דרוש מידע כתם לידה שעומד לגדול ביחד עם הילד...

[גומה]

(הוא מטריף, מהמם, יפיפה, אבל לי זה מציק...)

בכאלה מקרים אני תמיד אומרת שזה נגד עין הרע.

 

[אסתי H]

צודקת. גם באמת יש לו עור ממש רגיש...
ולמעשה עכשיו זה ממש ממש קטן ולא באמת מפריע כרגע.
אבל אשמח לשמוע עוד מידע .. רק אפילו בשביל להרגיע אותי..

כשהגדול שלי נולד, היו לי סיוטים שתהיה מלחמה כמו השואה ואאבד אותו,
התפללתי שה' יתן לו סימן זיהוי.
אחרי כמה ימים גילתי כתם חום קטן על ירכו. זה היה מדהים.
תכלס הילד בן 5.5, והכתם גדל אולי פי 2, על אף שהרגל גדלה פי 4 אם לא יותר. ילד גבוה

 

[mina]

המנגיומה היא לפעמים פנימית ולפעמים חיצונית, והיא גדלה מהלידה. וגדלה וגדלה.. (כל אחת והגודל שלה)
עד שבאיזה שהוא שלה היא מפסיקה לגדול, ומתחילה להתקטן ולהתבהר.

זה לא מסוכן בדר"כ, אבל תלוי במיקום, לפעמים במיקום בעייתי, כי צריך לעשות על זה יותר מעקב, ואולי לטפל מהר יותר.
המיקום של הבן שלך, הוא ליד העין, זהו מיקום בעייתי, כי אנחנו לא יודעים האם כשהוא יגדל הוא לא ילחץ על כלי הדם של העין.
לכן את חייבת להגיע לרופא שמבין במומים וסקולרים במיוחד כאלו שנמצאים ליד העין. ולא כל רופא עור מבין בזה.

יש טיפול אפשרי שאפשרי לקבל אותו כעת, ולראות האם הוא משפיע לטובה. הוא נקרא טיפול בדרלין, מקבלים בתחילה בבית חולים תחת השגחה ואחרי זה למשך שנה בתרופה בבית.

ובכל מקרה עם הטיפול או בלעדיו את צריכה ללכת למרפאת מומים וסקולרים, שיש אותה במספר בתי חולים בארץ, זו בעצם כינוס של רופאי עור, כירורג פלסטיקה, עינים, ואא"ג. שביחד מאבחנים כל מטופל וכל אחד מביא את הצד שלו לבעיה, וכך את מקבלת את המענה המקצועי הטוב ביותר.

אני לא חושבת שזה המקרה שלי..
זה נראה כמו נמש. בצבע חום בהיר..
הרופא נקרא רופא טוב מאוד!!
בדק לעומק ואמר שהכל בסדר וזה רק כתם לידה...

 

[עד מתי]

יקרה,
זה נפוץ אבל מעצבן כל פעם מחדש שרופאים רואים אמא עם תופעה בפעם המליון שלהם ומבחינתם הכל בסדר כרגע, אז לא טורחים להסביר לה כלום.
ובנושא הזה נתקלתי במלא מקרים של רופאים שגם לא נתנו טיפול נכון ובזמן.

ככל הנראה (מהאבחון הוירטואלי שלי) יש לבן שלך המנגיומה (תסתכלי גם בדוח ביקור, מה הרופא רשם באנגלית?)

וואו יש לך ידע
לקטנה שלי המנגיומה בכף יד
היא בולטת רק בחורף
בינתיים היא בת 1.5, לא מפריע לה כמובן וגם לא לי כ"כ, זה לא מאד בולט , מה גם שזה רק בתקופה של ממש הקור רואים אותו, מאזור פורים , אין לו זכר...
האם חשוב ללכת לרופא מומחה?

 

[violin]

אני לא חושבת שזה המקרה שלי..
זה נראה כמו נמש. בצבע חום בהיר..
הרופא נקרא רופא טוב מאוד!!
בדק לעומק ואמר שהכל בסדר וזה רק כתם לידה...

