון... וכמובן שהלקוח יחליף את משרד הפרסום ה"כושל"..

הפתרון הטוב ביותר הוא לשאוף ולהגיע להיות מנהל חברה שמחזיקה עובדים ולא עובד שאותו מחזיק מנהל חברה... כך אין אף אחד שייכוון אותך בניגוד לדעתך ... מצד שני, כשתהיה מנהל... אם נכשלת... אין את מי להאשים. (-:

בהצלחה (:

לילה שמח
אדיר

 

[mig]

שתדע...ישנם מקרים לא מעטים, שמשרדי פרסום "נכשלים" בקמפיינים ענקיים, דוקא בגלל שהלקוח מתעקש לנהל את הקמפיין לפי הטעם של אשתו או הבת שלו ומשרד הפרסום לא תמיד יכול להתווכח-
והתוצאה במקרים כאלה היא לרוב כישלון... וכמובן שהלקוח יחליף את משרד הפרסום ה"כושל"..

לקוחה פעם פסלה לי מודעת פרסום:
הבת שלי לא אוהבת את זה. (הבת בת 13!)

 

[לאה#]

המצב הזה לא רק נעים, הוא גם מסוכן, הייתי אומרת.

אם אני הייתי במקומו, למרות שהוא חדש - הייתי מתלוננת בעצמי על הגרפיקאי שאי אפשר לעבוד איתו. זו לא צורת עבודה שאפשר להתמודד איתה לאורך זמן. בסוף זה ימאס לו, ואז תתחיל מלחמת כוחות - שספק מי ינצח בה.

אתה טוען שיש לך ידע נרחב בפרסום. אינני מכירה אותך. אינני מכירה גם את מנהל השיווק הנ"ל. אבל סביר להניח שאם הוא נאות לקחת את המשרה הוא חושב שיש לו ידע נרחב, לפחות כמוך, ושהוא הצליח לשכנע בכך את המעסיק.

יצא לי לעבוד בעבר מול גרפיקאי של חברה שהחליט שהוא יודע טוב ממני. הוא היה גם מקושר לבוס טוב מאוד ונאלצתי להתקפל כמה וכמה פעמים. לא היה נעים בכלל, גם לא יעיל. אני לא יודעת מה היה קורה לו היה שומע להוראות שלי, אם כי אני מאמינה שהיה טוב יותר, אבל שוב - אין לי דרך להוכיח את זה. בגלל שזה היה פרוייקט קצר התמודדתי עם זה, אבל לא הייתי מוכנה לבלות את שארית ימי בעבודה בצורה כזו. זה נמאס באיזשהו שלב.

בקיצור, אתה נכנס פה למלחמה מיותרת ומה שיקבע בסופו של דבר - זה מי יהיה חזק יותר ומי ישכנע את המעסיק טוב יותר. גם לוותק יש יתרון, אבל זה לא היתרון הבלעדי.

אם אתה תתלונן עליו והוא יהיה בסכנת פיטורין, כשתוסיף לזה את התחושה שלו מול חוסר המוכנות שלך לקבל הוראות ממנו - הוא עלול להתגונן בצורה שתהיה גם לך לא נעימה מספיק. לא בטוח שהוותק שלך יעמוד לך. אם הוא יתלונן עליך ואז תסביר את עצמך, זה גם יכול להיות לא נעים.
כשאני אומרת לא נעים - זה לא אומר שמישהו יחליט לפטר אותו או אותך, אף אחד לא מחליט על פיטורין מהרגע להרגע בגלל תלונה מוצדקת ככל שתהיה, או מהבטן. אבל גם אם יגידו לך למלא כל הוראה שלו בדיוק רב - זה יהיה לא נעים, נכון?

מלחמות זה אף פעם לא נעים.

לכן אני מציעה את הדרך הכי פשוטה והכי נעימה:
תיזום שיחה עם מנהל השיווק. תחמיא לו, תעודד אותו. תגיד לו שהוא בהחלט מאוד מקצועי, יודע היטב ויש לו גישה נהדרת לעניין. רק מה, אתה וותיק בחברה ומכיר אותה טוב מאוד כבר כמה שנים, ועובד איתם נהדר. עם זאת שכמה מהלכים שלו באמת נהדרים ומוצלחים במיוחד, זה לא יעבוד. ואתה לא אומר את זה כי אתה חושב שהוא טועה - להיפך, לכאורה זה מה שראוי לעשות, רק שבמקרה הזה זה לא יתאים וכו' וכו'.
לכן אתה שואל אותו אם יסכים לשמוע לדעתך במקרים שאתה חושב שהנסיון שלך יכול לעזור. אם הוא לא טיפש מאוד הוא יסכים. אם ההסכמה תהיה מתלהבת או נימוסית - זה תלוי במידת המוכנות שלו להתקדם בחיים, לקבל ביקורת, ובמידת ההצלחה שלך לשדר לו מספיק כבוד והערכה.
ברגע שהוא יסיכם - אתה שולח לו תיקונים והערות מנומקות, והדגש על נימוק. אל תיקח את זה כמלחמה אישית - אלא כשליחות, אתה עוזר לו להצליח בתפקידו ועוזר לחברה גם כן.
המלצה: כל תיקון והערה מנומקת עם עותק למעסיק, כדי שהוא לא יוכל להתעלם מזה.

