כתיב מלא או חסר

[חולדי 2]

בכתיב חסר האם מותר לכתוב:
מוצלח. הוכנס. או דווקא מצלח והכנס. [פשוט זה לפני שווא נח]

 

[אברהם]

בכתיב חסר ניקוד כותבים מוצלח והוכנס

מה הקשר לשווא נע?

 

[יום אביב]

תנועת U תמיד תיכתב עם ו' כשהיא מופיעה ללא ניקוד.

 

[agav]

תנועת U תמיד בכתיב מלא.

תנועת O - תלוי אם לפני שוא נח או נע. לפני שוא נח בלי ו': חכמה, כח (פתח גנוב הוא שוא נח שהתרחב).
לפני שוא נע או תנועה עם ו': חופש, שורשים.

במקרה של אי בהירות ניתן להיות גמישים: עוצמה.

 

[יום אביב]

לגבי המילה עוצמה ודומותיה שאפשר לכתוב עם ו' לצורך בהירות הטקסט - החשוב ביותר הוא לשמור על אחידות בטקסט עצמו, ולא לכתוב פעם כך ופעם כך.

 

[אברהם]

אגב, לגבי המילה כוח, מקובל לכתוב אותה עם ו' בצורת הנפרד: חסרת כוח,
או ללא ו' בצורת הנסמך: כח התפילה.

וכן לגבי המילה עוצמה ודומותיה שאפשר לכתוב עם ו' לצורך בהירות הטקסט - החשוב ביותר הוא לשמור על אחידות בטקסט עצמו, ולא לכתוב פעם כך ופעם כך.

במילה כח אין הבדל בין נסמך לנפרד, כי אין הבדל בניקודן, והכתיב המלא נמצא גם בסמיכות אפילו כשמנוקד, למשל בפסוק "וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ" בספר דניאל

לעומת זאת - ע"פ החלטות האקדמיה, קמץ קטן תמיד לא יוחלף בו' ולכן עצמה, חכמה וכו', וחולם חסר תמיד יוחלף בו' בכתיב חסר ניקוד ולכן כוח, מוח, נוח.
מסיבה זו לפי האקדמיה יש הבדל בין "כל הכבוד" ל"ראשית כול".

 

[חולדי 2]

בכתיב חסר ניקוד כותבים מוצלח והוכנס

מה הקשר לשווא נע?

זכרתי שיש משהו עם סוג השווא.
ואכן שים לב לתגובה של agav

 

[אברהם]

א. השוא במילים שציינת הוא נח (והתנועה שלפניו היא תנועה קטנה)
ב. גם בתנועת O זה לא תלוי בסוג השוא, אלא ההיפך, סוג השוא נקבע בהתאם לתנועה שלפניו. בתנועה קטנה (קמץ קטן) לא תתווסף האות ו', ובתנועה גדולה (חולם חסר או מלא) תתווסף האות ו'.

 

[יום אביב]

אכן, אברהם, החלפתי בין 'כל' ל'כח'.

 

[חולדי 2]

א. השוא במילים שציינת הוא נח (והתנועה שלפניו היא תנועה קטנה)
ב. גם בתנועת O זה לא תלוי בסוג השוא, אלא ההיפך, סוג השוא נקבע בהתאם לתנועה שלפניו. בתנועה קטנה (קמץ קטן) לא תתווסף האות ו', ובתנועה גדולה (חולם חסר או מלא) תתווסף האות ו'.

ברור. רציתי לוודא מה הכלל לכל סוג של שווא. תודה!

 

[חולדי 2]

בכתיב חסר תנועה מלאה תמיד בהגיית U גם לפני דגש חזק שאמור להיות. לדג' במקום מְצֻיָּן - מצוין. נכון?

 

[אברהם]

נכון

 

[למען דעת]

האם אכן כך מקובל לכתוב: כוהן- כוהנים?

 

[כתבים]

לפי החלטות האקדמיה העברית: כוהן מלא.
אבל אם השאלה מה מקובל, כדאי לפתוח ספר טלפונים ולבדוק.

 

[למען דעת]

נדמה לי (אין לי את הכללים לפני) שבהחלטת האקדמיה יש סעיף לגבי שמות שאותם כותבים חסר. לדוג' "מר כהן ומר כץ הם כוהנים".
אבל השאלה של היא האם באמת צריך להיצמד לכללי האקדמיה במקום שזה כל כך זר (בספרינו), או שכותבים כפי המקובל.
דוג' נוספת: בגמ' מופיע הרבה "האומר לחבירו" אבל אף פעם לא "חבירים". האקדמיה לא תקבע כלל מתי כך ומתי כך, אבל זה מה שמקובל...

 

[כתבים]

לגבי החלטות האקדמיה הנה הציטוט:

תן דעתך: גם השמות האלה נכתבים בחולם מלא: כּוֹחַ, מוֹחַ, אָנוֹכִי, אֱלוֹהִים,(2) הֲדוֹם, כּוֹהֵן,(3) מְאוֹד, אוֹרְחָה, דּוֹבְרָה, חוֹזֶה, בְּכוֹרָה, לְבוֹנָה, רַפְסוֹדָה, אֶפְרוֹחַ, אַרְמוֹן,(4) אֶשְׁכּוֹל,(5) חַרְגּוֹל, יַהֲלוֹם, כַּדְכּוֹד, מִשְׁלוֹחַ, נִיחוֹחַ, פַּרְעוֹשׁ, פִּתְאוֹם, צִפּוֹר,(6) קָדְקוֹד,(7) שָׁלוֹשׁ, שְׁלוֹשָׁה.(8)

ועוד אחד:

כללי הכתיב חסר הניקוד אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו.

לגבי מה מקובל, פשוט שהחלטות האקדמיה לא מעלות או מורידות, ולכן הפניתי לספר טלפונים לראות כמה אנשים בפועל מאייתים כהן בחולם מלא [חוץ מחוצניקים בהשפעת הכתיב הלועזי].
בכ"א ב'עריכה תורנית' ודאי שיש הרבה מוסכמות שונות מהחלטות האקדמיה.

 

[יום אביב]

ידוע שכללי הכתיב החסר והמלא אינם חלים על שמות פרטיים, שאותם כל אדם יכול לכתוב כחפצו.
המקובל הוא שבשמות שמקורם מן התנ"ך הכתיב יהיה חסר , ולכן 'כהן'.
(וכן הכלל לגבי שמות מקומות: מצרים וירושלים, אבל גבעתיים.)