אם אני מבינה נכון
אז זה באמת כלום
יש לי עצמי כתמון כזה בירך הוא לא בולט בכלל, ממש נמש
הוא גדל בערך פי שתיים וחצי ואפשר להוריד בלייזר בגיל הנעורים

 

[cherry c]

וואו יש לך ידע
לקטנה שלי המנגיומה בכף יד
היא בולטת רק בחורף
בינתיים היא בת 1.5, לא מפריע לה כמובן וגם לא לי כ"כ, זה לא מאד בולט , מה גם שזה רק בתקופה של ממש הקור רואים אותו, מאזור פורים , אין לו זכר...
האם חשוב ללכת לרופא מומחה?

לא חושבת.
כף יד זה לא אזור בעייתי.
ויכול להיות שזה כבר התחיל בתהליך הנסיגה! לפי מה שאת מספרת.

 

[stars]

@mina
אפשר להתייעץ עם ד"ר אילן זמיר. (לא אובחנתי או טופלתי אצלו, ולכן אינני יכול להמליץ עליו באופן אישי. עם זאת הבנתי שהוא ממש מומלץ).

ד"ר אילן זמיר - מומחה ברפואה אלטרנטיבית כללית ופתרונות הומאופתים

הלכתם לרופא שוב ושוב עם בעיה שאין לה באמת פתרון, ולקחתם כדורים ומשחות שלא עזרו בכלל? ד"ר אילן זמיר כאן בשבילכם עם פתרונות הומאופתים שיעשו את העבודה ללא כאב

www.dr-zamir.co.il

 

[גלבוע]

יקרה,
זה נפוץ אבל מעצבן כל פעם מחדש שרופאים רואים אמא עם תופעה בפעם המליון שלהם ומבחינתם הכל בסדר כרגע, אז לא טורחים להסביר לה כלום.
ובנושא הזה נתקלתי במלא מקרים של רופאים שגם לא נתנו טיפול נכון ובזמן.

ככל הנראה (מהאבחון הוירטואלי שלי) יש לבן שלך המנגיומה (תסתכלי גם בדוח ביקור, מה הרופא רשם באנגלית?)

המנגיומה היא לפעמים פנימית ולפעמים חיצונית, והיא גדלה מהלידה. וגדלה וגדלה.. (כל אחת והגודל שלה)
עד שבאיזה שהוא שלה היא מפסיקה לגדול, ומתחילה להתקטן ולהתבהר.

זה לא מסוכן בדר"כ, אבל תלוי במיקום, לפעמים במיקום בעייתי, כי צריך לעשות על זה יותר מעקב, ואולי לטפל מהר יותר.
המיקום של הבן שלך, הוא ליד העין, זהו מיקום בעייתי, כי אנחנו לא יודעים האם כשהוא יגדל הוא לא ילחץ על כלי הדם של העין.
לכן את חייבת להגיע לרופא שמבין במומים וסקולרים במיוחד כאלו שנמצאים ליד העין. ולא כל רופא עור מבין בזה.

יש טיפול אפשרי שאפשרי לקבל אותו כעת, ולראות האם הוא משפיע לטובה. הוא נקרא טיפול בדרלין, מקבלים בתחילה בבית חולים תחת השגחה ואחרי זה למשך שנה בתרופה בבית.

ובכל מקרה עם הטיפול או בלעדיו את צריכה ללכת למרפאת מומים וסקולרים, שיש אותה במספר בתי חולים בארץ, זו בעצם כינוס של רופאי עור, כירורג פלסטיקה, עינים, ואא"ג. שביחד מאבחנים כל מטופל וכל אחד מביא את הצד שלו לבעיה, וכך את מקבלת את המענה המקצועי הטוב ביותר.

(כדי להגיע למרפאה, את קובעת תור, וצריכה הפניה מרופא ילדים / עור שמבין ענין שייתן לך הפניה, ותוציאי התחייבות לקוד המיוחד של המרפאה)


---
נתתי לך הרבה מידע, אבל אל תתבלבלי, גגלי על מה שהדגשתי.

דווקא התאור שלה לא נשמע המנגיומה.

 

[brachi :)]

ד"ר לפידות בהרצליה מס 1 בארץ.

(מנסיון)

 

[ה. בקר]

אני לא חושבת שזה המקרה שלי..
זה נראה כמו נמש. בצבע חום בהיר..
הרופא נקרא רופא טוב מאוד!!
בדק לעומק ואמר שהכל בסדר וזה רק כתם לידה...