הכל בכבוד, בבקשה. אין לך עניין להרוס לו את העבודה או את המצברוח, נכון? אם הוא לא יקבל את דבריך, שכאמור כדאי שיהיו עם העתק למעסיק - הוא יצטרך לנמק גם כן. יכול להיות שאחרי ההסברים שלו אתה תראה שהוא כן צודק, יכול להיות שלא.

אבל במקום להילחם תתחילו לעבוד כתף אל כתף מתוך כבוד הדדי. הרבה יותר כיף והרבה יותר יעיל לכולם.

בהצלחה.

 

[IQ]

ckuh, נהניתי מכל מילה. תודה.

 

[נוי]

ב"מדורים" המודיע, אתמול הייתה כתבה טובה על "ראש קטן" בעבודה.
מומלץ לקרוא.

 

[א.ר.ז.]

"ב"מדורים" המודיע, אתמול הייתה כתבה טובה על "ראש קטן" בעבודה.
מומלץ לקרוא. "

מישהו מוכן להעלות?

 

[ארנונה]

תודה רבה לכל מי שהתגייס כאן לעזור לי.
דבריכם החכימו אותי עד מאוד. במיוחד טוהר וCKUH
אנסה לישם את ההמלצות לשאול את עצמי את השאלות ולראות איך להתקדם הלאה.

ckuh מעניין לשמוע את הצד השני.

אם יש לעוד מישהו מה לומר אשמח להחכים.

 

[עדיאל]

תשמע טוב, אדון ארנונה היקר.
בעייתך היא בעיה מוכרת ונפוצה. אך הרשה נא לי 'להכניס' לך קצת. מתאים לך?
רוב האנשים בעולם, לא רוב, 99% מאוכלוסיית העולם, אינם מקבלים את העובדה שיש אנשים חכמים מהם. סיפר פעם מישהו על ילד שחשב שהוא חכם מאביו. כשהתבגר, הבין שאביו חכם ממנו, אמר הבן: כמובן, הרי הוא התבגר בעשרים שנה...
כנראה איני מכיר אותך, ארנוני. אולי כן - אין לי מושג. גם אין לי שמץ על מקום עבודתך. אך רוב העובדים, בפרט אלו כמונו, המופקדים על חשיבה, על אסטרטגיה ומיתוג דברים ע"פ שיקול דעת, לא מבינים בד"כ את הדעה האחרת, אנו תמיד סבורים שהלה לא מבין, הוא בכלל לא מתמצא, הוא לא חשב, פסל בניד-עפעף, לפעמים אנו משקיעים מחשבה, לילות של בניית כיוון ומטרה, עד שבסוף יוצא משהו שלדעתנו עונה בדיוק על הדרישה ומותאם בול. והממונה פסל אותו כהרף עין. אנו מתוסכלים מכך עמוקות.
אז בא תשמע טוב, אחי! זה יקרה לך שוב ושוב. עד שתבין ש"כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דיעותיהן שוות", ומה שנראה לך כחוסר מקצועיות ומחשבה רפופה, הוא בעצם נסיון חיים וראיה מפוקחת ובלתי תלויה של מי שלא היה שותף להשקעה האדירה וללילות הלבנים, כן - לפעמים זה יתרון...
הבן-אדם, בדרך כלל - לא קיבל את עבודתו בהונאה ובאחיזת עיניים - לרוב, - לא לעולם חוסן. סביר להניח שלו לא היה מתאים למשרתו, הרי שבמוקדם או במאוחר היו נוכחים בכך, לא רק אתה, אלא אף ובעיקר - הבוס, הרי אם הוא לא מקצוען, הוא לא מפשל רק אותך, הוא כנראה מפשל בתחומים נוספים, גלויים יותר לעין. עצם עובדת הישרדותו, ועוד לזכות לאמון בלתי מסויג ולעשות חיל - יש דברים בגו.
שוב, לא אמרתי שאין דברים כאלה, אמרתי שלרוב הם נגמרים, ומהר. ולכן - במקרה ואתה מהאחוזים הבודדים שכן הצליחו להשתחל אליהם אנשים בלתי מקצועיים, הוא לא ישרוד הרבה. הוא יפלט. אך לא בסביר שנפלת עם אחד כזה, מה לעשות? נח לי יותר לקבוע שאתה מרובם המוחץ של האנשים, שפשוט לא מסתדרים עם הממונה, הוא עושה להם צרות, פוסל להם עבודות, מכתיב להם דברים שלא נראים להם, זה הכל...
לא באתי חלילה לפסול את נסיון חייך ומקצוענותך, אם זאת - הרבה דרכים למקום, וכל הנהרות הולכים אל הים, יש הרבה שיטות, יש הרבה מהלכים וחילוקי דעות בכל תחום, מקצוע, נושא ועניין בחיים, אף פעם אין מישהו אחד שצודק. נקודה. אף פעם אין שחור ולבן.
ומטבע הדברים, כמים הפנים לפנים, אל תנסה אפילו לחשוב שהוא לא קלט אותך, הוא יודע מה אתה חושב עליו, ובדיוק. היחסים במקרה זה נעכרים, וידו על העליונה, באמת חבל.
הייתי מייעץ לך, נסה להסתדר איתו, נסה להבין ממנו למה הוא עשה כך, למה הוא חושב כך - סביר להניח שיש לו הסברים, לו רק יראה בך תלמיד שבאמת רוצה להבין ולהשכיל, ותן לו את ההערכה הראויה והמגיעה לו. תרוויח המון. גם יחסי עבודה מצויינים, מה שיתן לך תחושה חווייתית וכייפית במקום העבודה; גם תתמקצע ותלמד פן נוסף בעבודתך; וגם - אולי תצליח לשכנע אותו. חבל להעכיר את היחסים על לא דבר ועל תחושות ורגשי נחיתות טבעיים, מזיקים, ובלתי רצויים.