אני גם לא חושבת שמה שיש לבן שלך זה המנגיומה וממילא מומחה וסקולרי לא יועיל לך.
אני מכירה ילד שהיה לו כתם גדול על הלחי.
בגיל מסויים עבר טיפולים להבהרת הכתם והים הוא ממש לא בולט.

רוני זיו הוא מעולה

 

[שיר770]

לא יודעת להסביר. אני לא רופאת עוד. נבוס זה כתם חום שיכול להופיע בכל מיני גדלים. מוציאים את זה , כדי שזה לא יגרום ח"ו לבעיות בעתיד. אבל בדרך כלל רואים את זה מיד בלידה,עד כמה שאני יודעת. אם לא ראו את זה בהתחלה, אז אולי זה לא זה

נבוס זה נקודת חן.
נבוס לא מוציאים בכלל בכלל בכל מצב. רק אם היא חשודה ח"ו או טרום ממאיר.
האמת... שאני הייתי מחכה לראות מה המצב בעוד כמה שנים. כרגע היא קטנה? לדעתי תחכי עם זה. לא בטוח שיגדל.
ולא כל כך הבנתי מה ההבדל בין מה שתיארת לבין נמש/נקודת חן. מכל ילדי אף אחד לא נולד עם נקודות חן/או שראיתי אחרי כמה חודשים שיש נקודונת. ואז הם גדלו (גם הנקודות וגם הילדים...) וכיום יש להם נקודות חן. וזה בגלל שהם בהירים ויש להם את הגנים של ההורים שלהם...
הערה- בגיל מבוגר כן צריך ללכת לרופא על נקודה שנצפת בפתאומיות. אבל בילדים זה נורמאלי כל עוד הגדילה לא ממש מואצת.

 

[nar]

נבוס זה נקודת חן גדולה.
נבוס לא מוציאים בכלל בכלל בכל מצב. רק אם היא חשודה ח"ו או טרום ממאיר.

מידיעה. נבוס שנולדים איתו - כתם לידה חום די כהה שבא בכל מיני גדלים. (אני יודעת על גודל 2.5 ס"מ על 1.5 ס"מ ) כל רופאי העור אמרו שיצטרכו להוציא, מאחר וידוע שבשנים המאוחרות יותר (גילאי 40) לפעמים זה הופך לסרטני לא עלינו.
עדיף להוציא בגיל קטן, כדי שלילד לא תישאר הטראומה של הניתוח.
לגבי ההוצאה, תלוי איפה זה בגוף. במקרה שזה בפנים, זה עניין לפלסטיקאי בכיר, וגם בזה יש כמה וכמה אופציות. מהמקרה שאני מכירה, היה מדובר על 2 ניתוחים.
ידוע לי שיש אפילו עמותה לילדים שנולדים עם נבוס, כי לא עלינו לפעמים זה כתם גדול מאד במקום בולט, וההוצאה של זה גוררת צלקות וכד'.

 

[גלבוע]

מידיעה. נבוס שנולדים איתו - כתם לידה חום די כהה שבא בכל מיני גדלים. (אני יודעת על גודל 2.5 ס"מ על 1.5 ס"מ ) כל רופאי העור אמרו שיצטרכו להוציא, מאחר וידוע שבשנים המאוחרות יותר (גילאי 40) לפעמים זה הופך לסרטני לא עלינו.
עדיף להוציא בגיל קטן, כדי שלילד לא תישאר הטראומה של הניתוח.
לגבי ההוצאה, תלוי איפה זה בגוף. במקרה שזה בפנים, זה עניין לפלסטיקאי בכיר, וגם בזה יש כמה וכמה אופציות. מהמקרה שאני מכירה, היה מדובר על 2 ניתוחים.
ידוע לי שיש אפילו עמותה לילדים שנולדים עם נבוס, כי לא עלינו לפעמים זה כתם גדול מאד במקום בולט, וההוצאה של זה גוררת צלקות וכד'.

דווקא לנו אמרו להוציא בגיל לא מדי קטן, כדי לעבור את זה עם ילד גדול שמבין ומשתף פעולה, ולא סתם להפיל טראומה על תינוק שלא יודע מאיפה זה נפל עליו.

ופעם בדקתי את האתר של העמותה של הנבוס...
מסתבר ש 2.5 ס"מ זה הפצפונים.

 

[nar]

מסתבר ש 2.5 ס"מ זה הפצפונים.

ב"ה שזה היה הפצפון. אבל זה היה בפנים. בנס גדול ברקה קרוב מאד לקו השיער, כך שהצלקת לא בולטת.
הניתוחים היו בגיל שנתיים וחצי בערך

 

[שיר770]

מידיעה. נבוס שנולדים איתו - כתם לידה חום די כהה שבא בכל מיני גדלים. (אני יודעת על גודל 2.5 ס"מ על 1.5 ס"מ ) כל רופאי העור אמרו שיצטרכו להוציא, מאחר וידוע שבשנים המאוחרות יותר (גילאי 40) לפעמים זה הופך לסרטני לא עלינו.
עדיף להוציא בגיל קטן, כדי שלילד לא תישאר הטראומה של הניתוח.
לגבי ההוצאה, תלוי איפה זה בגוף. במקרה שזה בפנים, זה עניין לפלסטיקאי בכיר, וגם בזה יש כמה וכמה אופציות. מהמקרה שאני מכירה, היה מדובר על 2 ניתוחים.
ידוע לי שיש אפילו עמותה לילדים שנולדים עם נבוס, כי לא עלינו לפעמים זה כתם גדול מאד במקום בולט, וההוצאה של זה גוררת צלקות וכד'.

טוב.
אני יודעת דברים אחרים.
את גם יכולה לעשות גוגל ולראות שאני צודקת. לא שגוגל זה הרופא הבכיר, אבל בכל זאת הוא יודע משהו.
בכל מקרה. נבוס זה שם כללי. יש נבוס ממאיר. ויש טרום ממאיר, לא בקיאה בשמות הלועזיים של כולם, אבל כולם בסיומת נבוס.
נבוס גדול כמו שאת מתארת- לכשעצמו זה גורם סיכון. אז ברור למה ההמלצה היתה להוציא. אבל יש נבוסים קטנים ובלתי מזיקים. וחבל סתם להלחיץ כי נבוס בשפה הרפואית זה נקודת חן גדולה.
אישית מכירה נבוס Dysplastic (Atypical) Melanocytic Nevus שזה אומר טרום סרטני, כירורג המליץ לנתח+ הרחבת שוליים. ורופא עור אמר שמספיק מעקב.

 

[nar]

@שיר770
מה שהכי חשוב, שתהיה בריאות לכולם.
המקרה שאני מכירה זה כתם לידה שגם נקרא נבוס, ואפילו שבזמן הלידה לא היה חשוד, אמרו להוציא כדי למנוע בעתיד התפתחות סרטנית.
יש כנראה כל מיני סוגים. מולדים ולא מולדים, והיות ואני לא רופאת עור, אז אני לא מכירה.

 

[שיר770]

@שיר770
מה שהכי חשוב, שתהיה בריאות לכולם.
המקרה שאני מכירה זה כתם לידה שגם נקרא נבוס, ואפילו שבזמן הלידה לא היה חשוד, אמרו להוציא כדי למנוע בעתיד התפתחות סרטנית.
יש כנראה כל מיני סוגים. מולדים ולא מולדים, והיות ואני לא רופאת עור, אז אני לא מכירה.

ככה כתבת טוב.
מה שכתבת למעלה שנבוס זה כתם שעלול להתפתח לסרטני.
וזה לא.
כי נבוס זה שם נרדף לנקודת חן.
יש נקודות חן=נבוס, במאפיינים מסוימים כמו, גודל, צורה... שחשודים ולכן מוציאים אותם. אבל לא כל מי שהרופא כתב לו באבחנה נבוס הוא כזה וצריך להלחץ.


ומצאתי לך מאמר.
בוחרת להביא אותו כי הוא די ממצה. לא מכיל כל ההגדרות של הנבוס אבל אפשר להבין פחות או יותר.