באמת מקוה לסליחתך אם הייתי בוטה מדי, פשוט גוללתי את מה שעבר עלי, עד שלמדתי את כל מה שכתבתי, ויותר מכך...

המון, אבל המון הצלחה,

 

[מילה בסלע]

לקוחה פעם פסלה לי מודעת פרסום:
הבת שלי לא אוהבת את זה. (הבת בת 13!)

מוכר, מוכר... מתסכל.

 

[לאה#]

לקוחה פעם פסלה לי מודעת פרסום:
הבת שלי לא אוהבת את זה. (הבת בת 13!)

את בטוחה שהיא היתה רצינית?

אתמול מדדתי בגד באיזה חנות ולא מצא חן בעיני. המוכרת לא נתנה לי לא לרצות אותו: אמרתי שזה משמין, היא אמרה שזה מרזה. אמרתי שהצבע לא מתאים לי, היא אמרה שמה פתאום. אמרתי שזה יקר, היא הציעה הנחה.

בסוף הבן שלי (בן 3.5!) אמר לי "אמא, זה לא יפה", אז אמרתי לה שאני לא יכולה לקחת בגד שהילד לא אוהב. היא שאלה אותי בזעזוע אם אני מתחשבת בדעות של צוציק כזה, אמרתי לה שבטח, הוא הבן הבכור שלי ואני חייבת לכבד את דעותיו...

מחר היא תספר לכולם שיש נשים שבוחרות בגדים לפי דעות של ילדים בני 3.
בעיה שלה.

 

[ארנונה]

לכל המטיפים למינהם!
יישר כח על דרשות התוכחה שהרעפתם על ראשי כגשם ביום שרבי, אח! נזכרתי במורה לגמרא מכיתה ז'.
מי כעמך ישראל!!


תכלס:
ישבנו לקפה.
אין עם מי לדבר הבנאדם טוען שזו המערכת המקובלת והקבועה. מנהל שיווק הוא מנהל שיווק ומעצב הוא מעצב. הכר את מקומך.
נו נו, זה מה שלימדו אותו באוניברסיטה. מי אני שאתווכח?!

אח. פשוט מותק!

 

[mig]

את בטוחה שהיא היתה רצינית?

אתמול מדדתי בגד באיזה חנות ולא מצא חן בעיני. המוכרת לא נתנה לי לא לרצות אותו: אמרתי שזה משמין, היא אמרה שזה מרזה. אמרתי שהצבע לא מתאים לי, היא אמרה שמה פתאום. אמרתי שזה יקר, היא הציעה הנחה.

בסוף הבן שלי (בן 3.5!) אמר לי "אמא, זה לא יפה", אז אמרתי לה שאני לא יכולה לקחת בגד שהילד לא אוהב. היא שאלה אותי בזעזוע אם אני מתחשבת בדעות של צוציק כזה, אמרתי לה שבטח, הוא הבן הבכור שלי ואני חייבת לכבד את דעותיו...

מחר היא תספר לכולם שיש נשים שבוחרות בגדים לפי דעות של ילדים בני 3.
בעיה שלה.

ובכן במקרה זה, זה ממש לא היה כך...
המודעה כבר פורסמה ועברה את אישורה (טרם הפרסום לא התייעצה עם הבת) והבת ראתה את זה רק לאחר הפרסום ואז הורדנו אותו... יתכן שגם היא לא אהבה.. וקבלה רגליים קרות יכול להיות.

עם אותה לקוחה יש לי היכרות אישית מעבר לעבודה, היא אחת שמשל האב הבן והחמור יתאים לה בהחלט (בלי לזלזל באישיותה המקסימה!!) קשת החלטה וספקנית לאחריה כאשר כל דעה כולל של ילדיה משמעותית מאד לגביה,
לכן הפסקתי לעבוד איתה, יכולנו להחליט על פרסום לאחר שהוא מצא חן לה ולאחר הפרסום כבר ממש לא מצא חן לה כי הדודות של כלתה אמרו ש... וגיסות של ביתה, והחברות של הבנות של העובדת.... (כן, כן...)

בקיצור... יש כאלו דברים בעולם, ולא כל הפרסומים יוצאים לאור מזוקקים מקצועיות ולא משנה הסיבה.