ספוילר: מאמר פרופ' סקופ

אבחון נקודות חן
המונחים "נקודת חן" ו"שומה שפירה" הם מילים נרדפות לנגע עורי המכונה בשפה המקצועית "נבוס מלנוציטרי" (melanocytic nevus).

הגדרה

נבוס מלנוצטרי (נקודת חן) הינו נגע עורי שפיר שמקורו בתאי הפיגמנט (מלנוציטים), התאים שתפקידם הפיזיולוגי הינו לייצר את הצבע והגוון של עורנו ולעזור לגופנו בהגנה מקרינת השמש. בנבוס מלנוציטרי ישנו ריבוי יתר של מלנוציטים ולכן צבעו לעיתים קרובות כהה יותר מגוון העור סביבו. נבוסים (נקודות חן) יכולים להופיע כמעט בכל מקום ע"פ העור. הנבוסים המלנוציטריים מתחלקים לנבוסים מולדים (congenital melanocytic nevus) ולנבוסים נרכשים (acquired melanocytic nevus).

נציין שמרבית הנבוסים על עורינו הן מהסוג הנרכש, כלומר הם מופיעים לאחר הלידה, במהלך הילדות והבגרות המוקדמת. מספר נקודות החן על גופינו מגיע לשיא בעשור הרביעי לחיים. בהיותו נגע שפיר, הנבוס יכול לגדול לאורך תקופה מוגבלת, לרוב עד לקוטר של מספר מילימטרים, ואז תהליך גדילתו נעצר. לאחר גיל 40, מספר נקודות החן מתחיל לרדת באופן הדרגתי.

החשיבות הרפואית של נקודות החן

כאמור, נקודות החן כשלעצמן הינן שפירות. עם זאת, ישנן מספר עובדות רפואיות בהקשר של נקודות החן שכדאי לדעת:

1. מלנומה, גידול ממאיר שמקורו במלנוציטים, יכולה לעיתים להידמות לנקודת חן שפירה, במיוחד כאשר המלנומה בשלב מוקדם בהתפתחותה. זהו בדיוק השלב שבו אבחון מוקדם של מלנומה יכול להביא לריפוי המטופל. לפיכך, תפקידו של הרופא המאבחן הינו לזהות האם קיימת מלנומה הממאירה ולהבדילה ממגוון נקודות החן השפירות של המטופל.
2. למטופלים עם ריבוי נקודות חן יש סיכון מוגבר לפתח מלנומה. בנוסף, ריבוי נקודות חן יכול להקשות על המטופל לשים לב להופעתו של נגע חדש או לשינוי בנגע קיים, סימנים שיכולים לרמז על התפתחות מלנומה.
3. חשוב להבין שריבוי נקודות חן מהווה סמן לסיכון למלנומה – נקודות החן אינן נחשבות נגעים "טרום סרטניים" ואין צורך להסירן באופן מונע. ברוב המקרים המלנומה תתפתח כנגע חדש, ללא קשר לנקודות החן הקיימות.
4. במיעוט המקרים, המלנומה תתפתח מנקודת חן קיימת. עם זאת, אין כיום דרך לצפות מראש האם נקודת חן מסויימת עלולה להפוך למלנומה. שוב, הערך ה"מניעתי" בהסרת נקודת חן שפירה נחשב זניח.

בדיקה עצמית של נקודות החן

מומלץ לבצע סקירה עצמית תקופתית (באופן אידיאלי, אחת לחודש) של נקודות החן מול הראי לאחר המקלחת. יש להיעזר בבן זוג או אדם קרוב אחר כדי לבדוק את האזורים האחוריים של הגוף, או לחלופין, להשתמש במראה כפולה (להפנות את הגב למראת קיר ולצפות בהשתקפות הגב באמצעות מראה ידנית).

בבדיקה יש לשים לב

1. האם ישנן נקודות חן חדשות שלא מוכרות לנו או נקודות חן שנראה לנו שחל בהם שינוי. נגע יציב לאורך זמן הינו לרוב שפיר. נגע שמשתנה מצריך בדיקת רופא. העובדה שבמרבית מקרי המלנומה, המטופל הינו הראשון ששם לב לקיום נגע חדש או משתנה, מדגיש את חשיבות הבדיקה העצמית.
2. האם ישנן נקודות חן שנראות שונות מכל השאר. נקודות חן שפירות יכולות להיות שטוחות או מורמות, בגוון חום כהה, חום בהיר או ורוד, אולם מרבית נקודות החן במטופל יהיו דומות זו לזו. נגע שנראה שונה מכל השאר (המכונה בשפה המקצועית "ברווזון מכוער") מצריך בדיקה רפואית.
3. האם יש נקודת חן שאינה סימטרית, בעלת מספר גוונים, או גדולה יותר משאר נקודות החן.

בדיקה רפואית של נקודות החן

ישנם מספר שלבים לבדיקה רפואית של נקודות חן:

1. תשאול המטופל: הרופא יתחקר המטופל לגבי המצאות נגעים חדשים, משתנים, נגעים שמטרידים אותו או נגעים עוריים שאנשים אחרים העירו לגביהן.
2. בדיקה כלל עורית קפדנית: במהלך הבדיקה הקלינית, הרופא מחפש נגעים שנראים שונים משאר נקודות החן של המטופל, וכן נגעים שאינם סימטרים, בעלי מספר גוונים, או שונים בגודלם משאר נקודות החן.
3. בדיקה דרמטוסקופית של נקודות חן: דרמטוסקופיה הינה שיטה לא פולשנית (קרי ללא חיתוך, דקירה, או חדירה לתוך העור) לאבחון מוקדם של סרטן עור. השיטה כוללת שימוש בדרמטוסקופ, מכשיר ידני קטן (הנראה כזכוכית מגדלת) המשמש את הרופא לבדיקת נגעי עור. מכשיר זה מאפשר לראות בהגדלה של עד פי 10 תבניות של רקמת העור, מתחת לפני השטח, שאינן נראות לעין הבלתי מזוינת. מחקרים מדעיים הוכיחו כי השימוש בדרמטוסקופיה ע"י רופא מומחה משפר משמעותית את היכולת להבדיל בין נקודות חן שפירות לבין מלנומה.

טיפול בנקודות חן

כאמור, אין צורך בטיפול "מונע" בנקודות חן שפירות. אולם, במקרים בהם יש חשד למלנומה או ספק לגבי תקינותה של נקודת חן מסויימת, יופנה המטופל להסרה כירורגית של הנגע. לרוב תבוצע ביופסיה הנקראית אקסיזיה - בפרוצדורה זו מבצעים הרדמה מקומית לאלחוש המקום, לאחר מכן מסירים את הנגע בשלמות ע"י חיתוך כירורגי, ולאחר מכן תופרים את החתך הניתוחי. הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה, ורק בשלב זה הושלם מעגל האבחנה הרפואית.

חשוב להדגיש שאין מקום לטיפול שאינו ניתוחי (כגון הקפאה עם חנקן או צריבה עם מחט חשמלית) בנקודות חן חשודות משום שפרצדורות אלו אינו מאפשרות בדיקה פתולוגית של הנגע או וידוא שהנגע הוסר בשלמות.

 

[mina]

האמת... שאני הייתי מחכה לראות מה המצב בעוד כמה שנים. כרגע היא קטנה? לדעתי תחכי עם זה. לא בטוח שיגדל.
ולא כל כך הבנתי מה ההבדל בין מה שתיארת לבין נמש/נקודת חן. מכל ילדי אף אחד לא נולד עם נקודות חן/או שראיתי אחרי כמה חודשים שיש נקודונת. ואז הם גדלו (גם הנקודות וגם הילדים...) וכיום יש להם נקודות חן. וזה בגלל שהם בהירים ויש להם את הגנים של ההורים שלהם...

מדובר בתינוק בן 11 חודשים.
עור הפנים של תינוק בן 11 חודשים אמור להיות חלק. גם אם העור מנומש, זה מתחיל להתבטא לא לפני גיל 3/4..
והרופא אמר לי בוודאות שזה יגדל.
אני לא מפחדת שזה מסוכן, כי הוא אמר לי שזה ממש לא מסוכן - כתם לידה - ואני סומכת על המילה שלו.
רק חוששת שזה יפריע במראה החיצוני. זה הכל.

 

[פזמון]

האם כיופ ידוע אם ניתן להסיר נבוס בלייזר?